ברגעים אלו ממש יושבים אלפי טייסים וטייסות בעולם במושביהם בגובה אלפי רגל מעל הקרקע ומביטים על הנוף המרהיב. אין להם את הפנאי ליהנות מכך. במוחם מתרוצצות שלל סיטואציות שעלולות להתרחש בכל רגע נתון: אובדן דיחוס מעל רכס ההימלאיה ללא יכולת להנמיך מיד לגובה שבו ניתן לנשום בחופשיות, או כשל מנוע באוקיינוס ללא שדה קרוב לנחיתה.
טייס מתכונן תמיד לאפשרות הכי גרועה, ורובכם ודאי אינכם יודעים כי ביצועי ההמראה למטוסי נוסעים דו־מנועיים מתוכננים למקרה של תקלה באחד מבין שני המנועים במהלך ריצת ההמראה, שבה המטוס נמצא במשקל הכי כבד שלו ובמהירות הכי גבוהה - ועדיין יוכל להמריא בבטחה. לזה נערכים, מתאמנים ונבחנים בכל אימון כשירות אחת לכמה חודשים כל טייס וטייסת בכל מקום בעולם.
בין חיסול הנייה לביירות: עלי חמינאי הבין שהוא כבר לא חסין
טהרן, ביירות ועזה נותרו בהלם: כל התרחישים לתגובה לחיסולים הדרמטיים
וכעת ברשותכם בואו ננחת לרגע באצבע הגליל ונעלה לאורך כביש 98 אל מג'דל שמס. דרך עין זיוון ומרום גולן, סמוך לאורטל, שם נספו בני הזוג ברנס מפגיעה ישירה בשטח פתוח רק לפני שבועות בודדים. והנה, דווקא במקום היפה הזה התרחש כשל מנועי חמור כל כך, במגרש הכדורגל בשבת האחרונה. תרחיש אימים שהתממש במלואו, כי הרי יכולנו לדמיין שזה עלול לקרות, אבל העדפנו שלא להיערך.
מלחמה אינה תוכנית לבקשתך. על מלחמה מכריזים משיקולים מדיניים, משפטיים ובינלאומיים. במדינה שאורכה 700 ק"מ, המוקפת בישויות שונות שחלקן עוינות והיתר בלתי יציבות, מלחמה היא בלתי נמנעת. ההיערכות אליה תבוצע בהתאם, וכך גם תיאום הציפיות עם הציבור.
במדינה הנערכת למלחמה בונים מרחבים מוגנים ומרגילים את האזרחים להתרעות השונות; פותחים תוכניות חינוך ללמידה משמעותית מרחוק לאלפי תלמידים מפונים, ומקימים כוח משמר יישובי המגובה בחוק ומעוגן בתקציב מתאים, שמא ייוותר לבדו ברגע האמת; יש גוף ביקורת נוקשה ובו אגף הבודק כל הזמן את מוכנות הגופים השונים לשעת חירום, העומד בקשר עם כלל המערכות, הצבאיות והאזרחיות.
תפיסת האיום מביאה לתפיסת מלחמה. זו אולי לא השגרה שעליה חלמנו, אולם היא היחידה שתאפשר לנו כאן חיים. בדיוק כמו טיסה, ניתן לקיים מדינה משגשגת במקביל להיערכות לשעת חירום. ביד אחת להתכונן ולהיערך, ביד השנייה לשגשג ולהתפתח. תפיסה כזו עשויה לתרום לנו בדברים נוספים, כמו הכרעת יעדים אזרחיים וכלכליים חשובים כגון יוקר המחיה או משבר הדיור.
מתוך תפיסת המוכנות למלחמה תגיע גם תודעת הניצחון. כפי שאין בידינו את האושר המוחלט, גם הניצחון איננו כזה, אלא עמידה ביעדים ברורים והמשך תנועה קדימה אל היעד הבא. מונחים כמו "ניצחון מוחלט" הם כמו רימון עשן אשר נועד לסמא את עיני הציבור. לא כך מנצחים מלחמות, לא כך מתכוננים לעימות, לא כך עומדים ביעדים מדיניים ואזרחיים.
כמובן שהניצחון הישראלי אינו בלתי אפשרי, אך הוא אינו ניתן להשגה מבלי תפיסת יעדים ברורה. כך עזבו את ישראל יותר רופאים בעשור האחרון מבכל עשור אחר. כך מחירי הדיור הרקיעו שחקים במדינה שמרב הקרקעות הן בבעלותה, וכך התייקר סל המזון מרוב המדינות המפותחות.
ואנחנו, האזרחים? במקום שמיליון איש יחליטו להפסיק לצרוך מוצר מסוים של חברה מסוימת שהעלתה את המחיר לרמה בלתי מתקבלת על הדעת; במקום להודיע על ביטול הוראות הקבע וחזרה לתשלום במזומן – אנחנו נמשיך לבכות על מר גורלנו במדינה שאנחנו כל כך אוהבים, אבל זה הכל. מחיר הנדל"ן ימשיך לעלות, יוקר המחיה בעקבותיו – עד שתיפול רקטה עם ראש נפץ במשקל 50 ק"ג במגרש משחקים, ומי שחושב שהדברים אינם קשורים אינו מבין איך עובדים הדברים במדינה שבה הוא מתגורר.
תפיסה קבועה של מוכנות לעימות וחירום עשויה לעקר או לצמצם את הנזקים שייגרמו לאורך הזמן שבו אין תפיסה כזו. בהמשך תגיע גם תחושת הניצחון, ואולי גם ביטחון בעתיד המבוסס על יציבות מערכות, על שכבה מכובדת של שירות ציבורי ועל נבחרי ציבור מקצועיים. נשמע לכולנו בלתי הגיוני כאשר אלו ממש יוצאים לפגרת קיץ בעיצומה של מלחמה קשה וכואבת.
תפיסה שכזו היא צורת חשיבה שלרוב מתעלה מעל שיקולים זמניים, חברתיים ופוליטיים. היא איננה רווחית לרוב, אבל ברגע האמת תהיה ההבדל בין חיים למוות. הייתם עולים על טיסה בידיעה שהטייסים אינם ערוכים למקרה חירום? כמובן שלא, אבל זה מה שקרה במדינת ישראל. ביום שהפסקנו לחשוב ולהתכונן, שעון העצר החל לתקתק. וללא תפיסה נכונה, מוכנות וחתירה לניצחון כדרך חיים, אי אפשר באמת להתפלא על רקטה שמתפוצצת במגרש כדורגל בשבת אחר הצהריים.
הכותב הוא יו"ר איגוד הטייסים הישראלי