בכל חודש מרץ, במשך 16 שנים בעבודתי בתקשורת, אני מקבלת את הטלפון הזה מהעורך. הוא מפיל עליי את קאדר הכתיבה לרגל יום האישה, שחל היום, 8 במרץ, מכיוון שלרוב אני האישה היחידה באזור.
ביידן בצעד דרמטי: יכריז על הקמת נמל בעזה להכנסת סיוע הומניטרי מהים
סינוואר שמע שהנייה נכנע לדרישות ישראל - ואז התחילה הדרמה בחמאס
אני כהרגלי מתגרדת מסופרלטיבים פמיניסטיים מוגזמים, ממילות העצמה מזויפות ומהעובדה שיש יום אחד כזה בשנה שבו דוחפים נשים לקדמת הבמה רק כי הן נשים. חזקות וזה, כמובן. השנה הרמתי את הטלפון המדובר מיוזמתי לעורך והודעתי לו שאני "על זה". נו, יש הרגלים וויכוחים ממכרים.
יום האישה הבינלאומי, בדרך שבה הוא מצוין בישראל, מבחינתי הוא היום הזה בשנה שבדרך כלל מעסיקים שמשלמים לנשים פחות מגברים מרימים הפקות נשיות כלשהן כדי להראות שהם עושים צדק, בזמן שבשוטף הוא לא נעשה.
זה היום הזה שבו בתקשורת ובערים מרימים לנשים שמצטיינות בתחומן ושראויות להערכה בשוטף רק משום שהן נשים. זה היום הזה שמזכיר לי את הרגעים שבהם עדיין גברים, ברובן המוחץ מבוגרים, מרשים לעצמם לשאול נשים קרייריסטיות איך הבעל שורד אותן. התשובה: כי הוא לא שוביניסט כמותם.
העולם מתקדם, החברה מתפתחת, ובדיוק כפי שתחרות מלכת היופי כבר לא מתאימה לעידן הנוכחי וכפי שדיסני הענקית עברה שינוי אדיר מימים של נסיכות שצריכות נשיקה מהנסיך כדי לחיות, לגיבורות־על שמצילות את העולם – גם היום ההיסטורי הזה, שבשנה הבאה יחגוג 60, מוכרח לעבור רה־ארגון או להיפרד לשלום. יום האישה מנציח פער תפיסתי מיושן בין יכולות של גברים לנשים, בימים שבהן נשים מנפצות תקרות זכוכית בזו אחר זו. הן לא עשו זאת הודות ליום האישה, אלא בזכות עצמן.
אני יודעת, הפמיניסטיות הקיצוניות יזעמו עליי אחרי הטור הזה. מחכה, תמיד נהנית להיות צודקת (תכונה נשית ידועה). זעם שרק יחזק את אחת הטענות המרכזיות בחיי שמי שלמעשה שם הכי הרבה רגליים לנשים והכי לא מפרגן לנשים הן נשים בעצמן.
ולכן עצתי החמה למי שמייחלת להיות אישה חזקה, עוצמתית, מצליחה או במילותיי שלי בעיקר בן אדם שטוב לו עם עצמו ושלא משליך הכל על הסביבה – פשוט להיות כזו בשוטף. לא צריך יום מיוחד כדי לפמפם בו עוד פמיניזם לחלל ריק.
פרס פוליטי
אי אפשר להישאר אדישים לדמעות של היזם איל וולדמן בדיון בוועדת המדע של הכנסת השבוע. וולדמן פרץ בבכי כשטען שבגלל שיקולים פוליטיים נגזל ממנו פרס ישראל בתחום היזמות. "הטענה כי לא מחלקים פרסים בשעת מלחמה, לא רק שהיא טענה מומצאת, אלא שהיא גם טענה מגוחכת. דווקא בזמן מלחמה יש לחזק את התחומים האזרחיים, את היזמות, את המדע ואת התרבות", אמר וולדמן, שאיבד את בתו דניאל ואת בן זוגה נעם שי בטבח 7 באוקטובר במסיבת "נובה".
וולדמן, יזם ואיש עסקים מוביל בישראל, מייסד חברת מלאנוקס אשר נמכרה לענקית הטכנולוגיה NVIDIA בסכום של למעלה מ־7 מיליארד דולר בשנת 2020, היה שותף להובלה ולמימון של המחאה נגד ממשלת נתניהו ב־2020 ושל מחאת ההייטק נגד הרפורמה המשפטית ב־2023. לדבריו, ביטול זכאותו לפרס הינו פוליטי.
שר החינוך יואב קיש טוען כי בעקבות מלחמת חרבות ברזל יחולק הפרס רק בקטגוריית גבורה אזרחית וערבות הדדית. קונספט המלחמה ברור ותואם את הרוח, אך גם הטענה של וולדמן עצמו, שדווקא בזמן מלחמה יש לחזק את התחומים האזרחיים, תואמת גם היא את הרוח.
כמובן שהניחוח הפוליטי שעולה מהסיפור המתגלגל הזה רע מאוד. אותה ממשלה, שאחרי 7 באוקטובר מבקשת לשדר מסר של אחדות, פועלת למעשה בדיוק ההפך, כשהפרס של וולדמן מבוטל. לו הפרס היה מוענק לו, זו הייתה הזדמנות להוכיח ממלכתיות.
ההד התקשורתי שלו זכה וולדמן שווה יותר מזכייה ממשית בפרס עצמו. את הפרס יוכל לקבל גם בשנה הבאה על תרומתו למדינה, אך הווליום שיצר בטענותיו מציב את שר החינוך יואב קיש, את הממשלה ואת העומד בראשה באור שלילי, שלא מוסיף להם, במיוחד בימים אלה.
והנה קם ח"כ משה (קינלי) טור פז מסיעת יש עתיד והציע רעיון לא רע בכלל. פרס ישראל יוענק על ידי נשיא המדינה ולא על ידי שר החינוך כפי שהתקיים עד היום. פוליטיקה, כמו פוליטיקה, תמשיך להיות שם גם אם הפרס יוענק על ידי הנשיא. אבל הצחנה תתפוגג מעט, יהיו פחות סיבות לריבים ולהסברים. עד אז אולי נראה את וולדמן בעצמו בפוליטיקה.
נא באוזן
לא יודעת מה איתכם, אצלי בבית כבר סגורים על פורים – תחפושות, אביזרים, איפור, לו"ז אירועים וימי קונספט במערכת החינוך שתורמים רבות לכלכלת ישראל, בדגש על מקס סטוק. חג פורים הוא חג מהמם, מלא באושר של ילדים, צחוק ושמחה שכה דרושים לעם הכאוב שלנו בימים אלה. אך יש רק דבר אחד שמפריע לי מאחורי המסיכה הנוצצת.
אני מבינה את האהבה לסופגניות, מצות, מופלטות ופירות מיובשים. אפילו גפילטע פיש, אכן התפכחתי. אבל אוזני המן? בצק מאובן שעושה צרבת במילוי חיקוי שוקולד? והפרג, הוא לא טעים לי! מי אתם, תומכי אוזני המן? כמה אתם בדיוק? יש לכם קהילה? ארגון? קבוצת וואטסאפ? אשמח לדבר עם ההנהגה שלכם ולנסות לנהל מו"מ על המנהג העתיק המצריך מודרניזציה בדחיפות. דברו איתי. מצ"ב כתובת מייל.