קוריאה הצפונית, אחת הדיקטטורות החזקות, המבודדות והעניות ביותר בעולם, הודיעה בחודש שעבר על סגירת תשע מהשגרירויות שלה ברחבי העולם, ובהן נציגותה הדיפלומטית בספרד, הונג קונג, נפאל ואוגנדה - כפי שדיווח ה־Foreign Affairs. חרף טענת המשטר כי מדובר בצעדי התייעלות נוכח מצוקתה הגוברת של הכלכלה המקרטעת (התלויה נואשות בסיוע חוץ, בעיקר מצד סין), על פניו מסתבר כי זהו אקט מתריס נוסף במסגרת המדיניות המיליטנטית והאסטרטגיה העוינת שאותה נוקט הדיקטטור קים ג'ונג־און, הדוגל בהתחממות ה"מלחמה הקרה" שהפלישה הרוסית לאוקראינה האיצה.
יתרה מזאת, מדובר באקט סימבולי המצטרף לשורת מהלכים אסטרטגיים שהוא ביצע לאחרונה, שנועדו להחריף את האקלים והאיום הביטחוני הגלובלי, ולהגביר את מרוץ החימוש הקונבנציונלי והגרעיני ברחבי העולם. אלה כוללים בין היתר אספקת טילים לרוסיה, מתן סיוע לתוכנית הגרעין האיראנית, ביצוע תרגולים צבאיים משותפים וניסויי טילים ברחבי אסיה - המכוונים בעיקר כלפי ארה"ב, יפן וקוריאה הדרומית. זאת, בנוסף לתקיפות סייבר והפעלת אלפי האקרים שעוסקים בפעילות סייבר פלילית אינטנסיבית (לרבות הונאות, דרישות כופר ונוזקות מתוחכמות), שנועדה לממן את עוצמתה הצבאית, לצד תוכניות הגרעין והטילים הצפון־קוריאניות.
בראייה אסטרטגית כוללת, כבר עתה מסתמן כי לצד ערעור הסטטוס קוו בצפון־מזרח אסיה, הנובע משילוב בין וקטורים אסטרטגיים שונים, ובהם הגברת המתיחות הסינו־אמריקאית (בעקבות הפעילות הסינית בים סין המזרחי והדרומי), הסלמת המלחמה של רוסיה באוקראינה, התגברות איומי הגרעין, הטילים והסייבר הצפון־קוריאני וריסוק נורמות המשפט הבינלאומי, ובהן משטר מניעת תפוצת הנשק הגרעיני בעולם - ג'ונג־און חותר למשוך אליו תשומת לב עולמית. כמנהיג מדינה גרעינית המחזיקה במצבור של כ־30 ראשי נפץ גרעיניים ובעלת יכולות לייצר פלוטוניום ואורניום מועשר, הוא אינו בוחל באמצעים.
בעודו מהדק קשריו עם סין, רוסיה, איראן ושאר חברות "ציר הרשע" הקוראות תיגר על ההגמוניה האמריקאית, הדיקטטור הצפון־קוריאני ממשיך לבצע ניסויים, לאיים ואף לשגר טילי שיוט וטילים בליסטיים בין־יבשתיים, לרבות כאלה המדמים נשק גרעיני (כ־37 ניסויי טילים בוצעו על ידיו ב־2022, לעומת 24 ניסויים ב־2023).
בראייה גיאופוליטית רחבה, לא ניתן עוד להתעלם משילוב בין מצבורי נשק ויכולות גרעיניות כאמור לצד יכולות סייבר מתקדמות, מצוקה כלכלית, תלות צבאית ברוסיה וכן בידוד בינלאומי ונכונות לשנות "סדרי העולם". זהו שילוב נפיץ וקטלני, העלול לדחוף אותו למתקפה על קוריאה הדרומית, במיוחד כעת - נוכח הסלמת העימות במזרח התיכון במקביל למלחמה במזרח אירופה, שבהם ארה"ב מעורבת עד צוואר. בעודו נחוש לנצל את המתיחות העולמית, להרתיע את ארה"ב ובנות בריתה, ומנגד - לקדם מדיניות צבאית לוחמנית, ולבסס השפעתו כמנהיג חזק ועוצמתי במרחב אסיה ובכלל בזירה הבינלאומית, קים ג'ונג־און ערמומי, מסוכן ובלתי צפוי מתמיד.
מצוקה ופשעים בינלאומיים
כמדינה סגורה הנשלטת יותר משבעה עשורים על ידי שושלת דיקטטורית של משפחת קים, קוריאה הצפונית נתונה במצוקה כלכלית חמורה. עם זאת, מעבר לתלותה בסין, המספקת כ־90% מסחר החוץ שלה מאז 2016, בעיקר נוכח הסנקציות הבינלאומיות הכבדות המוטלות עליה, שרידותה נובעת משילוב בין מקורות מימון שונים. עם אלה נמנים משאבי טבע ומתכות נדירות, לצד עתודות עצומות של יותר מ־200 סוגי מינרלים, ובהם פחם, ברזל, זהב וגרפיט, ששוויים מוערך כיום ב־10 טריליון דולר.
בנוסף, וחרף בידודה הבינלאומי, ממשלת פיונגיאנג, שכמחצית מהכנסותיה במטבע חוץ מקורן ביוזמות שהיא מבצעת מעבר לים, מאופיינת ביכולת הסתגלות פרגמטית ומפתיעה, לצד תעוזה וחדשנות כלכלית. עם כך נמנות פעולות שונות, ובהן מכירת נשק מתקדם, לרבות טילים מסוגים שונים לרוסיה ולאיראן. בנוסף, תקיפות סייבר ופריצות לבנקים ולבורסות קריפטו הלכו והשתכללו במהלך השנים האחרונות (כמו 81 מיליון דולר שנגנבו ב־2016 מהבנק המרכזי של בנגלדש, 60 מיליון שנגנבו ב־2017 מבנק בטאיוואן ולא פחות מ־281 מיליון דולר שנגנבו ב־2021 מחברת Kucoin).
לצד כל אלה, וכפי שעולה מדוח שפרסמו גורמי ממשל בארה"ב, הממשלה הצפון־קוריאנית משלשלת לכיסה כ־50 מיליון דולר מדי שנה מפעילות בלתי חוקית, הכוללת בין השאר סחר בבני אדם, הלבנת כספים, מכירת סמים ודולרים מזויפים. כל זאת, לצד גביית "דמי עריקה" הנאמדים בסכומים הנעים בין 12 אלף ל־17 אלף דולר עבור כל אדם שחוצה את הגבול לקוריאה הדרומית (מספר העריקים שעמד ב־2018 על 1,137 בני אדם, צנח ל־67 בלבד בשנת 2022 - וזאת בעיקר נוכח משבר הקורונה והחרפת מדיניות הבידוד שכפה המשטר על תושביו).
פערים מול הדרום
לא בכדי שרידותה הכלכלית של קוריאה הצפונית, לצד היקף איומיה הביטחוניים, מהווים סוגיה מאתגרת המושכת עניין רב. התבוננות מקרוב מראה כי כ־45.5% מהאוכלוסייה המונה כ־27 מיליון תושבים סובלת מתת־תזונה, מתנאי עוני ומרעב מחפירים, לצד מצוקה חומרית קשה המתבטאת בין היתר בהכנסות לנפש מהנמוכות בעולם. כל זאת, בעיקר על רקע מדיניות הדיכוי האכזרית שאותה נוקט המשטר הטוטליטרי במשך עשרות שנים, הכוללת בין היתר מחנות "חינוך מחדש".
התבוננות השוואתית אף מראה כי בניגוד לשכנתה קוריאה הדרומית - הנחשבת לאחת הכלכלות המתקדמות, המשגשגות והגדולות בעולם - הכלכלה הריכוזית של קוריאה הצפונית (שהתמ"ג לנפש שלה עמד על 1,123 דולר והתמ"ג הריאלי שלה הגיע ל־26.64 מיליארד דולר בלבד בשנת 2022) מבוססת עדיין על תעשיות כבדות מהעידן הסובייטי. זאת, לצד היעדר נגישות האוכלוסייה לאינטרנט (כ־1% בלבד מתושבי המדינה ורק אלה המקורבים לשלטון, מחוברים).
סטגנציה קשה, היעדר סחר חוץ (לרבות מחסור חמור בנפט, דלק, דשנים ומוצרי צריכה קריטיים) וקיפאון ממושך בצמיחה הכלכלית משקפים במידה רבה את הפערים שהלכו וגדלו בהתמדה בין שתי הקוריאות, בעיקר בשלושת העשורים האחרונים. לדוגמה, בעוד שיעור הצמיחה השלילי של קוריאה הצפונית עמד על 0.2% והיקף היצוא שלה הגיע ל־160 מיליון דולר ב־2022, שיעור הצמיחה של קוריאה הדרומית הגיע ל־2.6% והיקף היצוא שלה עמד על 683.6 מיליארד דולר באותה שנה.
דוגמה לרודנים אחרים
מיקומה הגיאוגרפי של קוריאה הצפונית, כחצי אי בצפון־מזרח אסיה, מהווה הסבר חלקי לסגירותה, לבידודה וכן לתפיסת האיום שלה (דוגמת הברית הביטחונית האזורית בין ארה"ב, יפן וקוריאה הדרומית, שנחתמה באוגוסט 2023). בעודה חולקת את גבולותיה עם סין ורוסיה, תלויה בהן ומושפעת מהן, ההנהגה הצפון־קוריאנית נוקטת אסטרטגיית מניעת סיכונים ארוכת־טווח, שתכליתה להתמודד עם הדינמיקה בזירה הבינלאומית על שלל האירועים והתהליכים שמתחוללים בעיקר במרחב האסייתי.
בראייה אסטרטגית רחבה, אומנם היא מחזיקה ביכולות מתוחכמות בתחומי הגרעין, הסייבר והטילים, לצד מצבור קטן אך קטלני של נשק להשמדה המונית, אבל - וזהו אבל גדול - היא אינה מעוניינת ואין לה, ככל הנראה, אינטרס ממשי לתקוף ישירות את ארה"ב או את מדינות האזור/בעלות בריתה. עם זאת, ככל שהיא מבודדת, מוחלשת כלכלית וחשה מאוימת, כך היא מחזקת את איומיה וכך גדל פוטנציאל הנזק העתידי העלול להתרחש כתוצאה מאי־הבנות, טעויות ו/או תקלות בשיגור הטילים.
יתרה מזאת, בסביבה גיאופוליטית ביטחונית עתירת סיכונים ואי־ודאות, שבה סנקציות כלכליות מאבדות מיכולת ההרתעה שלהן, ייתכן שדווקא המשך המדיניות המתריסה והפרובוקטיבית של קים ג'ונג־און יוביל אותו לשינוי "כללי המשחק", ויהווה דוגמה לרודנים אחרים בעולם. שינוי שעליו הוא מאותת בסגירת השגרירויות ברחבי העולם, שייתכן ומהווה אמצעי הקורא למערב לשתף איתו פעולה, או מנגד משקף את כוונותיו ההפוכות להחריף את מהלכיו הקיצוניים.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, למשברים בינלאומיים ולטרור עולמי
[email protected]