כל גופי התקשורת מודיעים לנו, מדי יום ביומו, שחמאס הוכרע, שיחידותיו פורקו, ושאנחנו כפסע מהשגת הניצחון המוחלט. במאמר זה אפריך, בצער רב, את המציאות המדומה שצה"ל משווק לכל אורך המלחמה דרך הפרשנים והכתבים הצבאיים, שמהדהדים את המסר שחמאס מוכרע ומוכנע ושהורדנו אותו על ברכיו. חזרת כוחותינו לח'אן יונס השבוע ממחישה את המציאות המדומה הזו בצורה בולטת, שכן צה"ל נאלץ להיכנס לשם לאחר שהכריז פעם אחר פעם כי חטיבת חמאס המקומית "הוכרעה" ו"פורקה".
הבה נסקור מה התרחש בח'אן יונס בחודשים האחרונים. בדצמבר התחילה המתקפה של צה"ל על העיר. בתחילת ינואר הסביר שר הביטחון יואב גלנט שאלפים נכנעים, והוסיף כי לחמאס "אין עתודות, אין לו מאיפה להביא נשק או תחמושת, הוא לא יודע לטפל בפצועים שלו כמו שצריך, הוא לא יודע לעשות תחקירים, הוא בהימלטות".
הוא לא הראש, והוא אשם: איך גלנט נכשל בניהול המלחמה, ועדיין זוכה לחיבוק מהעם? | חיים רמון
דיווחים פנטזיונריים: התקשורת מעבירה מסרים בשירות גלנט | חיים רמון
הצבא כשל, נתניהו מגה-כשל – אבל איפה חשבון הנפש של התקשורת? | חיים רמון
בתחילת פברואר אמר גלנט שחטיבת ח'אן יונס "מפורקת". באמצע פברואר קבע כי "חטיבת ח'אן יונס הוכרעה ולא מתפקדת כגורם צבאי בשום דרך". בתחילת מרץ הודיע צה"ל כי "אוגדה 98 הכריעה את חטיבת ח'אן יונס של חמאס בחודש האחרון", ושהפעולות שהצבא עוד מבצע באזור הזה מעבירות את הלחימה גם בדרום הרצועה – הלכה למעשה – לשלב ג' (השלב השלישי בתוכנית המלחמה המטכ"לית, שעיקרו דילול הכוחות בשטח ומעבר מלוחמה עצימה לפשיטות מוגבלות).
בתחילת אפריל הוציא המטכ"ל את הכוחות האחרונים שנותרו בעיר, והסביר כי "ההיגיון היעיל ביותר לפעול ברצועה הוא שלב ג' של הפשיטות הממוקדות והמוגבלות", וכי "הפעולה בתמרון מיצתה עצמה: הפשיטות יהיו אפוא מחוץ לרצועה אל תוך ח'אן יונס, אחרי שחטיבת חמאס המקומית פורקה". גלנט אף הסביר כי "יציאת הכוחות מח'אן יונס בוצעה לאחר שחמאס חדל מלתפקד כארגון צבאי בעיר".
למרבה הצער, חטיבת ח'אן יונס לא הבינה שהיא פורקה, הוכרעה וחדלה מלתפקד כארגון צבאי, ומיד לאחר שצה"ל יצא מהעיר, החלה החטיבה לשקם את יכולותיה הצבאיות. בשלושת החודשים מאז שצה"ל יצא מח'אן יונס, חמאס שיקם גדוד מקומי עם יכולות פיקוד ושליטה, הכשיר אתרי שיגור חדשים והקים מערך מקומי לייצור אמל"ח, כולל מפעל פצמ"רים תת־קרקעי.
הכניסה המחודשת לח'אן יונס היא לא ההוכחה הראשונה לכישלון אסטרטגיית ה"כניסה־יציאה" של הרמטכ"ל הרצי הלוי, שאושרה על ידי שר הביטחון וראש הממשלה. למעשה, בכל מקום שהצבא יצא ממנו, חמאס החל מיד לשקם את כוחו הצבאי ולהתכונן להתמודדות מול כניסה מחודשת של צה"ל.
כך למשל, אחרי השתלטות צה"ל על ג'באליה בדצמבר, טענו בצבא כי "הגדוד של ג'באליה והחטיבה הצפונית של חמאס כולה מפורקים". מאז נאלצנו לחזור ללחימה עצימה בג'באליה, פעמיים. כך היה בשכונת סג'עייה, כשהשיא נרשם בשכונת זייתון העזתית, שאליה חזר צה"ל (אחרי ש"כתש" את הגדוד המקומי, כן?) לא פחות משלוש פעמים. כאשר דנים בכשירות כוחות חמאס, צה"ל מדבר בשני קולות.
בתדרוכים לתקשורת, גורמים ביטחוניים בכירים – כלומר שר הביטחון והרמטכ"ל – שבים ואומרים לכתבים ולפרשנים שהכרעת חמאס נמצאת ממש מעבר לפינה. כפי שנדב איל הסביר לפני חודש כי "סיום המלחמה בדרום איננו עניין עבור בכירי מערכת הביטחון. כבר יותר מחודש שצה"ל אומר לקבינט שהכרעת הזרוע הצבאית של חמאס קרובה מאוד". אולם בדיווחים רשמיים, שבהם קשה יותר לשקר, צה"ל מציג תמונה אחרת לגמרי. על פי הערכות רשמיות של הצבא, במקרה הטוב, חוסל רק חצי מהסד"כ של חמאס – וחישוב זה לא כולל את אלפי הלוחמים שחמאס גייס מאז תחילת המלחמה כדי למלא את שורותיו.
על פי מסמך רשמי של הצבא, חמאס מצליח לשמור על כשירות גבוהה של המנהרות בעזה, במחנות המרכז, בח'אן יונס ואפילו ברפיח, שם פועל צה"ל זה חודשיים וחצי. בתחילת יוני נמסר דיווח מודיעיני לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כי 13 גדודי חמאס שצה"ל פירק, הכריע או פגע בהם קשות, חזרו לכשירות בינונית. כלומר, בכל היבט צבאי משמעותי – סד"כ, מנהרות, מסגרות צבאיות – צה"ל כשל בהכרעת החמאס.
אז לאיזה צה"ל צריך להאמין, לזה שמתדרך את התקשורת שחמאס מוכרע, או לזה שבדיווחים רשמיים מודה שחמאס עדיין עומד על רגליו גם אחרי כמעט עשרה חודשי מלחמה? אווילות ועקשנות אף שהלוחמים והמפקדים שלנו (עד דרגת תא"ל) נלחמים בגבורה המזכירה את דור תש"ח, אסטרטגיית ה"כניסה־יציאה", שעליה מתבססת תוכנית המלחמה המטכ"לית, נכשלה בהשגת מטרת המלחמה העיקרית – מיטוט שלטון חמאס וחיסול יכולתו הצבאית.
ועדיין, הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה לא מפיקים לקחים מהכישלון בשטח ומתעקשים לא לשנות את האסטרטגיה הזו. הקיבעון המחשבתי של הרמטכ"ל וקבינט המלחמה מאפשר לחמאס להמשיך ולשרוד גם אחרי יותר מתשעה חודשי מלחמה, ורק הפרשנים באולפנים עדיין משווקים את האיוולת הזו בתור חוכמה צבאית עילאית. אבל כמה שהמלחמה נוהלה גרוע עד עתה, כוונות הרמטכ"ל להמשך הלחימה, יהפכו את הכישלון האסטרטגי לתבוסה מוחלטת.
הרמטכ"ל, כמו שר הביטחון וכל ראשי הדרג הביטחוני, מהמטכ"ל ועד ראש השב"כ וראש המוסד, תומכים בעסקת החטופים, שתכלול יציאה של צה"ל מכל רחבי הרצועה, כולל ציר פילדלפי שדרכו נכנס רוב האמל"ח של חמאס, ושהסיכוי שנקבל במסגרתה את כל החטופים הוא קלוש עד אפסי (לכל הפחות, היו צריכים להתנות את הפסקת המלחמה בהחזרת כל החטופים בשלב אחד). הרמטכ"ל ניסה להרגיע את הציבור שגם לאחר נסיגת כוחות צה"ל מרפיח ומפילדלפי "נדע לשלוט בציר בכל מיני דרכים בצורה מבצעית". לנוכח ניסיון העבר העשיר, ברור שדבריו של הרמטכ"ל הם עורבא פרח.
יציאה של צה"ל מרצועת עזה תאפשר לחמאס לשקם בניחותא את יכולתו הצבאית, לגייס ולאמן עשרות אלפי לוחמים חדשים, להבריח ללא הפרעה אין־סוף אמל"ח שאיראן תשמח לספק לו, וכמובן לחדש את ירי הרקטות לעבר ישראל. אולם גם אם עסקת חטופים לא תצא אל הפועל בזמן הקרוב, הרמטכ"ל מתכוון להוציא כמעט את כל הכוחות מהרצועה במסגרת השלמת שלב ג', שמבוסס על פשיטות ותקיפות מרחוק, והמעבר לשלב ד' – השלב האחרון בתוכנית המלחמה שהוכנה באוקטובר – שבו צה"ל אמור לייצב את הזירה ברצועה.
לנוכח הכישלון המוחלט של שלב ג', לא ברור איך הרמטכ"ל סבור ששלב ד' ישיג את מטרות המלחמה. אם צריך, אשוב ואזכיר עוד אלף פעם את מה שאמר הגנרל דיוויד פטראוס ביחס למערכה ברצועה: "הריגת מחבלים ולוחמי גרילה ולכידתם הן בלתי מספיקות. המפתח לקיבוע ההישגים הביטחוניים ולעצירת הגיוס של לוחמי אויב חדשים הוא להחזיק בשטח, להגן על האוכלוסייה האזרחית ולספק להם ממשל ושירותים".
מה עוד צריך לקרות כדי ששר הביטחון, הרמטכ"ל והדרג הפיקודי הבכיר יבינו שאין שום דרך למוטט את שלטון חמאס ולחסל את יכולתו הצבאית ללא שליטה ביטחונית קבועה ברצועת עזה בעתיד הנראה – כפי שצה"ל שולט ביו"ש – והקמת ממשל צבאי זמני? ההתעקשות לעשות שוב ושוב את מה שנכשל באופן ודאי ומוכח במשך כמעט עשרה חודשים, מחייבת את החלפתם המיידית של הרמטכ"ל והדרג הפיקודי הבכיר במפקדים חדשים שלא מחויבים לקונספציה הכושלת, ושיוכלו לחלץ ניצחון ממלתעות התבוסה האסטרטגית שקודמיהם הובילו אותנו אליה.
מובן מאליו שגם הדרג המדיני הבכיר, ראש הממשלה ושר הביטחון, חייבים להתפטר בשל אחריותם למגה־מחדל של 7 באוקטובר ובשל הגיבוי שנתנו לניהול הכושל של המלחמה. עם זאת, זהו דרג נבחר, ובמדינה דמוקרטית אם ראש הממשלה ושר הביטחון אינם מבינים שעליהם לקום וללכת, אז רק הכנסת, או לחץ ציבורי, או בחירות - הם שיביאו להחלפתם.