בג"ץ הטיל אמש פצצה פוליטית כשהכריע, שבע שנים לאחר שביטל את חוק הגיוס, כי על צה"ל לגייס את בחורי הישיבה החרדים, כיוון שללא חקיקה המסדירה את ההשתמטות מצה"ל – חובת הגיוס חלה על החרדים בדיוק כמו בחורים חילונים או בחורי הישיבות מהציונות הדתית שמתגייסים לצבא.
אל הסיטואציה הנוכחית הגענו לאחר שחוק הגיוס בוטל על ידי בג"ץ לפני כשבע שנים. במשך שנים המדינה ביקשה הארכה בפקיעת החוק, וקיבלה הארכות שוב ושוב. לאחר שש שנים, ביוני 2023, החוק פקע באופן סופי. מאז עברה שנה נוספת. בכל אותה התקופה, לא חוקק חוק גיוס. כיוון שכך, בג"ץ קבע כי המצב החוקי הוא שאין לחרדים דין מיוחד וכי עליהם לציית לחוק ולהתגייס – ככל אזרח אחר. במידה ובחור חרדי בוחר שלא להתגייס, המדינה לא תוכל להעביר תמורתו קצבה לישיבה בה הוא לומד – אשר תאפשר ותעודד את השתמטותו.
בשקט ובחסות המלחמה: כך הממשלה ממשיכה את הרפורמה המשפטית | דעה
תדהמה בעקבות פסיקת בג"ץ? בצבא כבר נערכו לכך הרבה מראש
חובת הגיוס חלה על החרדים מזמן, עוד מ-1.7.2023, יום לאחר פקיעת חוק הגיוס באופן סופי. הקצבאות עצרו, בפועל, כבר בתחילת חודש אפריל האחרון בצו ביניים שבג"ץ הוציא. כלומר, החרדים לא מחויבים להתגייס החל מהיום, אלא כבר מלפני כמעט שנה – וכבר מאותה העת הקצבאות שהועברו להם, הועברו בצורה לא חוקית.
היועמ"שית לקחה את פסק הדין צעד קדימה. לא רק תמיכות ישירות בעבור לימודים יישללו מחרדים שלא יתגייסו, אלא גם "אפיקי מימון אחרים" – כלומר סבסוד מעונות יום, ביטוח לאומי, ארנונה וכדומה. כבר בימים הקרובים ייצאו הנחיות חדשות מאת היועצת המשפטית לממשלה – אשר יעמידו בפני כל בחור ישיבה חרדי את הברירה: להתגייס כמו בני הישיבות מהציונות הדתית, או שצינור החמצן הכלכלי שלו ייגדע.
הזעם החרדי העצום על בג"ץ יכול לעורר את החרדים לדרוש כי הרפורמה המשפטית תחודש במלוא עוזה. כך, במקביל לחקיקת חוק גיוס חדש, הקואליציה תקדם את פסקת ההתגברות שתמנע מבג"ץ לפסול את החוק החדש למרות שיכשיר השתמטות המונית, ולצד זאת לחוקק את חוק יסוד לימוד תורה בכדי להעלות את ערך לימוד התורה במדינת ישראל לערך חוקתי.
החרדים שחושבים כי על נציגיהם להפיל את הממשלה בגלל פסק הדין של בג"ץ, לא קוראים נכון את המפה. חברי הכנסת החרדים הם האשמים הבלעדיים בפסק הדין. שבע שנים הם ישבו בחיבוק ידיים ולא קידמו חקיקת חוק גיוס. רק אחרי שבע שנים בג"ץ נתן את פסק הדין שניתן אמש.
כעת, החרדים יכולים להפיל את הממשלה ולקבל ככל הנראה ממשלה שתחוקק חוק גיוס דרקוני ביותר מבחינת החרדים – או שהם יכולים לדרוש כי בתמורה להמשך קיומה של הממשלה חוק הגיוס יהיה מרוכך יותר, ויאפשר גיוס של חלק מהציבור החרדי לצד שמירה על עולם הישיבות. בכדי לקדם חוק שכזה, החרדים יהיו חייבים לקדם פסקת התגברות, אשר ההתכנות להעברתה בקואליציה אחרת כמעט ושאינה קיימת.
לאחרונה היועמ"שית אמרה כי הרפורמה המשפטית לא מתה, היא פשוט מתנהלת בשקט. "הרפורמה השקטה", קראה לה. בהרחבת תחולת פסק הדין של בג"ץ בצורה שייתכן ותגרום לקריסה כלכלית של רוב האברכים הצעירים בציבור החרדי, היועמ"שית כמעט מכריחה את חברי הכנסת החרדים לדרוש את חזרתה של הרפורמה המשפטית במלוא עוזה.
ומילה לסיום בנימה אישית: האם הרפורמה המשפטית אכן תקודם מחדש? האם תעבור פסקת התגברות? לא כל כך בטוח. ניתן לראות איך הקואליציה התנהלה בהעברת החוקים הראשונים של הרפורמה המשפטית, מהם נשאר רק חוק ביטול עילת הסבירות, בכדי להבין שבקואליציה ככל הנראה לא באמת יערכו שינוי אמיתי במערכת המשפט.
בכדי להגיע למסקנה הזאת מספיק להכיר בעובדה שהחוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים מונח לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, אבל הקואליציה לא עושה אתו דבר – למרות שבג"ץ הוציא צו על תנאי שיכריח את הוועדה לבחירת שופטים בהרכבה הנוכחי להתכנס בכדי למנות נשיא לעליון בניגוד לעמדתו של שר המשפטים יריב לוין.