מיום שנולדתי, לפני מלחמת השחרור, ועד היום, אני זוכר את מלחמות ישראל. במלחמת השחרור אני זוכר את הרגע שבו כילד קטן אבי שולף אותי מהמרפסת שבה שיחקתי בקוביות, מגיף את התריס ורץ איתי לחדר המדרגות. בהפוגה מצאנו את המרפסת זרועה ברסיסים ואת מגדל הקוביות הרוס. זו חוויית הילדות הראשונה הזכורה לי, ואולי נסכה בי ביטחון לאורך חיי שיש על מי לסמוך; שתמיד יגיע מבוגר אחראי כדי לשמור עליי.
"עברתי שואה, כולם שם מחבלים": מייה שם מספרת לראשונה על הימים בשבי
לאחר סערת נציבת שב"ס: בן גביר הודיע מי ימלא את מקומה
בכל מלחמות ישראל הייתה הממשלה המבוגר האחראי, עם הזרוע החזקה של הצבא ותחושת האחדות של העם. עד כה המלחמות נמשכו פרקי זמן קצרים באופן יחסי.
המצב הפעם שונה. העורף מדמם. אין כמעט אדם שאין במשפחתו או בקרב הסובבים אותו מישהו פצוע או חטוף או שנפל חלל.
חוסר אונים הוא מצב מנטלי־נפשי, והתחושה יכולה להתבטא בדרכים שונות, בהתאם לאישיותו של האדם ולמצב האובייקטיבי שבו הוא שרוי. זה עלול לקרות במחלות סופניות, במשברים כלכליים, בפיטורים מהעבודה. מצב זה היה גם אופייני לזמן השואה ומחנות הריכוז, כשאנשים חשו שחייהם ועתידם אינם בשליטתם והם תלויים בגורל ובמזל.
כאשר אדם חש שאין לו שליטה על חייו ואין לו דרך לשוב ולהנהיג אותם, הוא עלול לחוות כעס, אדישות, פחד, התקפי חרדה ושקיעה בדיכאון, או לחפש כיצד ובאיזה אופן הוא יכול להשיב לעצמו לפחות חלק מהשליטה ולא לאבד את התקווה. יש המתעלים את מרצם לכיוונים חיוביים כמו עזרה והתנדבות, אבל יש גם דיווחים על עלייה משמעותית במקרים של אלימות במשפחה.
אנשים בצפון ובדרום פונו מבתיהם וממקומות עבודתם ואין להם מושג אם ומתי ישובו. חוסר הוודאות הזה לא תורם לחוסן נפשי. עסקים קטנים ובינוניים קורסים, כי כספי הפיצויים לא מגיעים, בשעה שהם משוועים לעזרה. התנהגות שרי הממשלה לוקה בחסר, בלשון המעטה, כאשר אנחנו עדים להאשמות הדדיות בקבינט המורחב. גם התלות באמריקאים אינה מוסיפה לתחושת היציבות. הם תומכים בנו, מממנים אותנו, מתייצבים לצדנו באו"ם ושומרים על הגב שלנו, ומה אם ישתנה המשטר וביידן יפנה את מקומו?
אבל זה מה יש ועם זה ננצח. הצבא שלנו חזק וחדור מטרה, והעם סומך עליו. הוא התעשת מהר ומסתער קדימה.
בספרו “האדם מחפש משמעות" מצטט ויקטור פרנקל את פרידריך ניטשה, שאמר: “מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה - יוכל לשאת כמעט כל איך".
לעם ישראל יש למה לחיות ולמה לנצח, ולכן עם ישראל חי וינצח!