בצל החרפת משבר המזרח התיכון והסלמת המלחמה באוקראינה, גוברת המתיחות בדרום־מזרח אסיה. הרחבת פעילותה של סין באזור והשתלטותה דה-פקטו על ים סין הדרומי – מוקד חשוב בתחרות האסטרטגית בינה ובין ארה"ב – מעוררת דאגה רבה בצמרת הבית הלבן.
זאת, הרבה בשל חשיבות מיקומו הגיאו־אסטרטגי כנתיב ימי המקשר בין האוקיינוס ההודי לאוקיינוס השקט ובין צפון־מזרח אסיה לדרום הפסיפיק. מדובר במרכיב מפתח באסטרטגיה הימית ובכוח הימי הן של ארה"ב והן של סין, שבו יש מגוון עשיר של משאבי טבע, מינרלים ומתכות נדירות, לצד מקורות אנרגיה רבים, ובהם נפט וגז טבעי.
כל זאת, בנוסף לנתיבי השיט והסחר העמוסים והחשובים בעולם, ובהם מצר מאלקה. זהו מצר השוכן בין מלזיה, אינדונזיה וסינגפור, ודרכו עובר רבע מהתנועה הימית העולמית, לרבות 23.7 מיליון חביות נפט ומוצרי נפט ביום, שהם יותר מ־85% מתעבורת הנפט בעולם - כפי שעולה מדוח של מנהל המידע האמריקאי לאנרגיה (EIA).
יתרה מכך, חיזוק יכולותיה הצבאיות של סין, המחזיקה כיום בצי ענק של ספינות מלחמה ובמערך טילים בליסטיים וגרעיניים מהחזקים בעולם, הרחבת פעילותה הימית ותביעתה לריבונות ולזכויות כלכליות על כ־90% משטחו של ים סין הדרומי – הים השני בגודלו בעולם (אחרי הים הערבי), ששטחו מגיע ל־3.5 מיליון קמ"ר – נועדו להרחיב ולבסס את אחיזתה הביטחונית, הכלכלית והמסחרית באזור.
כל זאת, במסגרת התחרות האסטרטגית שלה עם ארה"ב על השגת אזורי שליטה והשפעה ברחבי אסיה ומאמציה של זו, מנגד, לשמור על הסטטוס קוו והסדר האזורי הקיים, לדאוג לביטחון מדינות האזור, שחלקן הן בעלות בריתה, ולהגן על חופש השיט.
בייג'ינג חותרת לייצר לעצמה מרחב השפעה באזור כלכלי בלעדי משלה, להגן על קו החוף הארוך שמשתרע מחצי האי הקוריאני בצפון ועד וייטנאם בדרום ולהבטיח את נתיבי הסחר שלה.
השתלטות על האזור הימי, שמהווה מבחינתה חלק בלתי נפרד מהטריטוריה הסינית ושטחה הריבוני, ושנמצא בין דרום סין, טייוואן, הפיליפינים, אינדונזיה וייטנאם, תאילנד, קמבודיה ומלזיה, נועדה ליצור חיץ אסטרטגי.
היינו, חיץ קריטי שיקנה לה ביטחון צבאי וכלכלי, שירתיע וימנע השתלטות פוטנציאלית מצד גורמים עוינים ושיאפשר לה לנצל את שפע חומרי הגלם, מקורות הנפט, הגז הטבעי והמשאבים האחרים המצויים באזור.
לפי הערכות שפורסמו לאחרונה, ים סין הדרומי כולל 12% ממשאבי הדיג בעולם, המהווים מקורות הכנסה עבור מאות מיליוני בני אדם בנוסף לרזרבות של כ־11 מיליארד חביות נפט ו־5.38 טריליון מטר מעוקב של גז טבעי לצד מתכות נדירות, ובהן עתודות ליתיום המצויות בשפע בעיקר בקרקעית האוקיינוס. כל אלה, בתורם, תורמים לצמיחה הכלכלית הפוטנציאלית של סין ומדינות האזור.
אסרטיביות ולוחמנות סינית
תביעותיה הטריטוריאליות ומהלכיה הצבאיים של בייג'ינג פוגעים במים הכלכליים של שכנותיה בים סין הדרומי. ובעודה טוענת "לשמירה על זכויות, אינטרסים ימיים ואחדות לאומית", היא מתעלמת מאמנות האו"ם ומפסיקת בית המשפט לבוררות בינלאומית בהאג משנת 2016, שלפיה אין בסיס לגיטימי־משפטי־היסטורי לתביעותיה.
הקמת מערך איים מלאכותיים שם, ובהם בסיסי צבא, רשתות תקשורת ומודיעין, הפעלת לחצים כבדים על טייוואן, לרבות פלישות תכופות למרחב הימי והאווירי שלה, ותקיפת ספינות דיג פיליפיניות ואחרות - הן דוגמה מובהקת לפעילותה האגרסיבית.
מהלכים אלה, שנובעים בין השאר מתפיסות אסטרטגיות ומזכויות היסטוריות ושמהווים חלק ממדיניות חוץ אסרטיבית שהתגבשה בסין מאז 2006 (ובמיוחד תחת הנהגתו של הנשיא שי ג'ינפינג בעשור האחרון), נועדו להקרין עוצמה והשפעה כמעצמת סחר גלובלית. זאת, הן כלפי שכנותיה החולקות איתה את השטח הימי והן כלפי ארה"ב ובעלות בריתה במרחב האוקיינוס ההודי וצפון־מזרח היבשת.
וכך, על רקע הדאגה הגוברת בקרב מדינות דרום־מזרח אסיה החברות בארגון ASEAN מפני "ערעור השלום, הביטחון והיציבות באזור", והביקורת והגינוי שהשמיעה ארה"ב כלפי פעילות הצי הסיני באזור, חלה החמרה ניכרת במתיחות הביטחונית. בראייתה של וושינגטון, מדובר באיום ישיר הן על בסיסי צבא אמריקאיים באוקיינוס השקט והן על מפת היחסים, האינטרסים והבריתות הבילטרליות והמולטילטרליות האזוריות שלה עם מדינות מרחב אסיה והפסיפיק (כגון, אמנת ההגנה ההדדית עם הפיליפינים משנת 1951). מדובר במהלכים צבאיים ובאיומים תכופים שמגבירים משמעותית את הסבירות להסלמה אזורית.
אתגר אדיר לממשל
לאור כל זאת, ולצד פגישתו של ג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי בממשל ביידן, עם עמיתו הסיני, שר החוץ וואנג יי, השבוע בבייג'ינג - לפי דיווח שפורסם לאחרונה ב"ניו יורק טיימס", הבית הלבן אישר תוכנית אסטרטגית להיערכות מחודשת לעימות גרעיני עם סין, רוסיה וקוריאה הצפונית.
כל זאת, בזמן שצמרת הפנטגון החלה להיערך לקראת התמודדות עם תרחישי אימה פוטנציאליים העלולים להתקיים בו־זמנית בשלוש חזיתות שונות, ובהם פלישת סין לטייוואן, תקיפת קוריאה הצפונית את שכנתה קוריאה הדרומית ותקיפת רוסיה את אחת מחברות נאט"ו, שתגרור את ארה"ב לעימות חזיתי מולה באירופה.
פרט לעובדה שתרחישים נפיצים אלה משקפים תהליכי עומק ושינויים עצומים שמתחוללים בחצי הכדור המזרחי ובמאזן הכוחות הגלובלי, הם ככל הנראה אינם "תלושי מציאות".
לצד הגברת האיומים על נתיבי הסחר הימי במרחב הים האדום וכן במצרי הורמוז שבשליטת איראן נוכח החרפת העימות עם ישראל, המתיחות הגוברת בים סין הדרומי – סלע המחלוקת בין סין וארה"ב – מעצימה באופן דרסטי את חשיבותו הגיאו־אסטרטגית של הים ושל האזור כולו, וכן את ממדי המאבק בין המעצמות ואת נפיצותו.
היא מקרינה על הדינמיקה הביטחונית והתחזקות מרוץ החימוש הקונבנציונלי והגרעיני ברחבי אסיה והעולם, מבליטה את עוצמתה ונחישותה של סין, המאפילות על אלו של ארה"ב, ומדגישה את היחלשותה של ההגמוניה האמריקאית.
בראייה גיאופוליטית מערכתית, נוכחות סין בים סין הדרומי ומחויבותה הבלתי מעורערת לאינטרסים האסטרטגיים שלה מבוססות על צרכיה הקיומיים.
מיקומה הגיאוגרפי ומעמדה ככלכלה השנייה בחוזקה בעולם (אחרי ארה"ב) וכיבואנית הנפט הגדולה בעולם הופכים את אבטחת נגישותה לנתיבי הים – שדרכו עוברות מדי שנה כ־60 אלף ספינות מטען הנושאות כ־40% ממוצרי הנפט הנסחרים בעולם – למרכיב קריטי ובלתי נפרד מהאינטרס הלאומי שלה.
יתרה מזאת, בהתחשב בכך שסין היא מדינה התלויה במסחר, גישתה לאוקיינוס הפתוח דרך ים סין הדרומי היא עניין של הישרדות לאומית: פוליטית וכלכלית. מבחינתה, מדובר בסוגיה ראשונה במעלה, שאינה נתונה למשא ומתן ולפשרה.
זהו עורק מסחר בעל חשיבות גיאו־אסטרטגית וגיאו־כלכלית עצומה, שהיא לא תחדל מלהיאבק עליו. לראיה, סחר החוץ שלה, המהווה כ־37% מהתמ"ג שלה (17.794 טריליון דולר ב־2023) ו־60% מהסחר הכולל שלה, ששוויו מגיע ל־7.4 טריליון דולר בשנה, נעשה דרך ים סין הדרומי והמזרחי.
עם זאת בייג'ינג אינה מעוניינת בשום אופן לפגוע במעמדה הגיאופוליטי ולהיתפס כ"בריון" שמחרחר ריב. על פניו מסתמן כי הגברת פעילותן הצבאית של ארה"ב ובעלות בריתה באזור, ובראשן יפן ואוסטרליה, עלולה להחמיר את המתיחות הביטחונית ואף לחזק את המוטיבציה של סין למנוע "בכל מחיר" את הגבלת גישתה לים.
השילוב בין העמקת המעורבות האמריקאית באזור אסטרטגי עתיר משאבים זה לבין הסלמת המשברים הביטחוניים במזרח התיכון ובאירופה, מהווה כאמור אתגר אדיר וחסר תקדים לממשל בוושינגטון. זהו אתגר חמור ומסוכן כשלעצמו, שצפוי להוביל להקשחה נוספת בעמדתה האסרטיבית של סין בדרום־מזרח אסיה ובים סין הדרומי.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, למשברים בינלאומיים ולטרור עולמי
[email protected]