ועידת שלום בינלאומית שנערכה בתחילת השבוע באתר הנופש היוקרתי בורגנשטוק סמוך לאגם לוצרן, שווייץ, משכה אליה תשומת לב עצומה. ל"פסגת שווייץ", שנועדה למצוא נוסח מוסכם לסיום הסכסוך באוקראינה, הוזמנו יותר מ־160 משלחות דיפלומטיות מכל רחבי העולם. באירוע סימבולי זה – הגדול ביותר מאז פלישת רוסיה אליה לפני 28 חודשים – השתתפו יותר מ־90 נשיאים, ראשי ממשלות ונציגים בכירים של ארגונים ומוסדות בינלאומיים, בהם 20G, 7G וכן פורום ה־BRICS.
עם זאת, ואף שקמלה האריס סגנית הנשיא היא זו שייצגה את ארצות הברית באירוע המתוקשר, ואף שרוסיה לא הוזמנה – בלטה סין בהיעדרה, ורבות מבנות בריתן, בהן מדינות ה"כדור הדרומי" דוגמת איראן, מצרים, קובה ורפובליקות בריה"מ לשעבר במרכז אסיה, החרימו את המפגש. כבר עתה ברור שלא הושגה פריצת דרך ממשית - ומדינות שונות, ובהן הודו, דרום אפריקה, ברזיל וסעודיה, אף נמנעו מלחתום על הצהרת הסיכום שמאשרת את שלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה.
כשפוטין פגש את קים: זה מה שהיה במפגש הפסגה של ציר הרשע
לאחר חודשים של שתיקה: פוטין בהתייחסות חריגה על המלחמה באוקראינה
אבל פסגת השלום, שנמשכה יומיים, היא הישג דיפלומטי משמעותי. זהו ניצחון תעמולתי ותדמיתי חשוב ביותר עבור נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, במיוחד כעת נוכח החרפת המצב הביטחוני, התעצמות מרוץ החימוש האירופי וזה העולמי (תקציבי הביטחון בעולם הסתכמו ב־2.5 טריליון דולר, שמהווים 2.3% מהתמ"ג העולמי, כפי שעולה מפרסום של מכון המחקר השוודי SIPRI) - וכן, על רקע הקצנת מהלכיו ואיומיו של הנשיא פוטין בנוגע לשימוש בנשק גרעיני.
התבוננות מקרוב אף מראה את הצלחתו של הנשיא זלנסקי לכנס את מנהיגי העולם ולגייס את דעת הקהל העולמית, למצב את סוגיית המאבק ברוסיה במרכז הבמה הבינלאומית, להוביל דיאלוג רב־משתתפים – על אף ואולי בשל היעדרו של הנשיא ולדימיר פוטין – וכן, להפעיל לחץ מדיני ופסיכולוגי על רוסיה.
הפסגה משקפת את התמיכה הרחבה באוקראינה, את הקונצנזוס הבינלאומי והלגיטימציה בנוגע לתוכנית השלום שאותה היא מובילה. בנוסף, היא חושפת את נכונותן של מדינות העולם, כל אחת ממניעיה שלה, לסייע לה צבאית או כלכלית, ומנגד - לבלום את פוטין במסגרת המאמצים לסיים את המלחמה.
שיחות אאוט, אולטימטום אין
בתוך כך, ועידת השלום הבליטה את גישתה האמביוולנטית של שווייץ, שכ־90% מתוך 8.9 מיליון תושביה תומכים בעמדתה הניטרלית. זאת, תוך התנגדות מפלגת השלטון (UCD, "האיחוד הדמוקרטי המרכזי") הן לסנקציות אנטי־רוסיות והן לאספקת נשק לאוקראינה. בנוסף, הוועידה, שדנה בסוגיות מהותיות ובהן השגת ביטחון גרעיני ותזונתי ושחרור אסירים אוקראינים מהשבי הרוסי, ובהם כ־20 אלף ילדים, הדגישה את הניגוד הבולט בין הצדדים בעיקר נוכח "הצעת השלום" הנגדית של פוטין, שהסתכמה בקריאה לכניעתה ללא תנאי של אוקראינה.
היינו, באולטימטום חסר פשרות שקרא לנסיגתה החד־צדדית ממחוזות דונצק, לוהנסק, חרסון וזפוריז'יה שבמזרח המדינה ובדרומה, לפירוזה מנשק ולמשיכת הצעתה להצטרף לנאט"ו.
כל זאת לצד ובנוסף לתביעתו של פוטין להסיר את הסנקציות המוטלות על רוסיה ושפוגעות בכלכלתה. על רקע זה חשוב לציין שלאחרונה פורסם כי הכנסות המדינה מיצוא נפט וגז טבעי צנחו ב־24% ב־2023, לעומת 2022 וכי חברת Gazprom הרוסית איבדה בשנה זו, לראשונה זה 20 שנה, 7 מיליארד דולר. במקביל, ממשיכה רוסיה את מתקפותיה על אוקראינה, לרבות ירי טילים על מרכזי אוכלוסייה ותחנות כוח גרעיניות ברחבי המדינה.
בנקודה זו יש להבהיר כי יוזמות שלום ושיחות בינלאומיות כגון "פסגת שווייץ" – המבוססת על נוסחת השלום האוקראינית והצעות אחרות העולות בקנה אחד עם החוק הבינלאומי ואמנת האו"ם ונוגעות לענייני רוסיה – נחשבות בעיני פוטין ל"סדין אדום".
היינו, תבוסה צורבת של מכונת המלחמה הרוסית ופגיעה אנושה ביוקרתו של הצבא ובעיקר בתדמיתו האישית, במסגרת המאבק הצבאי והתודעתי העולמי שאותו הוא מוביל נגד אוקראינה ומדינות המערב מאז פברואר 2022. בראיון ברשת BBC שנערך במהלך הפסגה בשווייץ, הצהיר ראש המטה של הנשיא זלנסקי כי "לא תהיה שום פשרה על עצמאות אוקראינה, ריבונותה או שלמותה הטריטוריאלית".
יתרה מכך, על רקע התנגדותם של רבים ממנהיגי ארצות הברית ואירופה לתנאיו של נשיא רוסיה, בלטה תגובתו של קנצלר גרמניה אולף שולץ, שהתייחס למהלכיו כניסיון להשיג "שלום דיקטטורי". בתוך כך, ראשי ממשלות איטליה ובריטניה גינו את הצעתו של ראש הקרמלין, ורישי סונק הבריטי אף טען כי המדינות התומכות ברוסיה ומספקות לה נשק "נמצאות בצד הלא נכון של ההיסטוריה".
בהצהרת סיכום הוועידה התמקדו מנהיגי המערב - שנמנעו מלהזכיר את נאט"ו, לאיים על רוסיה או על פוטין ולגנותם במפורש – בעיקר בגינוי מחדלי המלחמה ש"ממשיכה לגרום לסבל אנושי והרס בקנה מידה גדול, וליצור סיכונים ומשברים עם השלכות גלובליות על העולם".
נקודת זמן קריטית
בראייה גיאופוליטית רחבה, על פניו מסתמן כי כינוס פסגת שווייץ דווקא כעת, בימי משבר ביטחוני עולמי ובאחת התקופות הקשות של אוקראינה בשדה הקרב, מתקיים בנקודת זמן קריטית. הוא מספק הזדמנות נדירה למשתתפות הוועידה "לחשב מסלול מחדש". היינו, לקבוע מסגרת ותכנים קונקרטיים תוך הצהרת כוונות מפורשת באשר למחויבותן המשותפת למאבק בפוטין.
זאת, כשהם מנצלים בתוך כך את המומנטום הבינלאומי שנוצר, תוך מינוף כוחן הפוליטי המצרפי, והידוק תיאומי ושיתופי הפעולה ביניהן לצורך קידום יוזמת הנשיא זלנסקי ונוסחת השלום בת 10 הנקודות שאותה הוא מוביל. כל זאת, לצד מהלכים מדיניים וצעדים קונסטרוקטיביים נוספים כגון אירוח מפגשי המשך בסעודיה, בקטאר או בטורקיה, שיסייעו בשמירת הריבונות האוקראינית, בלימת הדורסנות הרוסית ומניעת אסקלציה ביטחונית עולמית.
התבוננות מקרוב אף מראה כי נוכח מצבה הביטחוני, הפוליטי, הכלכלי והחברתי של אוקראינה, בדגש על דשדוש הכלכלה (שיעור צמיחה של 3.2% ב־2024 לעומת 4.8% ותמ"ג של 150.6 מיליארד דולר ב־2023), המורל הירוד ותהליך הגיוס הלאומי, דלדול כוחה הצבאי ועיכוב אספקת הנשק והתחמושת, לצד הסיוע הפיננסי שארצות הברית ומדינות אירופה התחייבו לספק לממשלת קייב, ייתכן שזוהי שעת כושר אחרונה לסייע לה.
על רקע גל השינויים והתהפוכות העולמיות הצפויות, בין היתר, נוכח הבחירות הקרבות לנשיאות ארצות הברית ועליית מפלגות הימין הקיצוני ברחבי אירופה – שלרוב אוהדות את רוסיה והעומד בראשה – התמיכה באוקראינה עלולה לדעוך.
פורסים ראשים גרעיניים
יתרה מכך, בראייה רוסית, לא זו בלבד שגורמים בכירים בקרמלין טענו כי האירוע "חסר ערך" ללא מעורבותם של כל הצדדים המעורבים בסוגיה, שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, אף דחה בתוקף את שיחות השלום ואמר כי מדובר בתכסיס מערבי שנועד לגייס תמיכה בינלאומית רחבה יותר בקייב.
עבור פוטין, פסגת שווייץ והצהרות התמיכה הפומביות באוקראינה הן טריגר להחרפת צעדיו ו"תירוץ" להגברת האיום הגרעיני מצד מוסקבה. לראיה, ביקורו ביום שלישי השבוע בקוריאה הצפונית ופגישתו עם עמיתו המנהיג קים ג'ונג און, שתומך ברוסיה במאבקה באוקראינה. מעבר לנכונותם של שני המנהיגים להדק את שיתוף הפעולה ביניהם ולהתגבר על הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו עליהם, ראש הקרמלין הצהיר כי הם ימשיכו "להתנגד בתקיפות" לסדר העולמי ואף הכחיש את קיומן של עסקאות נשק בין מוסקבה ופיונגיאנג.
כל זאת, במקביל לפרסומים האחרונים (בין השאר בוואלה!) בעניין הטלת וטו רוסי במועצת הביטחון של האו"ם, שהובילה להפסקת הפיקוח על הסנקציות ועל תוכנית הגרעין הצפון־קוראנית. זאת, בנוסף לדוח שפרסם החודש מכון SIPRI שמראה כי רוסיה ובעלת בריתה בלארוס פתחו בסבב אימונים נוסף בנשק גרעיני טקטי, כחלק מהמאמצים להרתיע את המערב מפני הגברת תמיכתו באוקראינה.
אם לא די בכך, התבוננות אסטרטגית מראה כי לצד עלייה דרסטית של 10.7 מיליארד דולר שחלה בהוצאה העולמית על נשק גרעיני ב־2023 לעומת 2022 (כשרוסיה וארצות הברית מחזיקות בכ־90% מארסנל הנשק הגרעיני העולמי), על פי הערכות מודיעיניות עדכניות, מוסקבה פרסה לאחרונה 36 ראשי נפץ גרעיניים חדשים. קיימות אינדיקציות לכך שגם סין, בעלת בריתה הקרובה, פרסה מספר מצומצם מהם.
לפיכך, בין שפסגת שווייץ תעצים את התוקפנות הרוסית ותאיץ את השימוש בגרעין כ"עונש" נגד אוקראינה ובין שלא, כבר עתה ברור שהיא איננה "עוד ועידת שלום בינלאומית". מדובר באירוע חשוב, המתקיים בנקודת זמן סינגולרית הצפוי להשפיע על גורל אוקראינה, עתיד אירופה והיחסים הבינלאומיים.