1. מריחה תקציבית
אתמול בשעת לילה מאוחרת אמורה הייתה הממשלה לדון ולאשר את תקציב 2024, אלא שברגע האחרון נדחה הדיון ליום ראשון. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פנה ליועצת המשפטית בעקבות התנגדות חריפה של שרים בממשלה לתקציב, והדחייה אושרה.
דיווח: מתנהל משא ומתן להעברת תרופות לחטופים בעזה
המו"מ החשאי שהתפוצץ להקמת ממשלה חלופית עם ח"כים בליכוד | פרסום ראשון
ניתן לתהות מה פתאום מאשרים תקציב שכבר אושר במאי 2023? אז זהו, שכבר אז היה ברור שמדובר בתקציב ישראבלוף המנותק מהמציאות. הנחות העבודה על גביית המסים והוצאות הממשלה היו ריאליות בערך כמו האפשרות שנתניהו יפרוש מרצונו לגמלאות.
ב־7 באוקטובר פרצה מלחמת עזה, ולא הייתה ברירה אלא לזרוק לפח את התקציב המופרך ואיתו גם את תחזיות הגירעון (2.2% מהתוצר), גביית מסים וכדומה. תקציב 2024 אמור לטפל באתגר גירעון של 114 מיליארד שקל, הנובע בעיקר מהוצאות המלחמה. אחרי הנחת סלב הופחת הסכום ל־67 מיליארד שקל, אבל גם על זה קיבלה הממשלה הנחת כפל מבצעים ותוכל לפרוס את הגירעון על פני שנתיים. אבל גם המינימום הנדרש, והוא סגירת פער תקציבי של כ־35 מיליארד שקל, הוזנח.
שר האוצר סמוטריץ' הניח הצעה לחיסול גירעון של כ־20 מיליארד שקל כחלק מ"דמי הרצינות" שדרש הנגיד. בפועל, זה תקציב שכל כולו בריחה מאחריות, הכולל מיליון כוכביות, ומותנה בהנחות עבודה שונות ומשונות - ותוכניות שמרביתן על הקרח. ריאלי יותר היה להביא הצעה לחיסול מוחמד דף או יחיא סנוואר מהצעה מלאה בחורים כמו פירי חמאס בעזה. התקציב חף מבשורות בנוגע למלחמה ביוקר המחיה.
נתניהו יצר מראית עין של נשיאה בנטל, באמצעות ניסיון לחיסול סידורי עבודה לשרים כמו עמיחי שיקלי או עידית סילמן, אלא שגם תרגיל מסריח זה - שבמסגרתו אמור שיקלי לחזור לכנסת כח"כ במקום אחד הנורווגים האומללים - נתקל בקשיים משפטיים. ומה עם הכספים הקואליציוניים ותקציבי הישיבות? נחיה ונראה. ההסתדרות, שראתה איך עושים צחוק מהעבודה, הסתפקה בתרומת יום חופשה וקרן מיוחדת לחיילים ונמלטה מהגזירות.
חייבים לומר ביושר שגם אנחנו האזרחים לא אולצנו לשאת בנטל, למעט שינויי מיסוי סמליים. האלונקה ננטשה בשדה הקרב, הפרמדיקים ברחו, והאחראים - ובראשם ראש הממשלה - נעלמו מהשטח.
אז מה נותר בפועל מתקציב הביזיון? על כך ניתן ללמוד מישיבת בכירי האוצר וראש הממשלה (הנגיד פרופ' אמיר ירון לא הוזמן) בלשכת נתניהו, שנמשכה כשלוש שעות, ושפרטיה נחשפים לראשונה. פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הכלכלית, התנגד נחרצות להעלאת מסים.
הוא הסביר: "משנת 2015 מדברים על העלאת מסים, אבל המציאות הוכיחה אחרת. הצמיחה חיפתה על העלאת מסים. לא נעלה מסים עכשיו (במיוחד את המע"מ ב־1%). נראה מה יקרה עד אמצע 2024 ואז נחליט".
על החששות להורדת דירוג האשראי העיר שמחון בזלזול: "לא צריך להתרגש מהם. אנחנו נמצאים במלחמה, ובחברות הדירוג מבינים את זה. עוד 5 מיליארד שקל מגביית מסים זה לא מה שיעשה את ההבדל מבחינתם". שמחון סבור שאת ההוצאה העודפת בתקציב משרד הביטחון תכסה הצמיחה.
אם לא די בכל אלה, הגיע מנכ"ל לשכת ראש הממשלה יוסי שלי, וסתם את הגולל: "כדאי שתפנימו. לא תהיה העלאת מסים. זו ליבת הבטחת הבחירות של נתניהו", הטיח באנשי האוצר.
אם מסים כמעט לא יהיו, מאיפה יבוא הכסף? 2־2.5 מיליארדי שקלים בלבד מתוך 8 מיליארד יקוצצו מכספים קואליציוניים, 7.4 מיליארד שקל יקוצצו מכספי התשתיות בצפון (כמו ביטול הרכבת הקלה בצפון). תוכניות במשרד התחבורה, כמו ההנחות בתחבורה ציבורית, יבוטלו.
תוכנית החומש לחברה הערבית תעבור דיאטה בהיקף של 200 מיליון שקל. 5% נוספים יקוצצו "פלאט" מכל משרדי הממשלה. וחוץ מזה יוטלו בשוליים מסים על הדלק, מס פחמן, מס טבק ומס נסועה לבעלי רכב חשמלי (15 אג' לק"מ). הכללים להטלת מס שבח על דירה שנייה יוחמרו.
ואי אפשר בלי הפופוליזם התורני - ואלה הבנקים, שמתכוונים להטיל עליהם מס על רווחי יתר, בניגוד לעמדת הנגיד. וישנה גם ססמת "המלחמה בהון השחור", שהיא שחוקה בערך כמו הבטחות הבחירות של נתניהו.
צעדים כואבים כמו ביטול נקודת זיכוי ממס להורים עובדים במסגרת "חינוך חינם" (שעדיין לא חוקק), והתחייבות להעלאת מע"מ ב־1%, נתקלו בהתנגדות עזה מנציגי ראש הממשלה. וכמובן, אפשר רק לחלום על צעדים אמיצים באמת כמו חיסול עשרה משרדי ממשלה לענייני כלום ושום דבר.
זה כבר לא יקרה, ולכן על משרדי הממשלה הונחתו קיצוצים במיליארדי שקלים שעליהם קראו בעיתון. שר התקשורת שלמה קרעי כבר הודיע שאם "עידן פלוס" ייסגר, הוא יצביע נגד התקציב. אליו הצטרף שר האנרגיה אלי כהן, שיצביע נגד אם תעריפי החשמל יועלו, וגם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שיגר הודעה דומה ויצביע נגד אם תקציב המשטרה יקוצץ ב־400 מיליון שקל.
כמו כן, אפשר לחלום על ביטול כל הכספים הקואליציוניים ל־2024, ביטול פטורים מגוחכים על קניות באינטרנט בחו"ל או הקפאה זמנית של מנגנוני הצמדת השכר. ביבי רועד אף שהחורף השנה קיצי מתמיד.
סמוטריץ' יכול היה לדחות בקלות את הצמדת תקרות השכר למדד ב־1 בינואר ולחסוך 3.5 מיליארד שקל, או לדחות נקודת זיכוי חדשה להורים לילדים בגילים 13־18 ולחסוך כחצי מיליארדי שקלים - אבל הוא לא העז. בהנחה שהקיצוץ יאושר, נישאר עם גירעון של 5%־6% מהתוצר, שהם כ־100 מיליארד שקל. בניגוד לקורונה עם הריבית האפסית, ב־2024 הריבית זינקה והחזרי החובות יזנקו לפחות ב־5 מיליארד שקל לשנה.
תקציב 2024 עמוס לעייפה בפעלולים פיננסיים של שוליית קוסם מתחיל, אך חף מהחלטות כואבות. קשה להאמין שחברות דירוג האשראי הבינלאומיות, שכפי שראינו ממילא מזלזלים בהן, יקנו את הסחורה המזויפת ואת "דמי הרצינות" של סמוטריץ', שאולי בקושי הם דמי חנוכה.
אנחנו מצדנו נייחל שדירוג האשראי לא יירד, כי אם זה יקרה כולנו נשלם. אבל לנתניהו לא אכפת, כי הוא מוטרד רק מהפגיעה בתדמית הכלכלה. בעתיד כבר מישהו אחר ישלם.
ראש הממשלה בורח מבשורה כאותן משפחות חיילים הרועדות מפחד למשמע הדפיקות בדלת. גזרות - לא בבית ספרו, אלא רק גזרים. מטרת העל שלו היא לשרוד בכל מחיר את הצונאמי, ולעזאזל התקציב. הוא הפנים שאין סיבה להתעסק בכיסם של אזרחים, שספגו מכת מוות ב־7 באוקטובר.
2. מסים ומעשיות
מנהל רשות המסים הנכנס, שי אהרונוביץ', הפציע השבוע לאחת מהופעותיו הראשונות בכנס התחזיות של מכון האנרגיה. ההופעה, יומיים לפני אישור תקציב 2024 בממשלה, הייתה מעניינת, כי המסים הם מקור ההכנסה התקציבי העיקרי. אתגרי הרשות בשנה הקרובה מורכבים. "אנחנו בפתחה של תקופה מאתגרת בכלכלה.
אין ספק שבחמש השנים הקרובות נושא האנרגיה ומיסוי הרכב יקבל דגש מיוחד", פתח אהרונוביץ' את דבריו והוסיף: "נרצה או לא נרצה - מיסוי משק האנרגיה יעבור שינויים דרמטיים. המלחמה והוצאותיה החריגות, הנאמדות ב־150־200 מיליארד שקל, מחייבות לקבל החלטות לא פשוטות כבר כעת.
"על הפרק יהיה הטלת מס גודש מיוחד, הטלת מס נסועה (תשלום מיסוי לפי קילומטראז' המכונית) ומס מטרו", הוסיף אהרונוביץ'. "המדינה תהיה חייבת את הכסף בשנים הקרובות. לא יהיה מנוס מהכנסת הוראות המיסוי לחוק ההסדרים החדש".
מנהל רשות המסים מודה בקולו על כניסתן של הוראות מיסוי חדשות, אם לא מחר אז מחרתיים. אלה חדשות קשות לבעלי הרכב החשמלי או לנוסעי מכונית "פלאג־אין", שהתחמקו עד כה מתשלום עלות נסיעה ריאלית. אהרונוביץ' בישר ששיעור גביית המסים בחודש דצמבר היה גבוה מהצפוי, בין השאר בגלל הקדמת רכישת כ־6,000 מכוניות חשמליות, וזאת כדי להתחמק מהמיסוי החדש. הכלכלן הראשי העריך את היקף גביית המסים הישירים השנה ב־402 מיליארד שקל.
הבשורה הטובה היא שבדצמבר נרשם גידול בשיעור הגבייה, בזכות הקדמת רכישות של מכוניות חשמליות ופלאג־אין. מכיוון שתקציב הביטחון יגדל בשנים הקרובות בכ־20 מיליארד שקל בכל שנה, ובהנחה שהצמיחה תחזור לאיתנה, יהיה צורך בגידול קבוע בצד ההכנסות. "המטרה שלי כמנהל רשות המסים היא לשמש ככוכב הצפון בנוגע לצעדי המיסוי הקרובים, כך שלא יהיו מסובכים ונוחים יחסית לתפעול", אמר אהרונוביץ'.
לכן יוטלו מסי נסועה על מכוניות החשמליות ואגרות נוספות. בכוונת הרשות גם להטיל מס פחמן "ואנחנו בעיצומם של דיונים בנושא", הבהיר מנהל רשות המסים והוסיף: "ישראל לא תוכל להסתדר בלי מיסוי מגזר הרכבים, למרות שהמטרה היא עידוד נסיעה בתחבורה ציבורית".
אהרונוביץ' לא הזכיר בדבריו מסים שהרשות הייתה מעוניינת להשית, שנדחו משיקולים פוליטיים. מדובר במיסוי הכנסות שכר דירה, ביטול הטבת המע"מ על קניות באתרים בחו"ל וביטול הטבת מע"מ על תיירות נכנסת.
3. יוקר המחיה חוזר
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן עסוק 24/7 בהכנת דין וחשבון על מחדלי המלחמה בצד הביטחוני־פוליטי, אך גם בנוגע להערכות העורף. בינתיים פרסם השבוע מעין מתאבן: דוח שהכנתו הסתיימה לפני 7 באוקטובר, ושבימים כתיקונם היה גורם לרעידת אדמה. מדובר בדוח על כשלי הטיפול ביוקר המחיה בישראל, בימים שבהם המושג "יוקר המחיה" היה פופולרי יותר מנסראללה, חיזבאללה ואינשאללה שכבר נגמור עם כל אלה.
לפני המלחמה, יוקר המחיה הקדים מבחינת סדר היום הציבורי את החיים עצמם. המלחמה ומספר הנרצחים, הפצועים והחטופים העמידו דברים בפרופורציות. ועדיין, 100 ימים אחרי המלחמה, יוקר המחיה אינו עוזב אותו, אף שאנחנו מתים להיפטר ממנו. עליות המחירים מתחילת 2024 מחזירות בהדרגה את הנושא לסדר היום.
בדוח מונה אנגלמן, בדייקנות של טיל מונחה לייזר, את כשלי הטיפול ביוקר המחיה ואת המחדלים הקשורים לכך. נזכיר שעם הקמת ממשלת נתניהו לפני שנה, יוקר המחיה עמד על ראש שמחתו. בהנחה שהבחירות יוקדמו, בטוח שגם יוקר המחיה יעמוד על הפרק, וכדאי לנתניהו ולאנשיו להפנים היטב את תובנות המבקר, לקחת את הדוח, למסגר אותו ולתלות אותו על הקיר ולא לדחוף אותו לאחת המגירות.
אנגלמן מזהיר שהפקקים בנמלים הינם אחד ממנועי יוקר המחיה. בעיית הנמלים, שהייתה קיימת לפני המלחמה, הוצפה בזמן אמת על ידי גורמים כמו איגוד לשכות המסחר. הבעיה התעוררה מחדש בעקבות פיגועי החות'ים מתימן והפסקת הגעת אוניות לישראל, כמו של חברת קוסקו הסינית.
לדברי המבקר, "יעילות נמוכה בנמלים גורמת לנזק כלכלי עצום, וזה עוד לפני השפעת התנהלות החות'ים בים האדום. רמת השירות והיעילות נמוכות לעומת נמלים דומים בעולם. הנזק השנתי של הפגיעה ביצוא כתוצאה מהגודש הסתכם ב־2021 במונחי תוצר ב־5.1 מיליארד שקל.
הנזק ביבוא מוצרי השקעה עמד על 3.9 מיליארד שקל, וביבוא מוצרי צריכה ב־3.8 מיליארד שקל". אנגלמן ממליץ לשרת התחבורה מירי רגב ולשר האוצר סמוטריץ' לפעול לשיפור היעילות בטיפול המטענים, ולקיצור זמני השהייה של אוניות בפתח הנמל.
המבקר מתייחס גם ל־2024, "שנפתחה בהתייקרויות, ואחת הסיבות היא הזינוק בעלויות ההובלה. נזקי המלחמה בשילוב ריבית גבוהה מקשים על משקי הבית, בהם לוחמי מילואים שמסכנים את חייהם ומפונים רבים מהדרום ומהצפון. היקף החובות של משקי הבית לבנקים הגיע בסוף 2022 לשיא של 770 מיליארד שקל. למשרד האוצר אין תוכנית מגירה להתפרצות אינפלציה. לאחר עליית ריבית בנק ישראל, הבנקים הגדילו את רווחיהם ולא 'גלגלו' את הריבית לפיקדונות".
רבות דוּבר על האינפלציה ונזקיה, וגם על רווחי הבנקים המנופחים. בפועל, סוגיות האינפלציה הוזנחו על ידי האוצר. מאידך, כנגד הבנקים קיימת כוונה להטיל מס על רווחי היתר.
וכשמדברים על יוקר המחיה, אי אפשר להתעלם ממחירי המזון. אנגלמן מצביע על ירידה של 90% באכיפת הפיקוח על המחירים במזון. "מחירי המזון בישראל גבוהים ב־51% בהשוואה למדינות האיחוד האירופי. לחם מלא יקר ב־82% מאשר בארה"ב, באנגליה, בניו זילנד ובספרד".
לדבריו, "ועדות פיקוח המחירים לא הוסיפו בשנים 2018־2022 מוצרי מזון חדשים לפיקוח. עשרת הספקים הגדולים חולשים על נתח של יותר מ־50% מענף המזון והצריכה. במונחי כוח קנייה, המחירים בישראל גבוהים ב־27% לעומת מדינות ה־OECD - והפער בענף המזון מגיע ל־37%".
הביקורת הצביעה על ריכוזיות בענף החיסכון ארוך הטווח. למרות אפשרויות ניוד כספי החיסכון, הרוב המוחלט של הבקשות להעברות כספים בפנסיה ובגמל הוגשו על ידי סוכני ביטוח. אלה מתוגמלים עבור צירוף לקוחות, והדבר אינו מעיד על קיומה של תחרות.
אז מדוע יקר כאן לפי אבחנת המבקר? פקקים וחוסר יעילות בנמלים, זינוק בעלויות ההובלה, היעדר פיקוח על המחירים, אינפלציה השוחקת את השכר ומגדילה את עלויות האוברדרפט. הבנקים עושים כרצונם, ובמערכת החיסכון אין תחרות.
משרד הכלכלה היה היחיד שהתנדב למסור את תגובתו: ״אנחנו רואים עין בעין עם מבקר המדינה את חשיבות הפיקוח על המחירים במוצרי המזון, בייחוד לאור העובדה שזה שנים רבות מחירי המזון יקרים באופן ניכר מהמחירים באירופה. אף שהדוח מתייחס לתקופה הקודמת, בכוונת המשרד להעמיק את פעילות הפיקוח על מוצרים שמחיריהם כבר נמצאים בפיקוח, ולהשתמש בכלים נוספים כדי להגביר את התחרות במשק ולהיאבק ביוקר המחיה תוך כדי מלחמה במונופולים ובקרטלים".
4. קוינט חוזר לעניינים
המינוי המפתיע של השבוע הוא של ינקי קוינט למנהל רשות החברות הממשלתיות. מפתיע כי קוינט שימש בתפקיד לפני כשלוש שנים, ומכהן כיום כיו"ר רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). קוינט נבחר כי מדובר באחד המנהלים האיכותיים שעוד נותרו בשירות הציבורי.
"השר דודי אמסלם הרים טלפון. עבדנו יחד ב־2020, והוא ביקש שאתגייס למילואים בשירות הציבורי. חשבתי שלאור המצב - המלחמה והמצב במשק - חובה עליי להתייצב ולסייע. הגעתי לשלושה חודשים, אבל גם אם אצליח לקדם משמעותית מספר נושאים, אז אשמח".
אמסלם ידוע במערכת יחסים בעייתית שהביאה לפרישת המנהלת הקודמת מיכל רוזנבוים.
"מערכת היחסים שלי עם השר אמסלם מצוינת. כבר עבדנו יחד וקידמנו פרויקטים משותפים, ויש הערכה הדדית. המשימה שהטיל עליי היא לקדם כמה שיותר הפרטות ושינויים אסטרטגיים. עבדתי איתו, קידמנו נושאים בוועדות השרים להפרטה ושיתוף הפעולה היה מצוין.
"מניסיוני החיובי איתו, אני לא שותף לדעות הקדומות נגדו. יחסי הידידות בינינו לא רק טובים, אלא אפילו מצוינים. אבל צריך לקחת דברים בפרופורציות. חזרתי לתפקיד מנהל הרשות באופן זמני, כמילואים בשירות הציבורי".
מה המשימה העיקרית שלך בפרק הזמן הקצר?
"בעיקר לקדם את תהליך ההפרטה. יש תהליכים אסטרטגיים שהתחלתי ולא סיימתי, כמו הדואר וכמו הפרטות נוספות, שנעלה בתקציב החדש. מדובר בתהליכים ארוכים, שאת חלקם התחלתי עם אמסלם וייתכן שאצליח לסיים.
מדובר בקידום הפרטת התעשייה האווירית, הדואר, שכבר התחלתי ב־2018, מקורות ייזום, קרנות ההשתלמות של ההסתדרות, פארק אריאל שרון שאפשר להעביר לקק"ל ועוד. אין סיבה שהמדינה תשלוט בהם. הוכח בהפרטת תע"ש שהתהליך מוביל לשיפור השירות והיעילות.
"לגבי הדואר, קיימנו בתחילת השבוע ישיבת זום והתקדמנו. לגבי השתתפות קיבוץ בארי במכרז, הוחלט לאפשר להם להכניס לחדרי המידע מעריך שווי, אבל ההחלטה הסופית בעניין השתתפותם תלויה ברשות התחרות, המתנגדת להשתתפותם".
הייתה מחלוקת של אמסלם עם המנהלת הקודמת לגבי משיכת דיבידנדים מחברות ממשלתיות, ובג"ץ הורה לחלק.
"השר התנגד, כי הוא שמע מהחברות הממשלתיות שלמדינה יש חובות כלפיהן והוא רצה להבטיח שהם ישולמו - ורק לאחר מכן להעביר דיבידנדים. שאלת החלוקה מורכבת, כי יש תמיד את המחלוקת עם השר האחראי על החברה, שמעדיף שהסכומים יישארו בה להמשך הפיתוח".
איך אתה מסכם את 2023 בכובעך כמנהל רשות מקרקעי ישראל?
"2023 הייתה שנה קשה, למרות שבשנה האחרונה ביצענו 60 אלף עסקאות יחידות דיור ו־84 אלף שיווקי קרקעות. המכרזים בשלוש השנים האחרונות גבוהים מכל אלה שהיו שבע שנים קודם לכן. ההכנסות ממכירת קרקעות הצטמצמו ברבע ל־31 מיליארד שקל, אבל אנחנו לא רואים ברווחים כיעד.
"חלק מהירידה בהכנסות גם מוסברת בירידת היקף הפעילות שלא בתחום הקרקעות למגורים וגם בירידת המחיר לדונם קרקע. בשנה מאתגרת כזאת הריבית זינקה, והבחירות ברשויות המקומיות, שנועדו להתקיים באוקטובר ונדחו בסופו של דבר, השפיעו אף הן".
כיצד השפיעה המלחמה בעזה?
"המלחמה הקשה הביאה בשבועיים הראשונים לעצירה מוחלטת של הפעילות בגלל גיוסי המילואים וחוסר הוודאות. יזמי בנייה גויסו למילואים ו־20% מעובדי רמ"י היו במילואים. רק בשבועיים האחרונים התחלנו לשחרר מכרזים. אנחנו עובדים בצורה מדויקת: מורידים הוצאות פיתוח ומשנים תמהיל הדירות, וגם הורדנו את מחירי מינימום. חלק מהמכרזים יצאו לדרך כבר בתחילת 2024.
"בעקבות המלחמה רואים ירידות של 30%־40% במחיר קרקע ליחידת דיור. עשינו שינויים במועצת המנהל, כך שניתן יהיה למכור דירות מושכרות, לא כאלה המוחזקות בידי תאגיד - אלא גם של פרטיים. כיום אני לא רואה בעיית היצע קרקעות בשוק".
איך אתם מסייעים למפונים בצפון ובעיקר ביישובי העוטף?
"שינינו לטובתם את נוהלי העבודה. העברנו במועצת מקרקעי ישראל החלטה למתן הטבות ליישובי הצפון ויישובי חבל תקומה. בעקבות כך המפונים יהיו פטורים מתשלומים לרשות המקומית, וזה יביא להגדלת שטחי תעסוקה בפטור ממכרז. השטחים המיועדים לאנרגיה סולרית יוגדלו, ובמושבים יוקמו מיזמים מסחריים כמו בתי קפה או שטחי משרד, ללא תשלום אגרה.
"בערים תפרנו חליפות סיוע ייחודיות. לתושבי שדרות נקצה קרקעות נוספות המיועדות למיזמים, כמו מטרות ציבור או משרדים שהעירייה תיזום. אישרנו עסקאות בנייה בהליכים מהירים למפונים בשפיים ובקריית גת. נאפשר תנאי קליטה מקילים של מפוני קיבוץ בארי בחצרים, ושל מפוני כרם שלום באשלים".
לסיום, אשאל מה שאני שואל בכל ראיון. איך אתה רואה את מחירי הדיור השנה ובעיקר את השפעת המלחמה על השוק?
"כמו תמיד, שוק הדיור והמחירים מושפעים מהרבה גורמים חיצוניים, לעתים בעלי השפעות נוגדות. לנוכח המצב, אין ספק שהמגמה של ירידת מחירים בשוק הדיור תימשך גם השנה, ואחת הסיבות לכך היא המלחמה - שמובילה להגדלת היצע הדיור. מצד שני - הריבית הגבוהה תישאר במהלך 2024, ותשפיע לרעה על צד הביקוש".