מניפת הסחף של מלחמת עזה הראשונה הנשפכת אל תוך חיינו, הולכת ומתרחבת ככל שהזמן נוקף, משבשת בדרכה את הפעילות המשקית, את הפעילות העסקית ואת תחושות הביטחון האישי, ומחריפה את הדיכאון האישי והלאומי. אי הוודאות ותחושת "רב הנסתר על הגלוי" משבשים את תהליך קבלת ההחלטות הרציונלי.
כדי לקבל החלטות הרות גורל יש לחשוב בקור רוח. ישראל אינה בנויה למלחמה נוספת בהמשך למלחמת ההתשה ארוכת טווח בה אנו מתחפרים זה עשרה חודשים ברצועת עזה, מול חיזבאללה בגבול הלבנון (כמו גם המלחמה הפחות מוכרזת ביהודה ובשומרון), כמו גם מול גרורותיה של איראן בעירק, תימן וסוריה.
לאחר ההתייקרות בחודש יולי: ירידה משמעותית במחיר הדלק צפויה מסוף השבוע
דין מג'דל שמס כדין תל אביב: המלחמה בעיני הבורסה לניירות ערך
ישראל חייבת להגיב מהראש ולא מהבטן. אין מקום לתגובה אימפולסיבית, למרות הדם הזועק מעפר הגליל ואדמת רמת הגולן. אל לישראל לפתוח במלחמה כוללת בהיקף נרחב מול גדודי הפושעים של כח רדואן בלבנון. ראשית נסיים את המלחמה ברצועת עזה - אחר כך נחזק את הכלכלה ואת המשק למשך כמה שנים ורק אז נוכל להגיב לזעקת הדם שניגר. לכך עוד יגיע יום.
תגובות מהבטן לפעילויות הטרור מלבנון (או שמקורו בלבנון), גררו אותנו במאה ה-20 לשתי מלחמות לבנון, המיטו עלינו סבל ואובדן חיי אדם, בריחה עלובה ומבזה מלבנון של אהוד ברק - והישגים אין. קנינו שקט בכדי להמשיך להעלות רמת החיים בישראל לרמות הגבוהות ביותר.
כן, ידענו מה מכין האויב, אבל רמת החיים ב-20 השנים האחרונות, שלא נודע כמותה מעולם בישראל, הביאה לכך שטחו עינינו לראות ואוזננו התקועה במכשיר הנייד לא השכילה לשמוע את שאון המלחמה המתגבר מעבר לגבול.
יהיה בסדר, אמרנו לעצמנו בשכנוע עצמי ילדותי. לא עוד. בשביל מלחמות צריך הון ומקורות רבים, הנובעים ממשק חזק ולא הסתמכות על משענת קנה רצוץ, בזמן אמת, של ארצות הברית, שמנעה מאיתנו מלחמה קצרה ברצועת עזה, כפי שאנחנו יודעים לעשות היטב. למעשה, ארצות הברית שימשה כמפקדת הכוחות המזוינים של ישראל, כאילו היינו סייגון, ערב התבוסה של דרום וייטנאם.
אומדן עלות המלחמה עד סוף 2025 יגיע ל-250 מיליארד שקל, על פי חישובים עדכניים שנערכו בבנק ישראל ושהוצגו על ידי הנגיד פרופ' אמיר ירון. סכום זה, מטבע הדברים, אינו כולל את האפשרות למלחמה מקיפה שנשלפת מהמותן בצפון. להערכתי, מלחמה שכזו, שעלולה להכניס גם את איראן למעגל, תגרור הרס תשתיות ומתקנים חיוניים והגברת הפיצויים לניזוקים.
היא גם תגביר את דרישות מערכת הביטחון לשנים הבאות קדימה. ועלולה להביא לעלייה בכלל עלות המלחמה ל-100 מיליארד דולר מתחילת המלחמה ולחמש שנים קדימה. השימוש במונחי דולרים נועד להמחיש את אי הוודאות לגבי הסכומים האדירים שהמשק והממשלה יוציאו.
במקביל צפיות תנודות בשווקי ההון, בשוק המניות, בשוק האג"ח ובשער החליפין. האינפלציה תהיה קשה לדיכוי, התעסוקה עלולה להיפגע, הייצור יקפא, ההשקעות תמשכנה להיחלש ואובדן ימי עבודה יעמיק, במקביל למחסור מסוכן של עובדים בענפי הבינוי ומחסור בעובדים התעשייה. כמובן קיים חשש מהמשך העלייה בהוצאות הביטחון שחלקן תיהפכנה לקבועות.
ההערכות עד כה של הבנק המרכזי הן כי עד 2025 הוצאות הביטחון יגדלו בקרוב ל-כ-118 מיליארד שקל, תוכנית בניית הכח החדש של צה"ל עוד 30 מיליארד, פיצויים על נזקים ישירים ועקיפים קרוב ל-25 מיליארד, הוצאות אזרחיות בגין המלחמה כ-40 מיליארד, עלייה בשרות החוב של המדינה (בגלל העלייה בריבית שהמדינה חייבת לשלם) עוד 7 מיליארד שקל - ובנוסף לכך אובדן הכנסות של המדינה ממסים, ירידה בהכנסות הביטוח הלאומי (כולל מס בריאות) וחשש מירידה בתקבולים משדה תמר, בסך כולל של 30 מיליארד שקל כאובדן הכנסות.
בתנאים של המלחמה, עד כה אין מנוס מגיוס כללי של המשק למניעת התבדרות תקציבית, הגדלת הגרעון הממשלתי והמשך הזינוק ביחס החוב לתוצר. כל אלה הם לא רק קווים אדומים למשק שכלכלנים מנפנפים בהם. ללא עשיית סדר משקי על ידי הממשלה והכנסת, רמת החיים בישראל תרד בתוך מספר שנים לרמה נמוכה שהדור הצעיר עד גיל 40 לא ידע.
הטור המלא: מחר במוסף "מעריב עסקים"