בג"ץ החליט היום (שלישי) כי בחורי הישיבות החרדים מחויבים להתגייס, בדיוק כמו כל בחור ישיבה מהציונות הדתית או בחור חילוני. על פסק הדין הזה הפוליטיקאים החרדים החלו להתגולל עוד לפני שפורסם - אבל הם יכולים לבוא בטענות רק לעצמם.
מיד אחרי פסיקת בג"ץ: גורם בכיר במפלגות החרדיות בהודעה מפתיעה
חוק הגיוס בוטל בשנת 2017 - לפני כמעט שבע שנים. מאז, המדינה ביקשה עוד ועוד דחיות בכניסת פסק הדין לתוקף. בג"ץ אישר דחייה אחר דחייה - עד שהחוק פקע באופן סופי לפני כשנה. במשך השנים האלה, נציגי הציבור החרדי בכנסת - שכמעט ולא התחלפו - היו יכולים לקדם חקיקת חוק גיוס שיהיה נוח לחרדים. עם זאת, חברי הכנסת החרדים לא פספסו הזדמנות לפספס הזדמנות.
במצטבר, לחרדים היו שבע שנים בכדי לקדם חוק גיוס כלשהו שיחליף את החוק שבוטל. גם אם היו מוגשות עתירות נגד חוק חדש כלשהו, כל סוגיית גיוס החרדים הייתה מתאפסת ונדונה מהתחלה. שבע שנים שבהן החרדים בחרו שלא לעשות כלום. שבע שנים!!!
מתוך אותן שבע שנים, הייתה שנה שלמה מאז פקיעת חוק הגיוס באופן סופי. שנה שלמה בה לא קודם שום דבר בגיוס חרדים, למעט החלת דין רציפות על חוק הגיוס מהכנסת הקודמת - וגם זה רק לאחר שבג"ץ כבר הוציא צו ביניים בעתירות הנוכחיות.
פסק הדין של בג"ץ אמר דבר פשוט מאוד: כאשר אין חוק שמסדיר את ההשתמטות של החרדים מגיוס, ההשתמטות שלהם היא לא חוקית. כאשר מישהו מתנהל בצורה לא חוקית - אי אפשר לתת תקציבים שיאפשרו את ההתנהלות הלא חוקית שלו.
נכון לאתמול, לא הייתה לגיטימציה בציבור החרדי לקידום חוק גיוס שיאפשר גיוס של אפילו חלק מתלמידי הישיבות החרדים. היום, לאחר פסק הדין, המצב שונה. הציבור החרדי מבין שהוא מחויב לקדם חקיקה שתסדיר את גיוס החרדים - וכמה שיותר מהר.
מה היה יכול להיות פסק הדין של בג"ץ, בהתחשב בכך שאין חוק שמסדיר את השתמטות החרדים? איך אפשר לבוא בטענות לבג"ץ, על כך שחברי הכנסת החרדים לא קידמו חקיקה שתסדיר את גיוס החרדים במשך שבע שנים?
שבע שנים חברי הכנסת החרדים סרבו לקדם חקיקה שתסדיר גיוס חרדים לצבא. מתוכן, שנה מאז שהחוק פקע באופן סופי - ותשעה חודשים מהשנה הזאת הן לאחר השבעה באוקטובר. לחרדים היה מספיק זמן לקדם חקיקה שתסדיר גיוס, והם יכולים לבוא בטענות על פסק הדין לעצמם, ולעצמם בלבד.