בעבר כתבתי כאן, כי עולם ללא חסן נסראללה יהיה אומנם טוב יותר, אך גם קצת משעמם. בגיל 63 ואחרי יותר מ־30 שנה בתפקידו, מזכ"ל חיזבאללה הוא המתוחכם מבין מנהיגי האזור. נאומיו הם מלאכת מחשבת של הבנה מדינית ופוליטית, לצד וירטואוזיות של פרטים ורעיונות.
מצג שווא ועצימת עיניים: החורים והטענות ההזויות של דרום אפריקה בתביעה נגד ישראל
לדרום אפריקה הייתה סיבה טובה לסבך את ישראל: עכשיו נחשף למה
עבור ישראל הוא אויב ערמומי ואין להתפשר עמו, אבל התנהלותו בחודשים האחרונים מלמדת כי הוא תכליתי ומכיר במגבלותיו. אף שנשקפת ממנו סכנה רבה, לוּ עלה על הכוונת של צה"ל בימים אלה - ספק אם הייתה מתקבלת הפקודה ללחוץ על ההדק.
בלבנון שואלים רבים כיום לשם מה אנו צריכים את המלחמה הזאת. די נתנו לפלסטינים מדמנו לאורך השנים, אין זו העת לגרור את הארץ למרחץ דמים נוסף, ועוד בשירות אחרים. נסראללה אינו מחויב בדין וחשבון לציבור, הוא הרי לא נבחר על ידיהם. אבל הוא תופס את חיזבאללה כמגינת לבנון ופטרוניתה, ולכן נוהג להתייחס ברצינות לשאלות קשות.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
בסדרה של ארבעה נאומים שנתן מאז פרוץ המערכה בעזה, הוא ניסה להסביר מדוע נכנסה חיזבאללה למערכה. הסבריו לא מספקים את כולם. פוליטיקאים, בעיקר מחוגי הנוצרים, עיקמו את פרצופם. ועדיין, קשה לומר שהחלטתו אינה מנומקת.
נסראללה הסביר: פתחנו חזית עם ישראל כדי להפעיל עליה לחץ, צבאי וכלכלי, שיזרז אותה להפסיק את המלחמה נגד אחינו בעזה. כאשר שליש מהצבא הישראלי רתום למלחמת התשה בגבול הלבנוני, חופש הפעולה שלו בעזה מצומצם יותר. עם זאת, הוא יודע כי מבחינתם של רוב הלבנונים, דם לבנוני אינו צריך להישפך עבור אחרים, ועל כן הוא ניסח עבורם נימוק נוסף - פטריוטי יותר.
הלחימה מול צה"ל מזכירה לישראלים כי יש מולם אויב חזק ומרתיע בלבנון. עובדה זו בלבד עשויה להציל את המולדת ממלחמה כוללת. לשיטתו, אם הישראלים ירשמו הצלחה במשימתם בעזה, כלומר יחסלו את הפלגים החמושים שם, לבנון תהיה התחנה הבאה. "אתם זוכרים בשנות ה־70 כיצד הצבא הישראלי נכנס והחריב בניינים שלמים בביירות", אמר נסראללה.
בנאומו האחרון ביום שישי שעבר, הוא מסר נתונים על היקף התקיפות של אנשיו בישראל. ביצענו 670 תקיפות עד כה, הוא אמר. בממוצע, שש או שבע תקיפות ביום. ירינו לאורך 100 ק"מ של רצועת גבול, מה שלא עשינו אי־פעם בעבר. "האויב מתחבא מאחורי הקווים", ציין.
בסך הכל תקפו אנשיו כל מטרה צבאית או מוצב לאורך הגבול – 48 במספר. הותקפו גם מתקני ריגול, תרנים ומצלמות תצפית, ששווי כל אחד מהם מאות אלפי דולרים. 17 יישובים ישראליים צורפו למעגל האש מלבנון, כי חיילים התבססו בשטחם. אלמלא ההתנגדות הזו, המשיך נסראללה, אזי אחרי ירי של מטח אחד לעבר ישראל - הם היו באים ומחריבים את לבנון.
נסראללה הוסיף והתגאה בכך שישראל פינתה עשרות אלפי אזרחים בזכות אנשיו. בכל המלחמות עד היום, הוא אמר, הם הכריחו אותנו לכונן רצועת ביטחון בשטחנו. עתה, בפעם הראשונה, אילצנו אותם להוציא לפועל חגורת ביטחון בשטחם. "הגירוש הזה הוא לחץ פוליטי, מדיני, חברתי וכספי על ממשלת האויב", טען.
חשש מפני מלחמה כוללת
בנאומו השלישי מאז פרוץ המלחמה ברצועה, שאותו נשא ב־3 בינואר, מנה נסראללה רשימת הישגים ארוכה, בת 15 סעיפים, שאותם רשם מחנה ההתנגדות בשלושת החודשים הללו. גיליון הסעיפים הללו הוא כתב ההגנה של נסראללה מפני מבקריו. הראשון שבהם – החזרת הסוגיה הפלסטינית לשיח הבינלאומי וחיפוש אחר פתרונות לבעייתם.
"עד 7 באוקטובר", הוא אמר במידה רבה של צדק, "הסוגיה הזו הייתה נשכחת". הישראלים התישו את הפלסטינים בשלל זירות, המשיך נסראללה, וחשבו כי הדבר יעבור בשקט וישתלם להם. מעתה הם יודעים כי הפלסטינים אינם מניחים למאבק ולא שוכחים את אדמתם וקודשיהם.
נוסף לכך, הוא המשיך, עלתה התמיכה בציבור הפלסטיני בפלגים החמושים. ישראל התגלתה כמי שמבצעת רצח עם, ואמריקה – תומכת בה. "התדמית האמריקאית נהרסה", הוא קבע, "מה שהורג כיום בעזה זה הטילים האמריקאיים והמדיניות האמריקאית". לעומת זאת, הרחוב האמריקאי בעד הפלסטינים. "הצעירים אפילו לא צופים בערוצי הלוויין שלנו", הוא התגאה, "תהיה לכך השפעה אדירה בעתיד באמריקה".
נסראללה קבע, במידה רבה של הפרזה, כי הכלכלה הישראלית משותקת. החקלאות נפגעה, אין תיירות, והתעשייה ניזוקה. גם ההרתעה הצבאית של ישראל קרסה לטענתו. כל הפלגים לוחמים בה ללא מורא, בעזה, בלבנון, בסוריה ואפילו בתימן, ואין ביכולתה להפסיקם.
בלבנון, כמו אצלנו, מתפרסמים מדי יום תמונות חללי חיזבאללה. מספרם שועט לכיוון ה־200. השבוע הרג צה"ל את וויסאם אלטוויל, ההרוג הבכיר בשורותיהם עד כה. אלטוויל היה ממפקדי "כוח רדואן". כך הם מכנים את יחידותיהם הפרוסות בגבול עם ישראל ומאומנות לפלוש אליה ביום פקודה.
בארגונים הללו, בניגוד אלינו, פחות נהוג לספור גופות. אלה ארגוני שחרור, והם נולדו כדי להקריב את חיי אנשיהם. זו גם התפיסה של חמאס, של הג'יהאד האסלאמי ושאר הפלגים הפלסטיניים. בנאומו הראשון בסדרה, ב־3 בנובמבר, הסביר נסראללה כי האבידות בנפש מקרב אנשיו הן מחיר ראוי בנסיבות הללו.
ממשלת נתניהו, טוענים במחנה ההתנגדות, הכריזה מלחמה שקטה על הפלסטינים. היא ביקשה למשוך את השטיח תחת רגליהם ולהכריע את הסכסוך הישראלי־פלסטיני בניצחון מוחלט. 7 באוקטובר היה מכת מנע, שנועדה לפגוע בתוכנית ההכרעה הישראלית.
"כי מה הברירה, לשתוק?", תהה נסראללה, "לא לומר מילה? לחכות למוות? לחכות שהגדה תלך? שאל־אקצא תלך? שהאסירים ימותו? זו החלטה קשה, נדרשת, שלמה, בזמנה הנכון והמתאים, והיא מצדיקה את כל הקורבנות הללו".
בכל נאומיו חשף מנהיג חיזבאללה חשש כבד מפני מלחמה כוללת עם ישראל. הוא חזר ואיים כי מי שיפתח במלחמה כזו יתחרט. "אני אומר למתנחלים (הכינוי בפיו לכלל תושבי ישראל), אתם הראשונים שתשלמו את המחיר".
בנאומו האחרון אף הפתיע וחשף בפני הציבור הלבנוני שמץ של תקווה מדינית העשויה לצאת מן המלחמה הזו. הלשון הייתה תוקפנית, כדרכו, אבל בין השורות הסתתרה עבורם בשורה.
כך הוא ניסח זאת: "אחרי השלב הזה, בעזרת האל, וסיום התוקפנות על עזה, לבנון תוכל לשחרר את יתרת אדמותיה. החל מנאקורה, דרך רג'ר ועד חוות שבעא (הר דב) וגבעות כפר שובא. (אנו בפני) הזדמנות אמיתית לשחרור כל שעל מאדמותינו, ובפני הזדמנות אמיתית למשוואה שתמנע מן האויב הישראלי לחדור למרחב האווירי שלנו, לים שלנו ולריבונות של ארצנו. זו אחת התוצאות המבורכות של המערכה בעזה".
יממה לפני כן עזב את ביירות לירושלים המתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין. היה זה מסע הדילוגים השני שלו בתקופה האחרונה, ובתיקו מונחת הצעה מפורטת להסדרת הגבול היבשתי עם ישראל. נסראללה, מכולם, קפץ בראש עם הודעה לציבור, כי המתווך האמריקאי, הישראלי לשעבר, ששירת בצה"ל, יביא עמו בשורה מדינית עבור לבנון כולה. אם כמובן תעלה משימתו יפה.
הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל
[email protected]