שבויים בארצנו: כך תצליחו להתמודד עם עליית המחירים בזמן המלחמה

מאות אלפי ישראלים במילואים, אם ברציפות ואם לסירוגין. הם ובני משפחותיהם כלואים כאן בישראל, ומי שמנצל זאת הם הקמעונאים והיבואנים שממשיכים להעלות מחירים מתוך אמונה שאין ל”כלואים” בעל כורחם ברירה, אלא לרכוש מוצרים במחירים מטורפים.

על פי הנתונים, יצאו מנתב”ג בחודש מאי השנה 512,700 ישראלים - ירידה של 176 אלף לעומת חודש מאי אשתקד (כ־25%). באפריל המריאו 542,500 (ירידה של כ־26%) ובמרץ ארזו לבד רק 394,300 (צניחה של כמעט 40%). הכלואים, מטבע הדברים, חייבים להמשיך לצרוך - הם ובני משפחותיהם חיים ופועלים תחת הדיכאון הלאומי והחשש ממלחמה כוללת. בכדי לפצות עצמם, מי שנשאר בישראל מגביר את הרכישות, בעיקר של מוצרים לצריכה שוטפת המהווים הרגעה ופיצוי נפשי.

שרי הימין זעקו, נתניהו מיסמס: הדיון הלא יאמן בישיבת הממשלה
ביבי אשם, אבל גם אתם: הטעות הדרמטית של אנשי "רק לא ביבי"

גם הצריכה של שירותים מיידים עולה, כגון מסעדות, ברים, הופעות וחופשות בישראל. חוסר הברירה של הישראלים מנוצל היטב על ידי רשתות השיווק והיבואנים, שממשיכים להעלות מחירים ללא פחד מזעמו של הציבור המופנה בינתיים לנושאים לאומיים וביטחוניים. כדאי לשים לב שבולמוס הצריכה מתבטא עתה גם בעלייה חדה ביבוא מוצרי צריכה בשיעור שנתי של 35.4% בשלושת החודשים מרץ־מאי (על פי נתוני הלמ”ס), זאת לאחר עלייה בשיעור שנתי של 22.9% בשלושת החודשים קודם לכן.

היבוא לצריכה שוטפת נסק בשיעור שנתי של 37%, והיבוא של מוצרים בני קיימה עם נסיקה בעשור שנתי של 32.9% בשלושת החודשים האחרונים. ייתכן שבין השאר החליטו הישראלים להצטייד בטלוויזיות גדולות וחכמות לקראת משחקי היורו ולקראת האולימפיאדה שבדרך. בהסחות דעת אנחנו טובים.

במגמת ירידה

הבה ונבדוק, אולי הייתה התייקרות במחירי היבוא ואין ברירה אלא להעלות מחירים? הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האמונה על דיווחי אמת מטבע הדברים, מגלה לנו כי ההפך הוא הנכון: מדד מחירי יבוא מוצרי צריכה לישראל נותר ללא שינוי ברבעון הראשון של השנה, שהוא האחרון שלגביו יש נתונים, וזאת לאחר ירידה של 0.6% ברבע האחרון של 2023. מה קרה למחירים? עלו.

מדד מחירי יבוא מוצרים לצריכה שוטפת - מזון, הלבשה, הנעלה ומוצרים לאחזקת הבית - עלה ברבע הראשון של השנה ב־0.1%, לאחר ירידה של 1.4% ברבע האחרון של 2023. הרגשתם את זה בכיס? לא. היבואנים דווקא העלו מחירים, אף שמדד יבוא מחירי מזון ומשקאות ירדו על פי הלמ”ס ברבע הראשון של השנה ב־0.8%.

ברבע הראשון של השנה מחירי היבוא של מזון, משקאות ותרופות היו נמוכים ב־1.4% לעומת הרבע הראשון של 2023. נמוכים, הכוונה לירידה במחירים עבור היבואנים, בעוד שבשטח, במשך השנה שבין מרץ 2023 למרץ 2024 עלו מחירי המזון, למעט ירקות ופירות, בשיעור של 3%.

מנגד, מחירי היבוא לישראל של הלבשה והנעלה ירדו ברבע הראשון של השנה בשיעור של 4.7% לעומת הרבע הראשון של 2023. בניגוד למחירי המזון, ירידת מחירים זו באה לידי ביטוי במדד המחירים לצרכן ומחירי ההלבשה וההנעלה ירדו בשיעור של 7.1%, והרי לכם מקרה שבו הפחתת המחירים כן הורגשה בכיסו של הצרכן.

גם בסעיף הריהוט ומוצרי החשמל הביתיים נרשמה ירידה במחירי היבוא ברבע הראשון של השנה ב־11.5%. חלק מהירידה הועברה לצרכנים והמחירים בחודש מרץ היו נמוכים ב־2.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

מיד עלה ה”חשד המיידי” כי הלמ”ס אינה בוחנת היטב המחירים, אז בדקנו גם אותה. על פי ארגון המזון של האו”ם, מדד מחירי המזון ירד בשנת 2023 ב־13.8%. בטח לא שמעתם על כך. ב־12 החודשים האחרונים עד חודש מאי, ירד מדד מחירי המזון של האו”ם ב־3.44%. לא הרגשתם את זה.

מתחילת השנה עד חודש מאי עלה המדד ב־1% - וגם זאת רק בחודש האחרון, כאשר קודם לכן נרשמה ירידה. על פי מדד מחירי המזון של האו”ם, מחיר ממוצע של עשרה דגנים (מחיטה ותירס ועד אורז), היה בחודש מאי נמוך ב־8.2% לעומת מאי אשתקד. מחיר הסוכר היה נמוך במאי השנה ב־25.5% לעומת מאי אשתקד. מחיר שמן מהצומח (מבוסס על עשרה סוגי שמנים) היה בחודש מאי גבוה ב־7.7% לעומת מאי אשתקד. ואצלנו? למעט כנראה שמן קנולה - ממשיכים להעלות מחירים.

פה זה לא אירופה

מישהו שאל את עצמו מדוע הרפורמה שיזם שר הכלכלה ניר ברקת, “מה שטוב לאירופה טוב לישראל”, תקועה? משרד הכלכלה חולם על אירופה וביקש רפורמה יסודית שתכלול ביטול רגולציה ותקינה ישראלית בתחומים רבים, בהם מזון, חשמל לבית, צעצועים, רהיטים, מוצרי פנאי ותמרוקים. הכל טוב ויפה, אלא שכבר עשרות שנים מנסים לבצע כאן רפורמות כאלה ואחרות, ובפועל בעלי הזרוע הארוכה, הנוטלת ממיטב כספי הציבור באמצעות תקינה ורגולציה, חיים וקיימים - גם בדור הנוכחי של בעלי השררה העסקית.

שתדלנים של בעלי השררה, בעזרתה של היד הנעלמה, מביאים לכך כי משרדי ממשלה (בעיקר, אגב, משרד הבריאות), אינם מזדרזים לשתף פעולה. כנראה שהתקנים של הגויים באירופה או בארה”ב לא מספיק טובים לנו – אנחנו חייבים תקן ישראלי גאה ומועיל. ליבואנים. וכך מביאה היד הנעלמה לעיכובים משונים בשחרור סחורות בנמלים ובמכס. במשרד התחבורה בוודאי ירוצו לחקור את העניין לעומק.

ואם סחורה כבר הצליחה להיכנס לישראל, בהנחה שלא פג תוקפה בגלל העיכובים בנמלים, ושהמוצר עדיין מבוקש ואופנתי, מתעוררת מדי בעיה נוספת: חשד לתיאום מחירים בין רשתות השיווק. שהרי חלילה וחס שהצרכן לא ייהנה מירידה אפשרית במחיר כתוצאה מתחרות. ממש בימים אלה פרסמה רשות התחרות, לאחר שהתעוררה מתרדמת ארוכת שנים, כי היא בוחנת חשד לתיאום מחירים בין מנהלים של רשתות שיווק.

פה המקום לגלות לרשות התחרות כי ברשתות שיווק מסוימות התפתח משחק “המחיר הנעלם”: מחביאים את המחירים מהציבור באמצעות אי־סימונם על המוצר (כנדרש בחוק). והצרכן? ינחש כמיטב יכולתו – וישלם מחיר מופקע בקופות. ובכל זאת, לטובת קוראינו הנאמנים, נציין מספר עצות להתמודדות עם יוקר המחיה בזמן מלחמה, בתחומים שונים.

חשמל - על פי הרפורמה בתחום פועלות כבר שבע חברות המספקות חשמל בתעריפים נמוכים משל חברת החשמל, דרוש לכך מונה חשמל חכם שעלותו כ־250 שקל. מומלץ בעיקר לבעלי רכבים חשמליים הנטענים בלילה. כדאי גם לנקות באופן סדיר את מסנני האבק של המזגנים, להחליף מכשירי חשמל ישנים וזוללי אנרגיה (בעיקר בעלי גוף חימום).

מים - אם נוספו בשעה טובה בני משפחה ליחידת המגורים, להודיע לרשות המקומית או לחברת המים, כדי לשנות את מחיר הצריכה שבהנחה.
ארנונה - אזרחים ותיקים זכאים להנחה בארנונה עד לשטח של 120 מ”ר. בנזין - אפשר לחסוך שקלים רבים בתחנות הדלק של חברת טן. תחבורה - רב־קו, נסיעות שיתופיות וריכוז נסיעות למספר יעדים.

ירקות ופירות - רשתות שיווק מסוימות מציעות מחירים נוחים יותר בימי שלישי. מזון יבש - ישנן רשתות זולות יחסית כגון אושר עד, יש חסד, חצי חינם ו־BOOOM. הוצאות בגין הקניות - לקבוע מראש תקרת סכום חודשי כולל ולא לחרוג ממנו. המשמעות היא לא להתפתות למוצרים שכלל אינכם זקוקים להם והם ב”מבצע”.

מותגים - לא חייבים. אופנה מהירה - לא אצלכם. שכר דירה - לא חייבים לגור בלב גוש דן, אפשר לגור לאורך ציר הרכבת הקלה במרחק של חמש דקות הליכה מהתחנה. אינטרנט ושירותי תקשורת - עם קצת עבודה ויכולת מיקוח, ניתן לחסוך עשרות עד מאות שקלים בחודש. דעו לכם כי התחרות גדולה, החברות כבר מושקעות וחייבות לחלץ את ההשקעה.

סלולרי - לא לשכוח כי לאחר תקופת ההטבה המחירים קופצים. הקפידו לבדוק את החשבונות שלכם. טיסות לחו”ל - אפשר לרכוש כרטיסים זמן רב מראש, כבר לחגים ואפילו לפסח הבא. סלולרי לטיול בחו”ל. מכשירים רבים כוללים טכנולוגיית סים אלקטרוני. מוכח, עובד וחוסך מאות שקלים לנסיעה.

תשלום דמי ניהול בחברות פנסיה והשתלמות - לברר אצל האחרים מה הם מציעים, לבדוק ביצועי החברות בגמל.נט של משרד האוצר. למי שאינו טס לחו”ל. פסטיבלים עירוניים ותערוכות בחינם וגם שימוש בכרטיסי מועדוני ארגוני עובדים שמציעים הנחות של ממש בשל כוח הקנייה שלהם. ולבסוף - לנהל תקציב משפחתי באקסל ולתעד יעדים לעומת ביצוע. עצם הרישום יביא לחיסכון רב. בהצלחה.