הספר “אלה תולדות" מאת אלזה מורנטה הוא ספר חד־פעמי באיכותו. עכשיו יש סדרה, והיא בהוט. צפיתי בכל הפרקים. מצוין. לא צריך להשוות לספר, כי “אלה תולדות" הוא ספר שיש מעטים כמוהו. מישהי שאלה אותי לאחרונה “על מה הספר? מה כל כך מיוחד בו?".
מחר בהאג: הלחץ הבינלאומי על ישראל מגיע לנקודת הכרעה
"אני מרחם על האיש הזה": גבי גזית משיב לשר שהאשים אותו ב-7/10 | בלעדי למעריב
סיפרתי לה בכמה משפטים על מה הספר, אבל הוספתי: “מה כל כך מיוחד בו? שהוא כתוב כל כך יפה! אי אפשר להסביר יותר מזה". אפילו “כתוב יפה" אלה לא המילים הנכונות. יש בו ניצוץ אלוהי שפוגע לפעמים ביצירה.
טוב, אני הרי נודניק, ופעם כבר הערתי שתרגום שם הספר ל"אלה תולדות" איננו טוב. התרגום כולו מצוין, רק שם הספר מפוספס. באיטלקית הספר קרוי “לה סְטוֹרְיָה", זאת מילה שמשמשת באיטלקית לבטא “ההיסטוריה" וגם “הסיפור" (הכוונה בספר הזה היא יותר לכיוון “ההיסטוריה").
מה היה יותר מתאים מאשר לתרגם: “דברי הימים"?
עוד הערה. בסרט, שעלילתו מתרחשת ברומא בימי מלחמת העולם השנייה, מדברים הרבה פעמים על הגטו. הצופה הישראלי וגם כל צופה בעולם מחבר את המושג גטו למקום מוקף גדרות תיל שבו הנאצים כלאו את היהודים בתקופת השואה.
ברומא זה לא כך. זהו רובע שבו גרו בתקופה שמתוארת בספר בעיקר, אבל לא רק, יהודים. בעבר הוא היה אכן בלעדי ליהודים ונסגר בלילות, אבל זה בוטל כבר כ־140 שנים לפני העלילה בספר, ושוב בוטל סופית כ־70 שנה לפני המתרחש בספר. גם עכשיו האזור הזה בעיר קרוי גטו, והוא אזור יוקרתי למדי. תיכנסו היום למונית ברומא ותאמרו “גטו", ולא תצטרכו להוסיף מילה, הנהג ייקח אתכם לשם.
קרב אוויר, עכשיו הסרט
צפיתי בימים אלה בסרט ישראלי באמת נהדר. “קרב אוויר" שמו. סרט ישראלי, כאמור, אבל מיועד להרבה קהלים בעולם, כי הוא סרט מרתק. סרט, כמו שסרט צריך להיות. כולל צילומי קרבות אוויר וגם נשיקה, כמובן.
לגבינו הישראלים יש לו משמעויות נוספות ויופי נוסף. הוא כובש אותנו באופן אחר, קרוב יותר ללב. לכו לצפות, הסרט עכשיו בבתי הקולנוע.
הסרט הוא על יחידה אחת של טייסי חיל האוויר, כמה שבועות לפני מלחמת ששת הימים, ולא אעשה ספוילר אם אספר לכם שהם ניצחו במלחמה הזו.
אין רגע איכותי משעמם אחד לאורך כל הסרט. לא תרגישו איך הזמן עובר. לפני ההקרנה דיברו הבמאי ועוד מן העושים במלאכה. במאי הסרט רועי הורנשטיין אמר בין היתר: “בלי גיבורים אין לנו עתיד, הקולנוע הישראלי נמנע מנושאים כאלה, והגיע הזמן שגם אנחנו, היוצרים, נפתח ערוץ חדש. הגיבורים האלה תמיד שם בשבילנו". לדברי הבמאי, הסרט מצליח מאוד בקופות, והוא הוסיף “אנחנו עובדים על ‘קרב אוויר 2', ו'קרב אוויר 3' ואפילו מתכננים סרט על צוללות, על גבורת חיל הים".
ויכוחים בטלוויזיה
יש שדרן טלוויזיה בריטי חריף ופופולרי ששמו פירס מורגן, והרשת מלאה בקטעי ראיונות טלוויזיוניים שלו בנושאי הטרוריסטים של חמאס. בין היתר הוא ראיין כמה צעירים בריטים, משפיעני רשת. אחד מהם היה מקהילת הלהט"ב, וכשהוא נשאל על ידי פירס מורגן בנימוס בריטי תקיף איך קיימת תנועה של “קווירס למעט חמאס", ואיך הוא יכול לדרוש לגרש את ישראל מהאירוויזיון, כאשר ברור שאם אדם כמוהו יגיע לעזה יזרקו אותו מאחד הגגות אל מותו, הוא פלט דברי שטות, לא אתייחס אליו.
השני נשאל שאלה דומה, והוא טען שאכן צריך היה לגרש את ישראל מהאירוויזיון, אף שבלחץ המראיין הוא הודה שהטבח ב־7 באוקטובר היה נורא.
אז נורתה מפי המראיין שאלה ישירה: “מה צייצת ב־7 באוקטובר?". גמגומים קשים הגיעו, תשובות של “לא זוכר", ואז “זה מורכב", עד שבסוף הוא הגיע לטענה שתמיד מועלית: יש כיבוש וזה בניגוד לחוק הבינלאומי.
מן הרגע שהוא העלה את טיעון החוק הבינלאומי הוא חזר אל המילים האלה שוב ושוב, מוצא בהן הגנה לעצמו. פירס מורגן הוא מראיין חריף ומנוסה, אבל הוא לא שאל את הצעיר שאלה אחת: “מה אומר החוק הבינלאומי על מקרה של איום בהשמדה על מדינה?".
בכל פעם שאני שומע דוברים אנטי־ישראלים, גם ישראלים, מדברים על החוק הבינלאומי, אני רוצה להעיר שהחוק הבינלאומי לא צפה מקרה שבו יש איום השמדה על מדינה. החוק הבינלאומי הנוכחי לא חל על מקרה כזה, זהו מקרה חריג. כאשר יתקנו את החוק הבינלאומי, ויהיה בו מענה גם לתוכניות ופעולות השמדה כלפי מדינות של יהודים (על מדינות אחרות אין), יהיה טעם להזכיר את החוק הבינלאומי בדיון על התנהגות ישראל במלחמתה על חייה.
עוד טענה ששוכחים להעלות בפני שונאי ישראל היא “מה אתם הייתם עושים במקרה דומה?". נכון, נהוג לומר: “מה היית חושב אם הייתה התקפת טרור על המדינה שלך?", אבל שאלות כאלו אינן מספיקות. צריך לשאול בריטי: “איך בריטניה הייתה מגיבה כלפי מי שמתכנן ופועל לכבוש את בריטניה ולגרש את הבריטים מלונדון?". צריך לשאול צעירים אמריקאים: “מה הייתם עושים מול ארגוני טרור ומדינות שלמות שנשבעים לזרוק את האמריקאים מניו יורק? להעיף את כולכם מאמריקה?".
פינת השלולית
הצפרדע ראה שצ'אט ג'י־פי־טי פרסם דוגמאות ליכולת שלו. למשל, תוכל לבקש מצ'אט ג'י־פי־טי: “כתוב הודעה מתוקה לחברה שלי". ובכן, הצפרדע שלח לנסיכה את מה שצ'אט ג'י־פי־טי הציע. היא הודיעה לו שלעולם לא יקבל את הנשיקה, כי זה מה שהצ'אט ג'י־פי־טי כתב (באמת. מילה במילה):
“יופי, רק רציתי ליידע אותך כמה אני מעריך אותך ואת כל מה שאת עושה. את מביאה כל כך הרבה אהבה ואושר לחיי, ואני מרגיש כמה אני מזוכה שיש לי אותך. החיוך היפה שלך והלב הטוב שלך מפיקים לי חמימות כל פעם. אני מקווה שיהיה לך יום נפלא היום ושתדעי שאני כאן תמיד עבורך. אני אוהב אותך כל כך הרבה!".