אדם קרוב אצל עצמו. גם מדינה קרובה אצל עצמה. גם תרבות, כלומר, ציוויליזציה. אם כן, אם ברצונך לשכנע אדם, מדינה או ציוויליזציה, עליך לדבר בשפתם, לנקוט דוגמאות שמדברות אליהם ולהדגיש את המשותף ביניכם ולאו דווקא את המפריד. זוהי דרך המלך. דרכים אחרות מובילות במקרה הטוב לשום מקום, ובמקרים גרועים יותר למבוי סתום או להתנגשות בקיר בטון.
מדוע ההסברה הישראלית הולכת לשום מקום ולעתים אף מתנגשת בקיר? נכון, אין תקציבים. הממשלה - במקום להפנות משאבים ומאמצים לחזית התעמולה, מהחיוניות בעולם הגלובלי - מתעלמת או מתרשלת. ועם זאת, קיימת סיבה שורשית ועמוקה יותר לתבוסה שחווה ישראל בחודשים האחרונים במלחמת ההסברה.
לצה"ל אין תשובה לכטב"מים של חיזבאללה: "אולי התעוררנו מאוחר מדי"
38 שנים אחרי: סערת רצח הנער מסרבת להגיע לסיום | כל הפרטים
שלושה סיפורים מדינת ישראל צריכה לספר לארה"ב, לקנדה ולמדינות אירופה. הראשון, טרי יחסית, על מגדלי התאומים. השני, קצת יותר ישן, על מלחמת העולם השנייה. השלישי מתפרש על מאות שנים. זהו סיפור על רקונקיסטה שארכה 500 שנה, על קריסת האימפריה הביזנטית במאה ה־15, ועל מסע הכיבוש של העות'מאנים, שכמעט כבשו את וינה מאה שנה לאחר מכן.\
באשר לסיפור הראשון, הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן הרים לנו להנחתה כבר בימיה הראשונים של מלחמת חרבות ברזל, כשנחשפו לעיני העולם מראות הזוועה, הטבח, האונס. "חמאס זה דאע"ש" היא נוסחה מבריקה, מרשם מוכן לקמפיין הסברה מנצח. יחיא סנוואר הוא אוסמה בן לאדן. חמאס הוא ארגון טרור רצחני, אכזרי, מצמרר, מטיל אימה, ועצם קיומו מסכן את האנושות. כמו דאע"ש, חמאס שואף להשמיד את הציוויליזציה הנוצרית־יהודית.
אם לא תאפשרו לישראל להשמיד את חמאס, מחבלי נוח'בה יפרצו לבתיהם, יאנסו, יטבחו, יחטפו גברים, נשים וטף.
הסיפור השני הוא סיפור מלחמת העולם השלישית. היא טרם הוכרזה, אבל כבר מתנהלת, והתאריך שיתקבע בספרי ההיסטוריה כתאריך התחלתה הוא מן הסתם 24 בפברואר 2022, יום פלישתה של רוסיה לאוקראינה. אם במלחמת העולם הראשונה לא נרשמה חלוקה ברורה וחדה בין טוב לרע, מלחמת העולם השנייה קבעה תקדים: ציוויליזציה נגד ציר הרשע.
העולם בימים אלה נמצא בשידור חוזר, רוסיה, איראן וככל הנראה סין תופסות את הנישה של גרמניה הנאצית, איטליה הפשיסטית ויפן האכזרית והרצחנית. אדולף היטלר תכנן להשמיד את היהודים, מדינות ציר הרשע החדש פועלות להשמדת מדינת ישראל. האינטרס הקיומי של ארה"ב ומדינות אירופה הוא להתייצב כנגד.
הסיפור השלישי, למיטיבי לכת בשבילי ההיסטוריה (תתפלאו, אבל לא חסרים כאלה בין הוגי דעות ומעצבי דעת קהל בעולם המערבי), מתמקד במלחמת תרבות. במאבק בין הנצרות לאסלאם שנמשך כבר יותר מאלף שנה. נכון, גם הנצרות היא לאו דווקא טלית שכולה תכלת, אך בפנייתנו לעולם המערבי עלינו להבליט ולהדגיש את האיומים שאותם הצליחה אירופה להדוף במאמצים רבים כדי להמחיש את האיום של היום.
בין רפיח לדרזדן
בקיץ שעבר התראיין ח"כ אוהד טל מרשימת הציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ' לעיתון החרד"לי "בשבע". אתם לא שמעתם עד עצם היום הזה על חבר הכנסת טל, וחבר הכנסת טל לא שמע על יבשת בשם אירופה. טל, בן 41, סיפר בין היתר שתנועת בני עקיבא הציעה בזמנו לו ולאשתו הטרייה לנסוע לשליחות להולנד. "איפה זה בכלל הולנד?", התעניין הפרלמנטר העתידי, "והאם יש שם יהודים?". ועכשיו תגידו, מה ההיתכנות, אם בכלל, שפרלמנטר ישראלי שכזה ינהל שיח על רקונקיסטה ומצור על וינה? על מלחמת התרבות?
אוהד טל אינו חריג בנוף הפוליטי בקואליציה. כשהשר עמיחי אליהו מעוצמה יהודית נשאל אם נכון להטיל על עזה פצצת אטום, הוא היה צריך להשיב "ברור שלא, אבל נכון לנהוג בעזה כפי שנהגו ארה"ב ובריטניה בערי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה". במקום זאת, הוא אמר את מה שאמר.
גיסי, מורה למתמטיקה שכבר פרש, לימד בזמנו את עמיחי אליהו. הבחור לא היה העיפרון הכי מחודד בכיתה, אז הוא לא מבין שאם אתה מטיל פצצת אטום על ח'אן יונס, ענן הפטרייה מתפשט על שדרות ואופקים. הוא גם לא למד על הירושימה וחושב שברלין זה אתר קניות, אז איך אתם רוצים שיסביר לאירופים כי דין ח'אן יונס ורפיח כדין דרזדן?
המודל המוצלח חמאס
ועכשיו, מהקל אל הכבד. "שימו לב למה שקורה בעזה, מה קורה בחמאס. יש להם כוח אינסופי, הם גאים במוות שלהם, בעוני שלהם, בסבל שהם עוברים, כי יש להם אללה. ולנו גדעו את השורשים מתחת לרגליים".
מי לדעתכם מהלל בצורה כזאת את חמאס? מי מקנא בערכים של האסלאמיסטים? מי מבקש ללמוד מהם? ובכן, קבלו את שרת ההסברה לשעבר גלית דיסטל אטבריאן. מזל שעם פרוץ המלחמה גדעו לה את התקציבים מתחת לידיים וגנזו לה את המדפסת. עם שרת ההסברה שמתפעלת מחמאס, מי צריך תעמולה קטארית בקמפוסים בארה"ב?
דבריה של דיסטל אטבריאן הם לא בורות ולא פליטת פה. הם השקפת עולם. קונספציה. הבעיה של ההסברה הישראלית היא לאו דווקא האנגלית העילגת של סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. חלק קטן משרי הממשלה מדברים אנגלית, כולל ראש הממשלה שהוא דובר אנגלית רהוטה, אבל הממשלה לא מדברת שפה מערבית. ערב ראש השנה (לא, אין קשר למועדים שלנו כמובן) נשא שליט רוסיה ולדימיר פוטין נאום מכונן שבו שרטט קווים ומטרות. פוטין ממתג את עצמו כמי שמוביל מסע נגד העולם המערבי המודרני, כשהוא מעלה על נס סדר עולם פטריארכלי, פונדמנטליסטי, לוחמני.
עולם שנשען על משטרים ריכוזיים, בז לדמוקרטיה ולזכויות הפרט ואינו מייחס ערך לחיי אדם, לא של האויב, של בני עמך שלך. עולם שמקדש עוני וסבל. ולא, זה לא עולמם של פרוטסטנטים רפובליקנים התומכים בישראל. זהו עולם של רוסיה, איראן ויחיא סנוואר.
אז נתניהו יכול לשאת בפני הקונגרס בוושינגטון נאום על הצורך להילחם נגד מדינות ציר הרשע. אז עמיחי שיקלי יכול להפעיל בוטים (ולהיתפס) בניסיון להשפיע על דעת הקהל באמריקה. קשה לשכנע במה שהקואליציה שלך אינה מאמינה בו. קשה להניע את העולם המערבי להתנגד לציר הרשע, כשממשלתך דוגלת בערכים שמקדם ולדימיר פוטין וכששרת ההסברה שלך, שהתפטרה מתפקידה אך ממשיכה לתפקד בקואליציה, מפארת את חמאס.