העיצומים שהטילה ארה"ב בחודש שעבר על ארגונים ישראליים כמו צו 9 לא משכו תשומת לב מרובה. העובדה שארה"ב, על פי הצו הנשיאותי (executive order) שעליו חתם הנשיא ג'ו ביידן, יכולה כבר היום להטיל סנקציות על כל אזרח ישראלי, צריכה להטריד. ועדת החוקה, חוק ומשפט נדרשה בשבוע שעבר לסוגיה מורכבת זו, שיש לה השפעות מרחיקות לכת.
יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן הבהיר כי "אזרחי ישראל צריכים להיות נתונים לשיפוטה של ישראל, והטלת הסנקציות פוגעת בריבונות". רוטמן טען כי "מדובר במאבק נגד כל מי שמתנגד למדיניות נשיא ארה"ב בעד שתי מדינות, שזה הרוב המוחלט של אזרחי מדינת ישראל. זאת לאחר ששני שלישים מחברי הכנסת אמרו במפורש שהקמת מדינת פלסטינית היא איום קיומי".
סרטון אחד של חמאס חשף את מצבו האמיתי: זאת האסטרטגיה החדשה שלו
יכולנו כבר להכריע את חמאס - אם לא הטעות הפטאלית של גנץ ואיזנקוט
הסנקציות של משרד האוצר ומשרד החוץ האמריקאי הוטלו על שורת פעילי ימין, ובהם רעות בן חיים, ממקימות ארגון צו 9, שחוסם משאיות סיוע לעזה מתחילת המלחמה, בטענה שהכנסת מזון ותרופות לרצועה "מתדלקת" את חמאס ופוגעת ביכולת להביס את ארגון הטרור. בן חיים, אם לשמונה ילדים מנתיבות, הובילה את המאבק וניהלה את הבית בלי בעלה, שגויס למילואים ב־7 באוקטובר. בעבר היא פעלה במסגרת הארגון תה"ל, שמסייע לנפגעות תקיפה מינית בחברה הדתית והחרדית.
בתגובה לסנקציות אמרה בן חיים: "מהרגע שהקמתי את צו 9 עשיתי את זה רק כדי שהחטופים שלנו יוכלו להיות בבית. כי את הדבר הזה, שהסיוע שאנחנו מעבירים מגיע לחמאס, רצינו לעצור. לפעולות שלנו הגיעו כל חלקי העם. משפחות חטופים, משפחות שכולות, מימין ומשמאל. כולם הגיעו, ועשינו את זה עם אפס אלימות בפעולות הכי לגיטימיות שיש. ביום הפעלת הסנקציות כל כרטיסי האשראי שלנו נחסמו ללא התרעה. הכסף נעול. כל חשבון בנק שלי, גם היום וגם בעבר, נחקר. אני לא יכולה לתאר את רמת החודרנות לחיי".
טרור? סחר בסמים?
נשאלת השאלה: מאיפה הסמכות להטיל סנקציות על אזרחים ישראלים? מדובר בפעילות של "המשרד לשליטה בנכסים זרים" של ארה"ב, גוף במשרד האוצר האמריקאי שאוכף סנקציות כלכליות ומסחריות על גורמים שפועלים נגד האינטרסים של ארה"ב.
שבעה עשורים אחרי שהוקם המשרד האמריקאי לשליטה בנכסים זרים (OFAC), שפעולתו הראשונה התבצעה במהלך מלחמת קוריאה, מונה הגוף להוציא אל הפועל צו נשיאותי שהופנה נגד אלימות מתנחלים. לאורך השנים הגוף הזה אכף סנקציות נגד סוחרי סמים, אנשי עסקים וארגוני טרור, כמו גם ממשלות ברחבי העולם. המניע הוא אחד: נטרול גורמים או פעילות העלולים להזיק לארה"ב ובנות בריתה.
הסנקציות נדרשות לאישור הקונגרס, או לחלופין מוכרזות במסגרת צו חירום נשיאותי. הן אמורות לשבש את מקורות ההכנסה ובכך לפגוע ביכולת הארגונים להכשיר טרוריסטים ולרכוש נשק. באופן אבסורדי, הממשל הנוכחי הסיר בתחילת דרכו את הסנקציות מהחות'ים בתימן, המהווים סיכון ביטחוני לישראל ולבנות בריתה של ארה"ב במזה"ת.
תביעה תקדימית שהוגשה לבית הדין הפדרלי בטקסס כנגד הצו הנשיאותי, טוענת כי "הסנקציות והצו הנשיאותי שמאפשר אותן נוגדים את החוקה האמריקאית, פוגעים בחופש הדיבור והמחאה, וחותרים תחת ריבונותה של מדינת ישראל". התביעה הוגשה בידי עו"ד מארק צל בשם תנועת רגבים, יחד עם קבוצת ישראלים בעלי אזרחות אמריקאית ותנועה פרו־ישראלית בטקסס.
ד"ר מיכאל וולפוביץ' מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, הציג בדיון נתונים שאסף, ותיאר כי אפשר לראות את הסטטיסטיקות של האו"ם ואת הסטטיסטיקות של הרשות הפלסטינית שמשמשות מקור לאו"ם. נתוני האו"ם על "אלימות מתנחלים" מבוססים על דיווחים שקריים. למשל, כניסה להר הבית של יהודים מסווגת כהסגת גבול וכמעשה אלימות.
לפי הפרסומים, בממשל שקלו גם להטיל סנקציות על השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', אך החליטו לא לעשות כן בשלב זה. הצו הנשיאותי מאפשר הטלת סנקציות בעתיד גם על פוליטיקאים ופקידי ממשלה. וזה אותו ממשל אמריקאי שמכנה את עצמו בן ברית אמיתי של מדינת ישראל.
הכותב הוא מנכ"ל רדיוס 100FM, קונסול כבוד בישראל של נאורו, סגן דיקאן הסגל הקונסולרי, נשיא אגודת תקשורת הרדיו הישראלית וסגן נשיא מועדון השגרירים בישראל