בתום שלוש וחצי שנים של עבודה מאומצת, בהשקעה של כ־4 מיליארד שקלים, 2 מיליון מטר מעוקב בטון, 140 אלף טונות ברזל ופלדה, ובעומק עשרות מטרים – הושלם בתחילת דצמבר 2021 "המכשול" סביב רצועת עזה.
תא"ל ערן אופיר, ראש מנהלת גבולות ותפר, הופיע בסרטון חגיגי, ועל רקע מוזיקה מלהיבה אמר: "חמישה מרכיבים למכשול (...) קיר בטון תת־קרקעי שמונע חציית מנהרות. זה קיר חכם (...) לא רק מכשול פיזי, גם טכנולוגיה (...) המרכיב השני זה מכשול עילי שלא מאפשר חדירה מעל הקרקע. מכשול מסיבי מאוד. השלישי זה מערכת מכ"מים ומצלמות. הרביעי זה חדרי המלחמה לגדודים, לחטיבות ולאוגדה. והחמישי זה המכשול הימי (...) המאפשר למנוע כל חדירה ימית לתוך מדינת ישראל (...) הבטון יכול לבנות כביש מכאן עד אתונה. מהברזל אפשר לעשות פרופיל מפלדה שמגיע מכאן עד אוסטרליה (...) אני יכול לבשר לתושבי עוטף עזה שיש לנו היום מכשול שימנע חדירה למדינת ישראל".
די להבטחות חלולות: ראשי מערכת הביטחון צריכים להגיד לציבור את כל האמת | אריה אלדד
גם שר הביטחון דאז בני גנץ ומי שהיה הרמטכ"ל אביב כוכבי הצטרפו להבטחות הסרק, ואפילו יו"ר האופוזיציה דאז בנימין נתניהו מיהר להזכיר שיש לו מניות יסוד בהצלחה: "כבר לפני כחמש שנים הבאתי לקבינט את ההצעה להקים את הגדר התת־קרקעית".
ואז הגיע 7 באוקטובר.
את הגדר המסיבית חתכו בדיסקים, פוצצו במטענים קטנים או דרסו בטרקטורים. עברו עם אופנועים וטנדרים ואופניים. את המכ"מים והמצלמות עיוורו בצליפות מדויקות וברחפני נפץ. את המוצבים והמפקדות של החטיבות והאוגדה, עם חדרי המלחמה המשוכללים, כבשו בסערה, וטבחו בחיילות ובחיילים. את המכשול הימי המהולל עקפו בסירות גומי, נחתו בזיקים וטבחו באזרחים ובחיילים.
רק המכשול התת־קרקעי המופלא לא נפגע - ו"מומחים" צבאיים ועיתונאים המדקלמים כמו תוכים את "המקורות" שלהם, משננים באוזנינו גם היום: המכשול התת־קרקעי לא נפרץ. חמאס לא הצליח להיכנס במנהרות לישראל. כיפאק למכשול התת־קרקעי.
# # #
תושבי יריחו בטחו מאוד בחומותיה מול בני ישראל, שצלחו את הירדן ממזרח. איסוף מודיעין מדויק, שילוב של לוחמה פסיכולוגית ואפקט אקוסטי מסתורי – מוטטו את החומות. בין שתי מלחמות העולם, וכדי למנוע מהצבא הגרמני לפלוש, בנתה צרפת את קו הביצורים האימתני ביותר שראה העולם - קו מז'ינו. 350 קילומטרים אורכו, ורוחבו כ־25 קילומטרים. מאות מבצרים, אלפי תותחים, אלפי קילומטרים של גדרות ותעלות ושדות מוקשים. כשתקפה גרמניה במאי 1940 – היה הקו מאויש ב־41 אוגדות צרפתיות. קו מז'ינו לא נפל. כיפאק לקו מז'ינו! הגרמנים פשוט עקפו אותו דרך בלגיה.
את קו בר־לב הקימה ישראל במהלך מלחמת ההתשה לאחר מלחמת ששת הימים, שבה רבים מהחיילים שהיו מוצבים לאורך התעלה נפגעו מצליפות, הפגזות ומארבים. כדי להגן עליהם הוקמו עשרות מעוזים מבוצרים. הרמטכ"ל חיים בר־לב וחבריו מהפלמ"ח, האלופים אברהם אדן וישעיהו גביש, תמכו בהקמת הקו. מולם ניצבו האלופים אריאל שרון וישראל טל, שהתנגדו למגננה סטטית ותבעו להקים מערכת מגננה ניידת מבוססת שריון.
כששמואל גורודיש התמנה לאלוף פיקוד דרום, הוא הוסיף סוללות עפר גבוהות. כשהמצרים הפתיעו - הם צלחו באלפי סירות גומי והקימו גשרים על התעלה, פרצו בסילוני מים את סוללות העפר – ועשו זאת בין המוצבים. המעוזים הפכו למלכודות מוות ושבי. לא כל המוצבים נפלו, אבל תפיסת הביטחון הדפנסיבית קרסה במחיר איום.
בשיאה של האינתיפדה השנייה, כשרבו פיגועי ההתאבדות בערי ישראל, גברו הקולות שקראו להקים "גדר הפרדה". בין התומכים בהקמת הגדר היו שהאמינו באמת כי הגדר תגן על תושבי המדינה בתחומי "הקו הירוק". אחרים, שתמכו בהקמת מדינה פלסטינית בלב הארץ, ראו בגדר רק אמצעי לשרטוט הגבול בשטח. ראש הממשלה אריאל שרון ידע היטב שגדר אינה עשויה לספק ביטחון, והתנגד להקמתה. אבל כשהפך את עורו המדיני והביטחוני, וגם הבין כי זה מה שציבור הבוחרים רוצה – הקים את הגדר.
הירידה התלולה במספר הפיגועים והנפגעים סיפקה לכאורה הוכחה חותכת להצלחתה של הגדר. אבל מי שהתעמק בנתונים ראה כי גל הפיגועים דעך דרמטית לאחר מבצע חומת מגן, כשרק חלק זעיר מהגדר כבר הושלם, ושהפיגועים פחתו מאוד גם בתחומי יו"ש, "בתוך הגדר". אבל למי שרוצה לסגת ולהקים מדינה פלסטינית – העובדות אינן מעלות ואינן מורידות. במחיר של כ־9 מיליארד שקל, ולאורך כ־700 קילומטרים, נבנתה הגדר "המגינה על מדינת ישראל".
אבל כיוון שגם צה"ל ידע שהגדר אינה עשויה למנוע חדירת מחבלים, והטרור פחת ממילא – היא הוזנחה. יש בה מאות פרצות. אלפי שב"חים חוצים אותה מדי יום. מתכופפים ועוברים בפרצות או טורחים ומטפסים על סולם. וכיוון שהגדר הזו הוצגה כ"סיפור הצלחה", דורשים עכשיו להקים כזו גם בערבה ובבקעת הירדן, כי יש מסתננים והברחות. לא למדו כלום מהעבר.
# # #
מיליוני מילים כבר נשפכו על סוגיית "ציר פילדלפי". בימי ההתנתקות הבין שרון היטב את חשיבותו האסטרטגית, ותחילה התחייב להמשיך להחזיק בו. אבל הוא גם ידע שאי אפשר להחזיק רק בציר עצמו, והפקיר אותו, תוך הסתמכות נלעגת על המצרים שישמרו עלינו. הנסיגה ממנו אפשרה הפיכת כנופיית ג'יהאדיסטים קטנה לצבא שכבש והחריב יישובים - ועדיין מחזיק בחטופים ונלחם בנו מהמנהרות. אין כמעט מומחים המתכחשים כיום לחשיבות השליטה בציר למניעת אספקה לחמאס. אבל מנהרות הברחה הן רק חלק מהבעיה. התווך התת־קרקעי מאפשר לחמאס לצמצם רבים מהיתרונות שיש לנו באוויר ובשריון. נסיגת צה"ל מהרצועה תאפשר את שיקום המנהרות או חפירתן מחדש, ובמעמקיהן תקום גם תעשיית הנשק החדשה.
אך אצלנו ממשיכים להתייחס לקליפה, לגבול הרצועה, ומתעלמים מהתוך. כי ברור מאליו שרק כיבוש קבוע של הרצועה יוכל להתמודד איתו. עם זאת, רבים מה"מומחים" הביטחוניים, שהיו שותפים בפשעי הקונספציה ב־20 השנים האחרונות, טוענים היום בלי למצמץ כי לצורך השגת עסקה לשחרור חטופים חייבים לצאת אפילו מציר פילדלפי, אם כך דורש חמאס. הם בטוחים שהציבור מטומטם, ולכן הם חוזרים ומדקלמים כתוכי מקולקל: "תמיד נוכל לשוב ולחדש את המלחמה". ממש כפי שהבטיחו בעבר כי "אם רק יעזו לירות רקטה אחת". אבל כששואלים אותם – מגלנט ומטה ועד לעשרות הפרשנים המועדפים בערוצי 11, 12 ו־13 - הם מסבירים שאפשר לסגת מציר פילדלפי אם רק "נקים מכשול תת־קרקעי ונבנה גדר, ועם אמצעים טכנולוגיים, וכאשר המצרים והאמריקאים יערבו לכך שלא יהיו הברחות".
# # #
"האם בנסיבות הללו אתם מוכנים שבניכם ימשיכו להימצא בציר פילדלפי כשיש אלטרנטיבה אחרת טובה יותר שאינה מסכנת את חיילי צה"ל?", שאל שאול מופז את חברי הכנסת בימי ההתנתקות, באוגוסט 2005. "תפסיקו להלך אימים על העם בישראל!", תבע שר ביטחון, רמטכ"ל לשעבר, שנתן לנו את "קיר השיגומים" הכושל לאורך פילדלפי.
יורשיו וממשיכיו אינם חכמים ממנו. שוב הם מאמינים בבטון, בברזל, בשוטרים ובחיילים מצרים ובמפקחים אמריקאים. הפעם יגנו על המצלמות עם רשת נגד רחפנים מלמעלה, ויהיה ברזל עבה יותר בגדר. ואינם מעלים על דעתם ששוב יעקפו את הבטון, יפוצצו את הברזל, ושבמנהרות החדשות יבריחו את מרכיבי הנשק הבא: אלפי רחפנים וכטב"מי נפץ. הם אינם מעיזים להגיד לדרג המדיני – גדרות וחיישנים לא ימנעו כלום. העבר מוכיח. רק שליטה צבאית ברצועה תוכל למנוע עוד 7 באוקטובר.
בראש מערכות הביטחון שלנו עומדים אנשים פיקחים, אך ראשיהם ריקים מרעיונות אסטרטגיים חדשים, מכוננים. אין מעליהם גם הנהגה מדינית שתורה להם להחזיק ברצועה, אך כיוון ש"הטבע שונא ואקום", הם ממלאים את ראשיהם, וראשינו, בבטון.