האסון הנורא שפקד את הדרוזים במג'דל שמס, אשר הביא למותם של שנים עשר הילדים והנערים, הוכיח למי שהיו ספקות, כי חיזבאללה אינו עשוי מחומר שונה מזה של חמאס. למרות הצהרות ארגון הטרור השיעי לפיו הם נלחמים רק בגורמים צבאיים, מסתבר שהם הורגים גם ילדים ואח"כ לא לוקחים אחריות ומכחישים. אלא שהפעם חיזבאללה הסתבך כשפגע בבני העדה הדרוזית בגולן. ייתכן כי חיזבאללה כיוון על מעלה גולני ופספס . אך אין להוציא מכלל אפשרות שהירי היה מכוון, כי מבחינת חיזבאללה הדרוזים בגולן הינם משת"פים של ישראל. הקרבנות מירי הטיל של חיזבאללה מדרום לבנון הם הדרוזים, עדה שבניה מתגוררים בשלוש מדינות: ישראל, לבנון וסוריה. כיצד הגיבו מנהיגי העדה בכל מדינה?

בעוד שהשיח' מופק טריף, מנהיגה של העדה הדרוזית בישראל גינה מיד את הירי על הילדים במגרש הכדורגל, וקרא למדינת ישראל להגן על אזרחיה בצפון, הגיבו מנהיגים דרוזים בסוריה ובלבנון בזהירות רבה.

זהירות בלבנון

אין ספק שהדרוזים בסוריה ובלבנון זועמים. אך הם חוששים להביע את רגשותיהם באופן פומבי. הדת הדרוזית מחייבת לומר בשעת סכנה את מה שנכון כדי לשרוד, זוהי מצוות ה'תַקִיַה'. על כן, הדרוזים שאינם מתגוררים בישראל לא יסתכנו במתיחת ביקורת ישירה על חיזבאללה מחשש לגורל בני העדה. התגובה הרופסת ביותר הייתה של וליד ג'ונבלט מנהיגם הפוליטי של רוב הדרוזים בלבנון, שמיהר לאמץ את הגרסה של חיזבאללה ולהאשים את ישראל בניסיון לעורר 'פִתְנַה' – מלחמה עדתית בלבנון. השיח' סאמי אבו אל-מנא, ראש מועצת אנשי הדת הדרוזית בלבנון גינה את ה"פשע שהביא למותם של הילדים", אך מבלי להזכיר את חיזבאללה. וּיאאם והאב, פוליטיקאי דרוזי וותיק בלבנון שבד"כ תומך בחיזבאללה, הביע אף הוא את תנחומיו ואף קרא לחקירה בינלאומית למות "השהידים מטבח מג'דל שמס" כדבריו. העובדה שלא האשים את ישראל כפי שעשו חיזבאללה ותומכיו (שטענו כי מדובר בפגיעה של כיפת ברזל כביכול) מלמדת על זעם ותסכול על האסון הנורא שארע לבני עדתו. 

בסוריה גינוי מרומז

הזהירות הדרוזית מורגשת גם בסוריה. אתר סוידא24, שופרם של הדרוזים בדרום לבנון, נזהר שלא לדווח כלל על האירוע במג'דל שמס. אין ספק, כי הדרוזים בדרום סוריה במחוז סוידא מזדהים עם הקרבנות מבני עדתם. אלא שכל פרסום עיתונאי בנושא הקשור למדינת ישראל עלול להשפיע באופן שלילי על מצבה של העדה בסוריה ובלבנון גם יחד. 

בכל זאת, השיח הדרוזי הבכיר בסוריה חכמת סלמאן אל-הג'רי, הזדרז אחרי האירוע ביום שבת (27.7.2024) לגנות את האירוע "כפשע נוראי כלפי ילדים תמימים בכפר שליו ושוחר שלום". אך גם אל-הג'רי נזהר שלא להזכיר את האשם בשמו – את חיזבאללה.

אלא שהועד המייצג את המחאה הדרוזית נגד המשטר הסורי העז ללכת צעד אחד קדימה. הועד המדיני הדרוזי של מחוז סוידא גינה את "הפשע שכוון נגד ילדים חסרי ישע" וקרא להתערבות בינלאומית לשפוט את האשמים. בהודעה שפרסם בשבת, נכתב כי "הדרוזים מסרבים להפוך את אדמתם לזירת מלחמה". בשורה האחרונה שלח הועד רמז ברור נגד חיזבאללה: "אנו משוכנעים כי אותם גורמים המבצעים מעשי טבח נגד ילדי סוריה הם אלה שרוצחים כיום את ילדי מג'דל שמס". מדוע הדרוזים בסוריה בכל זאת העזו לגנות את חיזבאללה?

כבר לא בעד אסד

הדרוזים בסוריה שבעבר הזדהו עם משטר אסד, עברו שינוי משמעותי שמורגש היטב גם במג'דל שמס ובשאר הכפרים בגולן. מזה יותר משנה מתקיימת מחאה שקטה נגד משטר אסד  במחוז סוידא בדרום סוריה. הדרוזים מוחים על מצבם הקשה כלכלית ובטחונית. במהלך מלחמת האזרחים בסוריה בעשור הקודם, חל שינוי מהותי ביחס העדה כלפי המשטר. הדרוזים חשו שאינם מזדהים עם הדיכוי האכזרי של הנשיא בשאר אל-אסד נגד העם הסורי, אך מצד שני גם חשו מאוימים מהאופוזיציה האסלאמית-ג'האדיסטית. על כן, סרבו הדרוזים להמשיך להתגייס לצבא ודרשו לקבל נשק כדי להגן על עצמם. המשטר הסורי חשש מהיווצרות אוטונומיה דרוזית, תופעה שארעה עם הכורדים בצפון המדינה. בתגובה העניש אסד את הדרוזים, צמצם את ההגנה על כפריהם ואפשר לטרוריסטים ג'יהאדיסטים להתקיף את כפריהם. 

מחוז סוידא סובל מאז מלחמת האזרחים מפשיעה בלתי נפסקת – מעשי שוד, חטיפות עם דרישות לכופר ורציחות על בסיס יומיומי, כפי שמדווח ערוץ סוידא24. למעשה עורק החיים של הדרוזים בסוידא הוא הסיוע של בני עדתם מישראל ומלבנון, השולחים להם כסף. לאחרונה פקדה את הדרוזים צרה נוספת. כל אזור דרום סוריה הפך לזירה של סחר בסמים, המוברחים לירדן. המשטר הסורי מעורב בכך עד צוואר וגורף רווחים עצומים יחד עם שותפיו מ"ציר ההתנגדות" האיראני. הדרוזים גם סובלים מחיזבאללה התומך במשטר בדמשק, שניסה בעבר וללא הצלחה לגייס דרוזים לשורותיו באמצעות פיתויים כספיים. חיזבאללה מנסה כל הזמן להתבסס באזורם כדי להפוך אותו לזירת מלחמה נגד ישראל. בני העדה יודעים כי חיזבאללה ואיראן עומדים מאחורי הסחר בסמים בסוידא. לדרוזים בסוריה יש חשש מפעולה צבאית של המשטר ותומכיו לדיכוי מחאתם.

הגולן כבר לא סורי

בינואר השנה חזו בני מג'דל שמס, בעבר מעוז התמיכה במשטר אסד והמחאה נגד סיפוח הגולן (מ-1981), באירוע חסר תקדים: הפגנות של צעירים דרוזים נגד המשטר הסורי, מתוך הזדהות עם אחיהם המדוכאים בדרום בסוריה.

הדרוזים בגולן מפנימים כי אזורם הנתון לשליטה ישראלית כבר יותר מ-50 שנה לא יחזור לסוריה. הצעירים עוברים תהליך ישראליזציה, מדברים עברית ומנהלים חיים חילונים מודרניים. בשנים האחרונות חל זינוק משמעותי בהתאזרחותם של הדרוזים בגולן ובבקשות לקבלת תעודות זהות ישראליות.

הדת הדרוזית התפתחה באזורנו לפני כאלף שנה. בני הדת מאז ועד היום הם שילוב של עוצמה פיזית ורוחנית ואמונה מיסטית עמוקה. מצבם מסובך כי הם חיים במדינות הנמצאות במצב מלחמה.

מראשיתה של המלחמה בעזה ועד לאירוע האחרון במג'דל שמס, חשו הדרוזים בגולן כי ישראל היא מקום בטוח יותר מלבנון ומסוריה. אמנם המלחמה פגעה אנושות בתיירות בגולן שהייתה מקור פרנסה חשוב לדרוזים, אך בכל זאת מצבם הכלכלי היה טוב בהרבה משל אחיהם מעבר לגבול. האם האירוע הקשה במג'דל שמס לא יערער כעת את ביטחונם של הדרוזים בגולן? הדבר תלוי במידה רבה בתגובתה של ישראל.

ד"ר ירון פרידמן הוא חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. ירון מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC