יש ארבעה דברים שהפכו לריטואל קבוע בכל שנה: ידיעות על מחסור בדבש לקראת ראש השנה, שביתת עובדי התברואה לקראת החגים, שביתת מצילים לקראת פתיחת עונת הרחצה והכרזה על שביתה במערכת החינוך בפתיחת שנת הלימודים. השנה שובתים רק מורי ארגון המורים העל־יסודיים בראשות רן ארז. מורי הסתדרות המורים התייצבו לעבודה כרגיל, לאחר שקיבלו תוספות שכר גבוהות בהסכם שנחתם איתם.

ארז, שנושא את שם הילדות ז'אן מרקוס, הוא הוותיק שבין ראשי האיגודים המקצועיים. כמו כל יושב ראש ארגון עובדים הוא התחיל כיושב ראש ועד מורים בבית ספר באשדוד שבו לימד חינוך גופני. הוא כיהן תחת 21 שרי חינוך. הראשון שבהם היה מנהיג המפד"ל זבולון המר. בגיל 79 הוא לא ממהר לשום מקום, ומתכוון להמשיך בתפקידו עד שהמורים יבחרו באחר.

אף אחד לא מתחשב בקשיי התלמידים: שבוע לשביתת ארגון המורים - והסוף לא נראה באופק
רן ארז במסיבת העיתונאים: "מערכת החינוך נכשלה בחינוכו של סמוטריץ'"

על שהתרחש במערכות הבחירות בארגון המורים העל־יסודיים סופרו הרבה סיפורים, ובין היתר נטען כי ארז האריך, לכאורה, את כהונתו בדרכים לא הוגנות, דיכא את יריביו – ופיטר את מי שהתמודדה נגדו. טענה אחרת שהושמעה נגדו היא שערב הבחירות בשנת 2018 שינה את תקנון הבחירות כך שרוב של 60% יספיק לו כדי להיבחר, כשהבין שסיכוייו להיבחר אינם גבוהים.

על עובדה אחת קשה להתווכח: רן ארז מצליח להיבחר מאז שנת 1997, ואין מי שיצליח להזיז אותו מכיסאו אחרי קרוב ל־27 שנים. השאלה שמתבקשת היא למה צריך להזיז את ארז. הוא מביא למורים הישגים מרשימים ונלחם למענם. יושבת ראש הסתדרות המורים השיגה למורים הסכם שכר מצוין, ולכן מורי הסתדרות המורים לא פתחו בתחילת שנת הלימודים בשביתה.

מתנגדיו של ארז, והם לא מעטים, טוענים שהוא מקיף עצמו בחצר ביזנטית, ושולט שליטה מלאה ומוחלטת בארגון המורים העל־יסודיים. טענה דומה מושמעת גם נגד יפה בן דויד בהסתדרות המורים, שמקיפה עצמה באומרי הן ובחנפנים, ושולטת שליטה ללא מצרים בארגון שנושא את שם ההסתדרות, אבל לא שייך להסתדרות הכללית ולא נהנה מתקציב ההסתדרות.

בהסתדרות המורים נערכות בימים אלה בדיקות, שאם יתברר שיש בהן אמת, הן יזעזעו את כיסאה של יושבת הראש חובבת החנופה, שתיאלץ כנראה להסביר לציבור בין השאר את המינויים שהיא אחראית להם. הבדיקה נערכת באטיות אבל ביסודיות.

יפה בן דוד   (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)
יפה בן דוד (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

לבן דויד יש לכאורה יותר שונאים מאוהבים, שעושים הכל כדי שלא תוכל להמשיך בתפקידה. מהחומרים עולה שמדובר בבעיה לא פשוטה של מתן גיבוי אוטומטי לאחד הבכירים בארגון, שבן דויד תתקשה לכאורה להסביר כאשר היא תידרש לכך. קשה להאמין שגוף ציבורי מתחמק מלקיים פסיקה ברורה של בג"ץ שנוגעת לאחד העובדים הבכירים בו, שמשכורתו מהגבוהות בארגון.

זאת עזות מצח שצריכה להיבדק ביסודיות בהקדם האפשרי, על ידי רשויות החוק. אין איש שחסין מפסיקת בג"ץ, לא כל שכן גוף שמחנך תלמידים שחובה לקיים את החוק, ולא יכולה להיות שום פרשנות לכך.

השיעור של שאשא ביטון

כדי לשרוד, מנהיגי עובדים חייבים להשיג הישגים משמעותיים עבור מי שהם מייצגים. רן ארז הצליח להגיע להישג גדול כששיתף פעולה עם גדעון סער, שהיה אחד משרי החינוך הטובים, שיזם את "עוז לתמורה". מדובר ברפורמה החינוכית הגדולה ביותר במערך ההוראה בחטיבות העליונות, שנועדה להביא לשינוי בתורת החינוך, ומטרתה הייתה לקדם תלמידים בחטיבות העליונות ולהעצים את מעמדם של המורים ואת תנאי שכרם, שעלה באותה תקופה ביותר מ־51% - אבל חייב שינוי בשבוע העבודה של המורים.

לא כל עובדי ההוראה היו שבעי רצון מההחלטה לכפות עליהם עבודה בתנאי "עוז לתמורה", וכ־5,000 מהם טענו כי הוצג בפניהם מצג שווא, שעל פיו מדובר בהסכם וולונטרי שיחול על מורים שמעוניינים בכך, אבל בפועל הוולונטריות לא קוימה בו. לדבריהם, נכפה עליהם שינוי מהותי וקשה בתנאי עבודתם, שפוגע קשות באורחות חייהם.

ארז נאלץ להתמודד עם התנגדות מבית של מורות שטענו בין השאר שהן נכנסו למערכת בגלל היתרונות שהיו להן קודם לכן, והן אינן יכולות להגיע הביתה כדי לטפל בילדיהן, ולשבחו ייאמר שהוא הצליח להתגבר על סירובם של המורים. ארז היה גם שותף ליוזמה חינוכית בשם "תנו למורים ללמד", שקוראת להחזיר למנהלים ולמורים את הסמכות להקשיח את המשמעת בבתי הספר.

דאגתו למורים שהוא מייצג התבטאה גם בכך שיצא נגד כוונת משרד החינוך להוציא לחופשה ללא תשלום, מורים שסירבו להתחסן או להיבדק. שרת החינוך לשעבר יפעת שאשא ביטון ביקשה להנהיג רפורמה בבחינות הבגרות ובמקצועות ההומניים - ולא העריכה את כוחו של ארז. הוא לא הסכים לכך שתלמידים ומורים יהיו שפני ניסיון ליוזמות שטרם נוסו, טען שלא הוכחה מידת התאמתם לצורכי התלמידים, והתוכנית לא יצאה אל הפועל.

יפעת שאשא ביטון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יפעת שאשא ביטון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

שרי האוצר והחינוך לא העריכו את ניסיונו של ארז, שמומחה בכיפופי ידיים ומכניע בדרך כלל ללא מאמץ רב את הצד השני. לארז יש ניסיון שאין לשני השרים יחד, ובגילו, לאחר קרוב לשלושה עשורים בראש ארגון המורים, הוא לא חושש מדבר. במקום להגיע להידברות עם ארז, בחר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לפתוח במלחמה נגדו, ופנה למורים בסרטון שבו הוא טען בין השאר ש"הוא מצליח לחתום על הסכמים עם כולם ורק עם רן ארז הוא לא מסתדר".

סמוטריץ' טען שאין מדובר בבעיה כספית, אלא בהתמודדות עם מסכת שקרים. לדבריו, "האוצר רוצה להעניק למנהלים גמישות, שתאפשר להם לתת שכר עודף למורים טובים ומצטיינים במערכת החינוך, וארז מתנגד לכך מתוך רצון לשמור על כוחו". טענות דומות הושמעו בעבר נגד ארז, על כך שהוא "מנהל מאבק על האגו, על הכוח והשליטה של עצמו". בעבר הצליח ארז להשיג תוספות שכר ולשפר את שכרם של המורים, ומה שהוגדר כ"מאבק על האגו", תורגם לתוספות שכר למורים.

שחיקת שכר

הכוורת של משרד האוצר מחוררת. הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס תקף את התנהלות הממשלה ואת משרד האוצר על כך שלא פתח בחודש יולי בדיונים על התקציב החדש. שר האוצר הציע בתגובה לממונה, שהוא עמוד תווך במשרדו, להניח את המפתחות. צמרת האוצר מורכבת מחובשי כיפות שאסף סמוטריץ', וכזה גם אפי מלכין, פקיד אפור שנראה שתפקיד הממונה על השכר ענק למידותיו, ושליחסי האנוש שלו יצאו מוניטין בקרב מי שניהלו איתו מו"מ.

סמוטריץ', שמינה אותו לתפקיד, אמר עליו ש"הוא איש מקצוע מצוין בתחומו". אפשר לצרף את האמירה הזאת לאמירות נוספות שהשמיע שר האוצר, שמרביתן רחוקות מהמציאות.