1. פרשת שמות
פרשת השבוע בפוליטיקה הישראלית היא פרשת שמות. היא מתכתבת עם אחד הנושאים האזוטריים שנדונו בממשלה השבוע והוא הוספת המילים "ביטחון המזון הגולמי" לשמו של משרד החקלאות. ברגע האחרון הורדה המילה "גולמי", שמה יודבק חלילה לשמו של השר אבי דיכטר הביטוי גולם.
שינוי שמו של משרד ממשלתי אמור להיות לא עוד שליפה מהמותן. הקפריזה כרוכה בהחלפת הטפסים, הלוגו, הפרסומים באתרים וכד'. על פי ההערכות, הקוסמטיקה כרוכה בהוצאה של כ־1.5 מיליון שקל. מדוע הוחלט על החלפת השם? כדי לכסות על שלל מחדלי הפעילות במשרד. דיכטר הוא לא שר החקלאים אלא שר החלכאים. השם "ביטחון תזונתי" נשמע יותר רציני בזכות המילה "ביטחון".
"לא שווה, גיהנום": מחבל מתאר את החיים בכלא אחרי שבעה באוקטובר | צפו
תדחה מלחמה רחבה: הגעה לעסקה עם חמאס תאפשר לנסראללה להציג "ניצחון"
אז סוף־סוף אפשר לומר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' צודק כשלכל משפט שלו הוא מוסיף את צמד המילים "בעזרת השם". אלא שהשם עולה הרבה כסף, ועבודת השם שאליה מכוון סמוטריץ' כרוכה - כפי ששר האוצר יודע - בהוצאת הרבה מאוד כסף. ממשלת מחדל 7 באוקטובר של נתניהו מקווה שפירוטכניקה מילולית תחפה על שפע כישלונותיה בביטחון, ביוקר המחיה ביחסים הבינלאומיים ובמה לא. היא מחוללת שמות באזרחיה ובאותה העת משתמשת במחוללי שמות ובמכבסת מילים העובדת 24/7 לייצור הנדסת תודעה בסגנון מכונת רעל סובייטית.
בישיבת הממשלה השבוע לדוגמה הותקפה היועצת המשפטית לממשלה דרך בולדוגים כמו דודי אמסלם, בניסיון בוטה לקעקע את שלטון החוק, וזה מה שבאמת מעניין את הממשלה. מדובר במופרעות סדרתית. עם פרוץ המלחמה בעזה ניסו אנשי נתניהו להדביק למחדל הגדול ביותר ממלחמת העצמאות שמות לאומיים כמו "מלחמת בראשית" או "מלחמת שמחת תורה" המנותקים מעומק המחדל: בראשית מתחרז עם בריאת העולם, אז יופי שנתניהו ברא לנו מלחמה. ואיך אפשר בכלל לגשר בין המילים "שמחת (תורה)" למלחמה.
טוב שהצעות אלה, כמו הצעות אחרות לשם המלחמה כמו "טבח נתניהו", נגנזו. בסופו של דבר נתניהו מורח אותנו בצמד המילים "ניצחון מוחלט", שקודם בלהט על ידי ביביסטים. האם לא די בכך שנגיע לניצחון ונוותר על התוספת "מוחלט"?
הגדיל לעשות איתמר בן גביר, שעם מינויו כשר שינה את שם המשרד מ"המשרד לביטחון פנים" ל"משרד לביטחון לאומי". הפרחח שבתפקידו, שומו שמיים, הוא האחראי על שב"ס, היינו האחראי המרכזי לשחרור מנהל בית החולים שיפא בעזה. השם המפוצץ "ביטחון לאומי", שהודבק למורשע בפלילים שלא שירת אפילו דקה בצה"ל ועוד מעז לצאת בביקורת כנגד ראש השב"כ, הוא שיא הטירוף.
המילה "לאומי" היא מפלטם הנוח של הנבלים, המייצרים פטריוטיות מזויפת ולאומנות בגרוש. אפשר להבין ללבם של אלה שהעדיפו לקרוא למשרדו של בן גביר "המשרד לביזיון/חידלון לאומי" או לבן גביר עצמו "שר הטיקטוק" או "שר הפיתות".
אבל אחראי־העל הוא נתניהו, שאינו בוחל במינוי שום מופרע לשרידותו. אותו נתניהו מנצח על קקפוניית המילים זה 15 שנה. אלוף ההבטחות המילוליות הריקות מתוכן, כתרמיל אפונה ללא אפונה, מכר לנו מאז אין־ספור שקרים על "חיסול החמאס", "פסע מהניצחון", "חיסול הבירוקרטיה", "חיסול יוקר המחיה" ו"חיסול מחירי הדיור".
אבל תמיד זה לא קרה באשמת אחרים: זה השמאל שקלקל, המפגינים שאיימו, הצבא שכשל, חמאס שאכזב, בג"ץ והשופטים, החוקרים, ועדות החקירה והאמריקאים, שעצרו משלוחי נשק. ורק ביבי המלך נותר צדיק כמו גאון הדור. וזה מתחבר יופי למשפט "מילים כמו חול ואין מה לאכול".
2. עקשנות הנגיד
ביום שני הקרוב תתפרסם ההודעה התקופתית של הוועדה המוניטרית בבנק ישראל על ריבית יולי. לא צריך לעצור את הנשימה. הריבית לא תרד גם הפעם. בגלל מכלול הנסיבות היא תישאר ברמתה הגבוהה זה כחצי שנה של 4.5% לשנה. הריבית תקועה בגלל העלייה בציפיות האינפלציה, החשש מפריצה נוספת במסגרת התקציב, שתביא לגידול בגירעון, והפחד הבלתי מופרך ממלחמה בלבנון שאת סופה מי ישורנו.
עם כל כך הרבה סימני שאלה, רק כלכלן חסר אחריות הלוקה בחוסר שיקול דעת כרוני ימהר להוריד את הריבית. על הנגיד פרופ' אמיר ירון יש הרבה מה להגיד - אבל חוסר זהירות או היעדר אחריות זה לא אצלו. אז הריבית לא תרד, אבל השאלה היא אם זה יקרה בהודעת הריבית הבאה. לנוכח ריבוי סימני השאלה, קשה מאוד לנבא.
בקנה מידה של הסתברות, מדובר בהסתברות נמוכה מאוד. מדוע? ראשית, קשה להאמין שממשלת נתניהו תיישם במסגרת תקציב 2025, שיגיע לשולחנה בקרוב, צעדים אמיצים לצמצומו. מהם צעדים אמיצים? למשל התייעלות וצמצום משמעותי של כספים קואליציוניים או סגירת משרדי ממשלה לענייני כלום ושום דבר. האם זה יקרה? עניתם נכון! כל עוד הדבר תלוי בו, נתניהו יעדיף לחסוך בהוצאות צבע השיער שלו מאשר להעז לפגוע לרעה באחד ממרכיבי הקואליציה.
ניתן להירגע גם מכיוונים נוספים: יו"ר ההסתדרות, ארנון בר־דוד, יעדיף לעשות מאה שכיבות סמיכה ואחרי כן עמידת ראש - לפני שיסכים להקפאת שכר במגזר הציבורי או לקיצוץ בהטבות המס לחוסכים לפנסיה כפי שבאוצר מפנטזים. ואולי יעלו את מס ההכנסה או ישחקו אותו? גם מזה אפשר לשכוח. לכל היותר, בעניין המסים יעשו בשקט צעדים סמליים, כמו ביטול חלקי של פטורים ממע"מ על מוצרים מסוימים.
מה שברור הוא שהמהלך של שחרור "רווחים כלואים", הכולל חלוקת דיווידנד במיסוי מופחת, ייצא אל הפועל אם כי בדרך של פשרה. זאת הדרך הקלה ביותר לגביית מסים, למרות נזקיה ארוכי הטווח. אבל אפשר להיות בטוחים כי הצהרות על "רפורמות", "מלחמה בהון השחור" ו"צמצום פערים" יהיו מכאן ועד להורדה חדשה. כלומר בעניין התקציב הנגיד לא יכול לבנות על הממשלה הנוכחית, וכל עוד זה לא יקרה, הריבית הגבוהה תישאר.
אז הגירעון יישאר גבוה, ורמת הסיכון רק תעלה. ומה בדבר מלחמה אפשרית בלבנון? זאת שאלת מיליון הטילים. נתניהו משחק צ'יקן מול מנהיגי המערב, עם שיחות תדרוך וחשיפה פומבית של העלאת כוחות צה"ל לצפון. הז'יטונים על חשבוננו.
מדינות אירופה מיהרו לשלוף את אזרחיהן מלבנון, ועדיין זה לא אומר שתהיה מלחמה. אישית אני מאמין, ואולי יותר מקווה, שלא תהיה מלחמה אלא ייחתם הסדר מדיני. הלוואי שאהיה צודק. אבל נגיד בנק ישראל, שלא מסוגל לנחש את ביבי, לא לוקח סיכונים ובצדק. מה שנותר לעשות הוא הפעלת מדיניות מוניטרית מצומצמת, שעיקרה השארת ריבית גבוהה כדי להילחם בסיכוני האינפלציה. הכתובת לטענות בעניין הריבית הגבוהה היא הממשלה, שפוחדת מקבלת החלטות אמיצות.
3. תעלומת הבורסה
הבורסה לני"ע שבניהול איתי בן זאב פרסמה השבוע סקירה כלכלית כללית, הכוללת את סיכום נתוני המסחר במחצית 2024. הסקירה משקפת במלואה את תוצאות המלחמה והשפעתה על הכלכלה. שפע הנתונים משקפים את הלכי הרוח הכלכליים, ומחירי המניות ואיגרות החוב מנקזים לתוכם את כל ההשפעות הללו. מומלץ בחום לקרוא את הסקירה המקצועית המלאה המופיעה באתר הבורסה לני"ע.
מדד ת"א 125 עלה במחצית 2024 ב־3%, ומדד ת"א 35, המשקף את נתוני המסחר ב־35 המניות הגדולות, עלה ב־6%. איך מסבירים את הפער בין שני המדדים? בעיקר בזכות המניות הדואליות (הנסחרות בו־זמנית בתל אביב ובניו יורק). מניית נובה זינקה ב־76%, טבע טיפסה ל־62%, קמטק זינקה ב־89%, וטאואר הוסיפה 31%. מאידך מדד ת"א 90 ירד ב־3.5% בגלל מניות הנדל"ן, שמשכו אותו כלפי מטה.
עליית מדדי המניות (בעיקר כאמור בעיקר בזכות מניות חו"ל) משתקפת בביצועי גופי החיסכון ארוכי הטווח. קופות הגמל וההשתלמות הניבו במחצית 2024, בזכות ההשקעות בחו"ל, תשואה של 5.5%. השגת תשואה כזאת בתקופה של מלחמה אינה עניין של מה בכך, והיא מעוררת השתאות. בתי השקעות שהשכילו לנתב את השקעותיהם לחו"ל, הניבו תשואה גבוהה מהמתחרים.
אופנת ההשקעות בחו"ל גם מתאפיינת בהנפקת קרנות העוקבות אחר מדד S&P 500. ניתוב ההשקעות לחו"ל הוא תופעה עצובה, המאפיינת את מרבית הגופים המוסדיים. במקום שהמוסדיים ישקיעו עשרות מיליארדים בכלכלת ישראל דרך השקעות בקרנות הייטק, תשתיות, אנרגיה, תעשייה ונדל"ן, הם מנתבים את הכסף לתועלת כלכלות ארה"ב ואירופה.
ומתי יגיע הכסף אלינו? בין השאר דרך החזרת אמון המשקיעים בבורסה. אלא שנתוני המסחר מצביעים אחרת. המחזור היומי הממוצע בשוק המניות הסתכם במחצית 2024 ב־2.2 מיליארד שקל, גבוה ב־8% מהממוצע ב־2023. זה המחזור היומי במניית "בלו צ'יפס" אחת בארה"ב. הגיוסים בשוק המניות הסתכמו בסכום עלוב יחסית של 3.6 מיליארד שקל, בדומה לתקופה המקבילה. את ההנפקה הגדולה ביותר הובילה אל־על, שניצלה את הזינוק במחירי הטיסות עקב המלחמה וגייסה במרץ 511 מיליון שקל. זו הנפקת המניות הגדולה ביותר השנה.
ומה קרה בשוק איגרות החוב? אגרות החוב של הקונצרנים הגדולים עלו ב־2%, בעוד איגרות החוב הממשלתיות ספגו ירידות חדות של 7.8% בממוצע. התשואה לפדיון באג"ח ממשלתי שקלי לעשר שנים עלתה ל־5.1%, שיא של 13 שנה. המשמעות פשוטה: רמת הסיכון של ההשקעות עלתה בעקבות המלחמה, והיא משתקפת בתשואות. רמת הסיכון התבטאה בעליית מדד הפחד ובהורדת דירוג האשראי של ישראל.
הגידול בגירעון ל־138 מיליארד שקל מחייב את הממשלה לקבץ נדבות בבורסה. עקב כך הריבית הנדרשת גבוהה יותר. גיוסי האוצר הסתכמו במחצית השנה ב־95.7 מיליארד שקל. 28.7 מיליארד שקל נוספים גויסו בהנפקות חו"ל. בשנת 2023 כולה גויסו 86.7 מיליארד שקל. למי שיש עדיין ספק, סקירת הבורסה מוכיחה שלמלחמה יש השפעה ישירה על השווקים הפיננסיים ובעקיפין על הכיס שלנו. היא מתבטאת בריבית גבוהה המכבידה על מקבלי המשכנתאות, בתשואות נמוכות באפיקי ההשקעה הסולידיים, הפוגעות בחסכונות, ובבריחת כספים לחו"ל, שמקטינה השקעות.
ועדיין, הפגיעה במשק הישראלי נמוכה מהצפוי. הרפורמות ב־20 השנים האחרונות הפכו את השווקים הפיננסיים לפתוחים. יש אפשרות להוציא השקעות לחו"ל ובזכות זה למתן את ההשפעות השליליות של ההשקעות המקומיות. כשתסתיים המלחמה, אינשאללה במהרה בימינו, המגמות הללו יתהפכו.
4. היי דימונה
באחרונה משוגרות יותר ויותר הודעות על התפתחויות עסקיות בעיר הדרומית דימונה. דוגמאות מהשבוע שעבר: מחסני השוק פותחים סניף גדול בדימונה. חדר כושר חדשני נחנך בשכונת ממשית. "ההודעות אינן מקריות. זה העשור הטוב ביותר לדימונה. קיבלתי את העיר עם 32 אלף תושבים ו־10,000 בתי אב. כיום יש 42.8 אלף תושבים בעיר. ומספר בתי האב מתקרב ל־20 אלף. ב־2018 חתמתי על הסכם גג של 30 אלף יחידות דיור וצחקו עליי.
"אמרתי שדימונה תקרא 'בירת הנגב המזרחי', וגם אז צחקו עליי. מאז בניתי עשרת אלפים דירות, ונבנה עוד עשרת אלפים עד 2026. השבוע חנכתי שכונה על שם המפקד שלי בצבא, אמנון ליפקין שחק. אני 11 שנה בתפקיד, ותודה שזה הספק לא רע". הדובר הוא בני ביטון, ראש עיריית דימונה.
ביטון עלה לכותרות בשבועות האחרונים כשהתנגד לחוק הרבנים בצורה נחרצת והזהיר במילים חריפות שהמהלך עלול להוביל לנפילת הליכוד.
"אני לא מצטער על הביקורת. חזרתי על הדברים בפגישה של ראשי הערים עם נתניהו. ועובדה שהחוק הזה בסופו של דבר נפל".
עוד לפני שנגיע לענייני פוליטיקה, ספר לי כיצד מתנהלת העיר ומה הם הישגיך.
"חוץ מענייני הדיור, חייבים להזכיר את מערכת החינוך הטובה בדימונה, שהיא במקום הראשון מאילת ועד אשדוד. היא זכתה בשלושה פרסי חינוך ארציים, וזה בזכות ההון האנושי, המנהלים והמורים והצוות החינוכי בדימונה, שהוא אחד הטובים. אז נכון שטאלנטים כמו דידי הררי, אופירה אסייג, לוסי אהריש ואחרים עזבו את העיר, אבל יש הרבה שחוזרים, ובעיקר צעירים. הצלחתי להחזיר את בתי ובני לדימונה, כי מחירי הנדל"ן שפויים. דירת מחיר למשתכן ארבעה חדרים עולה 700 אלף שקל, ואת זה לא תמצא בשום מקום".
הצלחת להחזיר את הילדים שלך, אבל צעירים רבים ממשיכים לעזוב.
"זה נכון ונמאס לי 'לייצא' את הילדים לאזור המרכז. החלטתי לשנות לחלוטין את פניה של העיר, וכבר בשנה הראשונה לכהונתי הגדילה הקריה למחקר גרעיני את הארנונה ממיליון שקל ל־22 מיליון שקל לשנה, המועצה המקומית תמר משלמת מיליוני שקלים. בסיס חיל האוויר נבטים משלם מיליונים. בסך הכל הוספתי לגבייה השוטפת 65 מיליון שקל - וכאן התחיל המהפך. בזכות הכסף אתה יכול לקבל החלטות ולפתח את העיר. פתאום אף אחד לא עוזב את העיר ויש חבר'ה צעירים".
"זוג צעיר שעובר לדימונה שואל קודם כל על מערכת החינוך, ולאחר מכן על ההטבות במס, המאפשרות לחסוך עד 5,300 שקל לחודש בזכות אי־תשלום מס. בנוסף, האבטלה ירדה מ־16.5% ל־4.4%. הגיעו לעיר חמש חברות הייטק עם 550 עובדים, ואני מקים מרכז חדשנות ב־45 מיליון שקל".
תעריפי הארנונה הולכים לעלות בשנה הבאה ב־5.3%. האם יש לכך הצדקה?
"אני נגד ההעלאה. נטל הארנונה מספיק גבוה גם כך על האזרחים בגלל הטייס האוטומטי. אני סגן ממלא מקום יו"ר מרכז השלטון המקומי, וזאת גם עמדת המרכז. יש 194 רשויות שמקבלות מענקי איזון ואסור להן להפחית את הארנונה. אנחנו דורשים להעביר את הסמכויות לקביעת התעריפים אלינו, אבל משרד הפנים לא מאפשר. תעריפי הארנונה הנוכחיים הם הגזמה, ומדובר בהמון כסף לאנשים שעברו קורונה ומלחמות. אנחנו עדיין במלחמה. הממשלה חייבת להכניס את היד לכיס".
"מדובר באירוע לא פשוט. גם אצלנו בדימונה יש התמרמרות, למרות שהתעריף בארנונה הוא 43 שקל למ"ר לעומת ממוצע של 55 שקל למ"ר בשאר המקומות. אני לא רשאי לוותר, כי אני רשות שמקבלת מענקי איזון. עברנו שנה קשה מאוד".
למרות כל הדברים הטובים שאתה מונה, אין עדיין מספיק נהירה לעיר.
"תזכור מה שאני אומר לך: בחמש השנים הבאות דימונה תהיה העיר שתצמח הכי הרבה בישראל בזכות עתודות קרקע לבנייה שמחכות לאישור בוועדה המחוזית. לי יש עתודות לפרויקטים של בנה ביתך, ומדובר בקרוב ל־2,500 יחידות דיור. אני מאמין שזה יחזיר את הצעירים. שר השיכון ומנכ"ל רשות מקרקעי ישראל ביקרו אצלי והצעתי שיחלקו מגרשים לחיילים משוחררים ב־100 אלף שקל. בעקבות זאת יבואו הילדים, ומקומות תעסוקה איכותיים בתחום ההייטק יגדלו. זה הפוטנציאל הכי גדול. דימונה היא העיר היחידה שלא נפגעה ממופע הזיקוקים שהתרחש במוצאי השבת שבה ישראל הותקפה בטילים על ידי איראן".
האם חששתם מפגיעה בכור?
"עודכנתי בבוקר של אותה שבת על התקיפה האפשרית, ועדכנתי את התושבים בהתאם. המטרה הייתה נבטים ולא הכור. העיר שלווה, ואנחנו ערוכים לכל מה שיקרה. הסכנה האמיתית היא מהצפון, ואנחנו ערוכים אפילו למתקפה מהצפון, מתימן ומעיראק. בעצם, אנחנו מוכנים לתקיפה מכל מקום, כי אנחנו מודעים למיקומה האסטרטגי של העיר".
נחזור לחוק הרבנים. מה הקפיץ אותך בעניין החוק בישיבה בוועדת החוקה?
"זה לא סוד שאני חבר מאוד קרוב של ביבי נתניהו, ואני לא מסתיר את דעתי. אני אוהב את ראש הממשלה ומעריך אותו, והפיתוח של דימונה זה גם בזכות נתניהו. נשארתי תומך אדוק של נתניהו. את כל הטענות נגדו, כולל הקמת ועדת חקירה, צריך להשאיר אחרי המלחמה, ובינתיים לתת לממשלה ולצבא יחד לסיים את המלחמה.
"יש לי ניסיון רב־שנים והמון שעות עם נתניהו כבר משנת 1996. ייתכן שהיחס בעולם כלפיו השתנה לרעה. אבל אני אומר כעת 'בואו נהיה מאוחדים'. אנחנו ברשויות המקומיות בחוד החנית של המאבק. לדעתי את תפקוד נתניהו עד 7 באוקטובר ואחריו צריכה לבדוק ועדת חקירה, וקודם לכן חשובה החזרת השבויים".
האם לדעתך ביבי צריך להמשיך?
"כן. כרגע הוא צריך להמשיך. אחרי שתקום ועדת חקירה אחרי המלחמה אקבל כל החלטה שלה. אבל שלא תחשוב שאין לי ביקורת על תפקוד הממשלה. למשל חשבתי בזמן אמת שלא צריך לפטר את יואב גלנט, ואמרתי את זה גם לנתניהו. אני ביביסט על תנאי.
"יש לי ביקורת חריפה גם בעניין חוק הגיוס. כולם צריכים להתגייס, ואני אומר את זה כמי ששירת כצנחן. אסור שתהיה איפה ואיפה. בג"ץ אמר את דברו, וכפי שבגין קבע - יש שופטים בירושלים. אנחנו נפעל בדיוק לפי החוק. אני אומר: שבו עם הצבא ותסיימו את החרפה הזאת, כי לא תהיה להם ברירה".
אבל מה יקרה אם לא יגיעו להסכמות?
"אז הממשלה תיפול. יש קווים אדומים שאסור לחצות, וכך גם אצל חברי הכנסת בליכוד. מדינת ישראל היא לפני הפוליטיקה והליכוד וכל השאר. צריך לכבד הסכמים. אני בעד הדת ובניתי בעיר שמונה בתי כנסת".
איך הצלחתם להסיר את חוק הרבנים, המכונה חוק הג'ובים?
"גם יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס וראש עיריית אשקלון תומר גלאם חשבו בדיוק כמוני ודיברנו מדם לבנו. בפגישה עם ביבי הסברנו לו מדוע הוא חייב להסיר את החוק. הזהרתי שאם החוק יעבור הקואליציה תיפול, ואני לא רוצה שהיא תיפול".
"כמו כן הסברנו לו שיש עשרה חברי כנסת מהליכוד המתנגדים לחוק ובכל מקרה הוא לא יעבור. הסברנו את הדברים האלה גם ליו"ר הכנסת וגם ליו"ר הקואליציה. ראש הממשלה הבין אותנו וביקש בכל זאת לנסות ללכת לקראת דרעי, אבל אמרתי שבגלל חוק כזה הממשלה תיפול".