ההתנהלות של הממשל האמריקאי בימים האחרונים משקפת את הדילמה הניצבת בפני הנשיא ג'ו ביידן מאז פרוץ המלחמה, ולמעשה מאז הקמתה של הממשלה הנוכחית לפני כשנה וחצי. מצד אחד, הנשיא ביידן מביע פעם אחר פעם את מחויבותו האישית לביטחונה של מדינת ישראל (ובלשונו, "לא צריך להיות יהודי כדי להיות ציוני") ואת נכונותו לסייע לה להיערך כנגד המתקפה הצפויה מצד איראן ושלוחיה.

במסגרת זו, הממשל מתגבר את הכוחות הימיים והאוויריים במרחב, ומנהל מגעים אינטנסיביים עם מדינות האזור. זאת, במטרה לגבש קואליציה בינלאומית וערבית לקראת המתקפה הצפויה, בדומה לברית שסייעה לישראל לבלום את המתקפה האיראנית לפני כארבעה חודשים

עימות ישראל-איראן הוא עימות של העולם החופשי נגד משטר האימים| דעה  
בלי הקיצוניים: ישראל חייבת ממשלת חירום רחבה בשביל לשרוד | מישקה בן דוד 

ג'ו ביידן, בנימין נתניהו (צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein,קובי גדעון לע''מ)
ג'ו ביידן, בנימין נתניהו (צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein,קובי גדעון לע''מ)

מהצד האחר, ניכר התסכול הגובר בבית הלבן ממדיניותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. זאת, באופן שמחדד את הדילמה הניצבת בפני הממשל - כיצד גורמים לנתניהו לשנות את מדיניותו בלי לפגוע באינטרסים חיוניים של ישראל.

ממספר דיווחים עולה, כי הנשיא ביידן וראש הממשלה נתניהו קיימו בימים האחרונים שיחות קשות, בהן הנשיא דרש להתקדם להשגת עסקה עכשיו ולהפסיק "לבלבל לו במוח".

הדבר מתווסף למורת הרוח המתמשכת של ביידן ממדיניות נתניהו מאז פרוץ המלחמה, ולמעשה עוד במהלך 2023 נוכח חילוקי הדעות סביב קידום ההפיכה המשטרית. זו מתמקדת, בראש ובראשונה, ממה שמצטייר בוושינגטון, כקשיים שמציב ראש הממשלה על ביצוע עסקה חדשה לשחרור החטופים, מהיעדר אסטרטגיה ישראלית ל"יום שאחרי", ומהסירוב לשלב את הרשות הפלסטינית בתהליכי שיקום עזה ולהציג אופק מדיני לפלסטינים. זאת, באופן שלמעשה שם מקלות בגלגלי התוכנית האזורית הרחבה של הנשיא ביידן, שבבסיסה כינון נורמליזציה בין ישראל לסעודיה והעמקת הברית האזורית, בהובלת ארה"ב, כנגד הציר האיראני.

לכך יש להוסיף את האזהרות הנשמעות מצד הממשל כי ללא גיבוש עסקה חדשה שתוביל לסיום המלחמה בדרום ובצפון, עלולה להתרחש הסלמה אזורית רחבה, כפי שקורה בימים אלו. גורמי ממשל אף הבהירו כי לא עודכנו מראש על חיסול הניה וכי הפעולה עלולה להקשות על הסיכויים לגבש עסקה חדשה לשחרור החטופים. 

בנימין נתניהו, ג'ו ביידן ומשפחות החטופים (צילום: עמוס בן גרשום/לע״מ)
בנימין נתניהו, ג'ו ביידן ומשפחות החטופים (צילום: עמוס בן גרשום/לע״מ)

דומה כי במציאות האזורית הכאוטית, ונוכח האיומים המוחשיים בפניהם ניצבת ישראל, ביידן ימקד את המאמצים של הממשל בהענקת כיפת פלדה ביטחונית וצבאית לישראל, לצד גיבוש הקואליציה האזורית והבינלאומית, בניסיון למנוע הידרדרות למערכה אזורית רחבה. זאת, תוך המחשת איתנות הברית האסטרטגית בין המדינות שהינה עמוד תווך בביטחון ובחוסן הלאומי של ישראל ונדבך מרכזי בדימוי העוצמה וההרתעה של ישראל.

בה-בעת, הממשל ימשיך מאחורי הקלעים במאמצים לקידום עסקה, מתוך הבנה שזו כנראה האופציה היחידה העשויה להחזיר את החטופים ולהוביל לסיום המלחמה. אמנם עוד חזון למועד, אבל בהחלט יתכן כי אחרי הבחירות לנשיאות בארה"ב, הנשיא ביידן יהיה משוחרר מאילוצים פוליטיים ויהיה נכון להסיר את הכפפות ביחסו לנתניהו. 

הכותב הוא חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, לשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים.