ארצות הברית, המעצמה הגדולה בתבל, נחשפה בסוף השבוע כמי שניצבת בימים אלה באחת מתקופות השפל שלה, שפל שניכר שהורגש בכל העולם כמו היה רעידת אדמה. שפל שצף בעקבות העימות הטלוויזיוני בין שני המתמודדים על הנשיאות בארצות הברית, הנשיא המכהן ג’ו ביידן והנשיא לשעבר דונלד טראמפ.
אלא שנדמה שהשפל הזה נעלם מעיניהם של תומכי טראמפ, שראו בניצחון הברור שלו בעימות ככזה שאמור להחזיר את טראמפ לבית הלבן ואת הרפובליקנים לשלטון. שמחת המנצחים הזו הורגשה גם פה אצלנו בארץ הקודש, כשחסידי טראמפ, שרובם ככולם נמנים עם מחנה הימין ורואים בטראמפ מושיע וגואל, צהלו ושמחו כאילו הוא־הוא גדול ידידי ישראל, ומנגד ביידן הוא שונא ישראל שרוצה ברעתה ופועל לרעתה.
טראמפ הביס את ביידן, אבל מילה אחת שלו הרגיזה המון אמריקאים - וקשורה לישראל
יו"ר המפלגה הדמוקרטית בישראל על ביידן: "הוא לא הרגיש טוב, ממהרים להספיד אותו"
לעצם העניין, מי שעקב אחר העימות הזה והתעמק במשמעותו למד להבין ממנו כמה עובדות ברורות על מצבה הקשה של ארצות הברית, כאשר בראש ובראשונה מי שאמורים כביכול להנהיג את המעצמה הגדולה בתבל בעת הקשה הזו, רחוקים מאוד מלהיות ראויים לאחריות הגדולה הזו.
מצד אחד ניצב טראמפ, נשיא לשעבר עם קופת שרצים על גבו, שרחוק שנות אור מלהיות מנהיג, אמין, יציב וראוי. ולאלה בימין שמתפללים לשובו לבית הלבן ראוי להזכיר כאן שבתגובה לשאלה “האם תתמוך בהקמת מדינה פלסטינית”? התחמק טראמפ בתשובה שמשמעותה רבת־פנים: “בבוא הזמן אדון בכך”. אם צריך לתת לזה פירוש רש”י, התשובה ברורה: מי שמתחמק מתשובה עניינית וחד־משמעית כגון “לא” לפני שנבחר, יתמוך גם יתמוך כמו בעבר בהקמת מדינה פלסטינית בנוסחה המוכרת של “שתי מדינות לשני עמים”.
מנגד ביידן שנאבק על כהונה שנייה נראה בעימות מסכן, תשוש, צרוד ולא מרוכז, בעצם עם כל הנגעים והצרות שאיתם מועמד לנשיאות לא יכול להתייצב כדי להוכיח שהוא ראוי לכהונה נוספת. ביידן אומנם מקרין יושרה, אמינות וטוב לב כמו סבא טוב, אבל נראה שמשהו מתוכו צועק: “די, תנו לי כבר מנוחה”. מההיבט הישראלי אין חולק על כך שמדובר בידיד אמת של ישראל, שבאמת דואג ופועל למען ביטחונה.
שני המועמדים לנשיאות הוכיחו בעימות הזה שארצות הברית נתונה במשבר מנהיגות אמיתי. החלק המדאיג והחשוב יותר שנחשף בעימות הזה הוא התמונה הכללית שהתקבלה ממנו וחשפה את ארצות הברית במלוא חולשתה בפני אויביה ושונאיה, עם מנהיגים שאינם מסוגלים להנהיג מעצמה בעת הזו, כשהמזרח התיכון על גחלים, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה עדיין בעיצומה ורוסיה, סין ואיראן מהדקות את הקשר ביניהן מול הרפיון האמריקאי. אלה עובדות שבהחלט יש להן השלכות ברורות גם על ישראל שנשענת במידה רבה על עוצמתה והשפעתה של ארצות הברית, בעיקר בעת הזו כשמדינת ישראל קרובה מאוד לעימות חזיתי מול לבנון־חיזבאללה, שבקלות עלול להצית מלחמה אזורית שבה איראן תהיה מעורבת ישירות ועלולה להשתלט על ירדן ולהדק בכך את טבעת החנק על ישראל.
החולשה האמריקאית הזו עלולה גם לשנות את פני המזרח התיכון, כשמדינות משמעותיות כמו מצרים, סעודיה וגם המפרציות שהן בעלות אוריינטציה אמריקאית מתוך שיקולים ענייניים של כדאיות, עלולות לתרגם את החולשה האמריקאית הזו לפגיעה במעמדן ולהצטרף לציר האנטי־אמריקאי, עובדה שתהיה לה השלכה רבה על מצבה של ישראל באזור ויש בה לערער ואפילו לפגוע ממש בשלום של ישראל עם מצרים וירדן. מכאן שאחרי העימות הזה יש הרבה מקום לדאגה מהמצב, בירושלים כמו בוושינגטון.