1. מינוי וגמור
מיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות הממשלתיות, התפטרה השבוע. אלא כנאמר בקללה סינית עתיקת יומין - נגזר עלינו לחיות בתקופה מעניינת. בציר השבוע: פסיקת בג"ץ בעילת הסבירות, הורדת הריבית והחיסול בלבנון. אלמלא אלה, ההתפטרות הייתה הופכת לפרשת השבוע.
רוזנבוים, ששימשה עד היום כחסם העליון של ספסרי הג'ובים הממשלתיים, ניסתה ככל יכולתה לחסום שור בדישו - והממשלה הנוכחית מאוכלסת בשוורים שלא היו מביישים זירת טוריאדורים בספרד. אלא שגם שומר הסף היעיל ביותר זקוק לסיוע, שלא הגיע מצד ראש הממשלה, כי בנימין נתניהו עסוק בקרב הישרדות, ולכן לא יעז לגעת בשר הג'ובים דודי אמסלם. אבל מי בכלל האיש הזה שמדברים עליו כל כך הרבה?
בנאומיו בכנסת הוא משפריץ נאצות כממטרה ביום שרב, שעון על דוכן הנואמים עם שתי ידיו כמתאבק סומו המוכן לקרבות בוץ. אבל בסופי השבוע עובר טרנספורמציה, והפלא ופלא - הופך למאסטר שף לענייני בישול. אמסלם עומד בראש משרד מומצא לשיתוף פעולה אזורי. כדי למלא תוכן במשרדו החלול, הוא סחט מנתניהו תואר "שר במשרד המשפטים" והצליח לשלוף מבצלאל סמוטריץ', לבקשתו של נתניהו, את האחריות לרשות החברות הממשלתיות. בימים טרופים אלה נתניהו לא יעז לגעת באמסלם או בכל גורם פוליטי רלוונטי.
בפגישה בשבוע שעבר באגף התקציבים באוצר דרש אמסלם לקצץ את תקציב רשות החברות, שאושר כדין. להפתעת הנוכחים, הוא הסביר שממילא ישיג מביבי את מבוקשו - ועדיף שההחלטה תתקבל מרצונם החופשי. כזה הוא האיש, וזה המצב בממשלה הנוכחית. נתניהו מנצח על שרים תאבי כוח שמחשבים את קִצם לאחור, וכל המרבה הרי זה משובח.
מנהלת הרשות חסמה את אמסלם עד היום, אבל מעמדה כשומרת סף הלך ונשחק. למשל, היא דרשה שחברות ממשלתיות יחלקו דיווידנד של 2 מיליארד שקל, ואם לא, הן לא יורשו לחלק בונוסים. אמסלם התרעם ודרש לבטל את ההנחיה. מתברר שמי שלחץ מאחורי הקלעים היה יו"ר רפאל, יובל שטייניץ המקורב אליו, שדרש לבטל את ההחלטה.
הכוחניות של אמסלם והמחלוקת עם השר ישראל כ"ץ מנעו עד היום מינוי יו"ר דירקטוריון לחברת החשמל. ייתכן שעם מינוי אלי כהן כשר האנרגיה, המצב ישתנה. אמסלם ושר התקשורת שלמה קרעי לא נואשו מהאפשרות להדחת מישאל וקנין כיו"ר הדואר. עד כה נכשלו בקרב, אף ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' עבר מחנה והתייצב לצדם. אם יצליחו לשנות את הרכב הדירקטוריון ויחלישו את הוועדה לאישור מינוי בכירים, הדרך סלולה.
בג"ץ הכריע אתמול בעתירה נגד הדחת יו"ר הדואר משיקולים פוליטיים והורה להשאיר את וקנין בתפקידו. על הפרק עומדות גם דרישותיה של שרת התחבורה הבלתי נלאית מירי רגב. היא תובעת לחדש את מינויו של יגאל עמדי לכהונה שנייה כיו"ר נתיבי ישראל. עד כה עמדה רוזנבוים בפרץ והתנגדה בטענה שמדובר במינוי פוליטי - אבל כעת הסבירות לאישורו גדלה.
על הפרק עומד גם מינוי מנכ"ל קבוע למוסד לביטוח לאומי. המנכ"ל הקודם עזב לפני יותר משנה, וירדנה בר שלום, מ"מ המנכ"ל, עשתה עבודה מדהימה. ועדת המכרזים תבחר במנכ"ל עד סוף החודש - ולמרות הכל זה יהיה אחד המקורבים לאריה דרעי מש"ס.
אז מצד אחד יש לנו ממשלה שמוכרת לנו ססמאות כמו "עם אחד" וכשנלחמים אין פוליטיקה, ומצד שני מאפשרת בעיצומה של המלחמה להדיח את נציבת שירות בתי הסוהר. מצד אחד צועקים "יחד ננצח", ומצד שני ה"יחד ננצח" הוא את מנהלת רשות החברות. כעת הדרך לביזת הקופה הציבורית קצרה מתמיד, אלא אם בעקבות ביטול חוק עילת הסבירות בבג"ץ יהיה זה בית המשפט שיבלום את השוד הגדול.
כישלונותיה של ממשלת נתניהו בשנה האחרונה רבים מספור, אך ספסרות הג'ובים וביזת השלל תופסות מקום של כבוד. לא שקודם לא היו מינויים פוליטיים או מינויים הזויים, אבל בממשלה הנוכחית השיאים נשברים, והבושה הלכה לאיבוד בחולות שג'עייה.
2. פרס הנגיד
שנת 2024 נפתחה בגל עליות מחירים מצד יצרנים כמו שסטוביץ' וסוגת, אך גם מחירי החשמל, הדלק והמים עולים. זהו סימן מובהק לכך שהצריכה במשק חוזרת למסלולה, ואנשים קונים למרות המחירים. אם יש למישהו ספק ביחס למגמה, ניתן לראות את נתוני חברות כרטיסי האשראי המעידים שחזרנו להיקפי הצריכה שמלפני המלחמה. הפקקים חזרו ביתר אכזריות. אפילו שר האוצר ביטל את הנחת הבלו על הבנזין, כך שליטר בנזין התייקר מתחילת 2024 ב־28 אגורות. מחוללי אינפלציה אלה יבואו לידי ביטוי במדדים הבאים.
אלא שמנוע הצמיחה המשמעותי ביותר של האינפלציה יגיע מכיוון הממשלה - וזה מנוע טורבו. הגירעון ימריא השנה ל־115 מיליארד שקל. כדי לחזור לתוואי הגירעון שנקבע בחוק, יש צורך לקצץ 67 מיליארד שקל. לפי מדיניות הישראבלוף, מדובר במקרה הטוב בקיצוץ של 20 מיליארד שקל - בלי העלאת מסים, ובלי סגירת משרדי ממשלה לכלום ולשום לדבר.
וזה יעלה לנו ביוקר, כי הנגיד עצמו קבע בהודעת הריבית השבוע ש"אין ארוחות חינם". הוא גם הסביר ש"הממשלה חייבת לנקוט את הצעדים התקציביים הנדרשים כדי לטפל בעלויות המלחמה, הנאמדות ב־210 מיליארד שקל, להראות 'מס רצינות', להתמקד בהוצאות המלחמה ולוותר על כל ההוצאות האחרות הלא חיוניות". איזה יופי של המלצות כלכליות, רק חבל שהן נופלות על אוזניים ערלות.
סמוטריץ' נפגש השבוע עם הנגיד פרופ' אמיר ירון, ושמע ממנו על הצעדים ההכרחיים בתקציב 2024. אבל נתניהו - שנפל בשבי סמוטריץ', איתמר בן גביר וחבר מרעיו - לא יקצץ במסים ולא יסגור משרדי ממשלה. הוא ימשיך לשחרר לחלל האוויר סיסמאות על כלכלה חופשית ושחרור רגולציה, ואולי הפעם גם ינקוט ישראבלוף של רוטציה בין חברי הכנסת לשרים נורווגים, שזה מראית עין של קיצוץ.
אז האם לממשלה כזאת צריך להעניק פרס ניחומים של הורדת ריבית ולסכן את יעד האינפלציה? איך הנגיד מעז, למרות רמת הסיכון וחוסר הוודאות הטוטלי שבעקבות המלחמה, להיות הראשון בעולם שמוריד את הריבית? האם בגלל מדד שלילי אחד, שירד ב־0.3%, האינפלציה מתכנסת ליעדה? ומה עם האזהרות על כך שהאינפלציה האכזריות מכה בעיקר בכיסם של השכירים?
ניתן להפוך לפופוליסט בגרוש, ולטעון שהחלטת הנגיד להוריד את הריבית אינה יותר ממס שפתיים כלפי שר האוצר - שדאג להארכת כהונתו בחמש שנים נוספת. אבל בהנחה שמדובר בהחלטה לגופו של עניין, אבקר אותה עניינית. אציין שבהחלטת הריבית מופיעים כל ההסברים המדויקים לכך שלא היה צריך להוריד אותה: "רמת הסיכון במשק עולה", "אי־הוודאות בשער החליפין רבה" ולמרות הירידה באינפלציה "היא עדיין לא התכנסה לתחום היעד".
אז נכון שאינפלציית המוצרים "הלא סחירים" (מחירי השירותים) ירדה, אבל כאמור, במוצרים הסחירים החגיגה נמשכת. אין שום הסבר הגיוני למהלך, כי כל הנימוקים שהנגיד עצמו מנה חייבו השארה ללא שינוי. אבל היי, ההחלטה זכתה כצפוי למחיאות כפיים גורפת מהמגזר הפרטי, כולל תעשיינים, סוחרים, בעלי מלאכה, רואי חשבון ועסקים קטנים. לפחות הם וצרכני האוברדרפט והמשכנתאות הרוויחו.
3. דרושה אנרגיה
משק האנרגיה חווה בשנת 2023 כמה תהפוכות שהתבטאו בייקור עלויות השינוע, עליית מחירי הנפט ושינויים הנוגעים לפעילות חברות הדלק המקומיות. השבוע נערך טקס חילופים בין השר היוצא ישראל כ"ץ לנכנס אלי כהן, שמתכוון להיכנס לתפקיד במלוא המרץ. לקראת סיום כהונתו נתן השר כ"ץ גז, והוציא אל הפועל החלטות בעלות השלכות ארוכות טווח כמו גידול בייצוא הגז, הקמת שתי תחנות כוח נוספות, אפשרות להגדיל את ייצור האנרגיה הסולרית לבעלי נחלאות, הגדלת ייצור חשמל ירוק ברשויות המקומיות ועוד.
למרות כל אלה, לשר הנכנס מחכים עדיין אתגרים רבים. את חלקם מונה יוסי רוזן, יו"ר מכון האנרגיה והסביבה. כבר לפני שנה, בכנס תחזיות ב־2 בינואר 2023, הביע רוזן תקווה שממשלת נתניהו החדשה תקבל החלטות בכיוון הנכון שיסייעו למשק האנרגיה. רוזן קרא באותו הכנס לבחון את ההחלטות גם בראי של ביטחון אנרגטי, ולא רק בסיסמאות פופוליסטיות כמו התוכניות הגרנדיוזיות לשינוי פני מפרץ חיפה והעתקת בתי הזיקוק מהמקום. "מזל שזה עדיין לא קרה. גם כך נמנע משבר חמור בשוק האנרגיה במלחמה", אומר רוזן.
עברה עלינו שנה איומה, ובשבוע הבא יתקיים כנס תחזיות נוסף. הפעם יובאו בחשבון השינויים מרחיקי הלכת בשנה האחרונה - ובעיקר השלכות המלחמה בעזה. "2024 תעמוד בסימן שינויים בסביבה הכלכלית, במחירי האנרגיה ובגישה מפוכחת יותר על ישראל כאי אנרגטי", יאמר בכנס רוזן, יו"ר המכון. "המלחמה שברה הרבה קונספציות, ומן הראוי שתיעשה חשיבה מחודשת לתוכנית הגרנדיוזית והלא ריאלית למשק האנרגיה. הודות לקיומם של שני בתי זיקוק ולמערכות התשתית, כמו קצא"א (צינור אילת אשקלון) ותשתיות נפט, נשמר הביטחון האנרגטי".
לדבריו, "הדבר לא מובן מאליו. בתי הזיקוק, הגז, תעשיית החשמל והתשתיות ותחנות הדלק פעלו כזרוע משומנת, שאפשרה לחימה רצופה ותפקוד מלא של המערכות. תארו לעצמכם שבתי הזיקוק בחיפה היו נסגרים. מי היה מספק תזקיקים לצה"ל? טורקיה? סעודיה?".
במשק האנרגיה מעריכים שאי־הוודאות בשוק ישלוט גם בשנה הקרובה, ולנוכח זאת יש לחדול מניסיונות לבצע רפורמות שונות ומשונות. בענף מצפים משר האנרגיה החדש, אלי כהן, להיות עם אצבע על הדופק ולהחליט בזמן אמת בהתאם לנסיבות המשתנות. אם כן, מה צריך לעשות עדיין בתחום האנרגיה כדי להצעידו קדימה?
"למשק מספר מנופים שבהם התחיל השר ישראל כ"ץ", מסביר רוזן. "ישראל היא אי של ביטחון אנרגטי שצריך לשמור עליו. ענף האנרגיה הוא גם מנוף לצמיחה, בצורת ייצוא הגז שצריך לשמור עליו. החלטות כמו הקמת שתי תחנות כוח וגידול בהיקף ייצוא הגז תורמות משמעותית למדינה".
אבל יש עדיין צרכים של אנרגיות מתחדשות. איך הדבר עולה בקנה אחד עם שימור האנרגיה המסורתית?
"במשק האנרגיה צריך להיות איזון בין העתיד להווה. בטווח הארוך צריך אנרגיה מתחדשת, ואנרגיה מהשמש והמימן שיחליפו את האנרגיה המסורתית. אבל האנרגיה המתחדשת תקועה, ומהווה 10% מייצור החשמל בלבד - ובכל מקרה אין לנו עדיין יכולת אגירה.
"אני לא מתנגד להכנסת רכב חשמלי או רכב המונע במימן, אבל קודם חייבים לשמור על מקורות האנרגיה המסורתיים הקיימים כדי שלא נאבד את היכולות שלנו בשעת חירום. זה לא מובן מאליו שמשק האנרגיה פעל במלחמה האחרונה ללא תקלות, ולא הייתה אפילו הפסקת חשמל אחת".
מה צריך להיות כדי שמשק האנרגיה יעמוד באתגרים?
"משק האנרגיה לא תלוי לשמחתי בהחלטות פוליטיות, אלא אך ורק בהחלטות מקצועיות עם אסטרטגיה לטווח הארוך - אבל ההחלטה על סגירת מפרץ חיפה התקבלה ללא בדיקה יסודית. ענף האנרגיה הוא מנוף לצמיחה ופיתוח ואנרגיה ירוקה. אבל צריך פחות לדבר, אלא יותר לעשות.
"כל הממשלה, כולל המשרד להגנת הסביבה ולא רק שר האנרגיה, חייבים לקדם את צורכי המשק. זה מחייב השקעות גם דרך החברות הממשלתיות באחסון אנרגיה מתחדשת, בהעמקת ההסכמים עם דובאי ובהגדלת הייצוא למצרים. לצערי, עד היום משרדי הממשלה טרפדו זה את זה. ראש הממשלה חייב לקחת את האחריות על עצמו. הבעיה היא לא פוליטית, אלא בירוקרטית".
והאם ראש הממשלה, במצבו הנוכחי, מסוגל לכך?
"אחרי רעידת האדמה שעברנו, ללא קשר לדעה כזאת או אחרת, המדינה חייבת ללכת לבחירות ולבחור את הממשלה שנראית לה לאור תוצאות המלחמה. זה לא קשור לצד כזה או אחר של המפה הפוליטית. אחרי הבחירות יש מקום לריסטארט לפוליטיקה הישראלית, כאילו הגענו מחדש ל־1948, ללא קשר לגושים. צריך לקום דור הנהגה חדש, והלוחמים צריכים להיות חלק ממנו. אני בוחר מנכ"לים לא לפי העבר, אלא לפי העתיד. דור ההנהגה הנוכחי מיצה את עצמו. מה שהיה הוא לא מה שיהיה. אולי צריך לשנות את שיטת הבחירות, אבל אני לא מאמין שזה יקרה".
4. טיב טעם החיים
את סיום שנת 2023 חגגה רשת טיב טעם בטעם חמיצות. אחרי הכל, חגיגות נוביגוד וסילבסטר עמדו הפעם בסימן המלחמה בעזה. ובכל זאת, זה היה סוף השבוע המוצלח ביותר של הרשת בשנה כולה. חגי שלום, אלוף (במיל') והמנכ"ל והבעלים של הרשת, אומר: "המכירות בסוף השבוע האחרון גדלו ב־15%־20% - מעל ההיקף שהבאנו בחשבון. התוכנית העסקית העדכנית שלנו, הכוללת השקעה בחנויות, מביאה בחשבון גידול נוסף במכירות וברווח. אנשים מתחילים לחזור לקנות".
אבל בחברת המשקאות ישרקו המכירות נמוכות מהצפוי, וזה אחד הגורמים שהביאו לירידה ברווחיות ברבעון השלישי.
"זה נכון שהמכירות בישרקו נמוכות מהתחזיות, והסיבה לכך היא ההפיכה המשפטית והמלחמה בעזה. לאנשים אין מצב רוח לשתות בפאבים, ויש ירידה חדה במכירת יינות במסעדות. לכן הרווח ברבעון השלישי ירד ב־60%. חוץ מתחום המשקאות, יש סיבה חשבונאית נוספת הקשורה לתוכנית הנאמנות במועדון הלקוחות שהקמנו. הפרשנו לצורך העניין מיליוני שקלים וסכום דומה נפריש בהמשך, אבל ההשקעה תחזור אלינו".
אתה מפגין אופטימיות, וחנכת השבוע סניף נוסף בקריית אונו בהשקעה של 12 מיליון שקל.
"אני בהחלט אופטימי, בהתחשב בשיפור בדצמבר. השקענו בסניף בצומת סביון כדי לשרת את כל תושבי האזור והקהילה העסקית. בחרנו מיקום אסטרטגי ונגיש בתוך העיר ומחוצה לה. הלקוחות ייהנו ממוצרים בסטנדרטים גבוהים ביותר של איכות ושירות. שעות הפתיחה הנוחות, כולל שבתות וחגים, נותנות לנו יתרון יחסי".
עם כל הכבוד לשירות ולאיכות המוצרים, מה עם המחיר? אנחנו שומעים על גל התייקרויות נוסף בפתח.
"כידוע לך אנחנו לא שחקני מחיר ולא רשת דיסקאונט, אלא משקיעים בעיקר בחוויה הקולינרית. יש לנו הוצאות מימון גבוהות ושכר עבודה גבוה בגלל סופי השבוע. אנחנו גם מייבאים מוצרים, וקשורים לספקים זרים שהעלו מחיר. מדובר בהוצאה של מיליוני שקלים, ולכן יש לכך מחיר. עד היום המחירים מהספקים עלו לשמיים. ק"ג בשר בקר עלה מ־18 שקל ל־25 שקל. הבשר הלא כשר התייקר עוד יותר בגלל היעדר מקורות אספקה.
"למרות כל אלה, אנחנו מתחייבים שגם ב־2024 נשמור על כך שרמת המחירים שלנו ב־3,000 מוצרים שלנו לא תהיה גבוהה מזו של מוצרי שופרסל. אני תומך בגידול וקנייה של פירות וירקות תוצרת הארץ, ולא בגדר ססמה. חייבים לעודד, ולא להרוג את החקלאות".
מעבר להצהרות על תמיכה בחקלאות, מה עשיתם למען הקהילה?
"תרמנו 323,860 שקל לארגון נפגעי פעולות איבה, המסייע ומלווה נפגעי פעולות איבה עד לשיקומם. במציאות הקשה שבה אנחנו נמצאים אין דבר המשמח יותר מערבות הדדית למען אלפי משפחות שכולות, אלמנות, יתומים ונכים. הפעילות למען הקהילה היא חלק מחזון הקבוצה. בנוסף, תרמנו 100 אלף שקל בתווים למטה משפחות החטופים ולמשפחות מפונות בעוטף עזה. זו הדרך שלנו להפגין ערבות הדדית".
אפרופו מלחמה, אפשר לומר שהחמאס הרס לכם את חגיגות הסילבסטר?
"כל שנה הסילבסטר נחשב אצלנו לחג של קניות, כי יש אצלנו קהל רחב של דוברי רוסית. אבל השנה נהגנו בצניעות מופלגת, הסתרנו את סמלי החגיגות כדי להזדהות עם המצב. המצב אכן לא מזהיר. כשמבקשים ממני להגיד משהו אופטימי בעקבות המלחמה, אני אומר שהדבר הטוב היחיד הוא שפשוט אין ברירה אלא להילחם עד הסוף כדי להביס את חמאס. אז גם חיזבאללה יירתע".
כאלוף במיל' וראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה לשעבר, איך אתה רואה את תפקוד הצבא במלחמה בעזה?
"אני מרגיש שמתפקדים בסדר גמור, אבל זאת מלחמה מזן אחר. הייתי קצין חימוש בששת הימים, וביום כיפור הייתי קצין חימוש של אוגדה 146, וזאת מלחמה אחרת לגמרי. מלחמת עזה שונה לחלוטין מבחינה גיאוגרפית. קווי האספקה מאוד קצרים, וזה מקל. עם זאת, מדובר במלחמה קשה מאוד עם אתגרים לא פשוטים".
מה אתה מעריך שיקרה השנה במערכת הפוליטית ובממשלה?
"אני לא יודע מה יקרה, אבל אני מתפלל בכל בוקר שהממשלה הנוראית הזאת תיעלם מהעולם. הגישה שלי אומרת שברגע שיהיה קצת שקט, רק בחירות יפתרו את האי־אמון. נתניהו חייב להבין שבמשמרת שלו קרה האסון הכי נורא.
"על רקע זה אני מבקש מהממשלה: לכו לעם ובקשו מנדט חדש. רק העם יחליט אם אחרי האירוע החריג ביותר בתולדות המדינה, צריך לתת לכם מנדט חדש. הבחירות יקבעו מי יוביל את הליכוד. אחרי שעוברים לפאזה הבאה במלחמה, צריך לקבוע בחירות תוך שלושה־ארבעה חודשים".
