"אתה מאפשר רוח רפיסות, תסתכל לחיילים בעיניים". כך צרחו על שר הביטחון דיירי אגם הדרעק של הליכוד, משה סעדה ואביחי בוארון, במליאה של הדרעק. אין בטיפוסים האלה כלום, בסך הכל הם רצו לתפוס שורה בעיתון, כדי שנדע שהם קיימים, ואני מצר על כך, בתוך הסחלה של "נבחרי ציבורררררר". אבל הם כלום ושום דבר, לעולם הם יהיו כלום ושום דבר.
ציפיתי לראות אותם מקשקשים הבלים בקיבוץ אורטל בגולן, אחרי המוות הטרגי של הזוג ברנס, שהותירו שלושה יתומים. אבל יותר נוח להם בחליפות במיזוג האוויר באגם הדרעק. למה לצאת לשטח? הם רק "נבחרי ציבוררררר" בתוך הדרעק, הם לא אוהבים שטח, כי יורים שם ונורא מסוכן.
כל אגם הדרעק הזה מיותר בימי מלחמה, גם בשלום של כאילו הם לא שווים כלום, לא קובעים כלום. סתם מבלים במשכן, אוכלים ונופחים, מחפשים כותרות לשנייה וחצי. כן, כל האירוע שם זה האסון הלאומי העיקרי שלנו. עם הג'מעה הזו של 120 הדיירים אין ולא יהיה ניצחון מוחלט, גם לא ניצחון כלל, כי זה מה שאפסים יודעים לעשות. כלום.
לא מבין מדוע יואב גלנט צריך לדבר אליהם בכלל. לא מספיקות ההצהרות הפתטיות שהוא מפריח לחלל כבר תשעה חודשים? "נסראללה צריך לשמוע את רעש שרשראות הטנקים, כי אנחנו מסיימים כאן (בעזה), ומגיעים אליו". בסדררררר, כבר מגיעים. על הדרך להגעה, לניצחון המוחלט כמובן, נסראללה מתייחס לצפון הארץ כאל פארק שעשועים שלו.
חיסלנו כמה קודקודים, מעל 360 מחבלים? אבל עד עכשיו שוגרו רק רקטות טיפשות וסתמיות שגרמו לנו לאבידות איומות של לוחמים ואזרחים. הוא אפילו לא השתמש בטילים מונחים ומדויקים. סתם מטח של כ־40 רקטות שגרמו לאסון נוראי.
הג'מעה של גלנט תקפה בבעלבכ, כבר חודשים שאנחנו תוקפים שם מהאוויר, עוד לא ראיתי נזק ממשי. אני מקשיב וקורא כמעט כל מילה של הפרשוינים באולפנים. ההגיג החדש הוא "חיזבאללה נוהג בכלכלת חימושים. היירוטים של צה"ל של שיירות אספקה לכיוון לבנון, פגעו בארגון קשה מאוד. הם לא יורים סתם, הם חוששים מאיתנו"... חחח... חחח...
רגע, חבר'ה, באמת ברצינות, רק לרגע. לא טמטמתם אותנו עם ארסנל הנשק של חיזבאללה? 150 אלף טילים ורקטות, לא כולל כטב"מים. אפילו בדקתי באינטרנט. אז מה? נסראללה בזבז כבר שני שלישים מהסחורה? הוא במצוקת חימוש? שנים אתם דופקים לנו בראש שהבנאדם עמוס בנשק, כולל 4,000 טילים מונחים ומדויקים. הוא עוד לא שיגר אחד כזה, אז פתאום הוא במצוקה? תגידו, בלעתם ליצן? הוא משגר עד עכשיו רקטות בשווי של 100 דולר כולל בונוס למשגרים, ואנחנו מנסים ליירט את הסחורה שלו עם טילי טמיר בעלות של 30 אלף דולר לחתיכה, שאמריקע נותנת לנו. אז מי במצוקה בדיוק? מה זו ההונאה הזו? עזבו אותם ממתמטיקה גבוהה, חשבון פשוט של כיתה ד', מה נסגר איתכם, רבותיי הגאונים?
הצפון מופקר, כי לטיפוסים כמו סעדה ובוארון אין זמן לשוטט שם כדי לשמוע את מצוקת התושבים בגולן ובגליל, אולי לנסות לסייע לאנשים שאין להם למי לפנות. בצר להם, התושבים אפילו התדרדרו עד כדי כך שהם מצפים לסיוע ולהבנה מאגם הדרעק, שזה באמת שיא השפל האנושי במדינת ישראל.
לפי הערכות של ראשי המועצות האזוריות וראשי היישובים, 40% מהתושבים לא יישארו לגור שם, ברצועת הביטחון בתוך ישראל. אין ביטחון, אין פרנסה (למעט תיירות שכוללת לינה), אין שום מנגנון פיצוי. עשרות אלפים מתושבי קו העימות עדיין מפונים מבתיהם, היישובים הרוסים וחרבים. אבל סעדה ובוארון לא התירו אפילו קשר בעניבה לנוכח הזוועה. הם טוענים שהחיילים רופסים, אותם חיילים שמבצעים את המשימות שמכתיב להם הדרג המדיני, הרופס באמת, הכי רופס שקיים באנושות.
המדינ'ע משותקת. כולם מחכים שאם ואבי האומה ייצאו לטיול השנתי באמריק'ע, כדי לתקן את הפוליטיקה אצלם. יש כביסה כמובן ויש יומולדת 33 לילד"ז שנכפתה עליו גלות. משימות חשובות מאוד, אין ספק בכלל. יש אומנם בעיות קלות, אבל הן תיפתרנה. המטוס המלכותי כנף ציון, שעלותו כבר נעה סביב מיליארד שקל, הוא בסך הכל עגלה ישנה אם כי מפוארת. הוא לא יכול לשאת יותר מ־70־60 נוסעים, כדי להגיע לאמריקע, ללא עצירת ביניים. ועצירה, זה נורא מסוכן לאבי האומה, כי הוא עלול להיעצר בגלל פסק הדין בהאג.
אז או שמפחיתים את כמות הנוסעים לטיסה ישירה, כדי שתהיה כמות דלק מספקת, או שלא לוקחים כביסה. זו החלטה קשה לאם האומה, נראה מה תחליט, ונדע לפי כמות הנוסעים שתצא לטיול. אני רק מקווה שלא ייווצר מצב חירום בכנף ציון, ובגלל תקלה טכנית, או נוסע שחש ברע, תתחייב נחיתה באירופה. הזוג המלכותי עלול ללקות בהתקף פאניקה אם יגיעו שוטרים למטוס.
זו עלולה להיות דרמה בשידור חי, עם רייטינג עולמי של עשרות אחוזי צפייה. אבל זה יהיה נחמד האסקפיזמוס הזה לצפות בדרמה על המסלול, מלווה בפרשוינים מכל העולם ואשתו באולפנים, מסבירים לנו חוקים ושטויותים. זה עוד לא היה לנו, אבל יהיה נחמד להיות חלק מזה. אני רק מבקש מכל העורכים והמפיקים לדאוג שטלי גוטליב תהיה הפרשוינית המשפטית של הדרמה.
אנחנו בשבוע קשה, כל בוקר דו"צ מתיר כאן לפרסם שמות של חללים. זה לא מזיז לאף אחד בערימה של גועליציית האפסים. הנה, אורית "הנזל וגרטל" סטרוק מקשקשת על נסים שקרו לנו, שיאפשרו התיישבות ציונית אמיתית בעזה ובכלל מהפרת עד החידקל, לא כמו ההתיישבות של עוטף עזה, או קו העימות בצפון, שהם אנשים בלי אידיאולוגיה בכלל. לא מתפללים, לא זובחים איזו עגלה אדומה בהר הבית, לא מתיזים ראשו של חמור באיזה חינדק ושרים בלהט מסביב.
סטרוק וג'מעתה רוצים להקדים את בואו של משיח, שנופש בכלל בבורה־בורה או במקום מפנק אחר, ואין לו שום כוונה להגיע למזרח התיכון. ומי שטוען אחרת פשוט משקר (לא לי, כי אני יודע שזה פארש, אלא לכם, שמאמינים שתפילות ושחיטות יקדימו את בואו. אולי הוא צמחוני או טבעוני, שלא אוהב לקטול חיות?), אלא אם יציג ראיות פורנזיות על מפגש עם המשיח.
# # #
לכבוד הטיול הקרב ובא של אם ואבי האומה, אספתי לכם כמה אנקדוטות חביבות, שיקלו עליכם את ההסתגלות להיעדרם מכתריאליבק'ה. בכל זאת הם הרי לא יצאו מכאן הרבה זמן.
עידית סילמן, ההיא מאיכות הסביבה, התלוננה במשטרת רחובות על הסתה ואיומים נגדה. בכל פעם שאני שוכח מקיומה או מנסה להתעלם, היא נדחפת לי לטקסט. לא עברנו את זה כבר עידית, אז עם התחנת דלק כשתקפו אותך באופן חמור? מה קרה, בעלך שמוליק מודאג שתם הטקס? שהסיכוי שלך לשרוד פריימריז ולהמשיך להיות עציץ סביב שולחן הממשלה שואף לאפס? האמת, יש לו סיבה טובה לדאגה, כי זה סופם של בוגדים.
בפעם הבאה שתיסעי לטיול בנחלים שלנו, שתכלס הם מחראות מזוהמות מלא־מלא, תקבעי קפה עם אורלי לוי־אבקסיס. גם לה אבי האומה הבטיח את השמיים בתמורה לעריקה, זוכרת? זה נמשך קדנציה, והשמיים נגמרו. אף אחד לא זוכר שהיא קיימת. גם אותך אף אחד לא יזכור, את תהיי פריט שולי בוויקיפדיה ובגוגל. ביום שתיפלטי מאגם הדרעק, אני אצהל מאושר כי קארמה־איז־א־ביץ'.
צה"ל מצמץ ראשון בקרב על גיוס חרדים. 4,800 בשנה לכל היותר. כי גם בצה"ל יש כלכלנים שחישבו ומצאו שהכמות הזו תעלה הרבה יותר מאוגדה של חיילים בסדיר, הרבה יותר. אז 50% מהחרדים שיגויסו הם עד גיל 21, 40% יהיו בני 21 עד 23. חלקם, אולי רובם, כבר יהיו נשואים אולי אבות לילדים. 10% יהיו בני 24־26, הם כבר יגיעו עם משפחות. רק עלות השכר שלהם תהיה כמו סמ"ר בקבע. והם זקוקים לקל"ב, אבל ממש קל"ב, כן? לא עזה חוס וחולילה, או צפון. משהו ברדיוס של 20 ק"מ גג מהבית.
אם כולם יהיו ביחידה אחת, צריך משהו כמו 30 רבנים ומכ"שים, ספרדים ואשכנזים, בחלוקה לפי הזרמים השונים ביהדות, כי יש לנו איזה 30 תורות שבעל פה ואלפי באבא־בובות. לוגיסטיקה, רפואה, תמיכה טכנית כתומכי לחימה, צוותי קרב חטיבתיים של כוחות מיוחדים ומקצועיים – רק חרדים, בלי נוכחות אישה ברדיוס של עשרות קילומטרים. בהצלחה לנו.
אלוף פקמ"ז, יהודה פוקס, בנאום הפרישה מהתפקיד: "בחודשים האחרונים, כמו גם בשבוע האחרון, הפשיעה הלאומנית הרימה ראש בחסות המלחמה. יצר הנקמה זרע פורען ופחד אצל תושבים פלסטינים, שלא היוו שום איום. לדאבוני, ההנהגה המקומית וההנהגה הרוחנית ברובה לא ראתה כמונו את האיום. היא מורתעת ולא מוצאת את הכוחות לצאת בגלוי ולפעול לאור ערכי היהדות. גם אם הפורעים הינם מיעוט, הרי שהשותקים נוכח פשעיהם, אינם מוציאים אותם מן הכלל. זו איננה יהדות בעיניי. לפחות לא זו עליה גדלתי אני בבית אבי ואמי. זו אינה דרכה של תורה, מדובר על אימוץ דרכי האויב והליכה בחוקותיו. זו הייתה אחריותי לפעול. גם כאן לא תמיד הצלחתי".
פוקס גדל בבית דתי־לאומי, התחנך בישיבה חרדית לפני גיוסו לצה"ל. הוא לוחם בנשמתו ובהווייתו, שימש במגוון תפקידי פיקוד: מח"ט הנח"ל, מפקד בה"ד 1, מפקד אוגדת עזה, קצח"ר וכמובן אלוף פקמ"ז. הוא מהאלופים הבודדים בצה"ל שהוצמדה לו אבטחה אישית בגלל איומים של מתנחלים לפגע בו.
הנאום שנשא פוקס זהה לנאום של אלוף יאיר גולן בעת שהלה שימש כסגן רמטכ"ל. גולן, שנאם בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה, זיהה את תהליך ההשתלטות של הימין הקיצוני. פוקס רק הסביר לנו מה קורה בשטח. לפי התגובות של מטות המתנחלים בעקבות נאומו, הסכנה שנשקפת לו לא חלפה. צריך לאבטח אותו עוד כמה שנים טובות.
דודי אמסלם נוסע לבאקו עם משלחת של נציגי חברות ממשלתיות כדי למכור סחורה לאזרים, שהם חברים שלנו. אני מקווה שהם יישארו חברים גם אחרי הביקור של דודי. לפני שיצא לטיול, הוא חימם מנועים במליאה של אגם הדרעק, שבו הוא משמש כאחד מהעוגנים שמניעים את הדרעק. "שנה וחצי יש כאן אנרכיה וסרבנות (גם דודי הוא סרבן מילואים ידוע, כן?), רופאים הטיפו שלא לטפל בחולים (וואללה? לא ידעתי על זה) וכל זה היועמ"שית (גלי בהרב מיארה) מסתרקת ולא שומעת. אני טוען שיש פה אצטלה של חוק, משחקים עם הכנסת איך שהיא רוצה. היועמ"שית היא האדם הכי מסוכן במדינה, וימים יגידו. היא תועמד לדין על זה! היא וגיל לימון (המשנה ליועמ"שית) למה? בגלל שזו הקריסה הפנימית בתוך מדינת ישראל".
אני מקווה שיגיע היום שבו דודי יועמד לדין. אבל כעת יש לי בחילה קשה מהידיעה שהטיפוס הזה יוצא לייצג אותנו בחו"ל. אי אפשר היה לשמר את הדרעק רק בתחומי המדינ'ע? חייבים לייצא את הטינופת המילולית הזו לחו"ל?
מירי "המחוננת" רגב בישיבת גועליציית האפסים בתחילת השבוע: "אם מגישים כתבי אישום נגד הצעירים שהרגו מחבל (לכאורה כמובן, עוד לא הוגש כתב אישום בעניינם), בסעיף התחזות כי טרם גויסו, יש להגיש כתבי אישום גם נגד האלופים תיבון וגולן, שפעלו לפני שהתגייסו". היא שכחה את ישראל זיו, שביחד עם נעם תיבון חילצו את משפחתו של הבן של נעם, מקיבוץ כפר עזה, אחרי שנכבש בידי חמאס.
גם גולן לא גויס, אבל חילץ לבדו כ־30 מבלים ממסיבת ה"נובה" אחרי תחילת הטבח, במכוניתו הפרטית, טויוטה יאריס קטנה. לחשוב שה"מחוננת" הייתה תא"ל בצה"ל, צנזורית ודו"צ, מביא כל אדם למסקנה שזה אחד המחדלים האיומים של הפיקוד העליון בצבא. זה היה אסון בהתהוות. אגב מירי, מה קורה עם הרמזור?
האלוף יניב עשור, ראש אכ"א, עשה הכל כדי להתחמק ממפגש עם ועדת החוץ והביטחון. אני מבין אותו, כי לשבת בחדר אחד עם טלי גוטליב וניסים ואטורי, שניים שעונים להגדרה נזר הבריאה, לנוכח כסילותם הפרלמנטרית, זה בזבוז זמן משווע לאלוף בצה"ל.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: יותר מ־40 אלף מסתננים עזבו את ישראל. נותרו בארץ רק כ־22 אלף מסתננים. איני מאמין לנתון הזה, אבל גם אם הוא נכון עובדתית ולא רק סטטיסטית, מי אמר שלא קורים דברים טובים במלחמה? אם נהיה אופטימיים, עוד חצי שנה של לחימה, לא יהיו יותר עובדי ניקיון, שוטפי כלים במסעדות, פועלי בניין, סוחרי סמים וסרסורים. בסוף ניאלץ לבצע את כל הג'ובים האלה לבד, אז מה יהיה?
הרב יעקב רוּזָ'ה, מ"מ נשיא מועצת הרבנות הראשית, עונה בכתב לקביעת המשנה ליועמ"שית: "לצערי לא אוכל לקיים את האמור במכתבכם, בעניין קביעת בית המשפט העליון לפי סעיף 7 לחוק, לפיה יש לשקול מינוי נשים לתפקיד רבניות, לגוף הבוחר של הרבנים הראשיים. החלטת מועצת הרבנות הראשית קובעת כי אין כל אפשרות הלכתית למינוי נשים לתפקיד רב. כמו כן, שקילת מינוי אישה לתפקיד רב אסורה, כי זה דבר שמנוגד לעמדת ההלכה של גדולי הדורות והרבנים הראשיים. במסגרת סמכותי, אמנה רק רבנים גברים".
אז מה אם יש חוק? הבאבא־בובות אינם מכירים בחוקי מדינת ישראל מדאורייתא, ויש להם קושאן מאלוקים שלהם, שמתיר להם להיות עבריינים. נראה לי שהבאבא־בובה הזה, רוז'ה, כמו שאר "הפוסקים", גם נסע כל בוקר באייטיז בסאבוויי במנהטן וראה בתחנה של רחוב 57 מערב בפינת השדרה השמינית, את כתובת הגרפיטי הענקית: "איך אפשר לסמוך על אדם שמדמם חמישה ימים בחודש, כל חודש, ולא מת?". אז הם נורא חוששים מנשים. האמת שגם אני חושש, אבל אני מחבק את הפחד, כי פחד זה טוב, זה שומר עליך.
הבאבא־בובה יצחק יוסף, שסופסוף נפטרנו ממנו כראשון לציון, ניצל את הלווייתו של הרב יהודה דרעי ז"ל כדי להודיע לאלפים שנכחו בלוויה שהוא דורש למנות את בנו של המנוח, אברהם, לתפקיד הרב של באר שבע. הרב יהודה היה רב העיר ב־30 השנים האחרונות. אברהם מתגורר בכלל באשדוד, אבל זה לא מפריע לבאבא־יוסף. "בהזדמנות זו אנחנו רוצים להכתיר את בנו, רבי אברהם דרעי. אני יודע שזה היה רצונו של המנוח. הוא רצה שבנו יישב תחתיו. אנחנו ממליכים אותו עכשיו, שאף אחד לא יהין חס ושלום להפר את הדבר הזה. נמצא פה ראש העירייה, הוא שומע את הדברים".
ולטיפוס הזה הוענק פרס ישראל על היותו סופר סת"ם. בשבילי הוא סתם סופר, שחי בסרט שהוא עוד מסוגל להורות למישהו למנות מישהו. האמת היא שהרב יהודה ז"ל היה מועמד לתפקיד הראשון לציון, לפני פטירתו. הסתלקותו מפנה את הדרך לאח של הבאבא־יוסף. אצלם נפוטיזם זו ממש מילה קשה, סוג של קללה. מחליטים ומכתירים.
# # #
זהו זה, קינדערלך של שאבעס קוידש. לא רציתי להלאות אתכם במציאות שלפיה אין תקציב למדינ'ע, והמועד לאישורו הוא בחודש הבא. אבל הכל נעצר כמובן בגלל הטיול והכביסה של אם ואבי האומה, ליומולדת של ילד"ז בק"ק אמריקע. החיים של ילד"ז סילאן מלא־מלא.
אז תתפללו, קינדערלך, זה ממש טוף מיאוט. כי לאלה שמתפללים יש חיים טובים. לא ממנים אותם לפי חוק, גם לא ממליצים על מינוי, פשוט מכתירים. מזכיר לי את הסרט של אורי זוהר "כל ממזר מלך". וגם אורי הלך לחפש מלכות בתוירה. הוא לא מצא אפילו אתון.