היום הוא היום השמונה מאות, 800, למלחמה מאז פלשה רוסיה לאוקראינה ב־24 בפברואר 2022. המלחמה בעיצומה, עם התפתחויות בחודשים הקרובים שעלולות להתפשט לאזורים נוספים למרכז ולמערב אירופה המתחמשת. לא רחוק משם, אצלנו, המזרח התיכון במלחמה אזורית ביום המאתיים ועשרה, 210, מאז הטבח בעוטף עזה. מלחמת דת למרות ניסיונות התיווך האמריקאיים, מלחמה שתגבר אפילו אם תהיה רגיעה זמנית, בין ישראל לחמאס וכן ישראל־איראן, חיזבאללה, סוריה, תימן החות'ית, שיעים עיראקים. הסינים מאיימים לפלוש לטייוואן וללא בושה מחדשים עוד דרישות טריטוריאליות בהרי טיבט שבריבונות הודית.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
הרוסים, שהפכו עקב המלחמה לעוד יותר עניים, מעצמה לשעבר ללא כוח כלכלי שהוא בסיס לכוח צבאי, הורסים בשיטתיות את מערכות הפקת הכוח והחשמל באוקראינה, הרס מוחלט של סכרים הידרו־אלקטריים. רוסיה הקריבה עד היום 50 אלף חיילים כבשר תותחים במלחמה מול אוקראינה, כך לפי ה־BBC, לאוקראינה 31 אלף חיילים הרוגים, לפי נשיא אוקראינה זלנסקי. ההערכות האמריקאיות הן שהאבדות גבוהות יותר. עכשיו הרוסים עושים שימוש באסירים וכן בחיילים פחות משכילים מהרפובליקות האסייתיות של רוסיה. יש תקיפות של גלי חיילים משכבות אוכלוסייה חלשות ואסירים הנשלחים ישירות לחזית ללא הכשרה מספיקה, המשמשים כבשר תותחים בגלי התקפות חזיתיות בנוסח הישן.
במקביל, בימים אלה הרוסים תוקפים באמצעות טילי שיוט תחנות כוח וקווי אספקה של חשמל. בסוף השבוע שחלף יורטו על ידי האוקראינים 21 מתוך 34 טילי השיוט. מערכת החשמל של אוקראינה, סם החיים לכל משק, קורסת. חברת החשמל הפרטית הגדולה ביותר, DTEK, מציינת כי ארבעה מתוך שישה מתקניה ניזוקו, כולל במערב הרחוק של אוקראינה בלבוב. הרוסים הורסים גם מערכות הובלת ואחסון גז, צינורות ומתקנים נלווים, שחלקן מובילות גז לאירופה. כתוצאה ממחסור בכוח חשמל גם מערכת אספקת המים באוקראינה נפגעת.
מתקרבת לתקציב הרוסי
אוקראינה מוציאה 58% מתקציבה לביטחון ולמלחמה, יחד עם עזרה מחו"ל תקציב המלחמה שלה כבר מהווה 91% מתקציב המלחמה של האויב הרוסי, כך לפי המכון הבינלאומי למחקר לשלום שטוקהולם, the Stockholm International Peace Research Institute - SIPRI. לכן אוקראינה יכולה להגיב, הורסת בעומק השטח הרוסי מצבורי נפט ובתי זיקוק שעלו באש וכן מרכזי מודיעין, במרץ במחוז בלגורוד בצפון מזרח לאוקראינה ולאחרונה מתקפות על מחוז קרסנודר מהעבר המזרחי של ים אזוב וכן בבסיס חיל האוויר הרוסי דרומית לאזור זה. חלק מהכטב"מים שאוקראינה שולחת מופלים על ידי הרוסים. האוקראינים מצליחים לפגוע באמצעות כטב"מים בעלות נמוכה גם בבסיסים צבאיים בעומק רוסיה.
המלחמה העולמית מתפשטת גם לתחום הפיננסי והכלכלי הבינלאומי. האמריקאים מגבירים אספקת טילי פטריוט לאוקראינה, עתה ביתר שאת, לאחר אישור חבילת הסיוע האמריקאית לאוקראינה למימון המלחמה בסך 60.84 מיליארד דולר. 23 מיליארד דולר מהסיוע החדש לאוקראינה עבור תחמושת ומלאים שהידלדלו, 14 מיליארד דולר לאימון הצבא האוקראיני עם ציוד נלווה, 11 מיליארד דולר להגברת התיאום הצבאי ומערכות המודיעין האזורי, גם מול ארה"ב, 8 מיליארד דולר סיוע אזרחי לאפשר לממשלת אוקראינה לשלם משכורות. ארה"ב שפכה על סיוע לאוקראינה כ־113 מיליארד דולר מאז הפלישה של רוסיה ב־24 בפברואר 2022, כך לפי המכון ללימודי מחקר מלחמה בוושינגטון.
מעבר לעזרה הכספית והצבאית, ארה"ב מבקשת לכתוש את רוסיה, לאחר שהעיצומים הכלכליים האדירים שהמערב הטיל על רוסיה בכל התחומים - החל מהשקעות, דרך נטרול הגישה הרוסית למערכת הפיננסית הבינלאומית, ועד איסור כמעט מוחלט לרכוש גז ונפט מרוסיה ולאחרונה החרמת 300 מיליארד דולר כסף רוסי בבנקים אמריקאיים - לא הועילו.
הסיוע גדל
במקביל, גם ישראל הנלחמת בציר האיראני־רוסי, שאצלנו מתורגם למלחמה בחמאס ובשלוחותיה של איראן, תקבל ישירות ובעקיפין סכום השווה ל־14.1 מיליארד דולר; בעיקר 5 מיליארד דולר להמשך הייצור והפיתוח של כיפת ברזל, קלע דוד שהיא מערכת ליירוט רקטות, שהם טילים לטווח בינוני/ארוך ומטוסים ללא טייס. בסכום זה נכלל תקציב להמשך פיתוח מערכת ליירוט באמצעות לייזר, קרן אור, היא קרן ברזל, שתוזיל משמעותית את היירוטים ברגע שתהפוך למבצעית. נציין שהבריטים טוענים כי הם הראשונים בעולם להציג מערכת לייזר שפועלת מבצעית. עוד סכום של 2.4 מיליארד דולר, זה אצל האמריקאים מכיס לכיס, בגין הוצאותיהם באזור, זה לא ממש סיוע. עוד בסיוע המשך הזרמת התחמושת לישראל, שעושה בו שימוש מוגבר, וחידוש המלאים האמריקאיים בישראל, שבהם יכולה ישראל לעשות שימוש, באישור אמריקאי.
גם הסיוע הרגיל יגדל, כגון עבור רכישות של מטוסי קרב בארה"ב ועתה עבור מסוקים ומטוסי תובלה ותדלוק, שחסרים לישראל. כמובן שחלק גדול מהסיוע למעשה הוא הזמנות מהתעשייה האמריקאית המחככת ידיה בהנאה, אם כי בהחלט תוגבר האפשרות לעשות שימוש בחלק בכספי הסיוע הרגיל לרכישה באמצעות שקלים בישראל גופה, דבר שיחזק את התעשייה הצבאית הביטחונית הישראלית שבעקיפין מתחרה בתעשייה האמריקאית בארצות שלישיות. ישראל, מטבע הדברים, תידרש לאישור אמריקאי ליצוא של מערכות שהיא מפתחת בסיוע תקציב אמריקאי. התקציב הצבאי של ישראל עלה בשנת 2023 ב־24% ל־27.5 מיליארד דולר, לפי SIPRI. מול ישראל עומדת איראן שההערכה של SIPRI היא שהיא מוציאה לביטחון 10.3 מיליארד דולר, תקציב ההולך וגדל בעוד רמת החיים של אלה שאינה קשורים למשמרות המהפכה בשפל.
הרוסים הגבירו את ייצור מערכות החימוש שלהם, ובה בעת מצטיידים בכלי נשק שהם רוכשים מצפון קוריאה ומאיראן. מי היה מאמין כי מעצמה שכושלת כלכלית, תזדקק לאלה שהיא עצמה לימדה וחימשה בעבר. המחסור בציוד צבאי אצל הצבא הרוסי בא לאחר כישלון הפלישה בתחילת המלחמה באוקראינה, 1,700 טנקים ניגפו בפני האוקראינים. החימוש הרוסי כה מהיר ובהיקפים גדולים שהוא גורם גם להתעשרות של היצרנים והספקים לצבא הרוסי, כמו בכל מלחמה. עכשיו כבר נקשרה פרשת שוחד: הרוסים עצרו את סגן שר ההגנה הרוסי, טימור איוונוב בן ה־47, שחי בראוותנות מופגנת, בגין נטילת שוחד מספקים לצבא הרוסי. טימור היה אחראי על תשתיות צבאיות, כולל שיקום העיר מריופול האוקראינית שנפלה לידי הצבא הרוסי. גם סגנו של טימור אנטון פילאטוב בבית האסורים. לפי הערכות של סוכנות רויטרס, שאליה הגיעו המסמכים, הוצאותיה הצבאיות של רוסיה יעלו השנה ל־140 מיליארד דולר לאחר 100 מיליארד דולר בשנת 2023, היקף של 35% מתקציבה של רוסיה. הפלישה לאוקראינה עלתה לרוסיה 82 מיליארד דולר כבר בתשעת החודשים הראשונים של הפלישה, לפי המגזין "פורבס".
מגבירה את הלחץ
סין מזדקפת בציר המתנגד לארה"ב, ונמצאת יחד עם איראן ורוסיה בניסיון להרוס את ההגמוניה האמריקאית העולמית. בתוך עשור סין הגדילה את תקציבה הצבאי מ־131 מיליארד דולר בשנת 2014 ל־231 מיליארד דולר השנה. קצב גידול התקציב הצבאי עולה מדי שנה מעל 7%, הרבה יותר מקצב הצמיחה בשנים האחרונות. סין הבטוחה בעצמה, מגבירה את לחצה על מרבית שכנותיה, בים סין הדרומי היא הופכת איי סלעים לטריטוריה סינית עם מנחתי מטוסים ונמלים.
סין הכריזה בתחילת אפריל השנה על שטח של הודו כשטחה בהרי צפון מזרח ההימליה, שינתה את שמותיהם ההודים של 30 מחוזות בהודו לשמות סיניים, הכריזה כי מדינת Arunachal Pradesh ההודית היא חלק אינטגרלי של סין ומעתה נקראת Zangnan כחלק מדרום טיבט, אותה טיבט שסין כבשה סופית בשנת 1959 וממנה ברח הדלאי למה להודו. הודו, באין ברירה, מגדילה את תקציבה הצבאי - עוד 4.2% בשנת 2023 ל־83.6 מיליארד דולר. סין מכריזה בריש גלי כי היא מתכוונת לפלוש לטייוואן, בת חסותה של ארה"ב. טייוואן, נזכיר לקוראינו, לא הייתה במקור סינית אלא פולינזית. בהחלטה לסיוע החוץ בהיקף של 95 מיליארד דולר שאושרה עבור אוקראינה וישראל אושר גם סיוע צבאי של 8 מיליארד דולר לאסיה ופסיפיק, הכוונה בעיקר לטייוואן. האמריקאים הכריזו למעשה כי למרות תמרונים של הצי הסיני ממש סמוך לטייוואן, ארה"ב נחושה להגן על האי שבו יושבת ופועלת חברת ייצור שבבי הזיכרונות המתקדמים הגדולה בעולם, TSCM.
מחכים לניצוץ
יפן המתעצמת צבאית מול סין הגדילה את תקציבה בשנת 2023 ב־11% ל־50.2 מיליארד דולר. ההוצאות הצבאיות בכל העולם הגיעו בשנת 2023 ל־2,443 מיליארד דולר, לפי דוח של SIPRI שפורסם בשבוע שעבר. עליית התקציב הצבאי/ביטחוני בעולם בשנת 2023 הייתה המרבית מאז 2009. מתוך תקציב זה 1,341 מיליארד דולר תקציבו של ארגון נאט"ו, מכך 916 מיליארד דולר תקציבה הצבאי של ארה"ב.
ההכנות ל"מלחמת העולם השלישית" הולכות ונבנות ועדיין לא היה אירוע של הניצוץ שיצית את המלחמה שבדרך. בשלב הנוכחי מדינות רבות נאנקות תחת העול הכלכלי, רמת החיים בהן יורדת משמעותית, כמו ברוסיה, רמת החיים בהן מאטה את קצב עלייתה כמו בסין, שם השלטון חסר אונים כיצד להניע מחדש את המשק. קרוב לקיפאון בתוצר במרבית מדינות אירופה עם צמיחה דלה, בעיקר באין גז זול להנעת המשק למי שהייתה קטר האיחוד האירופי, היא גרמניה, שנאלצת להכפיל את הוצאותיה הביטחוניות. באיראן כבר ממש אין לאן לרדת ברמת החיים, הציבור נאנק תחת שלטון משמרות המהפכה, שמבקש להפיץ את בשורת השיעה בכל העולם.
חובות אדירים
בעוד שבכל העולם המדינות חייבות לנהל מדיניות תקציבית אחראית, בבחינת מקורות ושימושים, פירות מעבודה והשקעות הון, פעילות משקית וחיסכון, כדי להגדיל את רמת החיים וההוצאות הצבאיות, ארה"ב פטורה מכך - היא פשוט מדפיסה כסף, היום אלקטרוני, ואפילו אינה צריכה לעשות שימוש בנייר וצבע להדפסה. בשנת 2023 הגירעון הממשלתי היה 6.3% שהוא 1.7 טריליון דולר, החוב לתוצר כבר 124%, אז מה? מדפיסים, כל העולם רוצה דולרים מודפסים שמאחוריהם יש מעצמה צבאית. כ־58% מרזרבות המט"ח של העולם נקובות בדולר.
לפי קרן המטבע הבינלאומית, כלל החובות לתוצר בעולם עלו כבר ל־93% מהתוצר ועד סוף העשור יגיעו ל־100% מהתוצר העולמי. מדינות רבות ייכנסו לחובות אדירים כדי לשמור על רמת החיים ולהתכונן למלחמת העולם השלישית. הריבית בעולם כבר עולה ועלולה להמשיך לעלות ולהכביד על שמירה על קצב השקעות, צמיחה, רמת חיים ומתן שירותים כגון חינוך ורפואה. כדי לשמור על הקיים, מדינות העולם כבר עוברות לפרוטקציוניזם, כלומר העלאת מכסים, מגבלות על היבוא והעדפת תוצרת מקומית על יבוא זול וחסכוני. האבסורד הוא שארה"ב היא המובילה עתה בתהליך הפרוטקציוניזם שבו החל הנשיא לשעבר טראמפ, בעיקר כדי לפגוע בסין שהרימה ראש מול ההגמוניה האמריקאית. פרוטקציוניזם הוא מתכון ברור לאינפלציה וירידה ברמת החיים בכל העולם.
לא זו בלבד: הכניסה המואצת של הבינה המלאכותית, ה־AI, לפני כשנה וחצי, שאנו רק בתחילת התהליך, תגביר את הירידה בביקוש לידיים עובדות ואפילו לאנשי ניהול ועד מחקרים בכל העולם. מיליוני בני אדם בעולם יהיו מיותרים, יישאר להם רק להפגין כמו הסטודנטים חסרי העתיד בארה"ב, שיהיו עם פחות משרות והבית רק בחלומותיהם. מה שיוכלו המוחלשים בעולם לעשות זה להפיל משטרים. במצב עניינים זה, הנהירה לדולר האמריקאי על חשבון מטבעות אחרים תגבר, ראו תחילת התהליך עם נפילת הין היפני עכשיו.
ארה"ב, המובילה בתחום ה־AI, היא אחד המקומות היחידים בעולם שצומח היטב תוך יצירת מקומות עבודה ועלייה ברמת החיים. המימון העולמי יישאר בעיקרו נקוב בדולרים, בריבית גבוהה בהרבה אפילו מהרמות של היום. רוב המדינות לא יוכלו לעמוד בכך. שרשרת האספקה העולמית, שכבר פגועה בתחום האנרגיה, עלולה להיפגע יותר. דבר שעלול להוביל בהמשך גם על צפון אמריקה, במקביל לנפילת משטרים ומלחמות אזוריות בשאר העולם. אלו, סביר שילכו, יתגברו ויתפשטו למלחמת העולם השלישית כדי להסיט את דעת הקהל ממכאוביו. לא רק רוסיה, אוקראינה, ישראל, סוריה, לבנון, איראן, עזה, תימן, משם גם סין, טייוואן, חצי האי קוריאה, יפן, הודו, מזרח אירופה, אולי מרכז אירופה. מי יכבה את להבות המלחמות? מתי נפסיק לספור את ימי המלחמה באוקראינה וישראל? מתי אצלנו ישובו חטופים בישראל לחיק משפחותיהם?