הקמפיין בעד עסקת החטופים שהרימה השבוע מפלגת ש"ס ביוזמתו ובהוראתו של ראש המפלגה, אריה דרעי, המחיש את מה שעד כה נאמר בליכוד ובסביבת נתניהו חצי בקול, חצי בלחש: דרעי מאוד לא מרוצה מהמצב, ואם הוא טרם עבר צד - אזי הוא בדרך לשם.
אריה דרעי כבר חושב על היום שאחרי ומסמן לעצמו מטרה אחת | אנה ברסקי
זה זמן מה שבסביבת נתניהו מדברים בלשון חריפה נגד יו"ר ש"ס, כשהטענה הנפוצה היא ש"דרעי והתמרונים שלו עוזרים לצד השני". לתחושות אלה מצטרף המסר שלא מעטים במערכת הפוליטית שומעים מסביבת דרעי בזמן האחרון: "בבחירות הבאות דרעי לא ילך עם נתניהו על אוטומט, לא עוד: ביבי צריך אריה חזק. הפעם, אריה חזק יחליט מה הוא צריך ומה טוב לו ולמפלגתו".
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
יש לציין כי לאריה דרעי יש כל הסיבות שבעולם לא להיות מרוצה: לא מנתניהו ולא מהמצב בכללותו. בתחילת המלחמה צורף יו"ר ש"ס לקבינט ולדיונים הכי גורליים שהתקיימו בבור כמעט מסביב לשעון. זה בהחלט החזיר לו טעם לחיים אחרי המכה שקיבל בתחילת הכהונה של הממשלה. דרעי, שהורחק מהממשלה מטעמים משפטיים, חזר למעגל המצומצם של מקבלי ההחלטות. בזמן האחרון זה השתנה. הדיונים הפכו למעטים יותר ולגורליים הרבה פחות. הדשדוש בעזה, ההסלמה בצפון, המצב הבינלאומי החמור - התמונה הכוללת והלא מזהירה בלשון המעטה מובילה את יו"ר ש"ס למסקנה כי הכיוון הנכון הוא העסקה וסיום המלחמה.
רשת ביטחון מותנית
לא רק דרעי חש תחושה הכי קרובה לאיום קיומי. השבוע, באחד האירועים בנוכחות מוגברת של בכירי המערכת הפוליטית, נשמע גורם מאוד בכיר בקואליציה אומר: "בפעם הראשונה בחיי אני חרד לקיומה של מדינת ישראל. אויבינו רוצים להתיש ולהחליש אותנו, להוביל אותנו למלחמה אינסופית, ואז, כשנהיה עייפים ומוחלשים – לחסל אותנו כליל". דיבורים דומים, אם לא זהים, שלא נשמעו במחוזות הללו מפרוץ המלחמה, לאחרונה הולכים ומתרחבים.
ברקע של תחזיות קודרות ותחושות קשות - הרעיון לקדם ממשלת אחדות לאומית דרך המו"מ עם ראש האופוזיציה יאיר לפיד, כולל הסכמה על מועד הבחירות וכולל פרישת בן גביר וסמוטריץ' מסיבה כזאת או אחרת, נתפס היום במחוזות הליכוד והחרדים כאופציה שיש לשקול בכובד ראש. היום, בשונה מהעבר הלא רחוק, אנשי הליכוד לצד גורמים במפלגות החרדיות מתחילים לדבר על הקדמת הבחירות האפשרית כעל משהו שאין מה לחשוש ממנו, חלקם אף רואים בזה אפשרות עדיפה על שלל תסריטים.
הרעיון לפנות ליו"ר יש עתיד ולפתוח במשא ומתן להקמת ממשלת אחדות הוצא לאחרונה מהבוידם ובזמן האחרון אף התחיל לקרום עור וגידים בקרב חלקים בתוך הקואליציה. רשמית, כמובן, לא קורה כלום, וכל צד חוזר בדיוק על אותה המנטרה. לפיד מוכן לתת לממשלה רשת ביטחון להעביר את עסקת החטופים (נתניהו כנפגע "רשת הביטחון" של אהוד ברק, כידוע, לא סובל את צמד המילים, אך לא פוסל מהלך שיכול לצמוח מהעמדה המקורית של יו"ר האופוזיציה). עם זאת, לפיד לא זז מילימטר מהתנאי למועד בחירות מוסכם כתנאי לכל דיון על הצטרפותו המאוד זמנית לממשלה. גם התנאי הנוסף של לפיד לא השתנה ולא נעלם: אם הוא בפנים, אזי בן גביר וסמוטריץ' באופוזיציה. היום, על רקע הדינמיקה סביב העסקה האפשרית, יש בליכוד ובסביבת נתניהו מי שסבור כי אפשר לתת מענה לשני התנאים של לפיד.
באשר להקדמת הבחירות – ככל שהחרדים מעבירים מסרים חדים יותר על כך שללא אישור חוק הגיוס עד סוף יולי אין ממשלה, כך בחוגים הקרובים לראש הממשלה גוברת ההערכה כי הקדמת הבחירות היא דבר שיקרה בכל אופן. מה שמחזק את אלה שדוחפים לממשלת אחדות, כאשר התאריך לבחירות שיש להציע ליש עתיד הוא – ספטמבר 2025.
באשר לדרישתו השנייה של לפיד לגבי בן גביר וסמוטריץ', ברור לכל כי נתניהו לעולם לא יגרש אותם ביוזמתו. הוא הרי מכיר היטב את הכלל הפוליטי הבסיסי: "אם היום אתה פוגע בבייס שלך – אין לך לאן לחזור אחרי הבחירות". אולם ההערכה הרווחת בקרב התומכים ברעיון האחדות היא כי בן גביר וסמוטריץ' ימצאו את דרכם החוצה מאחת משתי הסיבות: או כי תקודם העסקה, או בגלל המו"מ לממשלת אחדות שיפתח מחדש את ההסכמים הקואליציוניים, כולל חלוקת התיקים.