ישיבת הקבינט המדיני־ביטחוני שהוקדמה השבוע ליום שלישי, לאור החיסול (המוצלח ככל הנראה) של מוחמד דף ואנשיו, תיזכר בזכות הציטוט הלא מדויק שהוצא מההקשר של דברי נתניהו, המאוד לא מוצלחים גם בגרסתם המדויקת. מכיוון שהיום הדלפות מפורומים סגורים כבר הופכות לטקס כמעט רשמי שלא מפתיע איש, סביר להניח שגם סערת "החטופים סובלים, אך לא מתים" תישכח תוך זמן קצר, עד להדלפה הבאה.
גדעון סער חושף לראשונה: "בכוונתו של בנט לחזור לפוליטיקה"
אבל השרים שנכחו בדיון מתחילתו ועד סופו, שמו לב דווקא לאירוע אחר, הרבה פחות "תקשורתי", אך הרבה יותר פוליטי. שר הביטחון יואב גלנט הגיע לישיבה בצל סערת צווי גיוס לאלפי חרדים שאותם אישר לצה"ל להוציא כבר בשבוע הבא. גלנט אולי ציפה לשאלות או לביקורת בעקבות ההחלטה שקיבל, אך מצא את עצמו בשדה קרב, במוקד של מתקפה חריפה של חבריו לליכוד.
מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, צעק לעבר גלנט בשיא תסכולו: "אנחנו עובדים קשה מאוד, שבועות על גבי שבועות, כדי למצוא פתרון לעניין הגיוס. ואתה פשוט בא והורס? מחליט להוציא צווים על דעת עצמך, בלי ליידע איש? למה זה טוב? מה אתה רוצה שייצא מזה?".
גם שרי הליכוד לא נותרו בצד, וגובה הטונים שלהם לא נפל מהמונולוג הקולני של פוקס. אך הם לא רק שאלו "מה גלנט רוצה?", אלא גם השמיעו מסקנה: "אתה מנסה להפיל את הממשלה". אומנם ספק אם חילופי הדברים והצעקות בין שרי הליכוד לשר הביטחון ממפלגתם שווים היום כותרת שתפתח מהדורות, שהרי סערות וצעקות לא חסרות. אך ברמה המהותית, דווקא האירוע הזה מישיבת הקבינט אומר הרבה על המתרחש בליכוד, בממשלה ובמערכת הפוליטית כולה.
ההאשמות שספג גלנט הן רק טעימה קטנה מההתרחשות הגדולה שעד כה לרוב נשארה מתחת לפני השטח: הקרע בינו לבין נתניהו, חוסר האמון ההדדי, החשדנות הגוברת והמחריפה והמסקנות המתבקשות שעשויות להשליך על הרכב הממשלה ועל יציבותה, שלא לדבר על עתידו הפוליטי של שר הביטחון עצמו.
זה התחיל ברפורמה המשפטית, התחזק במהלך המלחמה, ובשבועות האחרונים זה הפך מקונספירציות הגובלות בפרנויה של סביבת רה"מ לדעה הרווחת בליכוד. הטענה כי גלנט חותר תחת נתניהו ומטרתו האמיתית היא הפלת הממשלה לא נולדה אתמול. הקרע בין השניים כבר מזמן מניב פירות רעילים ובשפע. במשך חודשים ארוכים אנשים ששוחחו עם נתניהו או עם מקורביו מהמעגל הראשון והשני, שמעו את התזה הזאת, המלווה בנימוקים. גם כתבים פוליטיים שמעו גם שמעו, רק שעד לאחרונה התבקשו להביא את הטענה החמורה נגד גלנט בשם גורמים עלומי שם.
העובדה שהשבוע שרים בכירים השמיעו את הטענה בשמם ובקולם, לא בשיחות סגורות, אלא ישר לאוזני גלנט, מצביעה על עליית מדרגה דרמטית. עמדת שר הביטחון בנושא עסקת חטופים, שנוגדת את עמדת נתניהו, חיזקה בעיני רבים בממשלה ובליכוד את התזה. החלטת גלנט לאשר הוצאת צווי גיוס לחרדים מתוך הבנה מלאה באשר להשלכות של הצעד - הייתה הקש ששבר את גב הגמל מבחינת רבים במפלגה.
"היום, גם אלה שצחקו על הטענות של אנשי נתניהו כי גלנט פועל להפיל את הממשלה וכינו את זה 'התקף פרנויה', מוכנים להאמין שמדובר באירוע אמיתי. הכעס על גלנט בליכוד הוא אותנטי", אומר חבר מפלגה ותיק ומקושר.
פעיל ותיק ובכיר נוסף במפלגה מסכים עם חברו ואף מסביר: "גלנט עצמו או מי שמייעץ לו, כנראה לא מבינים את הדנ"א של הליכוד. אצלנו לא סולחים למי שמפיל ממשלת הליכוד. ליכודניקים לא נותנים חנינה ליתום שרצח את הוריו במטרה לרשת את רכושם, גם אם מדובר במגנט של מנדטים".
חום יולי
החלטת שר הביטחון לאשר הוצאת צוי גיוס לחרדים יצרה קרע נוסף: לפי מספר גורמים בליכוד ובקואליציה, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, רותח על שר הביטחון לא פחות, אם לא יותר, משאר הרותחים והכועסים. אדלשטיין, שזה חודש מוביל בראש מורם את מהלך העבודה על חוק הגיוס בכנסת וספג לא מעט האשמות ומתקפות על הדרך, ציפה לשיתוף פעולה של שר הביטחון, המעוניין - כך חשב אדלשטיין – בחוק גיוס אמיתי, התואם את צורכי צה"ל.
אבל הופעתו של גלנט בוועדת החוץ והביטחון אכזבה קשות את יו"ר הוועדה. גלנט לא רק שלא קבע כי הצבא זקוק לחוק גיוס אמיתי ועדכני "בהקדם האפשרי", הוא לא מיהר אפילו לתת נתונים ומספרים. לא הוא ולא נציגי צה"ל. שקט תעשייתי. מי ששוחחו עם אדלשטיין אחרי דיוני הוועדה בשבועיים האחרונים, התרשמו כי הוא מרגיש מאוכזב על גבול הנבגד.
יותר מאשר השאלה "מה רוצה גלנט?", מטרידות את אנשי נתניהו ואת חברי הקואליציה השאלות הנגזרות: "מה רוצה ראש הממשלה? ומה בכוונתו לעשות בנושא גלנט?". בנקודה זו "נחלקו הפוסקים", מה שנקרא. קבוצה מסוימת בתוך הליכוד, שבתוכה מספר ח"כים שבעבר היו מזוהים עם גדעון סער, מקדמים "פתרון החלפת גלנט בגדעון". לאחרונה גם מספר מקורבי נתניהו שממש לא מזוהים עם סער, החלו לתמוך ברעיון.
לטענת תומכי "פתרון גדעון", לנתניהו אין מה לחשוש מתגובה ציבורית קשה לפיטורי גלנט. סער דוגל באסטרטגיה אחרת של ניהול מלחמה, מיליטנטית הרבה יותר מזו שמוביל צה"ל בתמיכתו המלאה של שר הביטחון גלנט. העברת תיק הביטחון לראש המפלגה המצטרפת לקואליציה היא אירוע שונה בתכליתו מאירוע פיטורי גלנט בשנה שעברה – כך משוכנעים אלה שרואים ברעיון מהלך פוליטי מבריק מכל צד אפשרי.
מבחינתם, אם המהלך יהפוך מדיבורי מסדרון למציאות, פלונטר הגיוס ייפתר, כי סער, בשונה מגלנט, יהיה שותף לפתרון. איום גלנט יוסר, הקואליציה תתחזק ותתרחב ב־4 מנדטים, ועל הדרך – הפרויקט הפוליטי המדובר של הקמת רשימת הימין המתון המאוחדת יאבד את המרכיב האפשרי בדמות "הימין הממלכתי", לפחות עד הבחירות. גם משהו. מין בונוס פוליטי לא גדול, אך נחמד.
החרדים שמעו את הרעיון והביעו תמיכה בלי לחשוב פעמיים. מבחינתם, יואב גלנט הוא המכשול מספר שתיים בדרך לפתרון סוגיית הגיוס. אחרי בג"ץ, כמובן. עם סער הם יידעו להסתדר. עם זאת, החרדים לא ממהרים להיכנס אקטיבית לאירוע ולקחת בו חלק פעיל. בסוגיית גלנט־נתניהו הם מעדיפים להיות אוהדים ביציע ולא שחקנים על המגרש.
שרד את הקיץ
במפלגת הימין הממלכתי בינתיים משדרים איפוק וסקפטיות. סער אומנם שינה טון בהופעותיו. בראיונות שהעניק השבוע, הוא נשמע ממלכתי, פרגן לנתניהו על הפעולה ברפיח וגם מתח ביקורת על היועמ"שית – אירוע שלא נראה פה קודם. ועדיין, לא סער ולא חבריו למפלגה מוכנים לדבר ברצינות ובצורה ישירה על האפשרות של הצטרפות לממשלה.
גורמים ששוחחו עם סער וחבריו שמעו מהם כי מבחינתם אין על מה לדבר כל עוד לא מדברים איתם. כמו כן, הגורמים התרשמו כי אנשי הימין הממלכתי בכלל לא בטוחים שנתניהו מעוניין במהלך. גורם בכיר בליכוד שאיתו שוחחתי השבוע סבור כי "גדעון מעוניין להצטרף אם יקבל את תיק הביטחון ויוכל להפוך לבעל השפעה על ניהול המלחמה. גם פוליטית זה טוב לו, כי אין אלטרנטיבה טובה הנראית לעין. הסקרים מנבאים רעות, ואת היחסים שלו עם אביגדור ליברמן ועם נפתלי בנט אי אפשר להגדיר כ'חמים' ו'חבריים', בלשון המעטה" – והמבין יבין את המשמעות בהקשר לפרספקטיבה של הקמת מפלגת ימין חדשה.
עם כל הקושי שבהתנהלות של שר הביטחון, עד לאחרונה ראש הממשלה היה עסוק בדבר האחד והיחיד: לשרוד את כנס הקיץ של הכנסת. כעת, לקראת יציאת הכנסת לפגרה, מבחינת נתניהו אפשר לנשום לרווחה. המטרה הושגה וכנראה כבר אין דבר שמסוגל להרוס את זה. הבא בתור: ביקור בארצות הברית, הנאום בפני שני בתי הקונגרס והפגישה עם הנשיא ג'ו ביידן (כמובן אם עד יום שני תתקבל תוצאה שלילית לקורונה).
רק אחרי הביקור, בעוד כשבוע, יתפנה נתניהו לעסוק בסוגיית גלנט, עתידו והחלופות האפשריות. מבחינת נתניהו, גם במקרה זה כמו ברוב המקרים האחרים, עדיף לא לקבל החלטות חדות. כלומר, אם הדבר תלוי בנתניהו - עדיף שגלנט יתיישר ופתרנו את הסוגיה. אם זה לא יקרה – ההחלטות יתקבלו בהתאם להערכת מצב.