לפי התסריט המקורי, כפי שבנו יו"ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ, ואנשיו – מה שאמור היה להיות בכותרות בימים אלה, בימי השבוע הראשון של חודש יוני, הוא שאלת השאלות: "פני גנץ – לאן? האם יפרוש עם פקיעת הדד־ליין, או שמא יעניק לממשלת נתניהו עוד קצת זמן של חסד?”.
היועמ"שית לנתניהו: "להקים ועדת חקירה ממלכתית עכשיו - בשל הסיכונים בהאג"
קרב התנהל עשרות מטרים מבתיהם - רכזי הביטחון בעוטף לא עודכנו
במציאות, בשונה מהתסריט של אנשים פוליטיים, סוגיית גנץ והאולטימטום שלו הייתה הסוגיה האחרונה שהעסיקה השבוע את בנימין נתניהו, את אנשי ממשלתו ואת המערכת הפוליטית כולה. המאמץ האמריקאי המשולב להביא לעסקת חטופים לא רק שינה את סדר היום ברמה המדינית.
נאום הנשיא ג'ו ביידן על כלל האירועים שגרר אחריו, גרם לאפקט נוסף - לזעזוע פוליטי פנים־ישראלי. לא בטוח אם הנשיא האמריקאי עצמו או יועציו כיוונו לשם כשהחליטו לחשוף בפומבי את מה שראש ממשלת ישראל הסכים אליו בסתר. כך או אחרת, זה מה שקרה: הצעד של האמריקאים עשה רושם עמוק מדי על הקואליציה המכהנת בישראל - ואולי האיץ מהלכים שאחרת ספק אם היו מבשילים בקרוב.
קואליציית ה"ימין על מלא־מלא" התעוררה פתאום מתרדמה פוליטית והתחילה לשדר לנתניהו סימנים של אי־יציבות על גבול איום קיומי. אותה הקואליציה שרק לפני חודשיים קנתה בנפש חפצה את התזה שראש הממשלה שיווק לה: "אנחנו כאן עד הבחירות של סתיו 2026 לפחות". הדינמיקה השתנתה בזריזות מסחררת בתוך ימים ספורים.
האגף הנִצי של הממשלה היה הראשון להתעורר וכצפוי, איים בפרישה מיידית אם תקודם עסקת חטופים בפורמט שהציג הנשיא ביידן. בצלאל סמוטריץ' היה מפורט יותר, איתמר בן גביר – החלטי יותר. סמוטריץ' הבהיר כי כמעט כל סעיף וסעיף של המתווה - מבחינתו הם עילה לפרישה. החל מהחזרת האוכלוסייה לצפון עזה וכלה במספרם וב"איכותם" של המחבלים שישוחררו תמורת כל חטוף ישראלי. לעומתו, חסך בן גביר מהציבור את ניתוחי איומיו והבהיר כי מדובר בעסקה מופקרת וכי תשובת עוצמה יהודית לקידום העסקה היא הפלת הממשלה.
הדיונים שהתקיימו בימים האחרונים ב"אקווריום" שבלשכת ראש הממשלה הסתיימו בתובנה חד־משמעית: בן גביר רציני לפרוש. איומיו אינם מסוג האיומים הפוליטיים שמיטיבים עם המאיים בסקרים ובסופו של דבר משאירים אותו בתוך הממשלה, רק מחוזק יותר בקרב ציבור תומכיו. הפעם בן גביר נחוש לקיים בדיוק את מה שהוא טוען שיעשה: יפרוש ובסבירות גבוהה – עוד בשלב ההצבעות על העסקה, בקבינט ובממשלה. ההערכה לגבי סמוטריץ' בסביבת נתניהו היא די זהה לזו לגבי בן גביר. גם אם בעבר שר האוצר לא בדיוק מימש את איומיו, הפעם גם העסקה עצמה לא תשאיר לו מרחב תמרון.
והרי התחזית הפסימית
הוכחה נוספת לכך שהפעם בליכוד ובסביבת נתניהו השתכנעו מהאיומים של השר לביטחון לאומי היא שינוי הטון כלפי בן גביר. בינתיים זה ניכר רק ברמת התדרוכים מטעם גורמים אנונימיים, ועדיין – שינוי בהלך הרוח מצביע על המסקנות שהוסקו ועל התחזיות הפסימיות לעתיד הקרוב.
דוגמה בולטת לשינוי כלפי בן גביר היא פריסת הטיוטה הסודית של העסקה שנתניהו הבטיח להראות ליו"ר עוצמה יהודית. בן גביר חיכה יומיים וכאשר לא קיבל, סיפר על כך ביום שני בכנסת בשידור ישיר. עד לאחרונה נזהר נתניהו מאוד בכבודו של שותפו לקואליציה ובעבר הלא רחוק לא היה נותן לסיפור מביך מסוג זה לקרות.
גם תדרוכים שיצאו השבוע נגד בן גביר מהליכוד ומסביבת ראש הממשלה לא היו יוצאים כל עוד נתניהו היה משוכנע כי בן גביר לא באמת בשל לעזוב ומה שנדרש זה לא לגרום לו למחשבות כאלה. הפעם לא היה מי שידאג לכבודו של השותף הקואליציוני הבכיר. אנשי נתניהו ובכירי הליכוד אמרו לעיתונאים כי "בן גביר לא קיבל את הטיוטה כי היה רץ להדליף אותה לתקשורת". ואף חמור מזה: "בן גביר לא קיבל את הטיוטה כי בלאו הכי הוא לא יודע לקרוא באנגלית".
האם בנימין נתניהו הפסיק לדאוג לכבודו של בן גביר כי הפנים שאם תקודם העסקה, לא יעצור אותו כלום בדרך החוצה? או שמא הכוונה שמאחורי השינוי היא מורכבת יותר, ומישהו החליט לעזור לאיתמר בן גביר למצוא את דרכו אל מחוץ לממשלה? ישנם סימנים שמדברים בעד התזה האחרונה.