חוק הגיוס החדש, איך שלא יאושר פוליטית ואיך שלא יבוצע מעשית, ייזכר כפשיטת רגל אידיאולוגית ומוסרית של מפלגת יהדות התורה. אין בזירה הפוליטית בישראל מפלגה מוכתמת, מושפלת ומובסת עם כישלון מהותי, הפסד צורב וחידלון יסודי יותר מאשר יהדות התורה אחרי שיאושר חוק הגיוס החדש. אין בפוליטיקה בישראל שרים וחברי כנסת נכלמים יותר, נעלבים יותר, נלעגים יותר מאלו המייצגים את יהדות התורה. אישור חוק הגיוס החדש חשף, הפך וקבע אותם כחסרי אונים, אובדי דרך ועצות. מצב שבעצם הם שקועים וכבולים בו זה מכבר.
הרצח נמצא בתהליך בישול איטי וה״שף״ הוא נתניהו בכבודו ובעצמו
נסראללה שומע? ישראל במסר מאיים לחיזבאללה
עובדה שמעצימה את הידרדרות מעמדם של שרי וחברי הכנסת של יהדות התורה לשפל בנמיכות חריגה היא שלמרות כישלונם הצורב בבלימת חוק הגיוס, הם אינם נוטשים את הקואליציה. הם מתנגדים, שוללים ופוסלים את חוק הגיוס; העיתונים והשבועונים שהפלגים החרדיים והחסידיים ביהדות התורה מוציאים לאור פרסמו כותרות שגינו ותקפו את החוק במילים חריפות ונוקבות; נגד השרים וחברי הכנסת של יהדות התורה מתקיימות הפגנות סוערות שמשתתפיהן הם צעירים חרדים, תלמידי ישיבות. באחרונה התחילו גם ראשי ישיבות וגדולי תורה ליטאים להתבטא בפומבי לא רק נגד חוק הגיוס, אלא גם נגד התנהלותם הנכנעת והפשרנית של שרי יהדות התורה.
כל זה לא מזיז לגפני, לא נוגע ללבו של גולדקנופף, לא אכפת לאייכלר ולא מעניין את פרוש. הם אינם מראים סימן ואות לכך שבדעתם לנטוש את הקואליציה שלא העניקה להם שום הישג ורווח מהותי, מלבד משרות וכהונות שאינן תורמות, אינן מקדמות כהוא זה את ערכי היהדות והתורה שהם מתיימרים לייצג.
ההיצמדות הזאת לקואליציה איננה בגלל דחף של אחיזה בקרנות המזבח. היא תולדה של נאמנות, מסירות והיכנעות ללא מעצורים ובאופן טוטאלי לבנימין נתניהו כראש ממשלה. לא במרכז הליכוד ולא בצמרת הליכוד יש תמיכה בנתניהו שמגיעה למידת התמיכה וביטוייה הקיימת בקרב אנשי יהדות התורה. גפני, גולדקנופף, פרוש ואייכלר הפכו את נתניהו למה שהתורה מכנה “אלוהים אחרים”. הם לא אוהדים את נתניהו. הם סוגדים לו. עסקן ותיק ידוע בחסידות בעלז אמר לי: “גפני לא ממתין למשיח ולא מתפלל לבואו. בשביל גפני נתניהו הוא המשיח”. עסקן בכיר בחסידות גור סיפר לי ש”כשליצמן היה מקבל טלפון מנתניהו הוא היה מתרגש כאילו קיבל בת קול משמיים”.
השרים וחברי הכנסת של יהדות התורה החליטו שלא יכול להיות מצב בלי נתניהו כראש ממשלה. האמונה בו הפכה אותם עיוורים פוליטית, משותקים כראשי מפלגה שיכולה הייתה להיות גורם נוכח, פעיל ומשפיע בזירה הפנימית, במיוחד בתקופה כה גורלית וקריטית שישראל חווה. הם צריכים לא רק לנטוש את הקואליציה. אם הייתה להם טיפה של יושרה, אחריות ציבורית ואומץ לב מוסרי הם היו צריכים להתפטר ולפנות את מקומותיהם לכוחות חדשים, רעננים ויעילים שחצרות החסידויות מבורכות בהם.
