בתוך השנאה הלא מובנת כלפי ישראל והיהודים, אחד משיאי השפלות התגלה בימים אלה בטורקיה. מטוס אל על נאלץ לנחות בטורקיה, והטורקים לא הסכימו לספק לו דלק. מה שגרם לרגש אפל לצמוח בתוכי: קיוויתי שטורקיה תפסיד לאוסטריה ביורו השבוע. הטורקים ניצחו. אקווה לתוצאה נאותה יותר במשחק הבא. לא ספורטיבי, אבל אני לא נלחם בעצמי כדי לדכא את התקווה המכוערת הזאת.
פוגעים ביכולת הניווט במזרח התיכון? ההסתבכות החדשה של צה"ל
תם עידן ביידן? לאחר ההופעה ההרסנית באטלנטה, הנשיא שוקל לפרוש לצמיתות
השנאה הטורקית המרושעת כלפי ישראל לא התחילה היום, אבל היא בכל זאת חדשה, לפני שנים לא רבות היה אחרת. פיני (פנחס) אביבי היה שגריר ישראל בטורקיה באותם ימים הגונים יותר, הוא מהבכירים ביותר במשרד החוץ לשעבר, ושומר קשרים עם אישים מרכזיים וקובעי מדיניות בטורקיה עד היום. שאלתי אותו איך אפשר להסביר התנהגות נמוכה כזאת של טורקיה.
“לדעתי זו הייתה יוזמה מקומית”, הוא אמר, “נראה לי לא סביר שזו החלטה מגבוה, החלטה של ארדואן. זה מזיק לטורקיה ביחסים שהם מנהלים בין מדינות. כאשר מטוס נוחת, חייבים לתת לו שירותים, אפילו אם מדובר במטוס של מדינה שאין קשרים דיפלומטיים איתה. עם זאת ברור שגם בלי קשר למקרה הזה היחסים התערערו”.
"אבל בתקופה שבה היית שגריר ישראל בטורקיה וארדואן היה בשלטון, היחסים היו טובים מאוד", ציינתי. נכון. באותה תקופה היחסים היו טובים, ובשנת 2005 ארדואן בא אישית לישראל עם שני מטוסים ובהם למעלה מ־200 מבקרים, והביא איתו חמישה שרים, 15 חברי פרלמנט ואפילו קרוב ל־60 אנשי עסקים, אני בעצמי הצטרפתי לביקורו בארץ. וזה למרות שכל הזמן הזה הוא תמך בחמאס כי חמאס מבחינתו היה מפלגה אחות. הייתה לו טענה עקרונית.
הוא אמר: "אתם אפשרתם לחמאס להיבחר ועכשיו אתם לא מכבדים את העובדה שהעם הפלסטיני בעזה בחר בהם. בעצמי שמעתי זאת מארדואן. היה כל הזמן פער בין היחס שלו לחמאס, שבעיניו נבחר בעזה בבחירות דמוקרטיות, ובין העובדה שהוא ראה בנו מפתח חשוב בצורה לא רגילה גם לקשר עם ארצות הברית וגם לקשר עם אירופה. המשבר הראשון החריף היה אחרי שאנחנו חיסלנו את שייח' יאסין". מבחינתו חיסלנו איש דתי, נכה, ביציאה מהמסגד. כך זה היה בראייה שלו.
“הטורקים מכירים בכך שהיה ב־7 באוקטובר מקרה טרור קשה, אבל מבחינתם יש פער גדול מדי בין הטרור שנעשה על ידי קומץ של אנשים, ובין המכה שחוטף כל העם הפלסטיני בעזה. הרעב, שיטוח ערים וכדומה. ברור שאני מציג כאן את הקול שלהם, לא שאני מסכים עם כך, ובכלל לא חשוב שזה לא נכון. הם גם פחות מייחסים חשיבות לנושא החטופים”.
ואני שואל: בתוך טורקיה יש מאבק עם הכורדים, בו, כך אני מתאר לעצמי, הם עושים דברים הרבה יותר גרועים. איך זה מתיישב עם ההאשמה שלהם אותנו? “כמובן שהטורקים נלחמים בכל כוחם בכורדים. ואגב, הכורדים מצליחים כמעט מדי יום לגרום להם אבדות, המלחמה מתקיימת כל הזמן, יש מחתרת כורדית פעילה, אבל הטורקים לא מחסלים את כל הכורדים, הם נלחמים רק באלה שהם מבחינתם הטרוריסטים”.
לא הייתי ער לכך שיש מלחמה יומיומית לדיכוי הכורדים, כי מפרסמים בעולם ובארץ רק את המלחמות של ישראל. אני גם לא מאמין שהטורקים נלחמים בכורדים בצורה יותר הומנית מאשר אנחנו נלחמים בחמאס. אם נבדוק, אני בטוח שיש פגיעה באזרחים ובוודאי אין שיירות של סיוע הומניטרי שמגיע בעצם למחתרת הכורדית.
“אם תשאל אותם, זה לא כמו שאתה מתאר. בראייה שלהם להילחם בטרוריסטים זה בסדר גמור, להילחם בכל הכורדים זה לא בסדר גמור. מבחינתם ישראל לא נלחמת רק בטרוריסטים של חמאס, אלא ב־100% של תושבי הרצועה. אני לא מסכים עם העמדה שלהם, אני רק מסביר אותה. הם לא הורידו אף פעם ערים כורדיות, והרי כל מזרח טורקיה הוא אזורים כורדיים. 20% מהתושבים בטורקיה הם כורדים. הם לא שיטחו ערים, הם נלחמים בטרור”.
כמו שאנחנו נלחמים ביהודה ושומרון? “ממש, זו הדוגמה הכי טובה שאפשר לתת. בסיכומו של דבר לנו ולטורקים יש אינסוף אינטרסים משותפים, והמצב הנוכחי פוגע בשתי המדינות. למשל, מה שקורה בסוריה הוא בעיה של טורקיה כמו שזו בעיה שלנו, איראן היא בעיה של טורקיה ושלנו. גם האיסור שהטיל ארדואן על מסחר עם ישראל פוגע בטורקיה. שני שליש מהמסחר הזה הם בכלל טורקיים. הוא פגע בחברות טורקיות יותר מאשר הוא פגע בישראל”.
