לא תוצאות הסקרים שמצביעים על שוויון בשיעורי תמיכה במדינות מרכזיות, לא העובדה שהאריס הפכה לכוכבת התקשורת האמריקאית וגם לא האלפים שנוהרים ומשתתפים באספות הבחירות שהיא מקיימת. לא עובדות אלו מדאיגות, מרגיזות ומעצבנות את דונלד טראמפ. ליתר דיוק, לא רק.
טראמפ בצרות. הקמפיין שלו נקלע למצב שהוא מאוד לא אוהב, ואפילו מתעב. ההתמודדות לכיבוש הבית הלבן הפכה למרוץ לנשיאות - במובן, בביטוי, בתוכן ובמעשים למרוץ המקובל והאהוד בעיני האמריקאים. זה לא בשביל דונלד טראמפ. יהיה לו קשה מאוד להסתגל ולהשתלב ולהתנהל כמועמד נורמלי ואיכותי במרוץ לנשיאות.
ביידן נפרד והאריס פותחת את השבוע: הוועידה הדמוקרטית מציינת שינוי
הוריו של הרש גולדברג-פולין בוועידה הדמוקרטית: "בתחרות כאב, אין מנצחים" | צפו
מה שטלטל חזק את מאפייני ההתמודדות לנשיאות שהיו בשליטה מוחלטת של נגיף הטראמפיזם הוא, כמובן, פרישתו של ג'ו ביידן וזינוקה של קמלה האריס כמועמדת. תוך חודש היא הפכה מדמות שולית בצמרת הממשל לפוליטיקאית בעלת תכונות חיוביות וראויות לציון, שתפסה מעמד מרכזי, מרתק וחיוני בקדמת הזירה הפנימית.
הנאום שלה בוועידת המפלגה, כשקיבלה רשמית את מועמדותה לנשיאות קבע את נוכחותה במיוץ כאות לסופו של עידן טראמפ. גם אם קמלה האריס לא תנצח ודונלד טראמפ ייבחר כנשיא, הנאום שנשאה ייצרב בפוליטיקה האמריקאית כמניפסט הנושק למעמד של אירוע היסטורי.
הופעתה של קמלה האריס הייתה שעה של שיא בוועידה שהייתה מוצלחת מכל בחינה, וכן מאורגנת ומסודרת להפליא. הייתה בה במה לשורה ארוכה של נשיאים לשעבר, דמויות מרכזיות בצמרת הפוליטיקה האמריקאית, שאחדים מהם, כמו ברק ומישל אובמה, נשאו נאומים מעולים. "מעניין, גם לרפובליקנים יש נשיא לשעבר, ג'ורג' בוש הבן. אבל הוא לא הופיע בוועידת המפלגה הרפובליקנית והתרחק מכל סימן של תמיכה בטראמפ", אמר לי פרשן בכיר וותיק בושינגטון.
קמלה האריס חשפה את עצמה כמייצגת אמתית של אמריקה, אמריקה חדשה. היא לא התייחסה להצלחות ולהישגים של ממשל ביידן ולא התייחסה לנתונים על תופעות. נוהל שטראמפ מקפיד בנאומיו ומוסיף תמיד את המשפט 'לראשונה בהיסטוריה של אמריקה'. בדיווחים על נאומה של האריס באמצעי התקשורת ובעתונים המובילים לא הוזכרו ונעלמו ההערות על מספר השקרים וחצאי האמת שנכללים תמיד בנאומיו של טראמפ. קמלה האריס דיברה על בעיות, סוגיות ונושאים המעסיקים את האזרח האמריקאי הקטן, את האיש ברחוב. היא הבטיחה מאמצים לשיפור הכלכלה, לקידום שוויון, וכמובן לנושא החשוב לה הבטחת הזכות להפלות. דיברה בשקט, בהתאפקות בשכנוע פנימי. אפילו לבשה שמלה אפורה כסימן להמנע מנסיון להתבלט.
האיזכור שלה את אסון ה-7 באוקטובר היה בדיוק מה שישראל רצתה לשמוע ומה שהוכיח את כוונתה לשמור עקרונית את מדיניותו הידידותית לישראל של הנשיא ג'ו ביידן. הדיווחים והפרשנויות על הצפוי מנשיאותה של האריס מבחינת ישראל ושניבאו ברובם קשיים ואפילו עוינות מצדה של האריס, נתגלו לא רק כבלתי נכונים – אלא כהזויים ומופרכים.
בתום ארבעה ימי הועידה בשיקגו מי שנחשפו במלוא עליבותם ומסכנותם הם הפעילים הפלשתינאים שהתאמצו לנצל את הועידה להשגת מעמד של נכס אלקטורלי למיעוט פלשתיני. יעד ליגטימי בהחלט. אבל האופן והצורה שפעילים אלו הפגינו היו קלוקלים, מכוערים ודוחים. ההפגנות הפרו-פלשתיניות, ליתר דיוק הפרו-חמסניות שהתקיימו בשיקאגו בעת כינוס הועידה, "השיגו" בדיוק מה שכל ההפגנות הללו השיגו עד כה בקיומן בניו יורק ובערים גדולות. מאומה. כלום. אפס.
יש עוד פחות מ-70 יום לבחירות לנשיאות. השבועות הבאים יהיו מלאי מתח, מתיחות בביטויים והיקף שאינם זכורים מזה שנים רבות בארה"ב.