הקריאה של מפקד אוגדה 98 תא"ל דן גולדפוס למנהיגים הפוליטיים "להיות ראויים" להקרבה של הלוחמים, נגעה ללבם של רבים וביטאה תחושות של רבים בעם בעת הקשה הזו. לבי יוצא אל תא"ל גולדפוס ולדבריו הנוקבים. איני מכיר אותו באופן אישי, אך פקודיו מתארים לוחם עז נפש, אמיץ ונועז, ומנאומו הנוקב נראה שהוא גם אמיץ בחייו האזרחיים.
מפקד האוגדה המובחרת במסר לממשלה: "אתם חייבים להיות ראויים ללוחמים"
קולע, מדויק ונכון: האמירה של תת-אלוף גולדפוס היא היסטורית | שלמה שמיר
דבריו של תא"ל גולדפוס מצאו חן בעיניי, אך אני סבור שטוב עשה הרמטכ"ל הרצי הלוי כשנזף בחומרה בתא"ל גולדפוס. הלוי ציין כי גולדפוס "פעל בניגוד למצופה ממפקד בכיר בצה"ל" ואמר כי הוא "עשה שימוש באמון שניתן בו באופן שפגע בממלכתיות של צה"ל, ובגבולות שבין הדרג המדיני לדרג הצבאי במדינה דמוקרטית".
המקרה של תא"ל גולדפוס ממחיש היטב את המתח שבו מצוי צה"ל כצבאה של מדינה דמוקרטית, הנאלץ לאזן בין הזכויות והאינטרסים. מצד אחד, הצבא הוא ארגון היררכי המתנהל לפי פקודות ונהלים. פקודת מטכ"ל 8.0105, שנושאה "פעילות ציבורית של אנשי צבא, התבטאויות פומביות וקשר עם עיתונאים, עם הציבור ועם הדרג הממלכתי הבכיר", קובעת במפורש כי "חייל לא יתבטא בפומבי, בעל פה או בכתב, בנושאים מדיניים או צבאיים, אלא אם כן הוסמך לעשות כן על ידי הרמטכ"ל, על ידי ראש אכ"א ועל ידי דובר צה"ל". עוד נקבע כי "טיוטת דבריו של החייל, שהורשה להתבטא בפומבי בנושאים האמורים, תועבר לאישורו המוקדם של הרמטכ"ל, של ראש אכ"א ושל דובר צה"ל".
מן העבר השני, אנו מצויים בחברה חופשית ודמוקרטית. צה"ל הוא לא צבא של מדינה דיקטטורית, אלא צבא העם של מדינה חופשית וליברלית, ואנו מעודדים ביקורתיות והטלת ספק של המפקדים. אין אנו מצפים שמפקדים בכירים בצה"ל יהיו "אומרי הן" ללא שיקול דעת ומחשבה חופשית וביקורתית. לכן, כאשר מפקדים בכירים נתקלים בתופעות או בהחלטות חריגות של הדרג המדיני, קיים אינטרס ציבורי שהם יגידו את אשר על לבם.
השאלה היא לא הטחת ביקורת, אלא הפורום, פומביות הדברים ואמון הציבור שעלול להיפגע מעיסוק של לובשי המדים בנושאים פוליטיים. פקודות הצבא לא אוסרות על מפקדים להעביר ביקורת על הדרג הפוליטי בדרכים המקובלות בצה"ל. האיסור הוא על התבטאות פומבית בנושאים פוליטיים או מדיניים, ללא הסמכה מטעם הרמטכ"ל.
עקרון הממלכתיות שהנהיג ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון מבקש, בין היתר, להרחיק את צה"ל מהפוליטיקה ומהוויכוחים הפוליטיים היומיומיים. כאשר אנו על מדים – אין ימין או שמאל, אין עני או עשיר, ואין יוצא אשכנז או יוצא ארצות המזרח. יש ישראלים הנלחמים למען מטרה משותפת.
התבטאויות פוליטיות או שנויות במחלוקת ציבורית של מפקדים בכירים בצה"ל מחלישות בסופו של דבר את הצבא ואת אמון הציבור בו. כך למשל היה בנאומו של סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן בשנת 2016 בעודו במדים, כאשר הוא טען כי "מפחיד לזהות בקרבנו תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו בגרמניה לפני 70־80 שנה". לטענתו של גולן, הוא קיבל אישור מדובר צה"ל לשאת את דבריו אלה.
מעניין לציין שרק בשנת 2022 החליט צה"ל להוסיף את עקרון הממלכתיות כאחד מערכיו. עקרון זה קובע כי "צה"ל הוא צבא העם, צבא ממלכתי, הנתון למרות החוק והממשלה. חיילי צה"ל יפעלו כשרק המשימה, ערכי צה"ל וביטחון המדינה ראשונים לנגד עיניהם, ויעשו זאת ביושרה, בענייניות ובייצוגיות". דהיינו, כיבוד עקרון הממלכתיות ופקודות הצבא הוא הבסיס לקיומו של צה"ל.