מתיחויות ואף גילויי מורת רוח ביחסים בין ישראל לארה"ב ובין נשיאים לראשי ממשלות אינם חדשות. היו וזכורים גם מצבים שהוגדרו כמשבר ביחסים. אבל עיקרון אחד נשמר תמיד באופן מוקפד על שני הצדדים – כבוד והערכה הדדיים. אלה תמיד הורגשו, מצד האמריקאים והבכירים הישראלים, גם במגעים חשאיים.

התרגיל של סינוואר: נסראללה לא מצליח לצאת מהמלכוד
לאחר הסערה שעורר: ביקורת מתוך עוצמה יהודית כלפי איתמר בן גביר

במתיחות השוררת היום ביחסים עם ארה"ב, ובמיוחד בין הנשיא ג'ו ביידן לראש הממשלה בנימין נתניהו, קיימים ובולטים הבדלים. ליתר דיוק, תקדימים מטרידים. והחמור מכל הוא שהם צופנים השלכות חמורות בתחום מדיניות החוץ הכי חשוב וקריטי לישראל: היחסים עם ארה"ב, עם הבית הלבן ועם הנשיא. זהו תחום שנחשב בעיני ראשי ממשלה ובכירים בישראל לקודש הקודשים. אבל No more. לא יותר. התחום הזה הפך לשטח הפקר. מרגיז ומדאיג שהשינוי לשלילה ביחסים נוצר מלכתחילה בצד הישראלי, וניזון ומתעצם על ידי ישראל הרשמית.

ג'ו ביידן מתבלבל פעם נוספת (צילום :שימוש לפי סעיף 27א')

דווקא הוא?
התקדים הראשון הוא המתח ביחסים מול ארה"ב, בנשיאות ובהנהגת הנשיא הידידותי ביותר שאכלס אי־פעם את הבית הלבן. לא היה לישראל נשיא אוהב ותומך אמיתי ומסור כביידן. ראש הממשלה נתניהו, שמכיר את חזית היחסים עם וושינגטון יותר מכל פוליטיקאי בישראל, יודע ומבין את איכות ואמיתות הידידות הזו לישראל. בהתנהלותו בשבועות האחרונים מול הנשיא האמריקאי, ראש הממשלה מתנהג בחוצפה ובקנטרנות. השיחה שהתקיימה השבוע בין שניהם הוגדרה "מתוחה". לצחוק או לבכות? מי גרם למתח?

התקדים השני באווירה הלא נעימה, בלשון המעטה, ששוררת במישור היחסים בין ארה"ב לישראל ומעכירה אותם, הוא העובדה שבישראל מכהנת ממשלה ימנית־חרדית־קיצונית. לרוב שריה אכפת ממצב היחסים עם ארה"ב כמו שמעניינים אותם היחסים בין ישראל לפרו או לנורווגיה.
האיום על המשך הידידות והתמיכה העצומה של ארה"ב בישראל הוא בעצם נוכחותם בממשלה של טיפוסים כמו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.

בנימין נתניהו, ג'ו ביידן (צילום: רויטרס)
בנימין נתניהו, ג'ו ביידן (צילום: רויטרס)

לשניהם אין שבריר של מושג, ופחות מזה טיפת ניסיון וידע, במדיניות חוץ בכלל ובמיוחד בתחום המרכזי - היחסים עם ארה"ב. לא זכור ולא היה בעבר משבר ביחסים עם ארה"ב, כאשר ראש הממשלה שבוי, כבול ומובל בידי טיפוסים כמו בן גביר וסמוטריץ' - ובעת ששרים כמו עמיחי שיקלי ושרה כמו אורית סטרוק תוקפים את הנשיא האמריקאי ולועגים לו.

יצחק שמיר, אריק שרון ואהוד אולמרט היו יותר ימניים, אידיאולוגית ופרקטית, מהשרים והשרות בממשלה הימנית־חרדית־קיצונית של היום. אפילו יותר מיצחק גולדקנופף ומשלמה קרעי. אבל בכל שיחה או מגע עם בכירים מהבית הלבן ומהממשל האמריקאי, הם נזהרו שלא לומר משהו בגלוי וברמז שעשוי לפגוע או אפילו לעורר מורת רוח בצד האמריקאי של היחסים.

שעת הכושר הוחמצה
גילוי נאות: אני כותב מילים אלו כמי שדיווח כעד ראייה ושמיעה על מפגשים בין ראשי ממשלה ופוליטיקאים ישראלים עם נשיאים ובכירים אמריקאים בביקוריהם בוושינגטון. בתחום אחד, בהתנהלות השאננה והמתריסה של ראש הממשלה נתניהו מול הנשיא ביידן, אין לזה תקדים.
ביחסיו עם הבית הלבן ועם צמרת מחלקת המדינה והממשל, נתניהו מתעלם באופן מופגן ומעליב מיהודי ארה"ב, מההנהגה היהודית הבכירה ומראשי הקהילות הגדולות.

ליתר דיוק, מהרוב הגדול, המשפיע והמוביל של הגורמים הנזכרים. כמי שגדל והתחנך בארה"ב, נתניהו מודע היטב לעובדה שרוב יהודי ארה"ב הם ליברלים. הקהילות היהודיות, במיוחד בערים הגדולות, ידועות ומזוהות כמעוזים של הליברליזם. בבחירות האחרונות לנשיאות, בסביבות 80% מיהודי ארה"ב הצביעו בעד המועמד הדמוקרטי. שזה דפוס הצבעה יהודי מקובל מאז ראשית המאה שעברה.

בנימין נתניהו, ג'ו ביידן (צילום: רענן כהן)
בנימין נתניהו, ג'ו ביידן (צילום: רענן כהן)

את נתניהו זה לא מעניין. לא כפוליטיקאי ולא כראש ממשלה. בכל ביקור רשמי שלו בארה"ב הוא באופן מוקפד לא יזם ולא קיים מפגשים עם ראשי הקהילה – נוהג ונוהל שראשי ממשלה ישראלים קודמים הקפידו לקיים בביקוריהם בארה"ב.

רק בביקורו האחרון בניו יורק בספטמבר בשנה שעברה נתניהו נפגש לראשונה עם קבוצה של בכירים יהודים בניו יורק. אחדים ממשתפי הפגישה הזאת אמרו לי שמוטב ועדיף שהפגישה לא הייתה מתקיימת בכלל. הם מאוד לא אהבו את מה שראו ושמעו מנתניהו בפגישה. מכל שיחה, ראיון או מפגש אקראי עם מנהיג בקהילה בניו יורק, או עם רב או עסקן קהילתי פעיל ותיק, באות לידי ביטוי תגובות של כעס ומורת רוח, ובמקרה הטוב השתוממות, מהתנהגותו של נתניהו מול הנשיא ביידן.

"מה שמדאיג אותי בנוגע לביידן", אמר לי בכיר יהודי. "שהוא הנשיא האמריקאי האחרון שייזכר כאוהב ישראל אמיתי, אני לא רואה בפוליטיקה האמריקאית עוד דמות שיכולה להשתוות לביידן באהדתו לישראל".

בכירים יהודים באמריקה טוענים שהתנהגותו הפוגענית של נתניהו מול ביידן גם גרמה לערעור, ולמעשה לבלימת ההזדמנות לשיקום היחסים בין ישראל לקהילה, שבשנים האחרונות הידרדרו לשפל חסר תקדים. המתקפה הרצחנית של חמאס והמלחמה שצה"ל מנהל מולו בהצלחה יצרו שעת כושר לשיפור היחסים בין ישראל לבין הקהילה היהודית הגדולה בארה"ב. בהתנהגות המעליבה מול הנשיא ביידן ראש הממשלה נתניהו ערער את שעת הכושר הזאת.

התמונה בכתבה פורסמה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. מערכת האתר מכבדת זכויות יוצרים ומשקיעה מאמצים באיתור בעלי זכויות יוצרים לצורך שימוש בחומרים המופיעים באתר.  אם לדעתכם נפגעה זכותכם כבעלי זכויות יוצרים בחומר המופיע באתר זה, הנכם מתבקשים לפנות באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]