ביום שבו הודיעה תנובה על עליית מחירים של 4.5%, מחירי הבנזין התייקרו ב-18 אג' לליטר לשיא חדש של 7.9 שקלים, ויצרנים נוספים העלו מחירים, בחר שר האוצר בצלאל סמטוריץ' לשתוק, לברוח מבשורה להתייחס דווקא לנושאים ביטחוניים.
יעלון קרא לסגור את מכינת עלי, בן גביר תקף: "מפיץ שנאה ורוקד על דם החיילים"
"סינוואר רוצה לראות ישראלים נכנעים": אבי יששכרוף מסביר למה חמאס לא ימהר לעסקה
עם זאת, את החלטת ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה להתפטר ביקר על אי לקיחת האחריות ודרש להפקיע את ההחלטה על מינוי מחליפו מהרמטכ"ל. השבוע הטיף חסר המודעות העצמית לגדי איזנקוט, על הצורך ב"קצת צניעות" לאחר שהרמטכ"ל לשעבר הזהיר מהפעלת סחיטה באיומים כנגד נתניהו. הביקורת על צה"ל ומפקדיו מגיעה ממי שנקלע לשירות צבאי שנמשך דקה וחצי. שר האוצר בורח מאחריות בתחום הביטחוני אבל הלוואי וזה היה התחום היחיד. מחדליו בכלכלה גרועים הרבה יותר והתחרות אינה פשוטה.
באשר למלחמה ביוקר המחייה, כהונתו מסתכמת בכישלון מוחלט. מחירי הדיור ממשיכים לטפס, בין השאר גם בגלל ירידה בהתחלות הבנייה והתנגדותו להבאת עובדים פלסטינים בגלל האידיאולוגיה הקיצונית שלו. גם החשמל בדרך לייקור נוסף, וכך גם מחירי המים והלחם. עליית המחירים מגיעה בנוסף לריבית הגבוהה, שהיא תוצר לוואי למדיניות תקציב מופקרת בגיבוי נתניהו הכוללת את אי ההתמודדות עם הגרעון המטפס בהדרגה ל-150 מיליארד שקל.
איך טען יו"ר ש"ס אריה דרעי בציוץ בטוויטר ב-29 לינואר 2022? "ממשלה שמרעיבה ילדים אין לה זכות קיום". אז מה לעזאזל אתה עושה בממשלת נתניהו?
נפקד משדה הקרב הפוליטי
ניתן לגייס את פרקליט השטן ולטעון ששר האוצר נקלע למלחמת אין ברירה שהגדילה את הוצאות הביטחון ואת הגרעון ומנעה את היכולת לטפל ביוקר המחייה, או כמו שביבי אוהב לכנות - "החיים עצמם". אבל אלה רק טיעונים לעונש.
שר האוצר ניסה תמיד לדחות את הקץ ולקוות לטוב אבל תמיד ידע להאשים את התקשורת. מחירי הבנזין סובסדו וכשראה שזה לא עובד ברח מתחנות הדלק. את ייקור מחירי החלב ב-16% דחה כמו בעסקת תשלומים בכרטיס אשראי אבל מועד הפירעון הגיע.
הוא נפקד משדה הקרב הפוליטי (כי על הצבאי אין מה לדבר), כל אימת שנתקל בזירת מטענים לא צפויה. זו יכולה להיות אש עוינת מחברת דירוג אשראי, מארב קולינרי של יצרן מזון שהעלה מחירים, או RPG שנורה לעברו (מטפורית כמובן) מקהל משתתפים דעתן בכנס כלכלי.
פוליטיקאי מטורלל שבעצם לא אכפת לו מאתנו חייב להניח לנפשנו וללכת הביתה ולאפשר לדורות הבאים להתחיל בשיקום הנזקים שהותיר. אלא שלצערנו מכיוון שהשקרן בן שקרן לא ייתן לאדון גרדמייזר לפרוש מחשש לגורל ממשלתו, הציבור או האמריקאים חייבים ללחוץ ולהראות לו את הדלת החוצה.
הטור המלא יפורסם מחרתיים בטור "שוטף פלוס" במעריב סופהשבוע