מותו של נשיא איראן, איברהים ראיסי, בהתרסקות מסוק ביום ראשון סמוך לגבול איראן־אזרבייג'ן הוא מכה קשה להנהגה השמרנית בטהרן. מעבר לפגיעה בתדמיתה ויוקרתה, ואף שנתפס כמנהיג אפור וחסר כריזמה, כבר עתה מסתמן כי למותו של ראיסי – שנודע כמועמד המוביל לרשת את המנהיג העליון עלי חמנאי – יהיו השלכות משמעותיות על הרפובליקה האסלאמית.
באיראן מאשימים: כך ארה"ב גרמה להתרסקות המסוק של ראיסי
התרסקות המסוק שבו שהו גם שר החוץ חוסיין אמיר עבדאללהיאן ובכירים נוספים בממסד הפוליטי והדתי, לרבות מושל המחוז המזרחי של אזרבייג'ן וקצין בכיר במשמרות המהפכה, התרחשה באזור העיר ג'ולפה, השוכנת כ־750 ק"מ מצפון־מערב לטהרן הבירה. ראיסי, שנודע בעמדתו הנִצית־קיצונית מקרב השמרנים האיראנים, בשנאתו לישראל ובמעורבות במתקפה נגדה ב־14 באפריל, נחשב גם לאחד המנהיגים השנואים ביותר בקרב הציבור במדינה.
טרם הפיכתו לנשיא ביוני 2021, ראיסי עמד במהלך ארבעה עשורים בראש גופי ביצוע בכירים, ובהם המועצה העליונה לביטחון לאומי. הוא אף כיהן בשורת תפקידים במערכת המשפט, לרבות סגן התובע הכללי של טהרן שגזר עונש מוות על אלפי אסירים פוליטיים, בהוצאות להורג שהובילו לכינויו "הקצב מטהרן", להטלת סנקציות כבדות על ארצו ולגינויה על ידי האו"ם, Amnesty International וארגונים בינלאומיים נוספים לקידום זכויות אדם.
שילוב בין מדיניות דיכוי אכזרית, לצד סילוק אויבים ומתנגדים - ובהם רפורמיסטים מעמדות השפעה, לבין הטלת מגבלות דתיות דרקוניות, תוך שימוש באלימות קשה שהובילה, בין היתר, למותה של הצעירה מהסה אמיני - הצית גל מחאות עצום ברחבי המדינה. זה היה גל חריג ורחב היקף שלא נראה כמותו מאז המהפכה האסלאמית ב־1979, בעיקר על רקע החרפת המצוקה הכלכלית־חברתית ושחיקת אמון הציבור בראשי ההנהגה ומוסדות השלטון.
גל "הפגנות החיג'אב", שפרץ בטהרן בספטמבר 2022 ושכלל בין השאר נשים, סטודנטים ופעילים חברתיים, התפשט לערים נוספות - והפך עד מהרה למאבק פומבי נגד השלטון וכל מה שהוא מייצג. היינו, דיכוי פוליטי ואלימות שהובילו למותם של כ־850 אנשים, ומעצרם של למעלה מ־20 אלף מפגינים (כפי שעולה מדוח שפרסם ארגון Amnesty). זאת, לצד שחיתות וניהול כלכלי כושל (לדוגמה, העברת תקציבים גבוהים למשמרות המהפכה, שקיבלו 28 מיליארד דולר בין 2022 ל־2023, לעומת 14.8 מיליארד בלבד שהועברו למשטר), אבטלה ואינפלציה חמורה (בשיעור גבוה מ־50%), הנובעות בין היתר מהחרפת הסנקציות הכלכליות נגד איראן.
תדלק את הכאוס
הקו הנצי ביותר שנקט הנשיא הן במדיניות הפנים והן במדיניות החוץ והביטחון, בנוסף לכישלון מדיניותו הכלכלית – הובילו לביקורת קשה נגדו מצד החוגים השמרניים במדינה וגרמו לכאוס חברתי עמוק, לצד משבר לגיטימציה מהחמורים שידעה הרפובליקה האסלאמית. כל זאת, לצד ובנוסף לשינויים המהותיים שחלו במעמדה ובתפקידה של איראן ברחבי המזרח התיכון הודות להשפעתו הניכרת של המנהיג חמנאי על הפוליטיקה, החברה, הכלכלה ויחסי החוץ של המדינה. השפעה הנובעת בין השאר מתרומתו של שר החוץ עבדאללהיאן הן להגברת פעילותם של ארגוני הטרור, ובהם חמאס וחיזבאללה ברחבי המזרח התיכון, והן ליציאתה של איראן מבידוד בעולם המוסלמי וחידוש יחסיה עם מדינות האזור.
וכך, במקביל להתרחקות מהמערב, לקידום תוכנית הגרעין והעשרת האורניום, ולהסלמת העימות נגד ישראל ולתקיפת מטרות אמריקאיות ומערביות במרחב הים האדום - נשיא איראן פעל להידוק השותפות האסטרטגית, הכלכלית והביטחונית עם סין ורוסיה, כולל אספקת נשק ובפרט מל"טים קטלניים במאבק של זו באוקראינה. הוא פעל גם לחידוש היחסים עם העולם הערבי בדגש על הדטנט עם סעודיה, לביסוס "ציר ההתנגדות", תוך מימון "שלוחיה" (proxies) של ארצו - לצד ובנוסף לתמיכה בפעילות טרור ובמתקפות סייבר שהובילו להבערת המזרח התיכון כולו.
בראייה כוללת, מותו של ראיסי, במיוחד בימים אלה של כאוס פנים־איראני לצד עימות עם ישראל וארה"ב, מלחמה בעזה ומשבר אזורי ההולך ומחריף - מעורר עניין רב, לצד לא מעט סימני שאלה. היעלמותו מהזירה אומנם אינה צפויה להשפיע בטווח הקרוב על סדר היום ועל מדיניות הפנים והחוץ האיראנית. זאת, בעיקר על רקע אחריותו של המנהיג העליון חמנאי לאינטרסים האסטרטגיים ולמדיניות של ארצו, לרבות נקיטת נהלים סדורים על פי החוקה האיראנית, הכוללים את מינויו הצפוי של מחליפו – סגן הנשיא הראשון מוחמד מח'בר – ועריכת בחירות חדשות בתוך 50 יום.
חשש מהתגברות האנרכיה
כבר עתה מסתמן כי אובדנו של המנהיג האיראני, השני בחשיבותו ונאמנו הבולט של חמנאי, יצר ואקום פוליטי־מנהיגותי המעורר פרנויה ותחושת איום המושרשות בתודעה האיראנית. מצב טעון ונפיץ ביותר זה עלול לגרור הקצנה נוספת בהיקף ובעוצמת האיומים, כמו גם בגישה ובמהלכים שאותם נוקטת טהרן הן כלפי הציבור המקומי והן כלפי המדינות השכנות, לרבות ישראל.
יתרה מכך, התבוננות מקרוב אף מראה כי לא זו בלבד שמותו הפתאומי של ראיסי פגע בתוכניותיו של חמנאי – מנהיגה הקשיש בן ה־85 של איראן, שסובל מבריאות רופפת - הוא ניפץ את חזונו ומסכן משמעותית את מורשתו האידיאולוגית. זאת, לאחר שסלל את דרכו ואף ייעד אותו להיות יורשו.
בתוך כך, מותו צפוי להשפיע על הדינמיקה הבין־דורית, כמו גם על המתחים העמוקים ושלל המחלוקות, בין ובקרב מחנה השמרנים ומחנה הרפורמים, ובנוסף - להגביר את המתיחות והיריבות הקיימות בין מוקדי הכוח בצמרת הממסד הפוליטי, הדתי והביטחוני באיראן. זו מתיחות שתשפיע הן על מידת האמון, הלגיטימציה והתמיכה הציבורית, והן על קווי המדיניות העתידיים שיקרינו על הזירה הבינלאומית במיוחד כעת, נוכח ההתקרבות בין ארה"ב וסעודיה והמגעים האינטנסיביים לקראת נורמליזציה עם ישראל.
לא בכדי על רקע זה גוברים הקולות המתארים את הפער העצום הקיים בין חולשתו ופגיעותו של המשטר האיראני, לבין תדמיתו העוצמתית ודימויו הבינלאומי. מעבר לטיפול הכושל בדרמה שהתחוללה בעקבות התרסקות המסוק, ובהתייחס למאבק על הירושה העתידית והסבירות למינויו של מוג'טאבה חמנאי, בנו של המנהיג העליון, כבר עתה עולה חשש באיראן מפני תסיסה עממית ואנרכיה שיחמירו את הפגיעה בסטטוס־קוו הקיים ויגבירו את מעורבותם של משמרות המהפכה באכיפת הסדר הציבורי. מדובר במעורבות שכבר עתה נותנת אותותיה נוכח פריסת כוחות ביטחון רבים ברחבי המדינה, ושעלולה להתרחב ולהעמיק בהמשך ואף להוות איום ממשי על שרידותו של המשטר האסלאמיסטי בהנהגת עלי חמנאי.
יתרה מכך, לא רק שמוג'טאבה, בנו של חמנאי, הוא חסר כל ניסיון פרקטי בזירה הפוליטית, המעבר לשלטון שושלתי עלול להעצים את הסיכונים עבור המשטר התיאוקרטי הקיים. היינו, לשחוק את יסודותיו האידיאולוגיים, לאתגר את בסיס הלגיטימציה שלו - ובתוך כך לזרז את קריסתו הפוטנציאלית תוך מעבר לשלטון צבאי.
זאת ועוד, בהתייחס למיקומה הגיאופוליטי של איראן, ולהיקף פעילותה הבינלאומית – בין השאר נוכח מעורבותה העקיפה במלחמת רוסיה־אוקראינה, במקביל להובלת המאבק האזורי במזרח התיכון – ניכר כי מותו של ראיסי הוא נקודת פיתול קריטית. היינו, הזדמנות יוצאת דופן עבור גורמים עוינים שונים, ובהם מתנגדי משטר וארגוני טרור קיצוניים (סוניים, ג'יהאדיסטיים ואחרים), להגביר את הכאוס, חוסר הוודאות וחוסר היציבות במטרה לפגוע במשטר השיעי בטהרן.
יתרה מזאת, זוהי שעת כושר נדירה עבור ישראל ומדינות המערב לתמוך בציבור האיראני, החותר לחולל שינוי עמוק באיראן, להפיל את ההנהגה הקיימת ולשים קץ לשלטון טוטליטרי אכזרי המבצע רצח עם והאחראי לייצוא טרור מזן אלים וקטלני ברחבי המזרח התיכון והעולם.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, למשברים בינלאומיים ולטרור עולמי