מתי איראן תגיב? ואיך היא תגיב? שאלות שמטרידות אותנו מאז חיסולו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הנייה ב־31 ביולי בטהרן. ולא רק אותנו, למעשה את כל העולם. הפרשנויות וההערכות לא מפסיקות לזרום. כל יום מחדש ישנן הערכות שהנה התגובה תגיע הלילה - ולמחרת יש כבר פרשנות חדשה עם מועד חדש.
קרע בין איראן לציר ההתנגדות: שיחת הצרחות של חיזבאללה, החות'ים וחמאס נחשפת
כדי לנבא תגובה של שחקן אחר לא מספיק לנסות להיכנס לראש שלו. מה שיותר משמעותי זה להבין כיצד הוא קורא אותנו, וזה מה שאנחנו לא תמיד מבינים. האויב האיראני יודע לקרוא אותנו מצוין. הוא מבין היטב את המשמעות של תקופת המתנה מורטת עצבים באי־ודאות מוחלטת. במקרה זה, החששות בישראל ובעולם גדולים הרבה יותר בהשוואה לחשש מתגובה הצפויה להגיע מחיזבאללה. הסיבה? מידת המוכרות. זה נשמע מוזר, אבל עם אויב ״מוכר״, שעמו היו לנו כבר לא מעט אינטראקציות וסבבים בעבר, החששות הפסיכולוגיים פחות גדולים.
תחשבו על בוס שאתם לא אוהבים ושיש לכם לא מעט "תאקלים" איתו, לעומת בוס חדש ומאיים שאתם לא מכירים ושאמור להיכנס לתפקיד. החששות הגדולים יותר תמיד ינבעו מתגובה של אויב שלא היו היתקלויות פיזיות עמו. עם אויבים מוכרים, אכזריים ככל שיהיו, קל לנו להתמודד. הבעיה היא עם אויבים שאין לנו דרך לצפות את אופן פעולתם. אם נסראללה היה יוצא ונותן נאום, ספק אם מישהו היה רץ לנקות את הממ״ד. לא כי אין סיכון מהצד שלו, אלא פשוט כי אנחנו בממשק מולו כבר שנים. כאשר אנחנו באינטראקציה ממושכת מול אויב, אכזרי ככל שיהיה, היכולת שלו לייצר אצלנו פאניקה יורדת. עם איראן היה אומנם האירוע באפריל, אבל מעטה העמימות עדיין גדול.
שליטה באמצעות עמימות
איראן שומרת על עמימות, בלי להתחייב על אופי התגובה ומועדה. הם פועלים כך משתי סיבות, ראשית, הם בעצמם עדיין לא החליטו מה תהיה התגובה הראויה מבחינתם, ושנית - הם משמרים בדרך זו את שליטתם במצב בכך שהם מתחייבים מצד אחד לתגובה, אך מצד שני לא אומרים שום דבר על אופייה ומועדה.
נתייחס לחלק הראשון – איראן לא החליטה על התגובה. ראשיה נמצאים בתסבוכת לא פשוטה. מצד אחד הם מקבלים איומים והתרעות מכל העולם, שמזהירים אותם לא לתקוף את ישראל. הם רואים את ההיערכות של נושאות המטוסים האמריקאיות, ואף שאנחנו תופסים אותם כלא רציונליים - הם מאוד כאלה. המומחיות שלהם היא להלך על חבל דק בלי להרגיז את הנמר. בנוסף, אין להם אינטרס לפתוח במלחמה בשלב זה. זה לא היה בתוכניות שלהם.
הבעיה שלהם היא שהם מרגישים מחויבים להגיב, אחרת הם ייתפסו כצד החלש, וזה משהו שהם לא יכולים להרשות לעצמם. לכן הם תקועים. הם צריכים לחשוב באופן יצירתי על תגובה שמצד אחד לא תחייב את ישראל להגיב, ומצד שני תהיה מספיק תקיפה כך שתיחשב בעיני העולם, והעולם הערבי בפרט, כמענה הולם. האיראנים מבינים שאם המתקפה שלהם תהיה דומה לתגובה שלהם באפריל האחרון, היא תהיה אסון עבורם.
הם עשו זאת גם באפריל. גם אז, הניצחון של איראן היה הרבה לפני המתקפה. הניצחון של איראן היה בטירוף שהיה פה, גם בציבור וגם בתקשורת, בציפייה המתוחה לתגובה האיראנית, באינסוף הספקולציות ובביטול של אירועים חינוכיים. שלא נטעה, זה היה הניצחון המשמעותי של איראן: היכולת לשבש את השגרה שלנו. איראן אז, וגם הפעם, נדרשה לשלם מס שפתיים עבור הציבור שלה ועבור כל הלגלוג שהיה כלפיה ברשתות החברתיות מאז שתקפנו את הבכיר בדמשק.
תגובה הולמת – מהי?
דפוס התגובה של איראן אינו חדש. גם בעקבות חיסול קאסם סולימאני היא שיגרה טילים לעבר בסיסים אמריקאיים בעיראק. לאמריקאים היה מודיעין מדויק, כי איראן עדכנה אותם לאן היא מתכוונת לשגר את הטילים. זו דרך פעולה מאוד מחושבת ומאוד רציונלית. לא סתם איראן השהתה אז את התגובה שלה. הם ניסו להבין שם איך מצד אחד מייצרים תגובה הולמת, כאשר מצד שני הם מעוניינים שהיא תהיה כזו שלא תחייב אותנו להגיב חזרה. לתגובה של איראן הייתה בעיקר משמעות סמלית, אבל בשורה התחתונה - איראן לא רוצה ולא מעוניינת לפתוח חזית מול ארה"ב ולא מול ישראל.
לכן הפעם הם בבעיה גדולה יותר, ולכן גם לוקח להם יותר זמן להגיב. התגובה האיראנית תהיה חמורה יותר מהתקיפה באפריל האחרון. מצד אחד, הפעם הם לא יכולים רק להגדיל מספרית את התגובה כלומר - מספר גדול יותר של כטב"מים וגם טילים ארוכי טווח שישוגרו לעבר ישראל. זה לא יספק. מצד שני, האיראנים יודעים שפגיעה ביעדים חיוניים במרכז ישראל תספק הזדמנות לתגובה ישראלית בתמיכה אמריקאית. לכן איראן תייצר בעיקר ״מבצעי תודעה״. כדי לתסרט את מבצעי התודעה באופן יעיל ואפקטיבי, הם צריכים לשכנע אותנו שהם אכן רציניים.
ראשית, התגובה האיראנית מעל כל במה אפשרית היא שאין שום אפשרות שאיראן לא תגיב. זה חלק מהותי מהנדסת התודעה. שנית, הערוץ הירדני התייחס להכנות שאיראן מבצעת בפועל: "יש פרסומים על ההיערכות והתרגילים הצבאיים שמבצעים בצפון איראן — מוקד הפעילות של חיל האוויר האיראני", נאמר בשידור. "חמנאי בעצמו ביקר באזור כדי לעקוב מקרוב אחר ההכנות. זה סימן חשוב לאופי התגובה האיראנית", נמסר עוד.
בינתיים הם מושכים זמן שבו הם ממשיכים לצבור ניצחונות. עובדה - חברת פיץ' הורידה את הדירוג בליל תשעה באב, תוך כדי המתנה בישראל לתגובות איראן וחיזבאללה, בנוסף, מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן דחה את יציאתו לביקור במזרח התיכון על רקע חוסר הוודאות בעניין המתקפה האיראנית.
למעשה, איראן פועלת בחוכמה כשהיא משאירה אותנו במתח. היא רואה שזה עובד לה. לוחמה פסיכולוגית היא "שימוש מתוכנן בתעמולה ובפעולות פסיכולוגיות נוספות, שמטרתן העיקרית להשפיע על הרגשות של האויב". איראן לא מפעילה כוח, אלא רק מניפולציה פסיכולוגית מוצלחת שגורמת לכך שהיא זו שמכתיבה את כללי המשחק, כאשר אצלנו מדינה שלמה בפאניקה ועוסקת ביצירת תרחישים. איראן, בסופו של דבר, תמצא את הדרך להגיב באיזשהו אופן שלא יחייב תגובה שלנו. אבל עם תגובה או בלי, ייצאו באיראן לרחובות ויצהירו שהם ניצחו. מתי זה יקרה? ברגע שהם ירגישו שהם עשו מספיק בלגן.
הכותבת היא חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, אוניברסיטת רייכמן, הרצליה
[email protected]