אין לנו מושג עד כמה אין לנו מושג להעריך, להבין ולהכיר את גדולתו של הרבי מליובביץ', האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון זכר צדיק לברכה, שביום שלישי, ז' תמוז, ימלאו 30 שנה לפטירתו. זאת אמירה בעל תוקף לא רק למי שאינם שומרי תורה ומצוות. גם חסידים, כולל חסידי ליובביץ', חב"דניקים, לא מסוגלים להבין את ענקיותו של הרבי זצ"ל. זה נכון גם לגבי רבנים ליובביצ'אים, פעילים שכותבים ומפרסמים את הגיגיהם על הרבי, לציון יום הזיכרון ה-30 שלו.
מה שלא קשה להשיג ולהבין ואולי אפילו מדאיב ונוגע ללב, עד כמה בעידן של משבר מתמשך שכמותו לא חוותה ישראל מאז קיומה, חסרה, נעדרת ואיננה בנמצא דמות תורנית, רוחנית, מוסרית, מנהיגותית ברמה, בהיקף בנוכחות פעילה כפי שהיה הרבי מליובביץ'. חסרון שמורגש במיוחד במגזרים החרדיים והחסידיים בישראל.
כל הסימנים מעידים על כך: נתניהו לא מתכוון לסיים את המלחמה
"נס"? ההתרברבות של סטרוק פוגעת קשות בהתיישבות ביהודה ושומרון
הרבי היה דמות נדירה, מיוחדת ויחידותית גם ואולי במיוחד כאדמו"ר חסידי, כמנהיג חצר חסידית. יש לו מקום מיוחד בקורות תנועת החסידות, במיוחד בתקופה שאחרי השואה, שנות שיקום והתחדשות תנועת החסידות. מחדר קטן ודל בבניין ברובע קרון-הייטס בברוקלין, הרבי מליובביץ' הנהיג לא רק את חסידות ליובביץ'. בשקט, בשלווה, בצניעות, בענוותנות, הוא השפיע, הוביל, הכתיב, ניווט חלקים גדולים בקרב העם היהודי, בתפוצות ובישראל.
הייתה לי זכות מיוחדת להיות מקורב לרבי. אינני חסיד ליובביץ'. זכיתי ליחס מיוחד ממנו. הוא קיבל אותי למה שקוראים בחסידות ליובביץ' "יחידות" ארבע פעמים. ישבתי מולו ביחידות ארבעה לילות. כשהתנצלתי בפניו שאני גוזל מזמנו ואשלח לו שאלות במכתב. השיב לי, "קום אריין, קום אריין", כנס אלי, כנס.
כתבתי ופרסמתי הרבה על השיחות ששמעתי ממנו. הוא דיבר בגובה העיניים. בלי לתת לאיש שיחו שמץ של תחושת אי-נוחות או נמיכות קומה מולו. זכיתי גם לנזיפה ממנו. פומבית. הוא הכריז על יום צום ותפילה לציון אירוע שאינני זוכר את אופיו. כתבתי ופרסמתי מאמר שהטיל ספק עם האירוע הזה ראוי וצריך ליום צום. בדברים שנשא בהתוועדות, הרבי התייחס למאמר, הפריך ודחה את תוכנו. שלחתי לרבי מכתב סליחה שעליו השיב לי במכתב מפויס.
הרבי היה סמל חי, מופת פעיל, דוגמה קורנת של אהבת ישראל וכבוד לבני אדם. הוא צעד מביתו לבית המדרש לבדו, בלי משמשים, כשספר תחוב לו בבית השחי. כשנתקל ביהודי, היה מרכין ראש לאות כבוד ושואל באנגלית, "מה שלומך?". כשמולו בא לקראתו לא יהודי, היה הריב שואל 'מה שלומך?" בלי להרכין ראשו. בקראון הייסט יש גברים שחורים שמספרים שכנערים כשיחקו ברחוב, הרבי היה ניגש אליהם ומחליף איתם מילים.
הרבי מליובביץ' היה גאון עצום בתורה. ידע את התורה כולה. כשרבנים ותלמידי חכמים היו מטלפנים אליו ושואלים למקור של רמב"ם קשה או תוספות מסובך, הרבי היה עונה להם מיד לתוך הטלפון ומסביר להם את המקור. בפני אדמו"ר חסידי מישראל שביקר אצלו הרבי אמר לו בנימה של מורת-רוח, "פוקדים אותי רבים אבל בלימוד אין לי עם מי לדבר".
הרבי חי חיי צניעות באופן קיצוני. כשישב 'שבעה' על פטירת אשתו, חסידים שביקרו אצלו, נדהמו מהעוני והדלות בביתו. הרבי לא ביקש אף פעם מאומה מהמשמשים וממקורבים. היו מהם שידעו להבחין מתי הוא זקוק לבגד חדש או לנעלים ונחפזו לקנות עבורו. יש פרקים בתולדות חייו, שחסידי ליובביץ' קשישים מעדיפים שלא לדבר. לפני מלחמת העולם השנייה הרבי התגורר שנים אחדות בפאריז ולמד בסורבון. לפי סיפור שלא מדברים עליו, הרבי המציא מתקן מיוחד שנכנס לשימוש בצוללות אמריקאיות והרבי היה מקבל מענק מהצי האמריקאי.
מה היה הרבי זצ"ל אומר על הבעיות והמצוקות שישראל מתמודדת עמן היום? בנושאים של בטחון וצבא, הרבי היה נץ. במלחמת יום כיפור, כשצה"ל הגיע לשערי דמשק, הרבי העביר על ידי שליח מסר למשה דיין שבו המליץ שצה"ל יכבוש את דמשק. משה דיין דחה את ההצעה. מול הפלג הליטאי ירושלמי קיצוני, החב"דניקים הם הפלג המתון, המפויס המקרב. חב"דניקים צעירים מתגייסים לצה"ל גם כשאין מלחמה. הרבי היה לדעתי מעודד את צה"ל להילחם. הרבי היה מכריז על יום צום ותפילה לשלום החטופים. הוא היה מעורה ועוקב באופן מוקפד על כל מה שקורה בארץ. היו שומעים ממנו הרבה בימים טרופים. הרבה מעודד, מאחד ומלכד.
הרבי מליובביץ' היה בחייו התגשמות חיה, פעילה ובלתי פוסקת של חכמה בינה ודעת. זכר צדיק לברכה.