בג"ץ החליט היום (שלישי) כי בחורי הישיבות החרדים מחויבים להתגייס, בדיוק כמו כל בחור ישיבה מהציונות הדתית או בחור חילוני. עם זאת, השופטים השאירו פרצה שתאפשר להתחמק מגיוס מלא של החרדים.
טלי גוטליב מתגרה ביועמ"שית: "אי אפשר להזמין אותי לחקירות"
כיום, יש 63,000 בחורים חרדים בגילאים 18-24 שמשתמטים משירות צבאי. לצד הקביעה של השופטים כי כלל המשתמטים מחויבים בגיוס וכי תקציבי הישיבות שניתנו בעבור המשתמטים יישללו - השופטים סרבו לקבוע את הדרך לאכיפת החוק על החרדים.
כך כתב מ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן: "העתירות שלפנינו אינן המסגרת המתאימה לדיון בפרטים הנוגעים לאופן אכיפת הוראות חוק שירות ביטחון והיקפי הגיוס של תלמידי הישיבות, וממילא איננו מביעים עמדה ביחס לסוגיה זו. מובן כי אף בהפעלת סמכות זו ובפעולות לגיבוש תכניות לגיוס מדורג של תלמידי הישיבות יהא על רשויות הצבא לפעול בהתאם לכללי המשפט המינהלי".
כיום, הצבא הצהיר כי הוא מסוגל לגייס עד סוף שנת 2024 כ-3,000 חרדים, טיפה בים החרדים שחייבים להתגייס לצה"ל. האם צה"ל יוכל להסתפק בגיוס החלק הקטן הזה ולהחליט שלא לגייס את כל שאר החרדים? בג"ץ סרב לענות לשאלה הזאת.
וכאן בדיוק נמצאת הפרצה בפסק הדין. אמנם כל החרדים מחויבים להתגייס - אך צה"ל יוכל להחליט כי אינו פועל לגיוס מלא של החרדים, אלא לגיוס מצומצם בלבד, בהסתמך על כך שהשופטים החליטו במפורש שלא לתת הוראות לגבי היקף הגיוס של בני הישיבות.
מה יקרה באירוע כזה? מיצוי ההליכים לקראת העתירה הבאה שתורה על היקף מלא של גיוס חרדים כבר החלו. התנועה לאיכות השלטון כבר פנתה לרמטכ"ל לאחר פסק הדין בדרישה כי יגייסו באופן מיידי את כל בחורי הישיבות החרדים.
הסיכוי שצה"ל יגייס את כלל בחורי הישיבות החרדים, במיוחד לאור החלטת בית המשפט שלא להורות על היקפי גיוסם, קטן מאוד. ואז..? אז נתראה בעתירה הבאה לגיוס החרדים.