היהודים חווים טראומה איומה שלא ידעו מאז השואה, ניסיון חיסול של הישות היהודית בארץ ישראל, פגיעות נפשיות וחרדה, אולי גדולות יותר מאשר במלחמת העצמאות.
קטאר היא מדינת אויב, לא מתווכת: הטעות המרה שישראל ביצעה | דעה
השנה אין מקום לחגיגות: עוד יגיעו ימים בהם נשמח לא בכוח | דעה
חייבים להודות - הפחד הוא קיומי מפני הברוטליות האסלאמית של חמאס יחד עם התמיכה של "הנאורים" הרקובים במערב, הניזונים מינקותם מאנטישמיות נוצרית וקנאה ביהודי המצליח. במקביל יש התגברות של השטנה וצמיחת אנטישמיות בקרב העולם המוסלמי, שחבר לשמאל הרדיקלי המטורלל שמתפשט כאש בשדה קוצים לתוך ליבת האוניברסיטאות במערב אירופה ובארה"ב, הרוב במימון קטארי.
התמונה לא תיאמן: קריאות תמיכה בחמאס במוסדות אקדמיים, אותו חמאס שביצע טבח ביהודים בעוטף עזה, עסק באונס, כריתת חלקי גוף והוצאה ברוטלית להורג של ילדים, נערות, הורים, אבות וסבים, תוך שאגות שמחה וחטיפת ילדים, נערות וגם זקנים.
אף אחד מהקוראים לא יכול היה להאמין למה שאנו חוזים בימים אלה, לא להאמין שזה קרה לנו, בדומה למה שעשה ארגון דאע"ש הסוני בסוריה ובעיראק באוגוסט 2014 לעם היזידי. טבח בעיר סינג'אר של כ־5,000 גברים ובחורים בנוסף לשעבוד, מכירת חטופים וכן אונס של 6,400 ילדות, נערות וילדים יזידים.
חלק מהחטופים היזידים נהפכו לעבדים, הבנות בעיקר לשפחות מין או שכפו עליהן נישואים חולניים לטרוריסטים של דאע"ש. אף אחד לא האמין כי מה שקרה קודם לכן בניגריה, חטיפת 276 נערות באפריל 2014 מבית ספר תיכון צ'יבוק על ידי ארגון הטרור האסלאמי בוקו חראם, יהיה פה, ממש קרוב לשעה נסיעה ממרכז הארץ. מוזר, הצבא הניגרי ידע על המתקפה המתוכננת ולא עשה דבר, העולם געש, חלק מהנערות אוסלמו בכוח, חלקן הפכו בעל כורחן לנשות המורדים, חלקן שוחררו לאחר מו"מ ממושך. עד היום 112 מהחטופות הניגריות נעדרות.
הכי גבוה ב־OECD
ההתגוננות של הישראלים מפני הרעה החולה תהיה גם מעבר לניסיון להתגונן ולפגוע באויב הקם לחונקנו. כמו אחרי כל מלחמה ואסון טבע תהיה תקופה של בייבי בום, זינוק בפריון הנשים וילודה מוגברת.
מושג הבייבי בום אובחן אחרי מלחמת העולם השנייה, בארה"ב בין 1946 ל־1964 נולדו 78.3 מיליון אמריקאים. ביפן, אחרי הטראומה של הירושימה ונגסקי, נולדו 2.5 מיליון יפנים ב־1949־1947. בישראל אחרי השואה הייתה עלייה חדה בלידות החל משנת 1947.
היום שיעור הלידות, הפריון בישראל, הוא 3.1 לאשה, המרבי בין מדינות ה־OECD. ישראל החליטה במודע אחרי השואה לעודד ילודה כדי להשיב ואפילו בחלקו את האובדן של שישה מיליון יהודים שנטבחו על ידי הצורר הנאצי. למה בישראל מתאפשר פריון גבוה כל השנים? יש פה חופשת לידה נדיבה בתשלום, הקלות במספר שעות העבודה לאם עובדת ומניקה, אפשרות לבצע טיפולי פוריות כולל לנשים לא נשואות, ללא הגבלה, בניגוד לעולם, עוד ועוד פעם טיפולי הפריה והכל על חשבון המדינה.
בשנים האחרונות, 4% מכלל לידות החי היו כתוצאה מהפריה חוץ־גופית. יש גם חקיקה שמקדמת נשים לכיוון שוויון בהכנסה ובתעסוקה, לא מספיק עדיין אבל הכיוון נכון, דבר שמאפשר גם ליחידניות להביא ילדים לעולם. מספר היילודים לאמהות לא נשואות בקרב היהודיות בישראל הכפיל עצמו בין 2006 לשנת 2022 שבה ילדו הלא נשואות 11,678 תינוקות. בישראל אפשר לעשות שימוש בימי המחלה המצטברים גם לטיפול בילדים חולים.
הערביות יולדות פחות
מעבר לכך בישראל יש לחץ חברתי להביא ילדים, כשעל אישה ללא ילדים מסתכלים במבט לא מכיל. המגמה בעולם היא של ירידה בשיעור הילודה ככל שההשכלה עולה וגם ככל שההכנסה לתא המשפחתי עולה. בישראל הנשים הפכו יותר משכילות מאשר הגברים, רמת החיים עולה, הכנסת הנשים והתא המשפחתי עולה ובכל זאת פריון הנשים גבוה ועולה. לא זו בלבד: בעולם, ככל שגיל הנשים עולה שיעור הלידות יורד. שיעור הפריון הכולל לאישה בקרב הנשים היהודיות עלה ל־3.03 לעומת 2.75 בשנת 2006, לא עוצרים.
בקרב הערביות שיעור הפריון הכולל ירד בשנת 2022 ל־2.75 לעומת 3.68 בשנת 2006, ולעומת 4.19 בשנת 2002. אצל הערביות ככל שהן משכילות יותר, היום הן יותר משכילות מהגברים הערבים, יוצאות יותר לעבודה, שיעור הפריון יורד. בישראל הגיל הממוצע של הנשים היהודיות בלידה הראשונה עלה ל־28.6 בשנת 2022 לעומת 27.7 שנים בשנת 2006, עלייה של כמעט שנה.
גיל האם הממוצע בכלל הלידות אצל היהודיות הוא 31.3 שנים לעומת 30.3 בשנת 2006. גם בקרב הערביות גיל הלידה הראשונה עלה ל־25.2 שנים לעומת 23.6 שנים ובכלל הלידות 28.4 שנים לעומת 27.7 שנים. שימו לב: שיעור הפריון הכולל של הישראליות היה בשנת 2022 2.89 ילדים, יהודיות 3.03 ילדים, מוסלמיות 2.91 ילדים, נוצריות 1.68 ילדים, דרוזיות 1.85 ילדים ואחרים ללא סיווג דת 1.26 ילדים.
לא רק הנסיבות האמורות מביאות לעלייה בהיקף הילודה לשיאים אצל היהודיות. מלחמות ישראל הניבו בייבי בום אצל היהודיות לאחר מרבית המלחמות. לאחר מלחמת העצמאות הפריון הכולל לאישה יהודייה בשנים 1949־1953 עלה ל־3.95 ילדים לעומת 3.43 בשנת 1948. אולי ישנה גם השפעה של העלייה ההמונית לישראל. לאחר מלחמת סיני לא נרשמה עלייה מובהקת.
לאחר מלחמת ששת הימים פריון הנשים היהודיות בארבע השנים 1968־1971 היה 3.39 ילדים בממוצע לעומת 3.2 ילדים בשנת 1967. מלחמה רודפת מלחמה, לאחר מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 העלייה בפריון הנשים הייתה במשך שלוש שנים, 1974־1976 עם פריון ממוצע של 3.2 ילדים לאישה יהודייה לעומת 3.15 ילדים בשנת 1973. לאחר מלחמת לבנון הראשונה, במשך ארבע שנים 1983־1986, שיעור פריון הנשים היהודיות היה בממוצע 2.85 ילדים לעומת 2.79 ילדים בשנת 1982 שבה פרצה המלחמה.
אחרי מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 היה כבר בייבי בום ממש חזק. הפריון הכולל של הנשים היהודיות היה בממוצע במשך 16 שנים, בין 2007 ועד 2022, 3.04 ילדים לעומת 2.75 ילדים בשנת 2006. הסיבה נעוצה בכך שהמלחמות נמשכו ללא הפסקה, השלטונות העדיפו לקרוא להן מבצעים: מבצע עופרת יצוקה עד ינואר 2009, מבצע צוק איתן יולי־אוגוסט 2014. מבצע שומר החומות במאי 2021 היה טראומטי, ואכן בשנת 2021 היה שיא בפריון הנשים היהודיות, 3.13 ילדים לאישה.
להכשיר צוותים חינוכיים
קשה לכמת את התוצאה בילודה, בייבי בום לאחר ותוך כדי מלחמת חרבות ברזל שב־6 באוקטובר השתא ימלאו לה שנה. לא היה כדבר הזה בתולדות מדינת ישראל. צריך לצפות לעלייה אדירה בילודה השנה, בשתיים־שלוש השנים הקרובות ואולי אפילו בעשור הקרוב. שיעור פריון הנשים היהודיות יכול לקפוץ ל־3.17 ילדים לאישה ואף יותר, דבר שמחייב היערכות של המשק לילודה הברוכה.
בהחלט תיתכן אפשרות כי במשך חמש השנים הבאות יבואו לעולם עוד 30 אלף תינוקות מעבר לקו המגמה של השנים האחרונות. ממשלת ישראל, המגזר השלישי, החברות העסקיות והמשפחות יהיו חייבים להיות ערוכים כבר עתה לבניית עוד פעוטונים, עוד גני ילדים, עוד גני טרום חובה. לא רק בנייה בשטח, אלא גם היערכות להכשרת גננות ומטפלות, היערכות לקליטת העוללים במערכת החינוך לאחר מכן, עם כל הכרוך בכך, גם מבחינת מורות ומורים, הסעות, חוגים, העשרה ומעקב אחר התפתחות התינוקות והילדים. המחסור בכוח אדם בתחומים האמורים קיים כבר היום, רמת ההוראה והטיפול חלשה בדרך כלל.
לעשות שינויים בתקציב
בחשיבה קדימה חייבים להיערך לתקציב רב־שנתי למערכת החינוך שתתאים עצמה לבייבי בום של ישראל שיבוא עלינו לברכה. שינויים רבים חייבים לבצע בתקציב המדינה בשנים הבאות, גם הטיפול בתחום הלידה והקליטה של המשפחות החדשות והילודים החדשים חיוני. לא הגדלה סתם של תקציב החינוך, אלא בנייה מחדש של תקציב החינוך המאופיין בהרבה מנהלים בכל הרמות ובמעט מורים וגננות ידענים פרונטליים. המשמעות: חובה להעלות מסים מיד, כדי למנוע את גלישת המדינה לגירעון תופח עם עלייה בחוב לתוצר.
השאלה היא מי הן הנשים שיגבירו לידות בשנים הבאות, עלינו ללמוד כדי להכין את עצמנו. לפי הלמ"ס, פריון הנשים החרדיות גבוה משמעותי משל יהודיות אחרות, 4 ילדים יותר לאישה בהשוואה לנשים שאינן חרדיות ואפילו פריון של עוד 4.5 ילדים יותר לעומת נשים חילוניות.
היות שהטראומה של העם היהודי על רקע הטבח של 7 באוקטובר 2023, במה שנקרא אז עוטף עזה, הייתה בעיקר של נשים חילוניות, השאלה היא אם העלייה הצפויה בלידות בשנים הבאות תתרכז אצל החילוניות, שאיבדו משפחה וילדים, או גם בקרב החרדיות או הדתיות. המשמעות היא כי משרדי הממשלה יהיו חייבים לעקוב ולהכין עצמם לגל הלידות שיבוא בשנים הקרובות לפי מידת הדתיות, החילוניות של הנשים היולדות וכמובן אזורי המגורים שלהן.
הברבריזם של התנועות האסלאמיות לא ייעלם כלאחר יד, אבל עלינו לא להיות יהירים יותר ולומר "לי זה לא יקרה" כפי שקרה ליזידים, לניגריות ולנו. כן, לנו זה קרה וקורה. עלינו ללמוד כי השואה של יהודים מחזורית, פעם גויי אירופה ופעם גויי האסלאם, זה עוד עלול לגלוש לאמריקה. לא מספיק לנצח בשדה הקרב והטכנולוגיה, חייבים להיות ערניים ולהכין את הכלים הנחוצים למחר גם בתחום צורכי החברה היהודית בארץ ישראל, חלק ממארג הביטחון של ישראל מעבר לכוחה הצבאי.