1. מינוי וגמור
השבוע נשברו שיאי ציניות במגיפת המינויים הפוליטיים. שרי ממשלת הביזה הגיעו לדרגי הפיקוד בצה"ל. ממשלת נתניהו שוחטת גם את הקונצנזוס האחרון באמצעות שר אחד שלא שירת בצבא ושר שני ששירותו הצבאי שנוי במחלוקת.
"ישראל נותרה לבדה": המגזין החשוב בשער שצריך להדאיג אותנו
"ניצחון מוחלט?" דובר צה"ל לשעבר חושף את מה שמסתירים מאיתנו במלחמה בעזה
זה התחיל בשר האוצר בצלאל סמוטריץ' שביקר את החלטת הרמטכ"ל הרצי הלוי על סבב מינויים בצה"ל. "אדוני הרמטכ"ל, יש לך גיבוי מלא לניצחון, לא למחטף של מינויים. הדור החדש של המפקדים, שלא היה שותף לקונספציה ולמחדל (ככל הנראה מהמחנה הציוני־דתי - י"ש), הוא שיוביל את השיקום והתיקון".
לא שלשר בממשלה אין זכות לבקר את הרמטכ"ל, אבל קצת צניעות משר ששירותו הצבאי המקוצר שנוי במחלוקת, לא הייתה מזיקה. קצת דרך ארץ משר האוצר, הנחשב לאחד הכושלים בתולדות המדינה, הייתה במקומה. השפלת מבט מצד מי שהיה שותף בכיר לקונספציית מחדל 7 באוקטובר הייתה מתקבלת בברכה. אבל הציפיות הן מוגזמות, כי הרי בממשלת נתניהו כל אורח לרגע הוא פגע.
לסמוטריץ' יש ביקורת לא רק על ראשי הצבא אלא גם על פקידיו באוצר, ובראשם היועץ המשפטי שלו. לכן זה לא מקרי שהוא נעדר מהאירוע השנתי של אגף התקציבים, לאחר שכמה מבוגרי האגף תכננו לנקוט צעדי מחאה כביקורת על מדיניותו הכושלת ועם בואו לקום ולצאת. זו הפעם הראשונה ששר האוצר נפקד מאירוע כזה. כנראה שזאת תהיה גם הפעם האחרונה, בתקווה שעד הכנס הבא הוא לא יהיה בתפקיד.
שרי ממשלת המחדל עשו לעצמם מנהג קיטורים קבוע, כאילו הם לא בשלטון. בלט במיוחד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. הוא קיטר על עמדת היועצת המשפטית לממשלה בנושא המינויים בצה"ל. גם כאן לא תזיק צניעות יתר מצד מי שסוחב הרשעות פליליות, שלא שירת בצה"ל ועדיין מעז להעלות על דל שפתיו את המילה רמטכ"ל.
"למה כאן את אומרת שאת לא מוצאת מקור סמכות להתערב במינויים של הרמטכ"ל, ואצל המפכ"ל קובי שבתאי עצרת את כל המינויים", תמה בן גביר, שלקה לפתע בשכחה בנוגע לכך שברבים מהמינויים שיזם, חלקם שערורייתיים, היועמ"שית לא התערבה. קרדיט ההלבנה המפוקפק של שני שרים אלה, השנויים במחלוקת בעולם המערבי הנאור, רשום בטאבו על שם ראש הממשלה בנימין נתניהו. הם גלגלי העזר בקידום הישרדותו האישית.
גם יו"ר ש"ס אריה דרעי הספיק לשכוח את מוראות המלחמה. דרעי, הרואה ביום טוב את קִצה של הממשלה, האיץ לקדם את חוק הרבנים, הידוע יותר בשמו "חוק הג'ובים", שיאפשר מינוי מאות משרות דת ברשויות המקומיות. שלא במקרה חלק מהמועמדים למינויים הם מקורבי דרעי.
בינתיים, השר דודי אמסלם מבלה אומנם בטברנות יוון, אך את תעשיית המינויים אינו שוכח לרגע. לאחר שניסיונות העבר למנות את ידידו הירושלמי חיים פרוימוביץ' כיו"ר חברת דירה להשכיר לא עלו יפה בתקופת מיכל רוזנבוים כמנהלת רשות החברות, המינוי השנוי במחלוקת אושר בימים אלה.
בקדחת המינויים נדבקו כל אנשי הקואליציה. הם עדיין לא נגמלו ממגיפת הקיטורים בסגנון "אכלו לי שתו לי" שפקדה אותם ב־15 השנים האחרונות. דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה, שהוא חברו של אמסלם, דורש לתת בנבחרת הדירקטורים הממשלתית עדיפות לאנשי פריפריה ולהגמיש את הקריטריונים, ולא - הוא ייזום חקיקה.
רשות החברות הסבירה שתושבי הפריפריה לא מגישים מועמדות, ולו היו עושים כך, סביר שהיו מתקבלים. "כעת נמצאים 74 נציגים מהפריפריה בנבחרת. כל מי שהגיש מועמדות מהפריפריה התקבל, אך לא ניגשו מספיק מועמדים", הוסבר ברשות החברות.
אבל ביטן בשלו עם טענות הקיפוח. מה היא בדיוק ההגדרה של "פריפריה"? ראשון לציון, אשדוד, באר שבע, אופקים, או אולי אשקלון? לא ברור. לטעמי, מדובר בשם מכובס של אזורי פעילות של אנשי הליכוד או המגזר החרדי.
ולקינוח פורסם השבוע מכרז לתפקיד מנהל רשות החברות הממשלתיות. את ההחלטה הסופית על המינוי יקבל השר דודי אמסלם. מסקרן מי ייבחר בסופו של דבר לתפקיד. הכי מצחיק אם תקרה איזו תקלה ולתפקיד ייבחר איזה בעל שם אשכנזי כמו פרוימוביץ'.
המרוץ למינויים מוסבר בחשש שממשלת נתניהו לא תשרוד עד סוף 2024 ורבים מחבריה יצפו בדיוני המשכן ב־2025 בערוץ הכנסת. מתברר שנתניהו, בן גביר, סמוטריץ', אמסלם, ביטן ודרעי ושאר שרי ממשלת המחדל שכחו את 7 באוקטובר. הציניות הפוליטית שלהם מביאה אותנו למצב גרוע מזה שחווינו עד 6 באוקטובר - וזאת משימה לא פשוטה. "ניצחון מוחלט" יושג בסגנון נתניהו רק אחרי ששומרי הסף יוכרעו. מזל שהיועצים המשפטיים האמיצים מחזיקים עדיין מעמד.
2. עניין עם פועלי בניין
קטע מדוח בנק ישראל הנוגע לתעסוקת עובדים בענף הבנייה, שפורסם השבוע, אינו פחות מדרמטי. בשטף האירועים יוצאי הדופן במדינה הכי מעניינת בעולם, גם הוא עבר מתחת לרדאר. כלכלני בנק ישראל קראו בדוח לפוליטיקאים להכפיל את התמריץ הכספי לתעסוקת ישראלים בענף הבנייה ולהתחיל, רחמנא ליצלן, גם בהעסקת עובדים פלסטינים.
עד כה הממשלה אישרה את הבאתם של עובדים זרים אפילו לענף התשתיות, אבל מדובר בטפטוף. פלסטינים זו עדיין מילה גסה. באירוע השבוע לציון הגעת עובדים מהודו בהשתתפות פוליטיקאים וראשי ענף הבנייה, הובטח שעד יוני יגיעו 10,000 עובדים נוספים מהודו. האירוע נחגג כאילו זה עתה הושלמה תוכנית להכשרת עובדים כחול־לבן ולא של עובדי בנייה קשי יום וחסרי ניסיון המובאים לישראל ככוח עבודה זול.
אבל על מה החגיגה? הרי בהודו, סרי לנקה, אוזבקיסטן ומולדובה ממתינים 20 אלף עובדים שהגעתם לישראל כבר אושרה, אבל עד כה הגיעו 200 עובדים בלבד.
לפי אלדד ניצן, יו"ר התאחדות תאגידי כוח אדם, בענף מועסקים 25 אלף עובדים זרים, אבל יש צורך ב־40 אלף עובדים נוספים. עד המלחמה הועסקו בישראל 310 אלף עובדים לא ישראלים, מחציתם פלסטינים ומחציתם זרים. מפרוץ המלחמה נאסר על הפלסטינים לעבוד בישראל, ושירי אום כולת'ום כבר לא נשמעים על הפיגומים.
חלק מהזרים, בעיקר בענף החקלאות, ברחו מישראל עם פרוץ המלחמה כל עוד נפשם בם. יש לנו עניין עם פועלי בניין שאם לא יגיעו, הענף יקרוס לתוך עצמו כאחד הפיגומים הרעועים. הפעילות בענפי הבינוי והחקלאות כבר נפגעה קשות. אלא שבעוד לענף החקלאות גויסו בהצלחה מתנדבים ישראלים טובי לב וציונים, הפיגומים בענף הבנייה נותרו מיותמים. מספר התחלות הבנייה נמצא בירידה מתמדת, וקיים מחסור בעובדים מכל הסוגים, במיוחד ב"עבודות רטובות" (ריצוף, טיוח והתקנת אינסטלציה).
עורכי דוח בנק ישראל ממליצים לעודד תעסוקת ישראלים, תוך שימוש בטכנולוגיה חדשנית שתגדיל את הפריון והשכר. אבל כשהישראלים מפונקים וקורסים אחרי שהרימו שק מלט, אסור לפסול עובדים פלסטינים הנמצאים מעבר לפינה. המשך עליית מחירי הדיור, כפי שהתבטא בשני המדדים האחרונים, הוא רק שאלה של זמן.
עליית מחירי הדיור מטרידה לא רק את הזוגות הצעירים, אלא במיוחד את נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון (שהוא וילדיו כבר מסודרים). פרופ' ירון התריע בכל הזדמנות, ולאחרונה גם בהודעת הריבית, על מחסור חמור בעובדי בנייה, שיגרור עליית מחירים. מבחינתו זה עלול ללבות את האינפלציה, ויפחית בעתיד את התמריץ להפחתת הריבית. דירה הופכת למוצר במחסור, וכדי להשיגה חייבים לשלם יותר, למרות הריבית הגבוהה. מי שכבר שילם עבורה, ייאלץ להמתין עוד מספר חודשים כדי לקבל את הסחורה.
ממשלת בנימין נתניהו דחתה עד היום משיקולים פופוליסטיים את ההצעות לחידוש העסקת פועלים פלסטינים מהשטחים, גם מצד גורמי ביטחון בכירים. הם בטוחים ששקט בשטחים הוא גם שקט בישראל. השבוע פלט ראש הממשלה שבכוונתו לערוך פיילוט לבחינת האפשרות להכנסת פלסטינים. אלא שהביקורת החריפה שחטף בעקבות כך, במיוחד משר הכלכלה ניר ברקת, גרמה לו להתקפל במהירות. כאן נחשפה פחדנות ולא מנהיגות מצד מי שהתיימר לטפל ביוקר המחיה.
ואולי כל מטרת מניעת הכנסת הפלסטינים היא הענשה קולקטיבית בעקבות מחדל 7 באוקטובר, אלא שלמרבה הצער על הדרך הם מענישים גם אותנו. פתרונות לפחדים הדמיוניים או האמיתיים נמצאים בשפע, אבל את ממשלת בן גביר-סמוטריץ' זה לא מעניין.
בבנק ישראל מציינים כי "הפלסטינים זמינים לתעסוקה ארוכת טווח ועונתית בישראל", אבל אף אחד לא מקשיב. זאת בדיוק התסמונת של ממשלת נתניהו הנוכחית. הם יודעים להגיד מצוין מה לא, אבל מה כן הם לא מסוגלים להוציא מהפה. הם אומרים לא לרשות הפלסטינית או לפת"ח ביום שאחרי ברצועת עזה, אבל על השאלה: מי כן ביום שאחרי? אין להם תשובה, ולכן בשלב זה חמאס נשאר. הם אומרים לא לגיוס תלמידי ישיבות לצה"ל, אבל אין תשובה על השאלה מי ימלא את מקומם, ובינתיים המגזר החילוני נושא בנטל. כנ"ל לגבי העובדים הפלסטינים. אומרים לא לעובדים מהשטחים, אבל בשעה זו אין תשובה על השאלה מי שיחליף אותם בפועל. זאת ממשלה שהמוניטין שלה הוא גרירת זמן. את מחיר ההשתהות המוסברת אך ורק בשיקולים פוליטיים כולנו משלמים".
3. הביא להם את הסניף
הסופרמרקט בכפר סבא של רשת הקמעונאות ההולנדית SPAR הפך באמצע השבוע לאחת האטרקציות בעיר החפה מריגושים. הוא התמלא באנשי עסקים כמו צביקה ויליגר, שהגיעו לחגוג את חנוכת הסניף ולפרגן לזכיין עמית זאב. יום לאחר מכן הציבור הרחב העפיל למקדש הקמעונאות החדש. כניסת SPAR לישראל באמצעות זכיין אינה עוד אירוע. השוק הקמעונאי חווה בשבועות האחרונים מפץ צרכני, ואחת הסיבות לכך היא הערכת היזמים שבשוק יש עדיין הרבה מאוד בשר (תרתי משמע). המהפכה של האחים אמיר בשופרסל קדמה לכניסת הרשת ההולנדית. קרפור הצרפתית נכנסה אף היא לישראל ומקדמת את מועדון הלקוחות שלה - וזה עוד לא הסוף. תוכניות ההגעה של רשתות מהמפרץ הוקפאו, אבל בסוף גם הן יגיעו. אימפריית יוקר המחיה מעוררת תיאבון של יזמים מכל העולם.
הסופרמרקט של SPAR נחנך בהשקעה של 10 מיליון שקל. החנויות הבאות בתור תהיינה בבאר שבע, בקריית ים, בקריית אונו ובצומת בית ליד. סביר להניח שהסניפים הבאים ייפתחו בהתאם למדד ההצלחה, והם צפויים להיות ברמת גן (סביבת קניון איילון), ברעננה ובירושלים.
זכיין הרשת עמית זאב הוא האיש הנכון במקום הנכון. הוא שימש תקופה קצרה כמנכ"ל קרפור ישראל, אבל פרש ממנה בטריקת דלת על רקע מחלוקת עם הזכיינית קבוצת אלקטרה. את כל החלומות והתוכניות שלא הצליח להגשים בקרפור, הוא יוציא אל הפועל ב־SPAR.
תחילה ניסה לצרף כשותף ברשת את שופרסל (בשיעור של 19.9%) תמורת 28 מיליון שקל. לאחר ששופרסל פרשה, הוא גייס כשותף את יצחק מירילשווילי, מבעלי ערוץ 14. סביר להניח שמירילשווילי שילם פרמיה עבור התענוג, וככל שיחלוף הזמן השותפים העתידיים ישלמו יותר.
למרות כל הציפיות, ספאר אינה שחקן מחיר, כי בשביל זה ישנה הרשת של רמי לוי, שזולה במרבית מוצריה, ובמידה מסוימת גם הרשתות קרפור ויוחננוף. עם זאת, אין ספק שהמוצרים ההולנדיים יהיו זולים בהשוואה לאלה שבמרבית רשתות השיווק בזכות המותג הפרטי המהולל של הרשת הבינלאומית.
לצד המחיר (מ־7.9 שקלים לשרוול קפסולות קפה), יושם הדגש על רמת השירות, המתבטאת בשלוש אפשרויות תשלום, 148 מקומות חניה, שפע (יותר מ־500) של עגלות, שירות הכולל טיפול בצורכי נגישות ומשהו קטן נוסף: מוצרי החלב לא יונחו בקצה הסופר במטרה לפתות צרכנים לקנות.
"אני לא אוהב הבטחות מפוצצות כמו פתרון ליוקר המחיה ולנצח את המתחרים. יש לנו מגוון מחירים על מגוון מוצרים, ומרביתם זולים. האמירה שאנחנו לא שחקני מחיר לגמרי לא נכונה. נדע לספק תשובות גם למתחרים הזולים", אומר עמית זאב ומוסיף: "אני מחפש להביא איכות ללקוחות. על זה לא נתפשר. אצלנו תהיה חוויית לקוח שאינה קיימת במקומות אחרים. אנחנו דומים יותר לסופרמרקטים בחו"ל".
SPAR פועלת ב־48 מדינות ברחבי העולם. הסניף הראשון בישראל, בשטח של 2,500 מ"ר, כולל בית קפה, משתלה, מערת בירה ומסלול באולינג באורך מלא של 27 מטר הממתין ללקוחות לאחר הרכישה, עם הנחות לביקור הבא שלהם. היקף ההשקעה 10 מיליון שקל, כך שעלות ההשקעה היא של כ־4,000 שקל למ"ר. בסניף מגוון של 750 מוצרים שונים של המותג הפרטי של SPAR ומוצרים שיוצרו עבור הרשת על ידי יצרנים וחקלאים ישראלים.
הסניף כולל מתחמים מיוחדים ומחלקות מגוונות: בית קפה אירופי שיפעל לאורך כל השבוע, עם קפה איטלקי מפולי הקפה פרימיום של SPAR, נקניקייה ב־5 שקלים, פיצה ב־19.9 שקלים ומגוון טוסטים איכותיים ב־10 שקלים. מדי בוקר יציע בית הקפה מגוון מאפים טריים. רציתם פתרון ליוקר המחיה? קבלו אותו בארוחות של SPAR או של רשת איקאה.
"בניגוד לפרסומים, נמכור גם משחות שיניים ב־4.9 שקלים. בשבועות הקרובים יגיעו גם מוצרי טואלטיקה וחומרי ניקוי. בתוך שלוש שנים יגיעו כל המוצרים, ולא תהיה שום קטגוריה שבה לא נהיה נוכחים. אבל אתה צודק שבשלב הראשון התמקדנו בעיקר במוצרי מזון", אומר זאב ומוסיף: "כרגע אנחנו מתמקדים בחנויות הגדולות ולא בחנויות נוחות בתחנות דלק. הפתיחה השבוע נעשית לאחר שנה וחצי של עבודה אינטנסיבית, שכללה בין היתר ביקורים בסניפי SPAR ברחבי העולם ובחירת המוצרים המתאימים ביותר לצרכן. יש צוות שהולך איתי הרבה שנים. אנחנו מצליחים לבצע רכישות ישירות מספקים מחו"ל, ללא קשר לנציגות בישראל. גם את המזון אנחנו קונים ישירות מול המפעלים במחירים זולים", אומר זכיין הרשת.
האם אתה רואה צרכנים המגיעים לסופר לקפה ומאפה בלבד?
"כן. ערכנו השקה רכה והגיעו לכאן מאזורי התעשייה ומוזמנים שלנו כדי לבדוק את איכות המקום וכדי להתאמן. אנחנו עמוסי באמצעים טכנולוגיים. בבית הקפה אין ארוחות שלמות, אלא הוא נועד לשרת את לקוחות הסופר".
אבל עם כל הכבוד לקפה, יש חוויות נוספות: ליד בית הקפה תוצב משתלה אורבנית עם חממה צמודה המוקפת בשתילי תבלינים, עציצים, עצים קטנים מהרי האלפים ועוד. לחובבי השתייה תוצע מערכת בירה עם 300 סוגים של משקאות אלכוהול. "נפעיל מועדון לקוחות דרך אפליקציה שתעניק גישה לפתיחת מכשיר קרח שיחולק חינם לחברי המועדון. אבל אף אחד לא צריך לשלם עבור קרח. בארה"ב, הקרח מחולק חינם בתחנות הדלק. נחלק גם מלח שייבאנו מאיטליה", אומר זאב.
אחת הטכנולוגיות העיקריות שהרשימה אותי במיוחד קיימת כבר מזמן ביפן ובארה"ב. INSHOP בנתה פלטפורמה לחנות אוטומטית מלאה בכניסה לחנות שתפעל 24/7. ניתן יהיה לקנות 200 המוצרים הנמכרים ביותר בישראל במערכת זיהוי אוטומטית בלי לשלוף את כרטיס האשראי.
4. המגהץ הלאומי
קבוצת כרטיסי האשראי המובילה בישראל ישראכרט החליטה השנה שלא כהרגלה לפרסם את התוצאות העסקיות במהלך כנס משקיעים. ייתכן שהסיבה היא ששנת 2023 עמדה בסימן של שינויים יוצאי דופן בסביבה העסקית וכן במבנה הבעלות.
מנכ"ל ישראכרט רן עוז, הפועל לצד יו"ר הדירקטוריון תמר יסעור, מכיר היטב את המערכת הפיננסית לכל צורותיה, ושימש בין השאר כמנכ"ל קבוצת הביטוח מגדל ובתפקידים בכירים בבנק דיסקונט. "אנו בעיצומה של תקופה קשה ומורכבת המאופיינת באי־ודאות. בעקבות המלחמה התגייסנו באופן מלא כדי להעניק מעטפת תמיכה ללקוחותינו הפרטיים והעסקיים, לצד הירתמות למסגרות הסיוע האזרחי ומתן מענה לחיילי המילואים", מסכם עוז את אתגר תקופת המלחמה.
ישראכרט הפתיעה השבוע עם זינוק של 63% ברווח השנתי ל־252 מיליון שקל. הרווח, בנטרול הוצאות חד־פעמיות שהיו ב־2022, גדל השנה ב־14.5%. ברבעון הרביעי של 2023 הרוויחה התשלובת 51 מיליון שקל, לעומת 13 מיליון שקל ברבעון המקביל. הוחלט על חלוקת דיווידנד של 46 מיליון שקל, שהם 35% מהרווח. בגין המחצית הראשונה חולקו 42 מיליון שקל. מדובר במסר חשוב לגופים המוסדיים המחזיקים במרבית מניותיה.
איך היה כנס המשקיעים, ומדוע ערכתם אותו דווקא הפעם?
"עשינו גם בשנה שעברה, אבל אני מודה שהייתה התלבטות. ייתכן שללא העננה של הראל לא היינו עושים השנה את הכנס, כי התקופה הזאת היא לא חגיגה גדולה. אבל היה חשוב לשמר את המסר שאנו כחברה ממשיכים לפעול ולצמוח ולא מתחבאים. אבל לא עשינו את זה במקום מפואר אלא במשרדי ההנהלה, במקום צנוע יחסית, לאור המצב. הגיעו המון משקיעים ונאלצנו להוסיף כיסאות. נערכנו לפחות. זה מראה שישראכרט מעניינת, ומי שהיה בשנה שעברה רוצה לשמוע מה יהיה".
האם אתה מרוצה מהתוצאות העסקיות?
"החברה נמצאת במסלול עקבי של צמיחה ושיפור ברווחיות כתוצאה מיישום נחוש של התוכנית האסטרטגית שעליה הכרזנו בתחילת 2022. תיק האשראי הפרטי והמסחרי זינק ב־80% ליותר מ־9 מיליארד שקל. הרבעון הרביעי התאפיין בירידה בצריכה בגלל המלחמה, אבל אנו רואים סימני שינוי מגמה בחלק מהענפים. מציאות של מלחמה, לצד שגרה ואי־ודאות, ממשיכה ללוות אותנו בשנת 2024. אנו מתאימים את פעילותנו ומהלכינו העתידיים להתפתחויות, תוך ניהול סיכונים אחראי".
האם הזינוק בתיק האשראי לא מכניס אתכם לסיכונים מיותרים? בתחום הערבויות לא כל כך גדלתם.
"פעלנו בזהירות, ובעקבות המלחמה התחלנו לגדול בקצב אטי יותר בהתאם למודלים. בשנה האחרונה דווקא הורדנו את הקצב והתאמנו אותו לתאבון הסיכון. בחלק מהמוצרים שהתחלנו לשווק השנה אנחנו רואים הצלחה יפה ובחלק ניצני הצלחה. זאת פעילות ארוכת שנים".
איך אתה מאפיין את הצרכן הישראלי בזמן המלחמה?
"זמן המלחמה הוא תקופה מורכבת עם שונות גדולה. יש ענפים שנפגעו ולא התאוששו, כמו התיירות והנופש, שירדו ב־50% ברבעון הרביעי של 2023, אבל הפארמה והמזון עלו. עסקים בדרום ובצפון נפגעו יותר מהמרכז, העסקים הקטנים נפגעו יותר מהגדולים. הממוצע משקר. אומנם הפגיעה בצריכה נבלמה, אבל זה נכון לגבי עסקים גדולים במרכז ולא לעסקים קטנים בצפון ובדרום. זה היתרון שלנו כחברה המשרתת 50% מבתי העסק בישראל. הגידול ברמת הצריכה בינואר ופברואר 2024 הוא מטעה".
המיזוג עם הראל ירד מהפרק. האם יש מגעים נוספים, והאם נערכים לכניסת בעל בית חדש, כדוגמת האחים דורי נאווי?
"עסקת הראל, שחשבנו לגביה שנקבל אישור תוך 90 יום ושתעבור בצורה קלה כעסקה שנייה (אחר כלל ביטוח ומקס), ארכה חמישה חודשים. בסוף הודיעו שהראל לא תקבל אישור. הסיפור של הראל נגמר לפני חודשיים, ובשנת 2023 השכלנו לנהל את החברה כחברה עצמאית למרות המגעים עם הראל. אנחנו ממשיכים לצמוח, ויש עניין גדול בישראכרט. כל מה ששחקנים בשוק ההון יעשו במניות שלנו, נדווח. אם רוצים לעלות מעל 5%, יש צורך באישור, וזה לא תלוי בנו. אנחנו מתמקדים בניהול החברה".
והמחלוקת המשפטית עם הפניקס לגבי הקמת מיזם האשראי המשותף?
"המחלוקת לא הסתיימה, כי כל הטענות שלהם לא מבוססות על שום דבר עובדתי. חתרנו להמשיך להקים את המיזם, והם סירבו מרגע שהראל הגישו את ההצעה. יכולנו למכור אשראי עם חברת ביטוח נוספת, וזה חלק מעשיית עסקים נורמטיבית. אני לא מבין את הבסיס העובדתי של התביעה. אני מוכן גם בימים אלה להקים את מיזם האשראי. חבל שבזבזו זמן".
פניתם לבנק ישראל בבקשה לאישור קבלת פיקדונות. האם אתם מוכנים לקבל את המגבלות של בנק ישראל?
"אנחנו בשיח עם בנק ישראל כדי להבין מה בדיוק הם רוצים מאיתנו. גם היום אנחנו מפוקחים על ידי בנק ישראל ויש ביקורת כל יום. רוצים ללבן איתם מה הם רוצים, כי גם הם לא יודעים מה הם רוצים. אבל אני רוצה להמשיך למכור את השירותים הנלווים לבתי עסק בעולמות השונים כמו ביטוח. בנק ישראל מכיר את זה, ואנחנו מחכים למענה. נשמח לקבל פיקדונות, וזה יהיה לטובת הלקוחות".
היוזמה של חברת שב"א (סליקה ישירה) להקמת מערכת סליקה עוקפת עמלות צולבות.
"יש גם רעש סביב היוזמות הפיננסיות השונות, אבל אנחנו מסתכלים על מה שקורה בעולם. זה אולי הופך להיות מענה להעברת כספים מעסק לעסק, אבל זה לא נוגע לעולם התשלומים הרגילים בכרטיסי האשראי. למערכת הזאת יש הרבה חסרונות ביחס להבטחת התשלומים או הכחשת עסקה. אנחנו לא מתרגשים, אבל שמים עדיין לב לכל דבר חדש ובודקים איך להשתלב".
מערכות המחשוב קצת מיושנות. איך אתם משקיעים בחדשנות? ערוכים למתקפות סייבר?
"בשנתיים האחרונות השקענו סכומים ניכרים, והרבה יותר מהמתחרים, בתשתית ובקידום היכולות שלנו בדיגיטל ודאטה. המחשב שלנו לא היה מבייש שום בנק. בתשתית של ישראכרט עוברות הרבה יותר עסקאות לעומת הפועלים ולאומי, ברמת אמינות גבוהה יותר. אם יש עיכוב של שתי שניות, כל המדינה עוצרת את הנשימה.
"אנחנו עם יכולות מאוד מתקדמות גם בעולם ההונאות. גייסנו לפני שנתיים צוות שיבנה יכולות שאינן קיימות. היום התמונה שונה לחלוטין. במדינת ישראל, כמעט בכל ארגון היו מתקפות סייבר, ובחמשת החודשים האחרונים זה רק מתעצם. בגלל השם אנחנו יותר מותקפים, אבל הבאנו אנשים מהשורה הראשונה, ובראשם מנהל מערכות המידע שהגיע מחברת סייבר מובילה. עושים את מה שקיים וסביר. לאחרונה הגיע מידע שאפילו הפנטגון הותקף. מנסים לתקוף אותנו, אבל עד היום התמודדנו בצורה טובה. מקווה שכך גם יהיה".
איך אתה רואה את החברה בעוד חמש שנים? והאם התוכנית האסטרטגית מלפני שנתיים עדיין אקטואלית בעקבות המלחמה?
"התוכנית האסטרטגית עדיין בתוקף, אבל בעקבות המלחמה ייקח קצת יותר זמן להגיע ליעדי הצמיחה וההגעה ליעדים. הפוטנציאל קיים. אנחנו פועלים בכל הממדים במקביל, אבל בתקופה זו נדרש משנה זהירות, ולוודא שאנחנו לא רצים מהר מדי עם סיכון גבוה".