זה אמור היה להיות דיון קבינט שעוסק במדיניות היום שאחרי בעזה. עם שאלות של תכלית, קבלת החלטות מורכבות שצה״ל זקוק להן, על מנת לתכנן את המשך המלחמה.
השרים תקפו בצעקות את הרמטכ״ל, הדיון התפוצץ | כל הפרטים ישיבת הקבינט הלילית
במובנים רבים, מה שמכונה בטעות "היום שאחרי" אמור היה להיות גם בבחינת הנחיות לביצוע של היום, של עכשיו. עם זאת, המציאות הפוליטית מעכבת את הדרג המדיני מלקבל החלטות. אם זה יימשך כך, כנראה שלחץ אמריקאי הוא זה שיוביל את ישראל לקבל החלטות.
למען הסר ספק, ביקורת מצד שרי הקבינט לצבא היא נחוצה. אלא ששאלות הבהרה לגבי נוהל התחקירים הפנימיים הצבא - במה יעסקו? למה עכשיו? ועוד שאלות לגיטימיות - הפכו במה להשתוללות מוחלטת. מי שמנהל את הדיון, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמחזיק באופן סמלי בפטיש הישיבה, יכול היה בכל רגע להכות בפטיש על מנת לעשות סדר – אך בחר שלא לעשות זאת.
אחרי עשרות שנים בפוליטיקה הישראלית ו־15 שנות כהונה כראש ממשלה, הוא בוודאי יודע כי תחקירים פנימיים בצבא נועדו לבחון כשלים ואירועים מבצעיים. במקרה של השבת השחורה, מדובר בפערי הערכות ההגנה באוגדת עזה, הקפצת הכוחות לאחר פשיטת הטרור של החמאס, מחדלי המודיעין ועוד מגוון של נושאים, שאין ברירה אלא להתחיל לבדוק אותם, שכן המלחמה הזו עוד תימשך זמן רב.
תחקירים כאלה אינם זקוקים לאישור דרג מדיני, אינם בוחנים את תפקוד הדרג המדיני, ובוודאי אינם תחליף לוועדת חקירה ממלכתית. את כל זה נתניהו יודע היטב. יכול להיות שמוטב היה לו הרמטכ״ל היה מעדכן אישית את ראש הממשלה, על כך שבמעבר לשלב הלחימה הבא הוא מתכנן להתחיל את התחקירים המבצעיים במספר צוותים - לבדיקת חלק מהנושאים שבהם הוא רואה חשיבות מיוחדת לנהל את התחקיר כבר עכשיו.
אבל העדכון בסוגיה זו הוא שולי. הדיון ההזוי בקבינט המורחב ביום חמישי הבהיר באופן המוחשי ביותר מדוע נתניהו אינו כשיר לנהל מלחמה או מדינה. רק בדיון כזה יכול שר לביטחון לאומי, שלא שירת בצבא, לבקש להתערב לרמטכ״ל בבחירת בכירים במילואים, ולדרוש שרמטכ״ל לשעבר לא יעסוק בתחקירים פנימיים של הצבא בגלל חלקו בהתנתקות.
ביקורת כלפי החלטות הצבא בקבינט המדיני־ביטחוני מצד שרים היא חשובה ביותר. פעמים רבות בעבר היא הייתה חסרה, וכל עמדה של הצבא הייתה מתקבלת כמעט ללא סייגים.
עם זאת, זה אינו המקרה. הסגנון, צורת הדיבור - כל אלה נועדו להתנגחות ברמטכ״ל ובמוסד הרמטכלות שהוא מייצג. זאת, כאשר ראש הממשלה, בשתיקתו, נתן חסות למופע האימים, שהפך לתכלית הדיון - במקום לעסוק בסוגיות החשובות שהיו על סדר היום.
זה היה דיון שכל הפרובקציות שהתרחשו בו היו פוליטיות לחלוטין, באמתלה של ביקורת עניינית על הצבא והרמטכ״ל כביכול. אם זה יימשך כך, גם הקבינט המצומצם - שבו, עד עכשיו, התקיימו הדיונים בענייניות - יתקשה מאוד להמשיך לנהל את המלחמה, כאשר שיקולים פוליטיים גסים מתערבבים בדיונים.
שבוע קריטי
בינתיים בצפון העניינים מתחממים. בתגובה לחיסול סאלח אל־עארורי, המיוחס לישראל, בביירות, ירה חיזבאללה מטח של מעל 40 רקטות לעבר אתר אסטרטגי של צה״ל במרחב הר מירון. צה״ל וחיל האוויר הגיבו בסבב תקיפות נרחב באזורים רבים בדרום לבנון, והותקפו אתרים צבאיים שבצה״ל מייחסים להם חשיבות, כמו מתחם צבאי של יחידת טילי קרקע־אוויר של חיזבאללה.
לא ברור עדיין אם בירי לעבר הר מירון סיכם חיזבאללה את תגובתו לחיסול בביירות. עם זאת, מה שבטוח זה שאירועי השבוע החולף מסמנים מגמה של הסלמה נוספת בגבול הצפוני.
בישראל נותנים אומנם הזדמנות נוספת לפתרון מדיני - אולם אם הוא ייכשל, דווקא המעבר ללחימה בדרום בסדרי כוחות קטנים יותר עשוי לסמן היפוך מגמות, שבו למעשה באופן הדרגתי הזירה הצפונית עשויה להפוך לזירת המלחמה העיקרית של המלחמה.
השבוע הנוכחי נחשב לדרמטי מבחינת המשך הלחימה בצפון והסיכוי הגובר למלחמה בעוצמה מלאה גם בגבול עם לבנון. אם לא יימצא פתרון מדיני, הסיכוי למלחמה גדל באופן משמעותי, שכן לישראל ברור שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך.
ביקור השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין, ובהמשך השבוע של מזכיר המדינה אנתוני בלינקן - נחשבים מהותיים בשאלת האפשרות להגיע להסדרה כלשהי, שתמנע הסלמה דרמטית בצפון והפיכת זירת לבנון לזירת המלחמה המרכזית.
הסבלנות בישראל הולכת ואוזלת ובאה לידי ביטוי בהעלאת רף התגובה בחיסולים המיוחסים לישראל של הבכיר האיראני בסוריה ושל אל־עארורי. הנה עוד סיבה לכך שהשבוע הקרוב נחשב למכריע בשאלת הצפון.
היקף האש שירה חיזבאללה בסוף השבוע לעבר ישראל, ומנגד התקיפות של ישראל ולכל הפחות חמישה פעילי חיזבאללה שנהרגו מתקיפות צה״ל, מבטאים היטב את מגמת ההסלמה, שהולכת ומקרבת את הגבול הצפוני לפיצוץ.
חסן נסראללה התייחס בנאומו שלשום להחלטת 1701 של מועצת הביטחון. עם זאת, הוא הבהיר שכל דיון בסוגיה יתקיים רק כאשר תסתיים המלחמה בעזה - מה שבכל מקרה לא צפוי להתרחש בחודשים הקרובים. ומכאן, שללא הסדרה אנו הולכים ומתקרבים למלחמה בחזית הצפונית.