1. עצמאות בסכנה

בשבוע חג העצמאות ה־76 הבליחה ההופעה המדהימה של עדן גולן באירוויזיון כנקודת אור בחושך מצרים שירד עלינו. הפוליטיקאים מטבעם נדבקים לדבר היחיד המדיף איזושהי ריח של הצלחה וזה מצרך נדיר בימים אלה. איתמר בן גביר שיגר לה דרך X לב אדום. נשיא המדינה התקשר לקוקפיט המטוס. בנימין נתניהו מצדו פרגן בשיחה טלפונית מרגשת והעניק לה דוז פואה. אבל כשמדובר בחטופים שחזרו מהתופת, או באירועי יום העצמאות, משיח לא בא, נתניהו גם לא מטלפן.

בתגובה לצעדיו מול ישראל: ההחלטה של סמוטריץ' נגד נשיא טורקיה ארדואן  
"דיון חלול, אנחנו מפרנסים את חמאס": אהוד יערי מתפוצץ בשידור

בנימין נתניהו  (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)
בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

ביום חגנו ה־76 קיימת הצלחה נוספת שאינה אירוויזיון. כשבוחנים את נתוני המשק, משמח לגלות שישראל נהנית עדיין מעצמאות כלכלית לתפארת. בהתחשב בהנהגתה הכושלת, מדובר בלא פחות מפלא פיננסי. אנשי הייטק מבקשים ש"רק שהממשלה לא תפריע. מכאן נמשיך לבד בעסקים טובים". הנתונים המצוינים מתבטאים ביתרות מט"ח מהגבוהות בעולם - יותר מ־200 מיליארד דולר (שהם כ־40% מהתוצר). היצוא צומח, ענף ההייטק מתאושש, ענף האנרגיה פורח, התעשיות הביטחוניות הפכו לפלא עולמי בזכות מעבדת הניסויים הגדולה בעולם ששמה ישראל, ושיעורי האבטלה נמוכים.

אבל כפי שנהוג לומר בפוליטיקה "זאת אמת לשעתה", כשמשקיפים קדימה, ניתן לסכם את המצב הכללי במילה אחת - גרוע! בשתי מילים בלתי נסבל, ובשלוש מילים - דרוש שיפור דחוף. נחיצות ל"ריסטארט" כלכלי נקבעה ערב החג על ידי חברת דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס. והיא לא לבד. האבחנה בנוגע למצב המשק ולצורך בהתנעה כלכלית מחודשת ניתנת בבנק ישראל, משוגרת על ידי כלכלני ארגון OECD, ומונחת בקרן המטבע הבינלאומי וגם אצל ראשי המשק.

למצב המסובך ערים במערכת הפוליטית, אבל בקבלת ההחלטות ישנים בעמידה. לראש הממשלה נתניהו ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ' אג'נדה פוליטית משלהם, וכלכלת ישראל אינה כלולה. על נתניהו נכתב הכל. מאלפי הבטחות לטיפול ביוקר המחיה נותר רק הטיפול ביוקר המחיה של בני משפחתו ובביטחון האישי של ילדיו.

מילא יוקר המחיה, אבל גם הביטחון האישי של אזרחי המדינה מקרטע. מניין ההרוגים בעזה גדל, 132 חטופים נמקים במנהרות עזה, לביקורי הניחומים ביום הזיכרון לחללי צה"ל נשלחו שרים כמו בן גביר ויצחק גולדקנופף שלא שירתו בצבא, ובכל שבוע נוסף יעד חדש למלחמת העצמאות של נתניהו.

כש"הניצחון המוחלט" של נתניהו הופך לאי־ודאות מוחלטת, חייבים תקציב נוסף לביטחון, והשנה מדובר בעוד 20 מיליארד שקל - ובסך הכל כ־90 מיליארד שקל מהתקציב מיועדים לביטחון. ועדיין הביטחון האישי של האזרחים, ובוודאי של תושבי הדרום והצפון, קורס מדי יום לבור חדש.

בצלאל סמוטריץ' (צילום: אורן בן חקון פלאש 90)
בצלאל סמוטריץ' (צילום: אורן בן חקון פלאש 90)

ומה עושים עם יתר כספי התקציב? כאן נכנס לתמונה שר האוצר, שלנוכח הנסיבות הפוליטיות הפך את עצמו לשר ביטחון בפועל. נתניהו העניק לסמוטריץ' צעצוע יקר ערך להובלת המשק, וכפי שזה נראה, מדובר בטיסה לשום מקום. היינו מצפים למנועי צמיחה שיטיסו את המשק ולרפורמות שיפחיתו את יוקר המחיה, אבל נאדה. איזו רפורמה שר האוצר מזכיר בכל זאת? ערב החג הוא התייחס למודל "חשבוניות ישראל", שמטרטר נישומים בעילה של מלחמה בחשבוניות הפיקטיביות ובהון השחור.

בשורה התחתונה, במלחמה ביוקר המחיה הוא נכשל. שר אוצר שמעוניין להוריד מחירים, שיקצה חלק מכספי גביית המס (465 מיליארד שקל ב־2024) לסבסוד מחירי הבנזין. אם המשפחות המוחלשות מטרידות אותו, שיבטל מע"מ על מוצרי יסוד, ורגולציות כסת"ח הבולמות תחרות. אבל סמוטריץ' מנצל את התקציב לתמיכה בבייס על חשבון האוברדרפט התופח. בסוף 2023 הוא דיבר על גירעון של כ־5%, שהועלה במסגרת תקציב 2024 ל־6.6%. בשבוע שעבר התברר שהגירעון כבר הגיע ל־7%, ולפי חברות דירוג האשראי, 2024 תסתיים בגירעון של 8% (כ־160 מיליארד שקל).

גירעון הוא אינו המספר הנוסף בלוטו, אלא כמוהו כאוברדרפט של משק בית. ניפוחו בשילוב של גידול ברמת הסיכון מקפיצים את הריבית הבנקאית. המשמעות במונחי תקציב היא שהחזרי החובות יגדלו ב־5־10 מיליארד שקל לשנה ויהיה פחות כסף ליעדים כמו בריאות, חינוך, רווחה ועוד.

כדי לצמצם את האוברדרפט חייבים אומץ פוליטי, מצרך שאזל מזמן אצל נתניהו. גירעון גבוה מרחיק אותנו מעצמאות כלכלית, אבל זה לא מפריע לפרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי הממשלתי, להלבין גירעון של 8% כאילו אנחנו ארה"ב. הייתי שמח לקחת את תוסף המזון שהכלכלן המטורלל לוקח בבוקר. הגירעון הלאומי גם לא מפריע לו לסדר לחרדים משכנתאות בערבות מדינה כדי שהריבית תרד.

למרות המצב העגום, ראש הממשלה לא יעז לריב עם החרדים. הוא ינסה להנדס את חוק הגיוס כדי שתקציבי הישיבות לא יקוצצו. מי שעשוי לבלום אותו הוא רק בג"ץ. צעדי גבייה בהיקף 5.5 מיליארד שקל תקועים בוועדת הכספים, כי הרב משה גפני רב עם שר האוצר, שהצמיח לפתע עמוד שדרה. במדינה נורמלית ניפוח הגירעון היה מחייב העלאת מסים, נעיצת סיכה בבלון משרדי הממשלה המנופחים או קיצוץ בכספים קואליציוניים. במילים אחרות "ריסטארט" כלכלי.

שר האוצר המתעלם מכל אלה היה עף בתוך שנייה, לו היה מדובר במדינה אירופית נאורה, כפי שקרה בבריטניה, או בדירקטוריון של חברה עסקית. אבל זה לא יקרה, כי מפחד הבחירות נתניהו לא יכפה על חברי הקואליציה דוגמה אישית, אלא להפך. תמיד ימצאו את הדרך הפתלתלה לעקיפת המכשולים.

ניפוח הגירעון הוא משכך הכאבים האולטימטיבי במלחמת ההישרדות. ממשלה המבזבזת את משאבי המדינה להישרדות, מועלת בהבטחותיה להורדת יוקר המחיה ומפקירה את הביטחון אישי מסכנת את עתיד המדינה. המינימום ההכרחי שניתן היה לצפות לו הוא זימון אזרחי המדינה לפגישה בקלפי, אבל בממשלת הפחדנים של נתניהו אין לצפות לכלום. גם ההחלטה ההזויה ביותר, כולל האפשרות לדחיית הבחירות, הופכת לשגרה ושהכלכלה תישרף. החלטות אמיצות יתקבלו רק אם מדובר בהוצאות משק הבית של בני משפחתו. המשק חזר על מלא ל־6 באוקטובר.

2. מדד הפחד

מדד המחירים לאפריל, שפורסם שלשום, עלה ב־0.8%, והפתיע לרעה לעומת התחזיות המוקדמות. הוא משקף מגמה הנמצאת בעיצומה של עלייה בקצב האינפלציה, שכבר מטפסת לקצב שנתי של 2.8%, לעומת 2.7% לפי מדד מרץ. הגבול המומלץ העליון הוא של 3%, ואנחנו כבר במרחק נגיעה ממנו.

עליות היו כמעט בכל תחום: בתחום ההלבשה וההנעלה, שעלה ב־2.3%, עלייה של 3.4% בסעיף התחבורה ושל 1.6% בתרבות ובידור. מחירי הדיור ממשיכים לזנק, ומהווים את אחד הגורמים העיקריים ליוקר המחיה. אלה שאינם כלולים במדד עלו ב־0.95% וסוגרים עלייה שנתית של 1.1%. סעיף נוסף שתרם למדד הוא סעיף תחזוקת דיור, שעלה ב־0.3%, ושל 2.3% במחירי השכירות.

לעליות המחירים יתרמו בעתיד גם עליית השכר הממוצע במשק ועדכון שכר המינימום. לאלה נוספים מנגנוני ההצמדה האוטומטיים. נזכיר שהבנזין למכונית התייקר בתחילת החודש ב־2.3%, ומוצרי החלב שבפיקוח ב־4.5%.

מדד אפריל מתפרסם על רקע החלטת בנק ישראל בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון מתחילת החודש שלא להוריד את הריבית. החלטת הריבית הבאה תתפרסם ב־27 במאי, ונתוני מדד אפריל מרחיקים את הסיכוי להורדתה. אם זה יקרה, נצטרך להתאזר בסבלנות עד הרבעון האחרון של 2024. אפילו הורדות הריבית בארה"ב נדחו לרבעון האחרון של 2024 – דבר שבדרך כלל מהווה סיגנל למצב אצלנו.

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון  (צילום: דוברות בנק ישראל)
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון (צילום: דוברות בנק ישראל)

ריבית גבוהה כמוה כטיפול כימותרפי בחולה סרטן: חייבים להדביר את מחלת האינפלציה למרות הנזקים הסביבתיים. אלה מתבטאים במשכנתאות יקרות, אוברדראפט בלתי נסבל וריבית מנופחת בעסקאות בכרטיסי האשראי. עסקים בינוניים הופכים לקטנים, הקטנים הופכים לזעירים, והזעירים נעלמים.

אבל כל עוד הממשלה מתבטלת ולא עושה את המינימום הנדרש בתחום אחריותה להורדת יוקר המחיה (כמו מחירי המים, החשמל והארנונה) - נאלץ הנגיד לבצע את תפקיד הילד הרע ולשים את האצבע בסכר הבולם את השיטפון האינפלציוני. במבט קדימה: תעריפי הארנונה עומדים להתייקר ב־2025 ב־5.29% במסגרת העדכון האוטומטי. רק לממשלה יש זכות להתערב ולשנות את מנגנון העדכון.

3. גמילות חסדים

הקורא י"ש (השם המלא שמור במערכת) הגיב על הטור מהשבוע שעבר על מינויים במגזר הציבורי והתמקד בהמלצתי למנות כממונה של שוק ההון את עמית גל, ממלא המקום הנוכחי. הקורא ביקש להפנות זרקור לפרשת בית ההשקעות סלייס, המסעירה את שוק ההון: "אני קורא ותיק שלך ב'מעריב' מדי שבוע. לפני המון שנים סייעת לי בפרסום מחדל של הביטוח הלאומי, ששלח הודעות על חובות לחיילים בשירות סדיר. בטורך מהשבוע שעבר אתה כותב על המינוי של הממונה על שוק ההון".

עמית גל הממונה על שוק ההון  (צילום: מארק ניימן, לע״מ)
עמית גל הממונה על שוק ההון (צילום: מארק ניימן, לע״מ)

הוא כותב וממשיך: "הופתעתי לקרוא שעמית גל 'עשה את עבודתו בצורה ראויה לשבח, ואך טבעי היה שהוא ייכנס לנעלי הממונה'. במשמרת שלו אירע אחד המחדלים הגדולים של השנים האחרונות בשוק ההון. אני מתכוון לפרשת בית ההשקעות סלייס. כספי החוסכים, ואני בתוכם, מוקפאים כבר למעלה מחצי שנה ואין ביכולתם להשתמש בחסכונותיהם.

"אני פנסיונר בן 73 שהשקיע את כספי חסכונותיו בקופת גמל, מסלול אג"ח, לפי תיקון 190. הממונה היה אמור, מטעם המדינה, להגן על חסכונותיי, אבל עקב כישלונו, אינני יודע מה יעלה בגורל ההשקעה. אין השקעה פחות חסרת סיכון וסולידית מזו, ובכל זאת אינני יודע מה השערוך העדכני של קופת הגמל, ומתי אוכל, אם בכלל, לפגוש את הכסף.

"משקיעים כמוני טענו בבית המשפט שעליו להורות על ביטול הקפאת הכספים. אינני יודע מי זה דורון כהן (מועמד לתפקיד הממונה - י"ש), אבל בדבר אחד אני בטוח: עמית גל אינו ראוי לקבל את המינוי של הממונה על שוק ההון. במקום לשבח אותו, אודה לך אם תקדיש כתבה לפרשת סלייס, ואולי תכסה גם את הפן האנושי של החוסכים שנפגעו".

הרמתי את הכפפה. קופת גמל היא אחד מאפיקי ההשקעה הסולידיים, ושרמת הסיכון בו מינימלית. חסכונות הציבור באפיקים ארוכי הטווח נאמדים ב־2.5 טריליון שקל, ואלה נמצאים באחריות האוצר. אלה כספים שנועדו בדרך כלל לחיסכון ארוך טווח ולא להוצאה שוטפת. רמת הפיקוח על קופות הגמל חייבת להיות גבוהה ברמה שאינה נופלת מהפיקוח על הבנקים. קופת גמל היא לא הייטק, ואינה ירושה ספקולטיבית שנפלה במקרה בחיקו של חוסך בזכות דוד עשיר שהתגלה באפריקה.

סלייס ניהלה כספים בהיקף של 4.2 מיליארד שקל. קריסת קופת גמל בהיקף כזה דומה במאפייניה לקריסת בנק בינוני, שתוביל לעצירת האפשרות למשיכת כספים. זאת סיטואציה הזויה בקופת גמל שבה הנזילות השוטפת והסולידיות היא שם המשחק, במיוחד אצל גמלאים.
בסוף 2023 החליט עמית גל, מ"מ המפקח על הביטוח באוצר, להחליף את מנכ"ל סלייס אסף גולדברג (מבעלי החברה בשיתוף משפחת טוקטלי) ולמנות כמנהל מורשה את אפי סנדרוב, מנכ"ל קרנות הפנסיה עמיתים, בעילה של אי־סדרים חמורים בהתנהלות. אלה נחשפו בעקבות תלונות נגד סלייס על ניהול לא תקין, במיוחד בנוגע לקופות הגמל בניהול עצמי המכונות IRA (שהשקעת הכסף היא באחריות עמית הקופה עצמו - י"ש).

מתוך 4.2 מיליארד שקל, "כספים אדומים", כ־800 מיליון שקל הושקעו דרך גופים זרים ונכסים בחו"ל. חלק מהכספים נחסכו בסלייס על ידי גמלאים שביקשו לנצל את תיקון 190 לפקודת מס הכנסה המאפשר נזילות גבוהה, וניהול עצמי של הכסף בדמי ניהול מופחתים.
אחת משיטות גיוס הכסף נחשפה במקרה של רונית אביב, יועצת השקעות לשעבר בבנק מזרחי־טפחות. היא קיבלה הלוואה של 100 אלף שקל לשיפוץ דירה, לאחר שהתחייבה להעביר לסלייס 600 אלף שקל. זה לא היה מקרה בודד, כי היו מקרים שבהם אפשרויות קבלת ההלוואה הועברו ללקוחות אחרים.

ז'אן זכנון בן 60, שהינו בעצמו יועץ מס, סיפר בבית המשפט: "רציתי הלוואה, וסוכן ביטוח אמר שניתן אותה בתנאי שאעביר כסף לסלייס, שזו קופת גמל בניהול עצמי. העברתי באוגוסט 720 אלף שקל, ומאז לא ראיתי את הכסף שנמצא בחשבון העובר ושב של סלייס".

תקלות שערוך נכסים לא סחירים (שנחשפו במדור זה לפני שבועיים) גרמו להעדפת לקוחות שהספיקו למשוך כספים וקיבלו יותר ממה שמגיע להם. מחשש להעדפת חוסכים והצורך לשחזר רטרואקטיבית פעילות, הוחלט באוצר לפני חצי שנה להקפיא משיכת כספים של כ־100 אלף חוסכים במסלול IRA.

זאת מכה קשה לבני הגיל השלישי, ששטחו את טענותיהם בשבוע שעבר אצל סיגל יעקובי, שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב. הדיון חסר תקדים נערך בהשתתפות עשרות עורכי דין של הצדדים. הבעיה הקריטית נגעה לחוסכים מבוגרים שזקוקים לכסף כאן ועכשיו.

המנהל המורשה ביקש להאריך את תקופת הקפאת הכסף כדי לא לגרום לנזקים נוספים ולמנוע עדיפות לחוסכים מסוימים. הוא הסביר שאי־הסדרים עדיין רבים (מסלולי הניהול האישיים של הכסף מורכבים), ושכספים המושקעים בחו"ל אינם ניתנים למימוש מיידי. במקביל, ביקש לאפשר מכירת קופות מסלוליות לגוף מוסדי אחר בעסקה שתושלם בתוך ארבעה חודשים.

החוסכים מצדם סיפרו על הקטסטרופה האישית. "לא עליתי על הטיטניק. נשארתי על החוף. אני בן 73, חסכתי ב־50 השנים האחרונות 1.7 מיליון שקל. אני רוצה אותם עכשיו, ויש לי זכות קניינית על כך. יש לי חשבון 'קסטודי' (נאמנות) בבנק הפועלים, ונקלעתי למצב שאני צריך להסביר למה אני צריך את הכסף", סיפר עו"ד אלמגור בשם עצמו. בדיון הועלה הצורך לשחרר כספים שאינם שנויים במחלוקת, אבל השופטת יעקובי העניקה למנהל המורשה ארכה נוספת להקפאת הכספים בניסיון למזער את הפגיעה בחוסכים.

פרשת סלייס מעוררת מחשבות נוגות על רמת הפיקוח באוצר ודרכי ההתנהלות במסלולי השקעה לא סולידיים, הכוללים קופות גמל במסלול IRA (הנסמכות על ניהול עצמי), וניהול הכספים באמצעות תיקון 190 (המאפשר לגמלאים נזילות גבוהה בדמי ניהול מופחתים). נתחיל בכך שכמו שבתחום הביטחון מושמעת ביקורת על הרמטכ"ל שכשל ושממנה בעצמו את אלופי המטה, יש להפנות ביקורת דומה כלפי המפקח על הביטוח באוצר. הוא כשל בפיקוח על קופת גמל בהיקף 4 מיליארד שקל, ומינה בעצמו מנהל מורשה לבדיקת המחדלים. מנגנון המינוי חייב היה לעבור דרך בית המשפט ולהתבצע באמצעותו.

שנית, פרשת סלייס מוכיחה שלמרות כל מנגנוני הפיקוח והבקרה - יש מקרים תקדימיים שבהם לא ניתן למשוך את הכסף, ולקוחות הופכים לבני ערובה. זה אמור להדליק את כל הנורות האדומות. באוצר חייבים לשפר משמעותית את מנגנון הגילוי הנאות לגבי נכסים לא סחירים המושקעים בעיקר בחו"ל, ולמקד את אפשרות ההשקעה הזאת בקופות לא סולידיות.

שלישית, האוצר וגם המחוקק חייבים להתערב ולטפל בהקדם במנגנון המכונה "הלוואות עמיתים", שבו מקבלים הלוואה מותנית בהזרמת כסף לקופת הגמל. מדובר בסוג של מכבסת מס העוקפת את הצורך בתשלום מס בעת משיכה מוקדמת של כסף מקופה לא נזילה. ללקוח שזקוק להלוואה, מומלץ עם כל הכבוד לפנות לסניף הבנק הקרוב ולקבל שם את הכסף - בלי טריקים ושטיקים שיסכנו את עתידו הפנסיוני.

דבר רביעי, יש להיזהר מהמלכודת המכונה "הצעה מפתה" המופנית מסוכני ביטוח. הצעות אלה תמיד יהיו מלוות באינטרס אישי הקשור לעמלה שהסוכן יקבל בתמורה לקופה המנוידת באמצעותו. עדיף להצטרף לקופת גמל באופן ישיר ולחסוך בדמי הניהול. בית המשפט חייב ליצור בהקדם מנגנון שיאפשר לעמיתי הקופה הזכאים למשיכה והזקוקים בדחיפות לכסף, לקבל בשלב המיידי כמחצית מכספי החיסכון. את המחצית השנייה ניתן יהיה לקבל עד להשלמת הבוכלטריה. מדובר אומנם בפתרון חלקי - אבל יותר טוב מכלום.

4. הרימו עוגן

תשכחו מהקורונה. תתעלמו ממלחמת עזה. דוח חברת CLIA CRUISE LINES חושף את ההתעוררות העולמית בתעשיית הקרוזים. הציבור משתוקק לשאוף אוויר ים כערובה לניתוק מצרות היומיום, ואין כמו הים כדי להשכיח אקטואליה כואבת. חופשת "הכל כלול" בטורקיה OUT. הכירו את המלך החדש: "הכל כלול" בסגנון קרוז IN. ב־2023 הפליגו בעולם 31.7 מיליון תיירים, גידול של 6.8% לעומת שנת השיא ב־2019.

תעשיית ההפלגות העולמית מגלגלת 38 מיליארד דולר, ובעקבות זאת עד שנת 2028 יושקו בעולם 43 אוניות חדשות. צרכני ההפלגות מגיעים ממדינות צפון אמריקה. הגיל הממוצע של המפליגים הוא 46. היעדים הפופולריים לשנת 2023 היו האיים הקריביים, איי בהאמה וברמודה. חברות הקרוזים משקיעות בחופים ובאיים פרטיים, כולל תחזוקת שמורות טבע ימיות.

בנמל חיפה דווח על גידול של 166% בתנועת הנוסעים. כל זה קרה עד תחילת המלחמה בעזה, אז חברות הקרוזים הבינלאומיות הפסיקו את הגעתן לישראל. ענקית אוניות הנופש NORWEGIAN CRUISE LINE (NCL) אמורה הייתה להתחיל באוקטובר 2023 את עונת ההפלגות לראשונה מחיפה. קרה מה שקרה, וההפלגות מחיפה נדחו עד להודעה חדשה. החברה השיקה השבוע את עונת 2024 לאירופה.

"NCL בבעלות אמריקאית, ואנו מקדמים בברכה את כל הלאומים באווירה מכילה. באוניות שלנו יש כללי בריאות ובטיחות קפדניים עם אנשי ביטחון וצוות ידידותיים ומסבירי פנים", אומר אייל סולומון, מנהל פיתוח עסקי של החברה בישראל. לדבריו, "הישראלים מזמינים בעיקר לאזור הפיורדים באירופה, האיים הקריביים, יפן, קוריאה הדרומית ואלסקה. בשנה שעברה השקנו את Viva, בשנה הבאה נשיק את Norwegian Aqua האונייה הראשונה מסדרת Prima Plus".

אייל סולומון (צילום: באדיבות NCL)
אייל סולומון (צילום: באדיבות NCL)

סולומון מדווח על גידול בהזמנות מנמל אתונה, שקרוב לישראל, ועל גידול במספר הישראלים שהזמינו קרוזים לחופש הגדול, לחגי תשרי ואפילו לשנת 2025. לדבריו, "הפלגה אינה מיועדת לגמלאים. אנו רואים זוגות צעירים, משפחות ומטיילים בודדים שיוצאים להרפתקאות רבות. השקנו חדרי סולו למטיילים לבד ואת היצע היעדים הגדול ביותר. NCL מציעה יותר מ־100 מסלולי הפלגה מ־13 נמלי בית, בתשע ספינות".

ההפלגות כוללות בידור ברמה גבוהה, עד 20 אפשרויות לסעודה ברמה עולמית, מגוון רחב של פעילויות מתאימות לכל המשפחה, כולל מרוצים ומגלשות מים. ממוצע שהייה של עשר שעות בנמל מאפשר לבחור מתוך מגוון רחב של סיורי חוף, כולל סיורי אוכל גורמה וטיולי תרבות.

חברת מנו ספנות האייקונית, בבעלות משה מנו, בישרה השבוע על פתיחת עונת ההפלגות מנמל חיפה בסוף החודש. החברה מציעה לקהל הנופשים מבחר של 46 הפלגות נופש קצרות וארוכות באוניית הפאר קראון איריס. "הציבור הישראלי, שאוהב את הפלגות הנופש, מצפה לפתיחת העונה. הצטברו אצלנו הזמנות להפלגות במהלך כל העונה ללא צורך בטיסות. הנופשים ייהנו מפנסיון מלא עשיר וכשר, מבידור בינלאומי וישראלי ומיעדים מגוונים", אומרים משה מנו הבעלים ומורן מנו המנכ"ל.

משה מנו (צילום: בוריס ליפקין)
משה מנו (צילום: בוריס ליפקין)

קראון איריס כוללת 750 חדרים, 11 קומות, 6 מעליות, 5 מסעדות, 2 בריכות שחייה, שתי בריכות ג'קוזי, מגלשת מים, קולנוע, חדר כושר, מגרש כדורסל, ספא, דיוטי פרי, קזינו, ברים, טרקלינים, אולמות מפוארים ועוד. צוות של 650 איש עומד לשירותם של 2,000 נוסעים הנהנים מדי יום ממופעי בידור של צוות בינלאומי, כולל צוות בידור מקובה, לולייני קרקס, מופעים לטיניים וספרדיים ומוזיקת בוזוקי, להקת רוק, שירי ארץ ישראל ועוד. במקומות העגינה ניתן לצאת לטיולים מאורגנים עם מדריך ישראלי.

חברת MSC, השלישית בגודלה בעולם, חונכת את עונת ההפלגות. אייל אטיאס מנכ"ל MSC ישראל: "השקענו באוניות חדשות שכוללות הצעות ערך. אנחנו פועלים בהתמדה להפוך את צי האוניות שלנו לירוק יותר, להשיק אטרקציות ושיתופי פעולה, להשקיע בתחום הקולינריה".

5. מלחמת העצמאות שלו

לאחר אירועי טבח 7 באוקטובר הציג האוצר מתווה סיוע לעצמאים ולבעלי העסקים שניזוקו. "המתווה מבזה ולעג לרש והיה מנוגד להצהרותיו הבומבסטיות של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'", אומר עו"ד רועי כהן, נשיא ארגון העצמאים להב.

עו''ד רועי כהן (צילום: אופיר אייב)
עו''ד רועי כהן (צילום: אופיר אייב)

כהן עורך בימים אלה רשימת מלאי של הישגי הארגון לשנת 2023, וזו כמעט אינסופית. בראשם הוא מונה את "רפורמת העוסק הפטור", הקובעת שעסק עם מחזור של 120 אלף שקל יזכה להכרה אוטומטית של 30% מהוצאות העסק. לכך יש להוסיף הגשת בג"ץ בנוגע למתן פיצוי לבעלי העסקים בגין נזקי עבודת הרכבת הקלה בקו הסגול ברחוב אלנבי בתל אביב, והורדה מסדר היום של ועדת הכספים את התקנות שיחייבו התקנת דלקן ברכב של עוסק עצמאי או עסק קטן.

עוד הוא מונה את ניהול מאבק ההכרה בהוצאות רכב עבודה, ניהול מאבק ההכרה בהוצאות אשל לייצור הכנסה, המאבק לחקיקת נוהל לחיצת כפתור לסיוע לעצמאים בעתות משבר מלחמה, הגדלת התקרה במודל חשבונית ישראל מ־5,000 שקל ל־25,000 שקל ועוד. אבל עם כל הכבוד, עסקים רבים עדיין בקשיים.

"אני מנסה בכל כוחי לשמור על המגזר שלא יגיע לקריסה טוטאלית. הכל התחיל במהפכה המשפטית ונמשך במלחמת עזה. אני מרגיש שאף אחד לא מנסה לעצור את השיטפון הזה. המהפכה המשפטית גרמה לכך שלא יהיה עיסוק בנושאים כלכליים, הייתה בריחה של הון, משבר אמון ופחד פסיכולוגי בקרב הציבור.

"מדברים על ההייטק, אבל היה גידול חד בסגירת עסקים. ריכוז המאמץ היה בביטול גזירות שהופיעו בתקציב לשנת 2024. הגענו למלחמת עזה כמו רכב שדוהר ונמצא על סף התהום. רגע לפני שהוא נופל נערכנו לסיוע חירום בין השאר בזכות הפעלת לחץ מאסיבי על חברי הכנסת".

מה דעתך על תפקוד שר האוצר? "הגיע הזמן שסמוטריץ' יחזור להיות שר האוצר. אני קורא לו לקיים במהירות שולחן עגול עם המגזר העסקי. לא יעלה על הדעת שכל מרצו יהיה מופנה לנושאי ניהול הלחימה ובנושאים התיישבותיים. באוצר אין תוכנית עבודה רצינית, ובאפריל כבר עברנו את יעד הגירעון וזה לא נתפס. שר האוצר מתבקש לחזור למשרד בבהילות ובמשרה מלאה, או לעבור למשרד אחר. לעסקים הקורסים על ימין ועל שמאל אין זמן. מפעל חייהם נסגר, יוקר המחיה משתולל, והתחושה היא שאין שר אוצר בישראל".

מהן הציפיות שלך מתקציב 2025 הנדון בימים אלה בהנהלת האוצר? "היעד לתקציב הבא חייב לכלול מנועי צמיחה. לא רק שאין שום תוכנית לצמיחה, אלא שמדכאים אותה עם איום להגברת נטל המס, העלאת נוספת במע"מ ועוד היד נטויה. מאין תתמלא קופת המדינה? צריך ליצור אחת ולתמיד תוכנית צמיחה ארוכת טווח לעסקים. לצערי אף אחד לא יושב איתנו כלל, אין שיח עם משרד האוצר.

"בנוסף, יש להכין תוכנית שיקום לעסקים שניזוקו עד כה בדרום ובצפון הארץ וליצור תוכנית לענפים 'מדממים' שלא חזרו לפעילות עם פרוץ המלחמה. אני מדבר ספציפית על התיירות בכלל ותיירות הפנים בפרט, על עולם האירועים וההפקות, על ענף הבניין, שנפגע אנושות וממשיך להיפגע. עם כל יום שעובר ואין טיפול במצבם הקשה, הוא מתדרדר. הקריסה קיימת לאורך כל שדרת העסקים המלווים את הענף, מהקבלן ומטה, וזה כולל עשרה ארגונים המאוגדים בלהב, לרבות השמאים, המודדים, יועצי המשכנתאות, המתווכים, מעצבי הפנים ועוד".

דיברנו על משרד האוצר, אבל התעלמת מאחריות משרד הכלכלה. "נכון. אין שר אוצר, אבל אין גם שר כלכלה. משרד הכלכלה לא מורגש בשטח ואינו לוקח חלק במאבק ביוקר המחיה ובצורך לסייע לציבור העסקים. לטענת שר הכלכלה הכדור במגרש של האוצר, והוא פשוט הרים ידיים במאבק מולם. לא ייתכן שענפים שלמים שלא עובדים ואזורים הנמצאים מחוץ לטווח הפיצוי אבל לא נעשים שם עסקים, זוכים להתעלמות. המשכורות של הפוליטיקאים נכנסות כרגיל ב־1 בחודש, אבל מי ייתן מענה לאלו שנשארים מאחור?".

כיום, שבעה חודשים אחרי המלחמה, יש עדיין עסקים שלא חזרו לתפקד, שעומדים בפני סגירה וחייבים עזרה ראשונה. איך עוזרים להם ומה התוכניות ל־2025? "להב ממשיכה ממש בימים אלה להיאבק על פיצוי בעלי עסקים בדרום ובצפון המדינה, ובפרט על פיצוי רוחבי לעצמאים בענפים שלא חזרו לפעילות נורמלית, כדוגמת ענפי תיירות הפנים והחוץ, ענפי הפקות האירועים ענף הבניין שהזכרתי. לאלה יש להוסיף את העצמאים במילואים ובני הזוג.

"בד בבד ולצד הלחימה, יצרנו בלהב מוקדי הכוונה וסיוע מקצועי ומשפטי, תוך שיתוף פעולה עם לשכת היועצים העסקיים בישראל ובנק הפועלים. המוקד אויש במיטב המומחים כמו יועצים עסקיים, עורכי דין, יועצי מס, רואי חשבון, סוכני ביטוח, שמאים, מודדים ועוד. בנוסף, הקמנו עם עו"ד יעקב עוז וחברת סיסקו את פרויקט 'ישראל עוטפת' לשירות וייעוץ מקצועי של מאות בעלי ובעלות עסקים עבור נפגעי המלחמה".