בחירות 2020 היו הגרועות ביותר למועמד רפובליקני במדינת ג'ורג'יה מאז בחירות 2000. הפעם האחרונה לפניו שמועמד דמוקרטי ניצח בג'ורג'יה הייתה שנת 1992, מערכת הבחירות הראשונה של ביל קלינטון. ארבע שנים אחר כך, ג'ורג'יה העבירה את קולה לבוב דול, אבל לקלינטון היו מספיק מדינות אחרות כדי לנצח. לא בטוח שגם לביידן יהיו. לא בטוח שבלי ג'ורג'יה יוכל גם הוא לנצח.

צה"ל חזר לג'בליה: "מאירועי הלחימה הקשים ביותר מתחילת התמרון"
נחשף הגורם שעשוי להוביל לפיצוץ בין החמאס לג'יהאד האיסלאמי

חצי שנה לבחירות בארה"ב, וביידן מפגר אחר טראמפ בג'ורג'יה. ביום שני, כשישראל הייתה עסוקה ביום הזיכרון ובכניסת יום העצמאות מכדי לשים לב, פורסמו סקרים בשש מדינות מתנדנדות. טראמפ מוביל בחמש מהן. בג'ורג'יה הוא מוביל בבטחה, ואלה שש מדינות שביידן ניצח בכולן לפני שלוש וחצי שנים. אלה שש מדינות שמתוכן ביידן צריך לנצח לפחות בשלוש – בהנחה שלא יפסיד מדינות אחרות, שאינן מתנדנדות.

בנימין נתניהו לאחר שיחה עם ג'ו ביידן (צילום: דוברות ראש הממשלה)

אם ינצח בוויסקונסין, בפנסילבניה ובמישיגן, ינצח בבחירות. על מישיגן אנחנו שומעים מעת לעת, בגלל שיעורם הניכר יחסית של בוחרים ממוצא ערבי המסתייגים – או הסתייגו – ממדיניותו של ביידן ביחס למלחמה בעזה. על מישיגן נהוג לומר: ביידן מנווט לכיוון שמאל, כדי לא לפגוע בסיכוייו לנצח במישיגן. נכון? לא נכון – קובע מרק פן. גם את הניתוח שלו, כמו את ששת הסקרים, אפשר היה למצוא השבוע בניו יורק טיימס.

חלק מהקוראים בוודאי מזהים את השם: פן ערך סקרים עבור מנחם בגין, לקראת הבחירות הצמודות מאוד של 1981. הוא היה הסוקר של ביל קלינטון לקראת בחירות 1996. הוא עזר להילרי קלינטון להיבחר לסנאט בשנת 2000, ועזר לה להפסיד במרוץ הפריימריז לנשיאות של 2008. ההפסד הזה קלקל את יחסיו עם המפלגה הדמוקרטית. הוא פלרטט עם טראמפ, אך לא עבד עבורו.

"אם מר ביידן רוצה לשרת עוד ארבע שנים", כתב השבוע, "עליו להפסיק להיגרר לשמאל ולהתוות מסלול אחר, קרוב יותר למרכז, שמדבר לבוחרים שמעדיפים פשרות דו־מפלגתיות לנושאי הליבה שלנו, כמו משמעת תקציבית ואמריקה חזקה". ועוד כתב: "הקמפיין של ביידן עשה טעות חמורה ביחס לישראל".

פן הוא הסוקר שמנפק מעת לעת את סקרי האריס, שמצוטטים בהרחבה גם אצלנו, ומציירים תמונה לא שגרתית של דעת הקהל האמריקאית על עזה וישראל. סוקרים אחרים כבר הטילו ספק באמינותם ורצינותם. מי שרוצה להתעמק בזה, ימצא בקלות מאמרים מתאימים, של דיוויד ויגל, וויל סלטן ואחרים. כותבים שעסקו בזה ברצינות. 

כך או כך, פן סבור שביידן טועה ביחסו לישראל. הוא משיא לו את אותה עצה שהשיא בזמנו לביל קלינטון: פנה למרכז. קלינטון ניצח בקושי רב בבחירות 1992, מפלגתו הוכתה קשות בבחירות האמצע של 1994, שהכניסו לזירה גל חדש של צעירים רפובליקנים בהנהגתו הכריזמטית של ניוט גינגריץ', ולקראת 1996 חיפש כיצד להתאושש. פן אמר: למרכז. מדיניות כלכלית שמרנית למדי, יד קשה נגד פשע.
קלינטון שמע, יישם וניצח. פן סבור – או לפחות כותב שהוא סבור – שגם ביידן צריך לעשות כמותו.


הטור המלא יפורסם מחר ב"מעריב"