השבוע החליטה השרה מירי רגב שטקס הדלקת המשואות יתקיים השנה ללא קהל ויצולם מראש. רגב היא שרת התחבורה. ככל הידוע לי, אין קשר בין התחומים שעליהם אמון משרדה לטקס המשואות. עם זאת, החליט ראש הממשלה, מטעמיו, כבר לפני כשלושה חודשים, שגם הפעם רגב תהיה האחראית על אירועי ה־76 למדינת ישראל ולטקס הדלקת המשואות.

גורמים בממשל ביידן מזהירים: "חמאס לא יכול לעמוד בדרישות העסקה"
עדויות מצוות המשא ומתן נגד נתניהו: "חווינו חוסר קשב מראש הממשלה"

שנים היה נהוג שהאחראי על טקס יום העצמאות הוא יו"ר ועדת השרים לענייני טקסים וסמלים. הוועדה הזו לא הוקמה בשתי הממשלות האחרונות בראשות בנימין נתניהו. כך הוחלט שהשרה רגב תחליף את יו"ר ועדת השרים. ראש הממשלה מעדיף לשמר בידיה את האירוע הענק, והוא יודע למה.

כבר ב־2018 שברה רגב את הפרוטוקול הקיים מ־1949, שלפיו האישיות המרכזית בטקס היא יו"ר הכנסת. יולי אדלשטיין מחה (אז מחה), ונתניהו נאם. לא סתם נאם. נאם במשך 14 דקות תמימות. ראש הממשלה ורעייתו זכו לתקריבים מפנקים של מצלמות האירוע. אגב, זה היה אותו טקס שעליו כתב אחר כך מבקר המדינה שההזמנות אליו נמסרו לחברי מפלגתה של רגב על חשבון הציבור. 

על פי ניסיון העבר, בהחלט השתלם לנתניהו החיבור בין הטקס לשרה הממונה רגב. השנה הוחלט, בצדק, שהטקס יהיה בסימן גבורה ישראלית. שיהיה אחר ושונה. שיבטא את העובדה שאנחנו במלחמה מתמשכת ומצב הרוח שפוף. שלא יהיו זיקוקים, שיודלקו אבוקות זיכרון בעוטף וביישובי הדרום, במקום שבו התקיימה מסיבת "נובה", בבסיס צה"ל שספג פגיעה קשה. אירוע שיבטא את מה שקרה ב־7 באוקטובר ומאז. מתבקש ויפה.

עכשיו התוודענו להחלטת השרה על טקס מוקלט ובלי קהל. מטעמה של רגב הוסבר שהאירוע, שבו אמורים להשתתף 4,000 איש, עלול להיות ״בעייתי מבחינה ביטחונית״. נשמע כמעט מפתה להאמין. בכל זאת, מציאות ביטחונית מורכבת. אולי לא בטוח לקיים אירוע המוני בהר הרצל? אלא שדקה אחרי החלטת השרה (וההנמקה הביטחונית) התפרסם שהשב"כ, צה"ל והמשטרה דווקא חיוו דעתם שאין מניעה ביטחונית לקיים את הטקס בנוכחות קהל ובשידור חי. 

אופס. 

היעלה על הדעת שיש נימוקים אחרים שבעטיים לא רצויה נוכחות קהל בטקס? נניח שמישהו יצעק משהו כלפי ראש הממשלה או הממשלה? ימחה? יביע אי־שביעות רצון קולנית מכך שטרם הושג "ניצחון מוחלט" וכזה גם לא נראה באופק? מכך שזה לא נראה כאילו אנחנו כ"פסע מניצחון"? אולי יניפו שלט עם פניהם של החטופים? כן, זה בהחלט עלול להיות לא נעים לממשלה ולעומד בראשה. לא מצטלם טוב. וכל זה עוד בשידור חי. 

אבל חשש כזה יכול לקום כל שנה. הוא משקף חרדת יתר מפני עצם הביקורת. כאילו אם היא לא תושמע ברבים במעמד חגיגי כזה - היא גם תיעלם. אין באמת הנמקה שמצדיקה את ביטול השתתפות הקהל! אם אפשר לקיים משחק כדורגל עם יציעים מלאים - ניתן לקיים גם טקס משואות. אם אייל גולן יכול לערוך סדרה של חמישה מופעים בבלומפילד בנוכחות 30 אלף איש בכל מופע - גם טקס המשואות יכול להתקיים. אם איתי לוי כבר מפרסם מופע בקיסריה במאי, גם טקס המשואות עובר כשהאלפים יושבים וצופים בשידור חי.

דובר צה"ל דניאל הגרי בפנייה לתקשורת הזרה (צילום :דובר צה"ל)

אם כבר הוחלט לקיים את האירוע כמדי שנה עם התאמות למצב, אין סיבה למנוע מעם ישראל להגיע אליו. להפך. יהיה אפילו יפה ומכבד אם יוזמנו אליו בעיקר מי שנפגעו ישירות ב־7 באוקטובר ולאחריו: משפחות נרצחים, משפחות חטופים, חטופים ששבו ומשפחות שכולות שבניהן נפלו בקרבות. אם אין מניעה ביטחונית אמיתית, כל החלטה לגעת בטקס נראית כמו ניסיון למנוע גילויי מחאה פוטנציאליים. כלומר: להשתיק את העם. ולכך יש יותר מניחוח של פחדנות.

[email protected]