זאת הייתה התשובה המוחצת, הנחרצת והחד־משמעית לגל ההפגנות הפרו־פלסטיניות, ליתר דיוק, הפרו־חמאסיות, שהתקיימו עד כה בניו יורק ובערים הגדולות בארצות הברית.
ארה"ב הזהירה את ישראל: "'מלחמה מוגבלת' בלבנון עלולה לצאת משליטה"
מבנימין לבני: המסר שהועבר לגנץ עם ביטול ישיבת קבינט המלחמה
הקהילה היהודית הגדולה באזור המטרופולין הוכיחה באופן מכובד ותרבותי איך מפגינים אהדה ותמיכה בעם במצוקה, איך מיישמים פיזית – ובצורה מרשימה ונוגעת ללב – את תחושת הכאב, הצער והחרדה לגורלם של קורבנות מלחמה, במיוחד של החטופים הנמקים בשבי חמאס. הקהילה הגדולה בניו יורק נתנה שיעור, לימדה מוסר השכל בפרהסיה, מה פירוש אהבה לאחים ולאחיות החיים גיאוגרפית רחוק מהעין, אך לא רחוק מהלב.
לכל המעלות והתכונות האלו שבאו לידי ביטוי אמיתי ונוקב ב"מצעד ישראל" שהתקיים השבוע בניו יורק, לא היה זכר, לא שבריר של נוכחות, בהפגנות הפרו־פלסטיניות. שם בהפגנות צרחו סטודנטים והניפו זרועות "מהנהר עד הים", סיסמה ש־99% מהם לא יודעים את פירושה. ב"מצעד ישראל", הפעימו את לבם של עשרות אלפי המפגינים ההרגשה והשליחות שהתבטאו בסיסמה "עם אחד, לב אחד".
אימאם אסלאמי מוערך בברוקלין שאני מקיים איתו קשר, אמר לי בשיחת טלפון: "צפיתי במצעד למען ישראל בטלוויזיה, זה היה אירוע מכובד ומרשים ביותר". האימאם, אגב, לא ביקש להסתיר את שמו וזהותו. אני עושה זאת מדאגה לביטחונו.
מצעד ישראל שהתקיים השבוע במנהטן היה הגדול ביותר במספר הצופים בתולדות האירוע הזה המתקיים זה עשרות שנים בניו יורק. מארגני המצעד, ראשי "המועצה היהודית ליחסים קהילתיים" (jcrc), דיווחו כי לפי הערכת משטרת ניו יורק, "מאה אלף ניו יורקים צעדו ביחד". מספר הצופים משני צדי המדרכה בשדרה החמישית נאמד ברבבות רבות.
זאת הייתה הפעם השנייה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל שבה הקהילה היהודית בארה"ב הפגינה את גודלה הכמותי ואת עוצמתה המוסרית. זמן קצר לאחר תחילת המלחמה נהרו 300 אלף יהודים להפגנת הזדהות עם ישראל שהתקיימה בוושינגטון, מההפגנות הגדולות אי־פעם בבירת ארה"ב. במקביל, במבצע חירום, תרמו יהודי ארה"ב קרוב למיליארד דולר כסיוע מיוחד לצורכי המלחמה.
המצעד במנהטן השנה ייזכר כאירוע שהוכיח באופן הכי אמיתי, הכי יהודי, מהי אחווה, מהי שותפות בצער אחים ואחיות, מהי חרדה לשלומם של יהודיות ויהודים השרויים בצרה במנהרות חמאס. המצעד השנה עמד בסימן דאגה עצומה לגורל החטופים, כאשר משלחת של בני משפחות החטופים הוזמנה להשתתף וצעדה בו.
מעניין שכל החדשות והדיווחים על המצעד ששודרו בערוצי הטלוויזיה המקומיים התמקדו בנוכחותם של בני משפחות החטופים, בראיונות עם אחדים ואחדות מהם, בסיפורים על מצבם המצמרר של יקיריהם, שנמשך חודשים אחדים ולא נראה לו סוף. בכיר יהודי שחזר מביקור בישראל אמר לי "דאגה וחרדה לגורל החטופים כפי שבאו לידי ביטוי במצעד ובתגובות יהודי ניו יורק, לא ראיתי בישראל".
היו ולא הורגשו
כמובן שהייתה במצעד נוכחות של ישראל הרשמית. שר התפוצות עמיחי שיקלי, הקונסול הכללי בניו יורק אופיר אקוניס, השגריר באו"ם גלעד ארדן. הם צעדו בשורות הראשונות, אבל נוכחותם לא באה לידי ביטוי כלשהו. אם אחד מהם הפיץ הצהרה לכבוד המצעד, היא לא אוזכרה באופן מהותי.
מעניין ומפתיע שבהודעה הארוכה לעיתונות על המצעד שהפיצו המארגנים, לא נכללו שמותיהם של הבכירים הישראלים הרשמיים שהשתתפו. מי שכן קיבלו חשיפה היו ראש העירייה אריק אדמס ומושלת מדינת ניו יורק קתי הוקול. בכל הדיווחים הקרינו את הופעתו של ראש העירייה במצעד ואת הצהרתו שניו יורק מזדהה עם ישראל ועם החטופים. המושלת תקפה את גילויי האנטישמיות והודיעה כי הממשל שבראשותה יילחם בתופעה.
זה לא מקרי שהנוכחות של נציגי ישראל הרשמית לא ריתקה תשומת לב מיוחדת. יהודי ארה"ב, ובמיוחד יהודי ניו יורק, אינם אוהבים את הממשלה בישראל. וזאת בלשון המעטה. הקהילה היהודית הגדולה בניו יורק גאה במעמד הרווח שלה בזירה הפנימית בארה"ב כמעוז של ליברליזם. לא בדיוק תואר ומעמד שמשתלבים במוניטין המפוקפקים שיש לממשלה הימנית־חרדית־קיצונית בישראל.
בשתי הבחירות האחרונות לנשיאות, כ־80% מבעלי זכות ההצבעה בקרב יהודי ניו יורק, כמו אלו בערים הגדולות בארה"ב, הצביעו בעד הילרי קלינטון וג'ו ביידן. "סקרים מעודכנים מראים שרוב גדול של יהודי אמריקה תומכים בביידן ומסכימים עם תוכניתו להפסקת אש", אמר בשיחה ל"מעריב", אריק יופה, ממנהיגי התנועה הרפורמית, פעיל ומעורב בחיי הקהילה.
יופה ציין כי "יהודי אמריקה יודעים בלבם שביידן הוא ידיד אמיתי של ישראל. הם יודעים שהצהרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על 'ניצחון מוחלט' היא חסרת יסוד ורק תגרום וגורמת להמשך המלחמה". יופה טוען כי "הרוב המכריע בקרב יהודי אמריקה תומך בתוכנית של ביידן מתוך הבנה והכרה שתוכנית זאת תסיים את המלחמה ותחזיר את החטופים".
נתניהו לא היה אף פעם דמות אהודה במיוחד בקהילה בניו יורק. מאז הקמתה של הממשלה הנוכחית בראשותו, הרוב הגדול והמוביל של מנהיגי ובכירי הקהילה לא אוהבים, בלשון המעטה, את התנהלותו הלעומתית של נתניהו כלפי הנשיא. המילים שנשמעות באופן מודגש כמעט בכל שיחה וראיון עם בכיר יהודי בקהילה הן "זה לא מגיע לביידן. ככה לא מתנהגים כלפי הנשיא הידידותי ביותר שהיה ויהיה לישראל בבית הלבן".
עוצמה יהודית
מה ש"מצעד ישראל" בניו יורק הוכיח השנה ביתר שאת הוא קיומה של מציאות איתנה, בטוחה ומעוגנת היטב של אהבה, אהדה, תמיכה בישראל בקרב יהודי ארה"ב ובמיוחד בקרב הקהילה הגדולה והמובילה בניו יורק. זאת לא אהדה ותמיכה בפוטנציאל. זאת אהבה חיה ונושמת. היא מנפחת שרירים ובועטת בעת צרה ומצוקה לעם בציון. אבל היא ישנה שם וקיימת תמיד.
למצעד השנה הייתה עוד משמעות. הוא היווה תשובה יהודית מתריסה וגאה לגל גילויי האנטישמיות בארה"ב ובארצות המערב. אלפי הצועדים ברחוב היוקרתי המפורסם במנהטן, רובם בני נוער, תלמידי בתי ספר יהודיים ונציגי ארגונים ומוסדות יהודיים ותיקים ופעילים, כמו הזהירו את האנטישמים – אנחנו חזקים מכם. הרבה יותר חזקים. אתם, עלובי נפש שכמוכם, לא מפחידים אותנו.