בצל החרפת איום הטרור החות'י על ישראל בעקבות ירי הכטב"ם על תל אביב והמתקפה הישראלית על מתקני הנפט בתימן, פועלת רוסיה להרחבת השפעתה במזרח התיכון ומעורבותה במרחב הים האדום. בדיווח של ה"וול סטריט ג'ורנל" בסוף השבוע שעבר צוין כי סוכנויות מודיעין בארה"ב מזהירות מפני אפשרות שרוסיה תספק נשק מתקדם לחות'ים בתימן, לרבות טילים נגד ספינות, וזאת כתגובה לאישור שנתן הנשיא ג'ו ביידן לממשלת קייב לתקוף מטרות על אדמת רוסיה תוך שימוש בנשק אמריקאי.
בראייה אסטרטגית רחבה, על פניו מסתמן כי הדינמיקה הביטחונית וההשפעה ההדדית בין המלחמות במזה"ת ובמזרח אירופה מקרינות על מעמדה של מוסקבה ומאתגרות את ההגמוניה המערבית. תמיכה אופרטיבית מצד רוסיה במיליציה החות'ית, דווקא בימי משבר אלה וחרף בידודה הבינלאומי ומצבה הכלכלי, אינה מקרית. אספקת נשק והענקת סיוע צבאי לפעילות טרור פרובוקטיבית שמבצעים המורדים החות'ים הן אקט הפגנתי עתיר השלכות גיאופוליטיות וביטחוניות משמעותיות, המדגיש את חולשתה של ארה"ב ונפיצות המצב הביטחוני.
מלחמת העולם כבר כאן: האמריקאים רועדים מתרחיש האימים - פוטין יחמש את החות'ים ויפגיז את אירופה
מושכת בחו'תים: התוכנית הרוסית להחרבת הכלכלה האירופית "מבלי לכלכך את הידיים"
צפון קוריאנים ברחובות אוקראינה: רוסיה מעלה הילוך במלחמה
התבוננות מקרוב מראה כי תמיכתה הצבאית של מוסקבה בתנועה החות'ית בתימן היא סוגיה מורכבת וטעונה, הקשורה למיקומה הגיאו־אסטרטגי במזה"ת, בנוף הגיאופוליטי ובמאזן הכוחות הגלובלי. מבחינת רוסיה, אין לה אינטרסים כלכליים משמעותיים בתימן (מקורם של 85% מהסחר בין המדינות הוא ביצוא חיטה רוסית לתימן), והיא אף אינה מקיימת קשרי מסחר עם המיליציה החות'ית.
עם זאת, חיזוק קשריה עם שלוחתו המקומית של המשטר בטהרן מרחיב את "ציר ההתנגדות" וכן את השפעתה האסטרטגית באזור, ומקנה לה תפקיד מפתח פוטנציאלי במשבר הפוליטי ובסכסוך הדמים הקטלני המתחולל בתימן מאז ימי ה"אביב הערבי" ב־2011.
כמעט כמו בכל מוקד נפיץ באזור, יש את הזווית האיראנית. טהרן מעורבת עמוקות במלחמת האזרחים, והיא מקור הסיוע, המימון והחימוש המרכזי של המיליציה השיעית. פרסומים מודיעיניים עדכניים מראים כי במהלך העשור האחרון סיפק המשטר האיראני למורדים מצבור גדול ורחב היקף של נשק, ציוד צבאי ואמל"ח מתקדם – לרבות טילים בליסטיים, טילים נגד ספינות, וכן כטב"מים ומל"טים קטלניים, שמגיעים לטווח של 1,500־2,200 ק"מ ויכולים לפגוע, כידוע, גם במטרות בישראל.
בניצול הזדמנויות קריטי מוסקבה, שנוקטת גישה פרגמטית ומקפידה לשמור על יחסים טובים ובהם קידום קשרי מסחר ושיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים עם רבות ממדינות המזה"ת, כולל איראן, סעודיה ואיחוד האמירויות, שלוש המעצמות המובילות בסכסוך בתימן – "רוקדת על כל החתונות".
לצד חיזוק האינטרס האיראני בתימן, מעורבת מוסקבה בקשרי ידידות גם עם שלל הפלגים התימניים היריבים הנאבקים זה בזה והנתמכים בין היתר בידי טהרן, ריאד ואבו דאבי. זאת, תוך שמירה על ריחוק מהדינמיקה העדתית והבין־שבטית שמאפיינת את המדינה הענייה בעולם, ותוך ניסיון לאזן את יחסיה ונאמנותה בין שלל הגורמים הפנימיים והחיצוניים הפועלים שם. מדובר במדיניות רב־פרצופית, שלא לומר סכיזופרנית, הכוללת בין השאר תמיכה בהחלטות או"ם כגון 2216 (2015) ו־2342 (2017), הנוגעות לעתיד הסכסוך בתימן, לצד התנגדות להגדרת החות'ים כארגון טרור על ידי ממשל טראמפ ולהטלת אמברגו נשק עליהם על ידי האו"ם.
המשמעות היא שרוסיה פועלת למתן לגיטימציה לחות'ים כשחקן פוליטי מן המניין, כשהיא עצמה חותרת להצגתה כמי שמהווה חלק מפתרון הסכסוך בתימן, מה שממצב אותה כמדינה חזקה ועוצמתית הצפויה לתרום לבלימת המשבר שם ובמקומות נוספים. לא בכדי גורמים בכירים בקרמלין גינו לאחרונה את תקיפות חילות האוויר של ארה"ב ובריטניה בתימן ואף כינו אותן "לא לגיטימיות", חרף הביקורת הפומבית שהשמיעו נגד המורדים בהזדמנויות שונות בעבר, נוכח רצח עלי עבדאללה סאלח, נשיא תימן לשעבר, ותקיפתם את מתקני הנפט בסעודיה ב־2019, שכונתה בזמנו "בלתי מתקבלת על הדעת".
בראייה כוללת, מסתבר כי עמדתה ומהלכיה של רוסיה בתימן, המהווים חלק מתוכנית אסטרטגית רחבה לביסוס כוחה ומעמדה הגיאופוליטי האזורי והגלובלי, הם אקוטיים. זאת במיוחד לאור השילוב בין מיקומה הגיאו־אסטרטגי של תימן בסמוך לנתיבי שיט וסחר בינלאומי, וכן על רקע שלל השינויים המתחוללים כיום הן במפת היחסים והאינטרסים במזה"ת והן במאזן הכוחות הגלובלי.
במילים אחרות, מיקומה בחיבור בין אסיה ואפריקה מקנה לתימן חשיבות גיאופוליטית רבה, המנוצלת על ידי מוסקבה להבטחת פעילותה בים סוף, תוך אספקת נשק לסודן ולמדינות נוספות באזור הסאהל (דוגמת ניז'ר, מאלי וסנגל). בראייה רוסית, מדובר בהזדמנות קריטית המאפשרת לה לנגח את המדיניות האמריקאית הרופסת בתימן, לבלום את הקואליציה שאותה היא מובילה שם עם סעודיה, וכן לטרפד בריתות אזוריות, ובהן הנורמליזציה עם ישראל.
בנוסף, סוגיית אספקת הנשק לחות'ים מהווה הזדמנות בעבור הקרמלין למשוך תשומת לב עולמית, לסחוט תנאים מארה"ב החותרת למנוע אקט זה (כגון הקלות בסנקציות הכלכליות המוטלות עליה), לגנות את מתקפותיה על המורדים, לרבות מתקפתה של ישראל בתימן, ובתוך כך להחליש את ההגמוניה המערבית בהובלת ממשל ביידן.
המעבר הבטוח זאת ועוד, בשל קרבתה הפיזית של תימן לנתיבי תעבורה עולמיים ולמקורות אנרגיה אסטרטגיים והיותה מוקד בינלאומי של מאבקי כוח בין גורמים קיצוניים, ובהם ארגוני טרור רצחניים (כגון דאע"ש, אל־קאעידה, תנועת האחים המוסלמים ומיליציות מיליטנטיות פרו־שיעיות דוגמת החות'ים), אין ספק כי מדובר במהלך הרה גורל, שאותו הנשיא ולדימיר פוטין חותר למנף.
אספקת סיוע לגורם קריטי בתזמון קריטי בתימן צפויה להשפיע על הסטטוס קוו ומאזן הכוחות הקיים, להוביל להסלמה ביטחונית אזורית ולגרום להבערת המזה"ת כולו. על פניו מסתמן כי לרוסיה אין מה להרוויח מהתלקחות האזור, ושייתכן כי מדובר ב"מס שפתיים" או במעין "בלון ניסוי" שנועד לבחון את עמדת ארה"ב והמערב.
עם זאת, פרט ליצוא של כ־3 מיליון חביות נפט רוסי ביום להודו, שהן כשליש מסך היצוא הגולמי שלה העוברים דרך תעלת סואץ, ראש הקרמלין טוען כי ההתמודדות עם האתגר החות'י בים האדום הובילה לפיתוח "תשתית לוגיסטית חדשה לאירו־אסיה", תוך קידום נתיב סחר חלופי המחבר את רוסיה לאוקיינוס ההודי, דרך איראן. כל זאת, בין השאר, נוכח הסכם חשאי שנחתם עם ראשי המיליציה החות'ית שהבטיח לרוסיה ולסין שספינותיהן יעברו בבטחה בים האדום ובמפרץ עדן, כפי שדיווחה רשת בלומברג.
בראייה גיאופוליטית עולמית, מדובר אפוא במדרון חלקלק ומסוכן, שהשלכותיו עלולות להיות קטסטרופליות, שכן מעבר לתמיכה, להכרה וללגיטימציה אשר להן תזכה התנועה החות'ית, בעיקר בקרב הציבור הערבי והמוסלמי הגלובלי, אקט זה עלול להאיץ את הפיכת החות'ים מתנועה שולית אך קטלנית בתימן - לארגון טרור עוצמתי ואכזרי, המהווה איום ביטחוני קיומי על הקהילה הבינלאומית.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, למשברים בינלאומיים ולטרור עולמי
[email protected]