בהודעה דרמטית וחסרת תקדים שיצאה השבוע מבית הנבחרים באוטווה בירת קנדה, הכריזה מלאני ג'ולי, שרת החוץ הקנדית, על הפסקת ייצוא נשק ואמצעי לחימה לישראל. אומנם החלטת בית הנבחרים אינה מחייבת, אולם ממשלת קנדה – שנגדה הוגשה תביעה על ידי ארגונים קנדיים פרו־פלסטיניים שלפיה קיים "סיכון משמעותי" של הפרת החוק הקנדי והבינלאומי – החליטה לעצור את אספקת משלוחי הנשק.
קנדה הכריזה: לא נאפשר ייצוא נשק לישראל; השר כ"ץ: "ההיסטוריה תשפוט לחומרה"
"החלטת קנדה עלולה לייצר כדור שלג": האם ישראל מאבדת את המערב?
התבוננות מקרוב אף מראה כי חרף ההצהרות האחרונות של ראש הממשלה ג'סטין טרודו ושרת החוץ המכחישות זאת וטוענות כי מדובר בהיתרים לציוד שאינו קטלני, ממשלת אוטווה אכן סיפקה אישורים לייצוא נשק וציוד צבאי לצד סחורות וטכנולוגיות צבאיות לישראל בשווי של 28.5 מיליון דולר במהלך החודשיים הראשונים של המלחמה. זהו סכום הגבוה משווי ההיתרים שניתנו בשנה קודמת.
זאת, כפי שעולה מהודעת ארגון World Beyond War Canada, שכינה את המדיניות הקנדית "אכזרית וראויה לגינוי" כיוון שמבחינתה, היא מספקת סיוע לישראל המבצעת "פשעי מלחמה". וכך, בעודו מתקשה לעכל את הבשורה, הגיב שר החוץ ישראל כ"ץ בחומרה ואמר כי "ממשלת קנדה נוקטת בצעד שמערער על זכותה של ישראל להגנה עצמית". יתרה מכך, לדבריו "ההיסטוריה תשפוט לחומרה את צעדה הנוכחי של ממשלת קנדה. מדינת ישראל תמשיך להילחם עד להשמדת חמאס והשבת כל החטופות והחטופים הביתה".
דיונים סוערים בעניין המלחמה ברצועת עזה שהתקיימו בקנדה בשבועות האחרונים ושקדמו להחלטה זו, מהווים אינדיקציה לשחיקת תמיכתה בישראל. כמו כן, הם משקפים את המחלוקות, הפערים ושלל הלחצים הפנימיים המופעלים על ראש ממשלת קנדה – אשר חרף הביקורת שמתח על הימשכות פעילותה הצבאית של ישראל בעזה, תוך הדגשת זכותה להגן על עצמה לצד גינוי האלימות כלפי הפלסטינים – שב וקרא ל"הפוגה הומניטרית ממשית". כזאת שתאפשר לשחרר את כל החטופים הישראלים משבי חמאס וכן להכניס סיוע הומניטרי הכרחי לאזרחי הרצועה (בין היתר, כחלק מתוכנית סיוע למחנות הפליטים הפלסטינים שם וכן ביהודה ושומרון בהיקף של 100 מיליון דולר לארבע שנים, כפי שפורסם ביוני 2023).
יתרה מכך, לצד גינויה החריף של מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב־7 באוקטובר והטלת סנקציות כלכליות על ראשי ארגון הטרור ובהם יחיא סנוואר ומוחמד דף, ממשלת טרודו אף חידשה השבוע את העברת כספי הסיוע לאונר"א. וזאת, חרף חקירת האו"ם המתנהלת בימים אלה בעניין החשדות לקשריה של סוכנות הפליטים עם חמאס.
עלייה בפשעי השנאה
בראייה כוללת, מדיניות חוץ דואלית והפכפכה זו, היעדר קונצנזוס בנוגע לעמדה ברורה וחד־משמעית כלפי ישראל וקולות רבים באופוזיציה הקוראים להכרה מיידית במדינה פלסטינית כחלק מאימוץ רעיון "שתי המדינות", אינם מפתיעים. מדובר בגישה אמביוולנטית וזהירה, שלא לומר סכיזופרנית, שאותה נוקטת קנדה זה שני עשורים ביחס לסכסוך הישראלי־פלסטיני, הנובעת בין היתר מזהותה כמדינת מהגרים המאופיינת בפתיחות, פלורליזם ורב־תרבותיות. לדוגמה, בשנים 2001־2021 האוכלוסייה המוסלמית בקנדה, המונה כיום כ־1.8 מיליון בני אדם, צמחה מ־2% ל־4.9% וכלל אוכלוסיית המהגרים צפוי להגיע לכ־30% מאוכלוסיית קנדה ב־2036, לעומת 20.7% בשנת 2011.
על רקע זה ובכלל, כבר עתה מסתמן כי גל המחאות הפרו־פלסטיניות לצד עצרות תמיכה פרו־ישראליות, המתקיימות מאז פרוץ המלחמה בכל העולם וכן בקנדה, משקפות מגוון דעות ועמדות סותרות המאפיינות כאמור את החברה הפלורליסטית הקנדית, כמו גם את המתיחות הגוברת בין ממשלות אוטווה וירושלים.
סקר דעת קהל שפורסם בנובמבר 2023 על ידי מכון Ipsos הראה כי 41% מהציבור הקנדי תומך בעמדה ניטרלית של ממשלת טרודו המדגישה את "מחויבותה לשלום מקיף, צודק ומתמשך במזרח התיכון". כל זאת, לצד שוויון של 33% בציבור המזדהים עם ישראל או עם הפלסטינים, כפי שעולה מסקר נוסף שנערך ופורסם בחודש שעבר על ידי ארגון Angus Reid Institute.
בעניין זה חשוב להוסיף כי לצד העובדה שכמחצית מהקנדים סבורים כי תגובתה הצבאית של ישראל ברצועה חמורה, כשני שלישים סבורים כי חמאס הוא המכשול לשלום בין הישראלים לפלסטינים וכ־17% בלבד תומכים בהשגת הפסקת אש זמנית ברצועה. אם לא די בכך, הרי שלצד הסלמת העימות בעזה, חלה עלייה דרסטית בתופעת האנטישמיות וגילויי הגזענות המתחוללים ברחבי קנדה.
פרסומים עדכניים אף מצביעים על זינוק של 132% בהיקף פשעי השנאה שאירעו מאז 7 באוקטובר בטורונטו, לרבות פגיעה בעסקים ומוסדות ישראליים ויהודיים, השחתת בתי כנסת ואיומים בפיגועים בבתי ספר. על פניו מסתמן כי מעבר לשינויים העמוקים המתחוללים בחברה הקנדית והבאים לידי ביטוי בהלך הרוח הציבורי, המשתקף גם בסקרים, שינויים אלה מהווים חלק ממגמה אנטי־ישראלית גוברת ההולכת ומתפשטת בכל רחבי העולם. מגמה חמורה ומסוכנת, המציבה אתגר מורכב למדיניות הקנדית ומהווה מבחן "אמיתי" ליחסיה עם ישראל.
לא "עוד מדינה"
עם זאת, חרף המתיחות הנוכחית, ישראל וקנדה מקיימות קשרים בילטרליים מדיניים, תרבותיים, ביטחוניים וכלכליים הדוקים זה שמונה עשורים. אלה כוללים בין היתר שותפות אסטרטגית לצד הסכמים לשיתופי פעולה בתחומים שונים (כגון ביטחון, אנרגיה, זכויות אדם, מדע וחדשנות טכנולוגית), וכן הסכמי "סחר חופשי", שהובילו לגידול בהיקף הסחר ביניהן (מ־272 מיליון דולר ב־1995 ל־506 מיליון דולר ב־2022). כל זאת, לרבות ייצוא נשק וציוד צבאי בשווי של 15 מיליון דולר ב־2022 ויותר מ־84 מיליון דולר מאז 2015, הכולל בין השאר אספקת טילים, פצצות, רכיבים אלקטרוניים צבאיים וגרעיניים שונים, וכן טכנולוגיות שונות בתחומי התעופה והחלל.
בראייה מערכתית רחבה ובהתחשב בהיותה שותפת סחר מרכזית וחשובה של ישראל, כבר עתה ברור שקנדה איננה "עוד מדינה". מדובר בדמוקרטיה חזקה ויציבה, במדינה השנייה בגודלה בעולם (9.98 מיליון קמ"ר), הממוקמת בצפון אמריקה וחולקת גבול יבשתי ארוך עם ארה"ב לצד קשרי תלות פוליטיים, כלכליים וביטחוניים.
קנדה, עם 40 מיליון תושביה, היא הכלכלה התשיעית בגודלה בעולם (תמ"ג של 2.1 טריליון דולר ב־2023) ואחת המדינות העשירות באוצרות טבע, מחצבים ומינרלים יקרי ערך: היא יצרנית הנפט הרביעית בעולם (היקף הייצור עומד כיום על כ־4.8 מיליון חביות ביום וצפוי לגדול ב־10% ולהגיע לשיא של כ־5.3 מיליון עד סוף 2024) ויצרנית הגז הטבעי השישית בעולם. לא בכדי על רקע עוצמות, משאבים, יכולות ויחסים מורכבים אלה, על ישראל "לחשב מסלול מחדש", לשקול לעומק את שלל מהלכיה המדיניים והצהרותיה לתקשורת ולהיערך מראש למגוון תרחישים קיימים ופוטנציאליים מבחינה אסטרטגית, מדינית וביטחונית.
תמרור אזהרה בוהק
יתרה מזאת, בראייה גיאופוליטית ביטחונית רחבה וכוללת, על הממשלה בישראל להבין ולהפנים כי מדובר ב"תמרור אזהרה" נוכח היסדקות האמון בין הצדדים שעלולה להידרדר ולהיהפך למשבר חמור שעלול לגרור אחריו החמרה נוספת גם ביחסי ישראל־ארה"ב. מעבר לתפנית החריגה במדיניות הקנדית ועצירת ייצוא הנשק, ייתכן שמדובר רק ב"סנונית ראשונה" לקראת הטלת חרמות נוספים שנועדה, בין השאר, לבחון את תגובתה של ממשלת נתניהו נוכח תביעות דומות שהוגשו זה מכבר במדינות נוספות ובראשן ארה"ב, בריטניה והולנד לצד מדינות אחרות כמו ספרד, איטליה ובלגיה, שהשעו את מכירת הנשק לישראל במטרה לבלום את מאבקה ברצועת עזה.
כך או אחרת, מהלך זה, הטומן בחובו משמעויות והשלכות סימבוליות ואופרטיביות רבות שקצרה היריעה מלהכיל, מהווה כבר עתה ניצחון תודעתי־סמלי לכל אותם ארגונים פרו־פלסטיניים הפועלים בקנדה ובשאר מדינות העולם וחותרים לפגוע בכל מחיר בתדמיתה העוצמתית של ישראל. פגיעה כירורגית שכבר עתה נותנת אותותיה נוכח האשראי המדיני שהולך ואוזל מצד מדינות המערב, לצד אובדן הלגיטימציה והתמיכה מצדן בפעולותיה ברצועת עזה.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, למשברים בינלאומיים ולטרור עולמי.