1. כנסת בפיגור
נדירים הם המקרים שבהם הניתוק של המערכת הפוליטית מהנעשה בשטח כל כך בוטה וכל כך מושלם. חברי הכנסת יצאו לפני שבועיים לפגרה, שאורכה כאורך הגלות. הם התחייבו שאם יהיו במהלכה מקרי חירום, הכנסת תתכנס לישיבות מיוחדות.
הם הבטיחו שימשיכו לעבוד גם במהלך הפגרה ויהיו קשובים לרחשי לב הציבור. ואכן, הכנסת כבר כונסה, אבל לא לדיון באחד הנושאים הבוערים באמת, אלא בהטבות לערוץ 14 או לדיון במינוי דווקני לנציב שירות המדינה בניגוד לכללים. סיפרו לנו שחברי הכנסת יהיו קשובים לרחשי לב הציבור. למרות זאת, תצא משלחת מיוחדת לוועידה זניחה באזרבייג'ן, לכנס בארה"ב או לחופשות באירופה.
בניסיון להשתלט מחדש על עזה: אבו מאזן בצעד מפתיע במיוחד | דיווח
"אז תפטר אותי": בעיצומו של הקבינט - עימות חריף בין בן גביר לנתניהו | כל הפרטים
ח"כים יקרים: סליחה שמציקים לכם בחופשה, אבל המדינה בוערת - ואתם אמורים להיות מכבי האש שלה. לא שאנחנו מתגעגעים אליכם במיוחד, אבל למדינה אין ביטוח כנגד שריפות. למקרה שאינכם מתמצאים באקטואליה מאז יציאתכם לפגרה, מניתי למענכם ארבעה נושאים בעלי חשיבות עליונה, המחכים לטיפולכם הדחוף. כל יום שעובר אינו חוזר.
כלכלת בעזרת השם: מינוי בצלאל סמוטריץ' על ידי בנימין נתניהו כשר אוצר הוא הפרת אמונים ביחס לציבור, ויש אין־ספור דוגמאות. הורדת דירוג האשראי על ידי פיץ' וגרירת רגליים באישור התקציב מלמדות ששר האוצר התנתק מחללית האם. הוא מאמץ את כלכלת "בעזרת השם", מצפצף וגוער ביועציו וממשיך להעביר למשתמטים הנחות בקצבאות יום. נראה אותו מעביר את ההנחות למשפחות האברכים על חשבון תקציב ההתנחלויות.
לשר האוצר יש חוש הומור לא רע. התגובה ההזויה שלו להורדת דירוג האשראי נשמעת במחשבה ראשונה כעוד בדיחה, רק חבל שהיא על חשבוננו. נתוני הצמיחה השליליים לרבעון השני עלולים לעודד אותו לנקוט טריק נוסף לפרוץ את מסגרת התקציב דרך "קופסה תקציבית", ועל הדרך - הוא ממליץ לממונה על התקציבים באוצר להתפטר. הורדת דירוג אשראי נוספת מחברות כמו מודי'ס נמצאת מעבר לפינה, אבל מבחינתו ישועת השם כהרף עין.
כפוליטיקאי בדימוס, ספק אם הייתי נותן לו להיות גבאי בבית כנסת. סמוטריץ' נעלם מהאירוע הכלכלי כי נקלע לחדלות פירעון. הוא מתעניין בהישרדותו האישית ועסוק בלהעביר זמן. לו משיכת חבל וזמן הייתה ספורט אולימפי, סמוטריץ' היה מוסיף מדליית זהב לאוסף הנבחרת. הוא מיושר עם נתניהו כאילו הוא שר מטעם הליכוד: ממריץ את ביבי להגיב לאירועים כלכליים, מזמן אותו לדיוני תקציב וירטואליים ולהזדמנויות צילום ומוביל מטעמו את השתמטות החרדים. איזה מהפך עבר מאז שכינה את נתניהו "שקרן בן שקרן".
כולנו מאמינים בעזרת השם אבל חייבים לעזור לשם כדי שיעזור לנו. אבל סמוטריץ' לא באירוע. המינימום המתחייב הוא זימון הכנסת לדיון חירום במצב המתדרדר ולשיחת ניעור עם מי שמכונה שר האוצר. יש לדרוש תשובות שאינן נסמכות על תורת ישראל, ולא להסתפק בסיפורי גרנדמייזר.
להטיס מחיר: אל־על פרסמה בשבוע שעבר דוח כספי לרבעון השני עם רווח שיא של 147 מיליון דולר. זו אותה אל־על שבזמן משבר הקורונה נזקקה לעירוי כספי ממשלתי והמשיכה לשרוד, אלא שחבל ההצלה שנזרק אז לאל־על נשכח. אל־על מתהדרת בשם "חברת התעופה הלאומית", וזה נכון, כי היא כמעט היחידה שטסה בזמני חירום. ועדיין, זאת לא סיבה לחזירות עסקית ולדרוש תשלום ביזנס בטיסות מחלקת תיירים לאירופה.
לממשלה יש מניית זהב בחברה. הגיע הזמן לדיון בהפעלת המניה לפיקוח על המחירים. אם לא האוצר, אז שר הכלכלה מוזמן להפעיל את סמכויותיו במסגרת הפיקוח על המחירים. עם כל הכבוד לרפורמות של ניר ברקת, זה הזמן ליוזמה מעשית.
פיצוי לעסקים: שר האוצר מתהדר בהרחבת מעגל המפוצים בצפון שאינם נושקים לקו הגבול לחודשים מאי־אוגוסט. בינתיים מתעלמים מעסקים שנפגעו אך לא פוצו, ומתעלמים מהחודשים ינואר־אפריל. האם המלחמה יצאה לפסק זמן בחודשים אלו? זה הזמן להרחיב את מעגל המפוצים. בנוסף, חייבים לקבל החלטות איך ממשיכים לממן את המפונים החל מ־1 בספטמבר (שנותר ללא תקציב) ואת ההטבות לאנשי המילואים.
בעיה נוספת נוגעת לאשראי הבנקאי לעסקים בסיכון גבוה. יש להעניק אותו לאותם עסקים בערבות מדינה, כפי שהיה בקורונה. זו בדיוק אחריותה של המדינה. באותה ההזדמנות, מומלץ להזרים לקרן המענקים למילואימניקים, שאזלה בתוך שלושה ימים, 100 מיליון שקל נוספים.
פיצוי למילואימניקים: ההטבות המומלצות כאן נוגעות לאנשי מילואים ששירתו מפרוץ המלחמה 90 יום ומעלה. ההמלצה היא להוציא מרשימות "הלקוחות המוגבלים" בבנקים מילואימניקים עם צ'קים שחזרו. אם במלחמה הם "אינם מוגבלים", אין סיבה שיהיו מוגבלים מבחינה פיננסית. אם חזרו להם צ'קים בגלל היעדר כיסוי, זה קרה לא בגלל היותם חדלי פירעון כרוניים, אלא כי המלחמה שיבשה את שגרת חייהם. היוזמה בנושא מונחת לפתחו של המפקח על הבנקים. לא יזיק שיקבל דחיפה מסוימת בנושא מפוליטיקאים.
בנוסף, מומלץ להעניק לאנשי מילואים עד גיל 30 ללא דירה, ששירתו לפחות 90 יום, מענק מיוחד של 50 אלף שקל לרכישת דירה. לחלופין, יש לאפשר להם קבלת משכנתה בערבות מדינה של עד 250 אלף שקל (היתר על סיכון הבנקים). לסטודנטים באוניברסיטאות או במכללות חייבים לאפשר הקלות בבחינות סמסטר. שתי הקלות אפשריות: קביעת מועדי ג' וד' לבחינות, ובמקביל - יצירת פקטור אקדמי של 10 נקודות בכל בחינה.
ח"כים יקרים, סליחה מראש על ההפרעה, אבל ההתנהלות הכלכלית הנוכחית אינה יותר מחלטורה. האם הכנסת לא אמורה לקבל מהממשלה דין וחשבון על העיכובים בקבלת ההחלטות? ומדוע מבקר המדינה לא משמיע את קולו?
2. לנגיד אין התלבטות
בשיחה שהתקיימה לאחרונה עם אחד מבכירי המשק, אמר הנגיד למי שאמר: "הממשלה מתנהגת כמו אורח במסעדה, שאוכל ואוכל, אבל בסוף הוא קם ללכת - בציפייה שמישהו אחר אולי ישלם". הנגיד רואה את התנהגותה התקציבית של הממשלה כמתואר בביטוי השאוב מעולם הקולינריה.
על רקע זה תודיע הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, בשבוע הבא (באופן חריג ביום רביעי), על גובה הריבית במשק. הודעת הריבית תימסר ביום רביעי ולא ביום שני, כי הנגיד יצא השבוע לארה"ב כדי להשתתף בוועידת ג'קסון הול במדינת וויומינג. מדובר בוועידה החשובה בעולם בעניינים מוניטריים. באכסניה מחמיאה זו ישתתפו גם יו"ר הפד האמריקאי ג'רום פאוול ונגידים מובילים בעולם.
עם שובו לישראל יחלוק הנגיד עם חברי הוועדה את תובנותיו הכלכליות בראייה בינלאומית. מסך הנתונים הכלכליים שנצברו מאז החלטת הריבית האחרונה (שהתקבלה ב־8 ביולי), ומגרירת הרגליים של הממשלה מאז, סביר כי הריבית תישאר ללא שינוי. עמדתו העדכנית היא שהריבית תישאר ברמתה הנוכחית (4.5% לשנה) לפחות עד לרבעון הראשון של 2025. אין לו שום סיבה להוריד רגל מהגז, שכן מחוללי האינפלציה פועלים במלוא העוצמה.
לו היה לנו נגיד קצת יותר לוחמני, ייתכן שהיה שוקל ברצינות את העלאת הריבית. מאז החלטת הריבית האחרונה הרימה האינפלציה ראש - וזה הנתון המשמעותי ביותר לעניין ההחלטה. בעקבות מדד יולי שפורסם לפני שבוע, האינפלציה ב־12 החודשים האחרונים המריאה ל־3.2%, והיא גבוהה מהיעד הממשלתי. בחודשים הקרובים המצב לא ישתנה. סימני השאלה ביחס לתקציב גדלים והולכים. מתקבל הרושם ששר האוצר וראש הממשלה הרימו ידיים ולא מעוניינים בהעברת תקציב נורמלי. וככל שחולף הזמן, הגירעון גדל.
מאז החלטת הריבית האחרונה החליטה חברת דירוג האשראי פיץ' להפחית את דירוג המשק. האחרות בדרך. זה תמרור אזהרה המבטא רמת סיכון גבוהה יותר של השווקים (המתבטאת בשוק איגרות החוב) ועלות גבוהה יותר של גיוסי הון. לנגיד אין שום סיבה לתת הנחות לממשלה או אפילו יום אחד של חסד. כל המרחם על אכזרים, סופו שיתאכזרו אליו.
אם הממשלה לא תתעשת, המחירים ימשיכו לעלות בעיקר בדיור אך גם במזון. התארכות המלחמה גורמת להזנחת הטיפול ביוקר המחיה. כמעט אין עובדים פלסטינים, המתיחות הביטחונית פוגעת בחקלאות, ומחירי הפירות והירקות מזנקים. כמו כן, עלות הטיסות לחו"ל מזנקת במהירות מטוס על־קולי.
בשוק האשראי מתחילים להרגיש סימנים ראשונים של ירידה בצריכה. נתוני רווחיות הבנק ופעילות חברות כרטיסי האשראי שפורסמו בתחילת השבוע הם מטעים. הם מתייחסים לרבעון השני של השנה ולא לפעילות השוטפת. המשק והחברות הציבוריות נמצאים באמצע רבעון יולי־ספטמבר של השנה. נקודת המבחן תהיה הדוחות הכספיים של הרבעון השלישי של 2024. אז נדע את מצב המשק, כיצד שורדים חברות הבנייה והעסקים הקטנים המממנים את עלות המלחמה. הישועה לא תגיע מנגיד בנק ישראל.
3. ביטחון כלכלי
סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי חשפה בתחילת השבוע שזכתה בפרויקט ביטחוני מרכזי של משרד הביטחון, בהיקף 650 מיליון שקל. העסקה החסויה הייתה נדחקת לקרן זווית לו מדובר היה בימים שבשגרה. בפועל, מדובר בתוצר נוסף של המלחמה בעזה. תקציבי משרד הביטחון מנותבים לעסקאות רכישת תחמושת לסוגיה, מערכות הגנה אוויריות, פיתוח תשתיות ועוד. המלחמה מלאה בטרגדיות, אבל החברות הביטחוניות הינן מהמוטבות הבודדות, והן הופכות את הלימון ללימונדה.
וזה לא רק בעסקות נשק. יש תוצרי לוואי נוספים, כמו פיתוחים מתחומי הרפואה, ההייטק הסייבר ומערכי לוחמה נוספים. מרבית העסקאות מתבצעות בזכות התקציבים המוגדלים ממשרד הביטחון הישראלי, אך גם הצבאות הזרים מגדילים את סל הקניות.
אחת מהפקות הלקחים החשובות של המלחמה בישראל היא הצורך בהסתמכות על מערך הייצור המקומי, שאינו מושפע מפעולות עונשין או אמברגו ממדינות זרות. התוצאות ניכרות בשטח. המוטבים הגדולים של המלחמה במחצית 2024 הם אלביט מערכות, שביצעה עסקות ביטחוניות במיליארדי שקלים, התעשייה האווירית, אלתא ורפאל, שמכרו, על פי פרסומים זרים, למדינות כמו מרוקו ובדרום־מזרח אסיה.
מיד אחריהם ניצבת קרן ההשקעות פימי, בניהול ישי דוידי, הפועלת בדרך כלל מתחת לרדאר. הרומן של פימי עם ענף הביטחון הוא ארוך שנים, והחל עם הקמת הקרן לפני 28 שנים. תדיראן קשר הייתה אחת ההשקעות הראשונות. כיום יש לקרן סל של 13 חברות שפעילותן ביטחונית בצורה מובהקת.
החברות הבורסאיות שדוחותיהן חשופים הן מנועי בית שמש, עשות אשקלון, ISI (לטיפול בלווייני תקשורת), פי.סי.בי (לייצור מעגלים מודפסים), ת.א.ת טכנולוגיות (לייצור חלפים למטוסים), אורביט וח.מר. החברות הפרטיות הן AI-TECK ,BIRD, גל שבב, TECH-MER, אורדן ומרעום דולפין. כל אחת מהחברות הציגה זינוק במכירות ושיפור ניכר ברווחיות. היקף המכירות בחברות אלה נאמד בחצי מיליארד דולר לשנה. עד סוף העשור הנוכחי (2030) המכירות עשויות לחצות את המיליארד דולר.
שתי דוגמאות: חברת עשות אשקלון, שנרכשה במרץ 2022 ושעוסקת בייצור חלפים לצה"ל, אפשרה לפימי להרוויח מאז פי שלושה מההשקעה. למרות הטילים שנחתו על אשקלון, צבר ההזמנות הוכפל בשנה האחרונה ל־1.6 מיליארד שקל. הרווח החציוני גדל ב־44% ל־26 מיליון שקל.
מנועי בית שמש, המייצרת חלפים לתעופה, היא דוגמה נוספת. מכירותיה ברבעון השני גדלו ב־20% ל־62 מיליון דולר. הרווח הרבעוני גדל פי שלושה ל־9 מיליון דולר. מנועי בית שמש נסחרת בשווי הגבוה ביותר מפי חמישה ממחיר הקנייה. פימי כבר מורווחת על השקעה זו ב־200 מיליון דולר. השבוע ניצל דוידי את הרווח למכירת 10% מהמניות למשקיעים מוסדיים בהיקף 179 מיליון שקל. איפה היו בכל השנים האחרונות אותם מוסדיים? מדוע הם נזכרו רק כעת להצטרף לחגיגה?
בפימי מדגישים שהתחום הביטחוני הוא בלתי נפרד מישראל, וחשיפתה לתחום הייתה עוד לפני המלחמה. תעשיית הנשק זוכה לרוח גבית לא רק בישראל אלא בעולם כולו. כל מדינה דואגת לעצמה, ומלחמה רוסיה־אוקראינה חיזקה את המגמה ומלחמת עזה האיצה אותה. התוצאה היא זינוק בתקציבי הביטחון של מדינות כמו גרמניה וארה"ב.
לסיום, אסור לנתק את הביטחון מסוגיית עתיד החטופים, המתכתבת עם עתיד מדינת ישראל, או מהקשקוש המכונה "ניצחון מוחלט". בפאנל מובילים, שהתקיים בתחילת השבוע בניר עוז, הדגיש מייסד קרן פימי: "בלי החזרת החטופים אין כלכלה, אין ביטחון ואין מדינת ישראל. הכל קשור: ואין ביטחון בלי כלכלה, וחייבים לעשות כל מאמץ אפשרי להחזרת החטופים". חותם על כל מילה.
4. מלחמת העצמאות
איך אתה מבלה את חופשת הקיץ? אני שואל את רועי כהן, נשיא ארגון העצמאים להב. "במלחמה", הוא עונה ומרחיב: "מינואר האחרון השתתפתי בתשעה דיונים כדי לשכנע את פקידות האוצר לתת פיצוי לא רק לתיירות אלא לעסקים נוספים בטווח עד 30 ק"מ".
להב מאגד במישרין ובעקיפין 550 אלף עצמאים ובעלי עסקים קטנים. הטבלה לא משקרת. לפי נתוני הארגון, 60 אלף מתוכם עלולים להיסגר עד סוף שנת 2024. זה יהפוך את המאזן השנתי ביחס בין פתיחה לסגירת עסקים לשלילי. במחצית השנייה של 2023 ירד ב־20% מספר פתיחות תיקי עוסקים במע"מ, וזאת לאחר עלייה של 2.3% במחצית 2022. בתשעת החודשים מפרוץ המלחמה נרשם זינוק של 110% בביקוש להלוואות.
מספר המסורבים לאשראי בתחום התיירות גדל בגלל הגידול ברף סיכון. ביוני 2024 הגיעו לישראל 96 אלף תיירים, לעומת יותר מ־300 אלף ביוני 2023. יש עסקים שחטוטרת הדירוג "שלילי" שלהם נמשכת עוד מתקופת הקורונה. בקורונה ניתנו הלוואות בהיקף 4 מיליארד שקל לעסקים בסיכון גבוה, אבל כיום אין הלוואות בערבות מדינה. עסקים בסיכון בתחומים כמו מסעדות, תיירות, אופנה והסעות בסכנת סגירה מוחשית.
ד"ר רובי נתנזון, הכלכלן הראשי של להב, קבע: "בעקבות הורדת דירוג האשראי, הסיכון העסקי גדל, ועד סוף 2024 צפויים להיסגר 80 אלף עסקים. המאזן בין עסקים שנפתחים לעסקים שנסגרים הפך לשלילי".
מה מצב תשלום הפיצויים? אני שואל את כהן: "עד דצמבר 2023 כולם קיבלו פיצוי. אבל האם זה נראה לך הגיוני שרק עסקי תיירות יקבלו את הפיצוי, ולמסעדות, מוסכים, בעלי קליניקות וחנויות רחוב - אין? בסופו של דבר, הסכימו לפצות, אבל רק ממאי עד אוגוסט. מינואר עד אפריל אף אחד לא קיבל פיצוי. אני דורש להכניס למתווה הפיצויים גם את מורי הדרך, חברות ההפקה ומארגני התערוכות. האם המלחמה פסחה עליהם? רוב העסקים שם הם זומבי ומהלכים כמו חי־מת".
ואיך התייחסו בכנסת לטענות שלכם?
"הגעתי לשם יחד עם ראשי ערים בצפון, שהוכיחו שהפעילות ירדה כי המפונים הפסיקו לעבוד, ואין תיירות ויש אווירה ביטחונית קשה. אני מודה שלפעמים יצאתי מהכלים והוציאו אותי מהדיונים עם מאבטחים. אבל אני לא מתייאש. ח"כ משה גפני אמר שהצעקות של רועי שכנעו אותו לתת פיצוי. בשלב זה הצלחנו להכניס רגל ולקבל פיצוי ממאי עד אוגוסט, אבל צריך למצוא פתרון גם לחודשים הקודמים, וגם לעסקים נוספים מאזור הצפון אבל לא על קו הגבול שאינם קשורים לתיירות".
מה העמדה של שר האוצר?
"לצערי הרב, אין שר אוצר במדינת ישראל. סמוטריץ' מסתכל על החור שבגרוש. שר האוצר רואה בנו הוצאה ולא השקעה. ככה שכנעו אותו באגף התקציבים באוצר. הם אומרים שפיצוי ידכא את הפעילות שלנו, וזה בדיוק ההפך. באפריל הייתה תקיפה איראנית, אבל לא היה שום פיצוי. אם לא תהיה ברירה, אקח אותו למבחן גם בבג"ץ. העסקים קורסים. 46 אלף עסקים כבר נסגרו, ועד סוף השנה ייסגרו 60 אלף. בצפון פועלים 100 אלף עסקים ובדרום 70 אלף - ו־170 אלף אלה נמצאים תחת איום קיומי".
אז מה אתה רוצה עכשיו? אולי תהיה שר אוצר?
"אני לא רוצה להיות שר אוצר, אבל אני כן רוצה שר במשרה מלאה. נכון להיום הוא שותק. כשהוא מגיע לוועדת הכספים, אין לו שום תשובות, והדבר היחיד שהוא אומר זה שמדובר במלחמה ארוכה ושנערכים לזמן ארוך. בפועל הוא לא עושה שום דבר. היכן הקיצוץ במשרדים? היכן העבודה על התקציב? היכן הוויתור על כספים קואליציוניים? איפה צעדי ההתייעלות? שר האוצר לא באירוע. הוא מפיל את הכל על המגזר העסקי, והורדת דירוג האשראי והאינפלציה יחסלו אותנו לגמרי. אני מצפה ממנו שיישב מיידית עם נציגי העסקים הקטנים, ושימנע סגירת 60 אלף עסקים שיהפכו בזכותו לעסקים סוג ב'. לפי נתוני משרד הכלכלה, עסקי אוכל ומסעדות באזורי העימות נסגרו, או שחוו ירידה של 50% בהיקף הפעילות".
אבל בוא ונניח בכל זאת שאתה שר האוצר. מה היית עושה?
"ראשית, הייתי מקים מיידית שולחן עגול עם נציגי המגזר העסקי כדי לקבל תובנות מהשטח ולפעול בהתאם. כך נהגו בעבר השרים משה כחלון ואביגדור ליברמן. הייתי מוציא אל הפועל מיידית צעדי התייעלות אמיצים, שיוכיחו שהוא באמת קשוב, נכנס מתחת לאלונקה. יש צעדי חירום נוספים שאינם כרוכים בהוצאה תקציבית, כמו הקפאת רגולציה ולעודד חלוקת דיבידנד, שיגדילו את ההכנסות וייתנו אוויר. יש לטפל מיידית במחסור בעובדים זרים בענף הבנייה. חייבים לקיים הכשרות מקצועיות - ושכל התהליך ייעשה תחת קורת גג אחת".
האם סמוטריץ' לא מבין את כל הדברים הללו?
"הוא יודע מצוין, אבל הוא פוחד ומורח זמן. הוא מתעלם מהמלצות הפקידות הבכירה שלו, ולא נמצא בקשר גם איתנו. אנחנו רגע לפני התנגשות הטיטניק בקרחון. אני לא מבין דרך אילו משקפיים הוא רואה את המציאות, אבל בטוח שהוא שם משקפיים לא מתאימים. אף אחד לא הכין את המשק להורדת דירוג האשראי, והתחזית היא להמשך ההורדה. כשהדירוג כבר יורד, אז הוא נותן תגובה הזויה".
"סמוטריץ' הציג גירעון ל־2024 של 6.6%, וביולי הוא כבר זינק ל־8.1%, ועד סוף השנה הוא עלול להיות דו־ספרתי בגלל הצמיחה השלילית ויוקר המחיה. ישראל חייבת שר אוצר שמתעסק אך רק בכלכלה, ולא בהתנחלויות ולחכות לאיזה נס. כלכלה זה נושא חשוב לא פחות מהביטחון".
האם ראש הממשלה נתניהו נמצא בכלל באירוע?
"הוא לא נפגש איתנו, כמו ששר האוצר ושר הכלכלה לא נפגשו איתנו. ביבי, נכון להיום, הוא מנותק קשר. כולם מתעסקים במלחמה, אבל מתעלמים ממלחמת הקיום הכלכלית, שבלעדיה לא יהיה ביטחון ולא רווחה, חינוך או בריאות. ביבי, שפעם קראו לו מר כלכלה, חייב לנער את סמוטריץ' ולהיכנס מיידית לאירוע כדי להחזיר את המשק לצמיחה גם בזמן המלחמה. אם לא ייעשה דבר, אנחנו עלולים להיקלע למיתון. לדעתי, מה שיקרה בסוף הוא שיגררו את התקציב עד סוף השנה, ואם לא יספיקו - ימציאו איזה חוק שייתן להם פסק זמן נוסף. אני כבר תשע שנים בתפקיד נשיא להב, אז שלא יעבדו עליי".
האם אתם מקבלים רוח גבית מהנגיד?
"לפני כשלושה שבועות הוא נפגש עם נשיאות המגזר העסקי. בעיקרון הוא תומך בדרישות שלנו. הוא סיפר שהריבית תרד אולי רק ברבעון השני של 2025. הוא טען שאי־אישור התקציב זה חוסר אחריות, ושהוא חושש מגידול בגירעון ומעליית יחס חוב־תוצר. הריבית לא תרד בגלל עלויות מלחמה של 247 מיליארד שקל. לאורך כל השנה האחרונה אני מבקר את מדיניות הריבית, והיא חייבת לרדת כל עוד האינפלציה ביעד.
"אבל כשבוחנים את הנתונים הכלכליים, רואים שחדלות האוצר מונעת מבנק ישראל את הורדת הריבית. הם לא מקצצים בתקציב, ויש צעדי תקציב שוועדת הכספים פשוט מסרבת לאשר. הנגיד מחזיק לבד באלונקה, ולכן נוקט מדיניות של סופר־שמרנות. הוא פנה אליי ואמר לי: 'רועי, אני מבין את הפגיעה בעסקים, אבל לצערי אין לי את התנאים שמאפשרים להוריד ריבית. אנחנו במלחמה ובאי־ודאות'".