השבוע שודר בקשת 12 הפרק השני של הסדרה “לנצח את הזמן". מדובר בתיעוד מסעותיי המטורללים ברחבי הגלובוס בחיפושי אחר התשובה לשאלה הנצחית: “האם אפשר להישאר צעיר ובריא גם בחלוף השנים?", ובקיצור, אם אפשר לא להיסחף באוטוסטרדת הזקנה והתחלואים שנוחתים בשלב מסוים של קיומנו.

למרות חששות אישיים רבים שלי, אם הנושא בכלל מעניין מישהו בימים קשים כאלה, בתום שידורה נחת עליי צונאמי של סקרנים. מטרתם הייתה לדלג מעל הייסורים שחוויתי בזמן הצילומים ולברר עם המקור, שזה אני, מה המסקנות האופרטיביות. “תגיד, חיים, אפשר באמת לעצור את הזמן או שזה חרטה של טלוויזיה?", הקניטו אותי חברים ומכרים ואז חיכו לתשובה בעיניים סקרניות, כאילו כל הגאולה וסודות היקום נמצאים בכף ידי.

אחרים, עם שאיפות מתונות יותר, הצהירו בפניי בביישנות שיסתפקו אפילו בעיכוב קל של תהליך ההתבלות. צנועים במיוחד הבהירו שדי להם בדיווח רופף שיבהיר כיצד יוכלו להתגבר על כמה קמטים סוררים וכאבי גב שהופיעו במספר חוליות, אחרי שצלחו את גיל 50.

לכל הפונים השבתי כמהרישי יודע דבר, שכמו כל דבר בחיים בהחלט אפשרי לשנות את התמונה ולהיטיב את המציאות, אך העניין מורכב ושייקחו את המידע שלי בעירבון מוגבל וידברו עם רופא על העניין. בשורה התחתונה, אני לא חושב שישנה ודאות מוחלטת בעולם ה"לונג'וויטי". אולי יום אחד תהיה וייקבע באופן מוחלט שנתיב אחד נותן לנו בריאות ואריכות ימים - חד וחלק. זה עדיין לא שם. עם זאת, לדעתי בהחלט אפשר לסייע בניסיון שלנו לחיות שנים רבות יותר במצב גופני טוב יותר, נטולי מחלות ומלאים בבריאות טובה גם בעשורים המאוחרים שלנו. איך? סבלנות.

אגב, גם סבלנות ואורך רוח מסייעים להאריך את החיים. כל דבר שמוריד עצבים עוזר. 

המסע אל הסיפור הזה התחיל בעקבות פוסט שראיתי ברשתות, שעסק במכון רפואי או פסבדו רפואי מעבר לים. לדברי בעליו, הם מספקים טיפול שמצעיר ומבריא אנשים בעזרת טיפול בתאי גזע. בסרטון המדובר הופיע כוכב לחימה משולבת, ספורט קשוח במיוחד שאני עוקב אחריו כבר שנים, שביקש למצוא דרך אפקטיבית לשקם את עצמו, שתאפשר לו התאוששות מהירה מפגעי המכות שהוא חוטף ומחטיף בקרבות הזירה שבהם הוא נוטל חלק.

טענת אותו מרכז היא שיש להם יכולת לקחת תאי גזע מהמטופל, להצעיר אותם מחוץ לגוף הנסיין ואז להשיב אותם למערכת. התחלתי להעמיק את החפירה על דרכים להישאר צעיר, וגיליתי שיש שיח ער ומדעי בעניין. עולם שלם עם גיבורים, מובילי דרך, מדענים, שרלטנים, משוגעים וסברה מרכזית שעתיד הרפואה שלנו נמצא כאן ופריצת הדרך הוודאית אוטוטו כאן.

“שלוש עד חמש שנים", אומרים כל יודעי הדבר, כשהכוונה שזה עוד לא פה ועדיין אין תאריך סופי, ועם זאת התחלנו כבר את הצעדה. זה בטוח. היקף הנסיונות והבדיקות כמעט אינסופי: מטיפולים במעבדות מוכרות ומכובדות, דרך רופאי אליל באפריקה ועד גורואי תזונה וכושר בלוס אנג'לס.

מיליונרים ופנטזיונרים מנסים על עצמם את החידושים בתחום בלי הפסקה. הרבה כסף רץ בזירה הזו, ונוכלים וגאונים מבקשים לעשות קופה. דרך הרשת אפשר לרכוש הכל. אנזימים, חלבונים, הורמונים, ערכות ניסוי. דברים מפחידים. מתברר שאין עכבות. באמת, אנשים השתגעו לגמרי. רצים קדימה בכל הכוח בלי לחשוב על הנזקים, ויש כאלו. סכנות מבעיתות שלא פעם מתממשות.

במסע שלנו ליווה אותי רופא, טעמנו במעט ממה שיש לעולם להציע, ועדיין חלק מהטיפולים היו קשים ומייסרים. ירדתי במשקל, חטפתי שפעת רצינית ואיבדתי תיאבון בזמן המסעות והניסויים ואחריהם. אבל גם זכיתי לבדוק מקרוב מה עובד עליי, כשהדגש הוא עליי, בעולם המוזר והחדשני הזה.

הנה ההמלצות הסופיות שלי, בהפשטה ניכרת: נתחיל בספורט. ההבדל בין לא לעשות ספורט בכלל ללעשות מעט ספורט הוא תהומי מבחינת הסטטיסטיקה לגבי הארכת החיים ושיפורם. למי שכבר מתאמן, כדאי לבדוק איזה ספורט כדאי לעשות (משקולות, קרדיו בעצימות גבוהה, יש כאן תורה שלמה).

נספח שני: מזון. יותר נכון, מתי לאכול. לקבוע זמנים שבהם לא אוכלים. מתברר שזה דבר מבורך עם תוצאות טובות. ויש עוד: שינה ושלווה נפשית. סופר־חשוב ודרמטי. עצבים ועייפות הם מקצרי חיים. בנוסף, מעגלים חברתיים ומטרה בחיים הם אקוטיים. נקודה מעניינת: מחקר שפורסם בישראל בעשור הקודם קבע שחרדים מאריכים ימים, בין השאר משום שיש להם מנגנון חברתי, מערך תומך ומטרה בחיים.

ודבר אחרון: תוספי מזון. תורה שלמה שכבר כתבתי עליה בעבר ואפרט בהמשך. אלה חלק מהיסודות. לגבי הנחש, הצפרדע והדבורים שראיתם בשידור - עשיתי, היה מעניין והיה אפקט. בדיעבד זה היה טרלול אחד גדול, אבל הוא כבר מאחורינו. למדתי שכדאי להתחיל בבסיס, בדברים הפשוטים שציינתי כאן. והכי חשוב, להתייעץ עם רופא לפני כל שינוי או מהלך. אני לא יכול להמליץ על טיפול כזה או אחר, רק לשתף בידע שצברתי. ואף שאלו זמנים נוראיים, אל תזניחו וטפלו בעצמכם. אמן שנאריך ימים כדי לראות עוד ימים טובים בחיינו.