הרמזים הולכים ומתרבים, תמונת המצב של ממשלת החירום, שלושה חודשים אחרי הקמתה, מתבהרת מיום ליום והיא: דהירה לקראת הסוף הידוע מראש.
גם בליכוד מעוניינים: האם גדי איזנקוט בדרך להחליף את נתניהו?
סינוואר בנה על התרחיש הזה, ועכשיו הוא הכניס את ישראל למלכוד
את הסוד הלא באמת סודי הזה יודע היטב ראש הממשלה נתניהו. העובדה שבני גנץ סופר שבועות ואולי - אף ימים עד עזיבתו של ממשלת החירום גורמת לנתניהו לשורה של צעדים שספק גדול, אם היה עושה אותם בסיטואציה אחרת.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
במוצאי שבת, במסיבת העיתונאים האחרונה שקיים, חרג נתניהו מהנוהל ושילב בדבריו פרגון וקרדיט לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. ולא רק הקרדיט, מחמאות בשידור חי הן כסף קטן לעומת תמונת ניצחון דרמטית שבה זכה השר לביטחון לאומי בקרבות התקציב.
ב-26 השעות המתוחות והטעונות של דיוני הממשלה על תקציב המדינה לשנת 2024, כאשר שרים רבים הזיעו בחדרים צדדים, מול צוותי משרד האוצר, בניסיון לצמצם את הקיצוצים הצפויים, איתמר בן גביר זכה לטיפול אישי.
פעמיים במהלך היממה הדרמטית נתניהו ישב איתו לשיחות אישיות, השקיע זמן ומאמץ ובסופו של דבר דאג לתמונת הניצחון הגורף עבור השותף הקואליציוני בעל 6 המנדטים הקריטיים עבור עתידה של ממשלת 64.
מתקציבו של המשרד לביטחון לאומי לא קוצץ שקל אחד בודד, לא מתקציב המשטרה ולא מכלל תכניות המשרד. אותם שרים שנהנו מלעקוץ את בן גביר ולהרוויח נקודות על חשבונו, הסתכלו ברוב קנאה על השר שיצא מרוויח היכן שרובם רשמו הפסד ונאלצו להסתפק במה שהשאיר להם האוצר.
הסיבה לדאגה האבהית של בנימין נתניהו לאיתמר בן גביר היא הערכה כי בקרוב מאוד נתניהו יצטרך את בן גביר מרוצה ממעמדו בממשלה וממש לא מעוניין ללכת ממנה לשום מקום - לא לאופוזיתיה ולא לבחירות.
במחנה הממלכתי כבר תקופה מארגנים את "קייס היציאה". לבני גנץ ולאנשיו ברור כי על אף שמלכתחילה הגדירו את כניסתם לממשלה כ"שותפות זמנית ולא פוליטית", פירוק חבילה חייב להיות כפוף לעילת ברזל, כזאת שתתקבל בעיניי הציבור התומך. העימות סביב תקציב המדינה הוא בהחלט סיבה טובה, אך בשום פנים ואופן לא מספקת .
ההסבר כי "תקציב המדינה שהממשלה התעקשה לאשר הוא תקציב לא נכון, נטול דוגמה אישית וכו'" יכול לשמש כסיבה נוספת לעזיבת הממשלה, אך לא כסיבה מרכזית. אין סיבה שהיא חזקה ומרכזית מסיומו של השלב העצים של המלחמה, בשילוב חילוקי דעות חריפים סביב אופן ניהול המלחמה. זה בהחלט השיקול שסביבו תיבנה עילת הפרישה. שורה של סימנים מצביעים על כך פרישת גנץ מהקואליציה היא עניין של זמן מאוד לא ארוך.
בימים האחרונים קרה דבר שלא קרה בכל שלושת חודשי במלחמה: נרשמה נזילה בקירות הברזל שעד כה הגנו הגנה מלאה על חדר הדיונים של קבינט המלחמה. החלו ההדלפות ואופן ההדלפות מצביע יותר מכל דבר אחר על דינמיקת העזיבה ההולכת ומתעצמת בקרב בכירי המחנה הממלכתי.
הדברים שלפי ההדלפה נאמרו בקבינט המלחמה על ידי השר גדי איזנקוט, והוכחשו בהמשך הכחשה גורפת על ידי לשכתו, מצביעים בדיוק על נקודת התורפה שככל הנראה תהווה עילה מרכזית לפירוק השותפות. הנקודה הזאת היא אופן ניהול המלחמה. לצד הביקורת החריפה שמשמיעים גנץ ושותפיו על היעדר החזון של היום שאחרי, קמה והתחילה להתחזק טענה נוספת, אותה ייחסו לאיזנקוט: התיעדוף השגוי של מטרות המלחמה.
בעוד שהדעה הרווחת בקרב בכירי ממשלת 64 היא כי רק הלחימה העצימה, רק הלחץ הצבאי מסוגלים להביא לעסקת שבויים חדשה, לדברי איזנקוט - אליבא דציטוט המודלף - "מיטוט חמאס ייקח עוד זמן רב, ולעת עתה יש לחתור להשגת העסקה מול חמאס ולהחזרת החטופים, גם במחיר של סיום המלחמה, כפי שהחמאס דורש".
עמדה זאת שמתכתבת מאוד עם הדרישה שעולה בכל ההפגנות והעצרות, צפויה בזמן הקרוב להפוך לאחד מאבני היסוד של "קייס הפרישה" של המחנה הממלכתי. מתי זה יקרה? ככל הנראה, לו"ז הפרישה כפוף ללו"ז הלחימה. בצפון הרצועה צה"ל עבר לשלב ג' באופן רשמי, לא לפני שסיים את הכיבוש הקרקעי של השטח.
היום, בלי הצהרות רשמיות ובלי שציינו את זה באופן רשמי, שלב ב' בפועל הסתיים גם במחנות המרכז. לוחמי אוגדה 36 עזבו את שטח הרצועה. האוגדה פעלה במרחבים זייתון, שאטי, שג'עייה, רימאל ומחנות המרכז. בשונה מהמעבר לשלב ג' בצפון, במרכז עזה סיימו את הלחימה העצימה גם ללא כיבוש מלא של השטח. מה שנשאר משלב ב' של המלחמה הוא התמרון בחאן יונס ובאזור רפיח.
לפי הערכות, גם שם הלחימה צפויה להסתיים בעוד כשבועיים-שלושה. לפי שעה - אף אחד מרביעיית הבכירים של חמאס (האחים סינוואר, מוחמד דף ומרוואן עיסא) לא חוסל, לא ברור אם המעבר לשלב ג' בדרום הרצועה יתרחש על רקע תמונת מצב דומה. אם כך אכן יקרה - לא בלתי נמנע כי בני גנץ יעזוב את הממשלה לא לבד, אלא יחד עם גדעון סער וחברי תקווה חדשה.
עד כה עמדת התקווה חדשה הייתה כי הפלת ממשלת חירום בעת הלחימה האינטנסיבית, כל שכן - הקדמת הבחירות - כל זה יוביל לסיום המלחמה שזה לא המעשה הנכון בעת מלחמה. מה יחליט סער בעוד שבועיים-שלושה אם תמונת המצב בעזה תהיה רחוקה מתמונת הלחימה העצימה - יתכן שההחלטה לא תמצא חן בעיניי נתניהו.
גם במקרה של פירוק ממשלת חירום, ממשלת 64 עדיין תשמור על שלמותה. אך הדינמיקה שתיווצר, עלולה להשפיע על הלך הרוח בקרב אותם חברי הליכוד שזה תקופה מסומנים כ"מורדים פוטנציאליים". איום הבחירות או האי אימון קונסטרוקטיבי כבר היום מורגש היטב בלשכת ראש הממשלה.